ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי לפ נגד זאב קביאטקובסקי :

בפני כבוד ה שופטת פנינה לוקיץ

מבקשים

  1. צבי לפ ת.ז. XXXXXX313
  2. מלכה הוס ת.ז. XXXXX735
  3. יצחק מוטולה ת.ז. XXXXXX004

נגד

משיב
זאב קביאטקובסקי ת.ז. XXXXXX987

פסק דין

בפניי בקשת המבקשים בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט לאכוף על המשיב לבצע את הוראות פסק דינו של המפקח על הבתים המשותפים שניתן ביום 6.10.14.

השתלשלות העניינים הרלבנטית
1. פסק דינו של המפקח על הבתים המשותפים, מר יובל וסרקרוג, שניתן ביום 6.10.14 בתביעות הדדיות של הצדדים , שהינם בעלי זכויות בבית משותף העומד על מקרקעין ברחוב האורנים 7 בקרית ביאליק (להלן: "הבית המשותף") קבע כי על ה משיב לבצע את הפעולות הבאות:
א. לפרק שער (שכונה "השער הראשון") ולתקן את הנזק לקיר הבית המשותף בעקבות התקנת השער ופירוקו.
ב. להניח דשא סינטטי חדש בשביל המעבר המשותף הנושק לקיר הבית המשותף בחזית הבית וכן לעקור את צמח הפסיפלורה המטפס על קיר הבית המשותף.
ג. לסלק את מתקן הכביסה שהוצב על ידו בשטח שמוגדר בפסק הדין כשטח "א'" תוך שנקבע כי נאסר על הנתבע להציב מתקן כזה בשטח א' או ברכוש המשותף.
ד. לסלק את הגדר הלבנה שנבנתה על שביל הכניסה הראשי ולתקן את הנזקים שנגרמו לשביל כתוצאת מהתקנת הגדר ומפרוקה.
ה. להסיר את השלט עם שם משפחתו מהשער (שכונה השער "השני").
ו. לסגור פתח היציאה הנוסף מדירתו (שסומנה על גבי ת/3) וכן לפרק ולהרוס את הקירות/מחיצות פנימיות בתוך דירת הנתבע, אשר יוצרות בפועל פיצול הדירה לשתי יחידות נפרדות.
ז. לאטום ולצבוע מחדש את אותו חלק של קיר הבית המשותף בו קיים הפתח הנוסף שייסגר באופן שמצב הקיר יושב לקדמותו.
ח. לפרק ולסלק את משטח הגרנוליט (שסומן בחץ צהוב על ת/5) ולהשיב את המצב לקדמותו.

בכך קיבל המפקח את עיקר טענות המבקשים כאן כנגד המשיב, תוך שדחה את תביעתו הנגדית של המשיב לרבות דרישתו כי יוזז ממקומו מבנה פחי האשפה הבנוי בחצר הבית המשותף (להלן: "פסק הדין").

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי הוראות פסק הדין לא קוימו על ידי המשיב זמן רק לאחר שזה ניתן, בין היתר לאור העובדה שהמשיב הגיש ערעור על פסק הדין, אשר נדון בבית המשפט המחוזי (עש"א 33548-02-15), וביום 13.10.15 ניתן בו פסק דין המורה על דחיית ערעור המשיב בכפוף לכך שהצדדים הסכימו כי אם בעתיד יעלו המבקשים כאן טענה כנגד מיקום המחסן של המשיב, הנמצא בשטח הצמוד לדירתו של מבקש 1, יוכל אז ה משיב כאן להעלות טענות כנגד מיקום מבנה פחי האשפה הנמצא בצמוד לדירתו וזאת למרות קביעת המפקח בפסק דינו (להלן: "פסק הדין בערעור").

3. גם לאחר מתן פסק הדין בערעור לא ביצע המשיב את הוראות פסק הדין שכן הוא המשיך ונקט בהליכים שונים בניסיון לשנות את תוצאת פסק הדין בין היתר בהגשת בקשה לביטול פסק הדין בערעור, בקשה שנדחתה מיד לאחר הגשתה כאשר למרות זאת, חזר המשיב והגיש בקשה דומה נוספת שוב, בחלוף כשנה וחצי בחודש 2/17.

בין לבין גם הגיש המשיב תביעה לביטול פסק הדין של המפקח וזאת בפני המפקח על הבתים המשותפים וכן בקשה להעברת הדיון באותה תביעה, מהמפקח מר וסרקרוג למותב אחר לנוכח הגשת תביעה אישית של המשיב כנגד המפקח בבית המשפט השלום.

חשוב לציין כי טענות המשיב כנגד פסק הדין, החוזרות כחוט השני בכל ההליכים שנקט לאחר מתן פסק הדין, הינו כי פסק הדין ניתן עקב מרמה והטעיה מצד המבקשים כאן, כאשר טענותיו אלו נוגעות בעיקרן לשאלת מיקום פחי האשפה. סוגיה זו שהועלתה בתביעה הנגדית שהגיש המשיב בפני המפקח, הוכרעה ע"י המפקח קבע כי שוכנע שמיקום פחי האשפה נקבע לפני שנים ארוכות, בהסכמת הורי המשיב ז"ל (שמהם ירש המשיב את הזכויות, ולפיכך דחה את תביעת המשיב להורות על שינוי מיקומם. לטענת המשיב המשיב יש ברשותו עדויות הסותרות קביעה זו של המפקח, ומשכך יש לראות את קביעותיו אלו כקביעות שנעשו עקב מרמה והטעייה של המפקח.

4. למרות שבשום שלב לא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אשר הפך חלוט 45 יום לאחר שניתן פסק הדין בערעור, לא ביצע המשיב את מרבית הוראות פסק הדין במשך קרוב ל-3 שנים, ובנוסף ביום 25.6.18 ביצע באמצעות קבלן מטעמו, את עקירת מבנה פחי האשפה . מעשיו אלו של המשיב הביאו להגשת תלונה במשטרה ותובענה זו ע"י המבקשים.

5. הדיון בהליך זה עוכב לבקשת המשיב וזאת לאור העובדה כי הלה הגיש תביעה נוספת בפני המפקח ( מספרה : 8/681/2018) אשר בה ביקש , פעם נוספת , לבטל את פסק הדין של המפקח וזאת מחמת מרמה והטעיה.
תביעה חדשה זו, שהוגשה למפקח במהלך חודש 10/18 (כאשר קדמה לה בקשה מחודש 8/18 לביטול פסק הדין אשר נדחתה מאחר ולא הוגשה כתביעה ), כמו שאר בקשותיו ותביעותיו של המשיב, נדח תה על ידי המפקח בפסק דין מיום 12.2.19.

המשיב לא אמר נואש וגם על פסק דין זה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר נדחה בפסק דין שניתן ביום 14.7.19 (עש"א 41796-03-19) . על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגדיל המשיב לעשות והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בר" ע 24252-08-19) וזו נדחתה בפסק דין שניתן במהלך חודש 12/19 (העתק מפסק הדין לא הוגש לתיק זה).

6. פירוט מפורט זה איננו נצרך לצורך הכרעה בטענות הנוגעות לביצוע (או אי ביצוע) הוראות פסק הדין אולם כל זאת פורט משני טעמים: ראשית על מנת להסביר מדוע חל עיכוב בבירור תובענה זו, ו שנית מאחר ואני סבורה כי יש בכך ל הסביר חלק מנימוקי להמשך החלטתי כפי שתפורט להלן.

אעיר כי על אף שאפשרתי למשיב לעכב את הדיון בתובענה כאן על מנת לאפשר לו את מיצוי ההליכים המשפטיים שביקש לנקוט לאחר הגשת התובענה בפניי, לא היה בכך, בשום שלב, משום קבלת עמדת המשיב לגופם של דברים, או אפילו בכדי להוות הצדק או הסבר לאי ביצוע פסק הדין במשך תקופה ארוכה כל כך. אמנם המבקשים הגישו את התובענה רק בחלוף כ-4 שנים ממועד מתן פסק הדין ובכך גם "כיבדו" את נסיונות המשיב לנסות ולשנות את פסק הדין בערעור, ונכון גם שהתובענה הוגשה לבסוף בשל ארוע הריסת מבנה פחי האשפה (אליו אחזור בהמשך), אולם העיכוב הממושך הנוסף מאז הוגש ההליך לא הביא לכך שהמשיב עשה פעולה כלשהו מצידו להשלים את הנדרש לבצע בהתאם לפסק הדין, ולכך יש לתת ביטוי הן בפסיקת גובה הקנס שיש להשית עליו, והן בשאלת ההוצאות.

7. קודם לכן אדון בפרטים הנוגעים לביצוע הוראות פסק הדין כאשר יש לציין כי במהלך הדיון שהתקיים בפני לבסוף רק ביום 14.6.20, עלה כי אין מחלוקת של ממש לגבי מרבית הפריטים הכלולים בפסק הדין של המפקח ובשאלה האם בוצעו כלל או באופן חלקי על ידי המשיב ולהלן אפרט התייחסותי לכל אחד מרכיבי פסק הדין:
א. פירוק השער ותיקון הנזק
מתמונה מב/1 עולה כי השער פורק בנתיים, אם כי נותר חלק קטן אשר חיבר אותו לקיר הרכוש המשותף, אשר לא הוסר.

אציין כי מטיעוני הצדדים עלה בבירור כי לא המשיב הוא שפרק את השער אלא שבמהלך ביצוע עבודות ברכוש המשותף בשנת 2016 לערך, הקבלן ששכר ועד הבית לביצוע העבודות, הסיר את השער (כמו גם את הגדר) ונותר רק אותו חלק הנעוץ בקיר.

לאור זאת אני מורה למשיב להסיר את החלק הנראה בתמונה מב/1 מקיר הרכוש המשותף ולתקן את הנזק שיוותר בקיר לאחר הסרתו תוך סתימת החור וצביעה בצבע הקרוב ככל האפשר לצבע הקיר, זאת בתוך 30 יום.

ב. הנחת דשא סינטטי
מתמונה מב/4 עולה כי בין שביל המעבר לבין קיר הבית המשותף לא קיים מרבד דשא סינטטי חדש ואחיד וזאת בניגוד ל הוראה בפסק הדין. המשיב לא טען כי אי פעם, לאחר מתן פסק הדין , הניח במקום מרבד דשא חדש כפי שנדרש בפסק הדין, א לא טען כי מראה המרבד הקיים בתמונה (כשהוא קרוע ולא שלם) נובע מביצוע עבודות ביוב במקום במהלך שנת 2016 , ולפיכך אין מקום עוד לחייבו בביצוע הוראת פסק הדין.

לאור העובדה שהמשיב לא טען כי בשלב כלשהו לאחר מתן פסק הדין, הניח במקום מרבד דשא חדש, אינני מוצאת כל רלוונטיות לשאלה האם המצב הקיים כיום, נובע מעבודות הקבלן אם לאו. המשיב לא הוכיח כי קיים את פסק הדין וחלה עליו החובה לקיים את הוראת פסק הדין (בין אם בנתיים בצעו עבודות מקום שהרעו את מראה הדשא הסינטטי הישן) , ומשכך אני מחייבת אותו להניח מרבד דשא סינטטי חדש בכל פיסת הקרקע הנראית בתמונה מב/4 וזאת בתוך 30 יום.

ג. מתקן הכביסה
מתקן הכביסה שמצוין בפסק הדין נראה בתמונה מב/5, ממנה עולה כי המתקן לא סולק על אף הוראת המפקח בפסק דינו.

לטענת המשיב, הוא הזיז את מתקן הכביסה ממיקומו הקודם למיקום הנוכחי אשר מצוי כולו בחלק המקרקעין הצמוד לדירתו (שטח א' בתשריט שבפסק דין המפקח), לפיכך, מבחינתו הוא קיים את הוראות פסק הדין, שכן לטעמו אין מניעה בדין כי יציב את מתקן הכביסה בשטח הצמוד לדירתו.
זוהי דוגמה לכך שהמשיב מתקשה להפנים כי הוראות פסק הדין אינן נתונות לשיקול דעתו וככל שהוא סבור אחרת מ אשר קבע המפקח בפסק דינו באשר לזכותו להציב את מתקן הכביסה, דעתו איננה ברת משקל כלשהו לאחר שפסק הדין חלוט, וכל ניסיונות המשיב לשנותו, לא הועילו.

קריאת הוראת פסק הדין בהקשר למתקן הכביסה אינה מותירה כל ספק כי המפקח הורה שעל המשיב לסלק את מתקן הכביסה מכל שטח המצוי במקרקעין של הבית המשותף דהיינו, הן מהרכוש המשותף והן מהשטח הצמוד לדירתו (שטח א').

משכך, אני מורה למשיב לסלק את מתקן הכביסה מהמקרקעין עליהם בנוי הבית המשותף בתוך 30 יום.

ד. הגדר הלבנה
הגדר הלבנה היתה מותקנת בהמשך לאותו שער הנזכר בסעיף קטן א' לעיל והיא, כמו השער , לא פורקו על ידי המשיב אלא על ידי הקבלן שהגיע לבצע עבודות ברכוש המשותף בשנת 2016. כעולה מתמונות מב/2 ומב/3, לאחר פירוק הגדר, נותר בורג הנעוץ בקיר הבית המשותף, וכן נותרו חורים בבטון שבו הוצבה הגדר, אשר לא נסתמו לאחר פירוק הגדר.

משכך ולאור הוראות פסק הדין אני מורה למשיב להוציא את הבורג הנעוץ בקיר כעולה מתמונה מב/2 ולסתום את החור שיוותר בחומר המדמה ככל האפשר את פני אבן החיפוי וכן לסתום את החורים שנותרו בבטון לאחר פירוק הגדר (כעולה מתמונה מב/3 ולאורך כל רצועת הבטון) בחומר מתאים אשר לא יתפורר לאחר זמן קצר, זאת בתוך 30 יום.

ה. השלט
לא הועלתה טענה לענין זה, ומשכך אני מניחה כי השלט עם שם משפחת המשיב, אכן הוסר זה מכבר.

ו-ז.סגירת פתח היציאה הנוסף והחזרת המצב לקדמותו אין מחלוקת, כעולה מתמונה מב/6, כי הפתח הנוסף נאטם על ידי המשיב ונצבע בטיח שפריץ בצבע בהיר בהרבה מצבע הקיר שסביבו. לפי מיטב הבנתי מטיעוני הצדדים, דבר זה נעשה על ידי המשיב בזמן כלשהו במהלך שנת 2018 (לארח הגשת התובענה) וזאת רק בעקבות הליכים שננקטו כנגדו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

המבקשים עומדים על כך שהמשיב יצבע את הקיר בצבע דומה לקיר שסביבו ובנוסף יסיר את המדרגה שהותקנה לצורך השימוש באותו פתח וסילוק מפסקי החשמל, שכן לטעמם, האופן שבו בוצעה אטימת הפתח (בחומר קל ולא בבנייה קשיחה), תוך השארת המדרגה ומפסקי החשמל, יאפשרו למשיב בעתיד בקלות רבה לפתוח מחדש את הפתח ולעשות בו שימוש.

אין בכוונתי לתת הוראות על סמך השערות של המבקשים בדבר כוונות המשיב אולם, נכונה טענתם כי אטימת הפתח בלבד ללא "החזרת המצב לקדמותו", אין בה כדי לקיים את הוראות פסק הדין.

משכך, אני מורה למשיב לפרק את המדרגה המוצבת בצמוד למיקום הפתח הנוסף שנאטם, להסיר את מפסקי החשמל ולסגור את החורים שיווצרו לאחר הסרתם במכסים מתאימים. לאחר מכן, לצבוע את מקום אטימת הדלת והסרת המפסקים והמדרגה, בצבע הדומה ככל הניתן לצבע השפריץ של שאר הקיר וזאת בתוך 30 יום.

ח. משטח הגרנוליט
המשיב אינו חולק על העובדה שמשטח הגרנוליט לא הוסר וזאת כעולה מתמונה מב/7.

משכך, אני מורה למשיב לפרק ולהסיר את משטח הגרנוליט כאמור בפסק הדין וזאת בתוך 30 יום מהיום.

הריסת מבנה פחי האשפה
8. כפי שצויין לעיל, תובענה זו הוגשה רק לאחר שהמשיב הרס את מבנה פחי האשפה.

המבקשים טענו כי מדובר במעשה המהווה הפרה של פסק הדין, שכן בהתאם לפסק הדין נדחו טענות המשיב באשר למיקום פחי האשפה, ובפסק הדין בערעור הסכימו הצדדים כי למרות דחייה זו, יוכל המשיב בעתיד, באם הם יעלו טענות בנוגע למיקום המחסן, להעלות מחדש טענותיו ביחס למיקום פחי האשפה. לטעמם, משלא העלו כל טענה ביחס למיקום המחסן, עומדת קביעת המפקח בדבר דחיית טענות המשיב ודחיית דרישתו לשנות את מיקום מבנה פחי האשפה.

על אף שאני לחלוטין מבינה לליבם של המבקשים ואת כעסם (המוצדק לטעמי) על כך שהמשיב נקט ב"סעד עצמי" של הריסת מבנה פחי האשפה לאחר שטענותיו נדחו בפסק הדין, הרי שאינני מוצאת שיש מקום למתן הוראות לפי פקודת בזיון בית המשפט בהקשר זה.

9. פסק הדין אינו כולל הוראה הנוגעת לפחי האשפה ובוודאי שאין היא כוללת צו המורה על אי נקיטת סעד עצמי ביחס למיקום מבנה פחי האשפה. אמנם יש טעם רב בדבריהם כי מעשה זה נעשה בחוסר תום לב מוחלט מצד המשיב, אשר לאחר שעמדתו לא התקבלה בבית המשפט נקט בסעד עצמי (בריוני יש לומר) בידיעה ברורה כי טענותיו נדחו על ידי המפקח (ולמרות זאת הוא קיבל הזדמנות להעלותן פעם נוספת רק בתנאי שהמבקשים יעלו טענות בנוגע למיקום המחסן (דבר שלא נעשה על ידם)).

יש טעם לפגם במיוחד בהתנהגות המשיב בהקשר זה, כאשר מצד אחד הוא נוקט בהליכים משפטיים מרובים בנסיון לשנות את הוראות פסק הדין (ובכך גורר את המבקשים, שוב ושוב להתדיינויות) , ומצד שני נוקט בצעד חד-צדדי של הריסת מבנה פחי האשפה בנסיון להביא לתוצאה אותה לא הצליח להשיג בהליך המשפטי!!

10. אלא שאין בתחושה הקשה שמותיר המעשה כדי להביא לכך שבמסגרת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט ניתן יהא להורות למשיב להקים מחדש את מבנה פחי האשפה. לשם כך צריכים המבקשים לנקוט הליך נפרד של תביעה למתן צו עשה, אשר באם ינתן כזה לאחר בירור טענות הצדדים, והוא לא יקויים על ידי המשיב, ניתן יהא לכוף את ביצוע באמצעות הליך בזיון.

אוסיף עוד ואומר, דבר שיש לו להשליך על שאלת פסיקת ההוצאות, כי למעשה למבקשים עמד, בתוך פסק הדין, סעד חלופי להליך לפי פקודת בזיון בית המשפט, שכן המפקח התיר להם, באם המשיב לא יבצע את פסק הדין, לבצע את הנדרש בעצמם תוך קביעה כי המשיב יהא חייב בהחזר ההוצאות (סעיף 99 רישא לפסק הדין). אלא שהוראה זו נגעה לביצוע חלק מהוראות פסק הדין (לא לאטימת הדלת הנוספת והחזרת המצב לקדמותו במקום זה ופירוק הגרנוליט), ולפיכך גם באם המבקשים היו מבצעים בעצמם את שאר הדברים לא היה בכך לחסוך את הצורך בהגשת התובענה.

11. רגע לפני ההכרעה ועל מנת שלא תעלה טענה כלשהי מצד המשיב בהמשך הדברים, אציין כי לא התרתי למשיב לחקור את המבקשים במהלך הדיון, זאת לאור העובדה כי לא היתה מחלוקת של ממש על העובדות הרלבנטיות לביצוע/אי ביצוע פסק הדין. כפי שעלה מבקשות המשיב לאורך ההליך הוא ביקש לחקור את המבקשים על עניינים אחרים (בעיקר אלו שנוגעים לתרמית שבבסיס פסק הדין לטעמו), וציינתי בפתח הדיון בפני המשיב כי חקירה כזו לא תתקיים מאחר ואינה רלבנטית להליך זה המבוסס על פסק דין חלוט.

משהגענו עד הלום אין אלא לקבוע את ההוראות האופרטיביות הנובעות מההחלטה:

א. המשיב יבצע את כל המפורט בסעיף 7 לעיל בתוך 30 יום וימציא לבית המשפט, לכל המאוחר עד ליום 1.8.20 , הודעה בדבר ביצוע האמור בצרוף תמונות המתעדות את ביצוע כל פרט ופרט אשר יצולמו באופן הדומה לתמונות מב/1 עד מב/7.

ב. ככל שהמשיב לא יבצע את הנדרש באופן מלא ומדוקדק כפי שפורט לעיל, יושת עליו קנס יומי בסך של 1,000 ₪ בגין כל יום שיחלוף ללא שהמשיב יבצע את כל הנדרש ממנו.

ג. שקלתי באם נכון להשית על המשיב קנס גם בשל אי קיום הוראות פסק הדין עד היום (או לכל הפחות עד למועד הגשת התובענה), אולם למרות החומרה בה אני רואה את התנהלות המשיב, הרי שהיא בעיקרה נוגעת למעשה הבריוני של הריסת מבנה פחי האשפה ופחות להשלמת הנדרש בהתאם לפסק הדין, ומשכך אינני עושה כן, על אף שקיימת סמכות בדין לעשות כן.

תקוותי שהמשיב יפנים את חומרת מעשיו גם ללא שיושת עליו קנס כזה, ואולי יהא בכך לשנות את גישתו כלפי שכניו בבנין (מבלי שאני מתעלמת מן האפשרות כי גם להם תרומה למצב היחסים הנוכחי) ולייתר הגשת הליכים משפטיים נוספים.

ד. המשיב יישא בהוצאות המבקשים בגין הליך זה בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהמבקשים. הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

למרות מתן פסק הדין המזכירות לא תסגור עדין את התיק.
התיק יעלה לעיוני עם קבלת הודעת המשיב ולכל המאוחר ביום 1.8.20.

המזכירות תמציא את פסק הדין לכל הצדדים באמצעות פקיד מסירות ותוודא מסירתו עד ליום 1.7.20.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צבי לפ
נתבע: זאב קביאטקובסקי
שופט :
עורכי דין: