ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מייק ואן קול נגד יובל בקאל :

בפני כבוד ה שופט יוסי ברכיה

תובע

מייק ואן קול

נגד

נתבע
יובל בקאל

בית המשפט מבקש לאחל לתובע אריכות ימים.

פסק דין

בפניי תביעתו של התובע לקבלת שכר טרחה עבור ייעוץ ועזרה אותו הוא נתן לנתבע.

התובע והנתבע מכירים לפחות 10 שנים. במהלך חודש נובמבר 2017 הם נפגשו, והנתבע ביקש לשמוע את עצתו של התובע בקשר לסיכויי תביעה שיש לו כנגד המל"ל. יצוין כי התובע אינו עורך דין למרות שלטענתו יש לו ניסיון רב בתחום המשפטי. בשלב זה יוצג הנתבע על ידי עורך דין מטעמו.

הנתבע העביר את החומר שברשותו לתובע על מנת שזה יבדוק את סיכויי תביעתו, ובהמשך לאחר שהתובע ביצע את בדיקותיו, הוא אמר לנתבע כי לפי דעתו יש לו סיכויי תביעה, אך הוא מוכן לסייע לו בתנאי שהוא לא יהיה מיוצג על ידי עורך דין.

התובע סייע בידי הנתבע להגיש בקשה להפסקת הייצוג של עורך דינו, ובמקביל, הוא החל לסייע לנתבע בענייניו המשפטיים מול המל"ל.

האם הסיוע שניתן על ידי התובע לנתבע היה במסגרת יחסים חבריים ששררו בין התובע לנתבע, או שמא המדובר ביחסים עסקיים שבגינם על הנתבע היה לשלם לתובע?

התובע טוען כי הוסכם בין הצדדים שעבור כל דף או מסמך משפטי שהוא יכתוב עבור הנתבע, הוא יקבל 150 ₪. כמו כן טוען התובע, כי הנתבע הציע לו , והוא הסכים, שהוא יקבל בנוסף 20% מהסך אותו יקבל הנתבע במסגרת תביעתו כנגד המל"ל, לו הוא יצליח בתביעתו.

לעומתו, הנתבע טוען כי הוא היה מוכן לשלם לתובע 10% מהסך אותו הוא יקבל מתביעתו כנגד המל"ל. מעבר לכך, הוא לא התחייב במאומה כלפי התובע.
התובע ענה על כך, שבשל מחלתו, הוא היה זקוק לכסף מזומן מיידי, כך שאותו לא עניין לקבל בעתיד בלתי ידוע סכום מההליך של הנתבע מול המל"ל.

בין הצדדים לא נחתם שום חוזה בכתב.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע טרח וערך מסמכים שונים בעניינו של הנתבע.
לטענת התובע בכתב תביעתו הוא ערך 23 דפים/מסמכים, ולפיכך מגיע לו בגין כך סך של 3,450 ₪ וכן תשלומים נוספים בגין נסיעה לדיון בו הוא השתתף בסך של 350 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 1,050 ₪ (כולל אגרה).

אין גם מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע שילם לתובע בגין עבודתו סך של 1,050 ₪.

כאשר נשאל הנתבע בגין מה הוא שילם לתובע סך של 1,050 ₪ אם לשיטתו לא הוסכם בעניין זה מאומה, הוא ענה על כך שמכוון שהתובע הוא אדם חולה הוא שילם לו מתוך רחמנות וגם בשל העובדה כי התובע הכין בשבילו מספר מסמכים. את הסך של 1,050 ₪ שילם הנתבע לתובע במספר פעימות ובמזומן. לטענת הנתבע, הוא הפסיק לשלם לתובע כאשר הוא הרגיש שהתובע סוחט אותו.

עוד עלה מעדויות הצדדים כי היו יחסים חבריים בין הצדדים, מספר פעמים הם ישבו וסעדו יחדיו. כמו כן , הנתבע שילם לתובע עם כרטיס האשראי שלו עבור קנאביס רפואי אותו צרך התובע. מוסכם על הצדדים, כי התובע החזיר לנתבע את חובו בגין רכישת הקנביס. המחלוקת בין הצדדים בעניין התשלום בגין רכישת הקנאביס ע"י הנתבע, מתמצית בסך של 270 ₪. הנתבע טוען שהתובע נותר חייב לו סכום זה , ואילו התובע טוען כי גם סכום זה נפרע על ידו.
אציין כי אין בפניי תביעה עצמאית של הנתבע.

לסיום יצוין, כי ההליך בבית הדין לעבודה בו תבע הנתבע את המל"ל ובגינו התובע סייע לו, הסתיים בכך שתביעת הנתבע נדחתה (הנתבע הציג בפניי את פרוטוקול הדיון עם פסק הדין מבית הדין לעבודה, אשר ניתן בימים האחרונים), כך שאין צורך לדון בסוגיית תשלום 20% מסכום הזכייה של הנתבע בתביעתו, אחר שהתביעה נדחתה.

דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו.

בין הצדדים כפי שעלה, התקיימו יחסים חבריים (יצוין כי התובע כפר בכך שהוא חבר של הנתבע ואולם הוא לא הכחיש כי יחסיהם נמשכים שנים אחורה). במסגרתם התובע סייע לנתבע בענייניו המשפטיים.

ואולם, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הייתה התחייבות של הנתבע לשלם לו 150 ₪ עבור כל מסמך/דף אותו הוא יכין עבורו. כאמור, לא נכרת בין הצדדים חוזה בכתב.

כאשר התבקש התובע להציג את המסמכים שבגין הכנתם הוא מבקש את שכר טרחתו (23 מסמכים), התובע לא יכול היה להציג מסמכים אלו, הם לא היו בפניו בעת הדיון (עמ' 2 ש' 9-13).

כאמור, הנתבע מכחיש שהוא הסכים לשלם לתובע סכום זה. גם קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין גובה האחוזים שעל הנתבע לשלם לתובע בהתאם לזכייתו בהליך כנגד המל"ל (20% כטענת התובע, לעומת 10% כטענת הנתבע).

בנסיבות אלו, ולאור מערכת היחסים ששררה בין הצדדים אשר תוארה לעיל, אני סבור כי סוגיית תיגמול התובע עבור פעולותיו כלפי הנתבע, לא הוסדרה בין הצדדים כדבעי ובאופן ברור ומוחלט, ומכל מקום, ובהעדר ראיה "שוברת שיוויון" מצד התובע, הרי שלא עלה בידו להוכיח את פרטי ההסכמה בי נו לבין הנתבע לעניין התשלומים, ובנסיבות אלו, ומעת שנטל ההוכחה מוטל עליו במסגרת הכלל "המוציא מחברו עליו הראייה", הרי ש יש לקבוע שהוא לא עמד בנטל זה.

אני מקבל את עמדת הנתבע שהתשלום ששולם על ידו לתובע בסך של 1,050 ₪ היה שילוב של התחשבות במצבו הרפואי של התובע וגם תשלום בגין העבודה שבכל זאת התובע ביצע עבורו.

מעת שלא עלה בידי התובע להוכיח את פרטי ההסכמות בין הצדדים, איני מוצא מקום לחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום נוסף מעבר לסכום ששולם על ידו בפועל.

בית המשפט מבקש לאחל לתובע אריכות ימים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מייק ואן קול
נתבע: יובל בקאל
שופט :
עורכי דין: