ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבני אליעזר נגד לשכת עורכי הדין בישראל :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש:

אבני אליעזר, עו"ד

נגד

המשיבה:

לשכת עורכי הדין בישראל
ע"י ב"כ עו"ד שרגא בודה

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כבוד השופט דניאל הורוביץ) מיום 7.6.2020 בתא"מ 42936-12-19 שעניינה חיוב המבקש – התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה – הנתבעת בסך 10,000 ₪.

2. בתביעה שהוגשה ע"י המבקש בחודש דצמבר 2019 בסדר דין מהיר ביקש לחייב את המשיבה לשלם לו סך של 40,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה . כן ביקש להורות על עי כוב הליכי הוצל"פ בשני תיקי הוצל"פ במסגרתם פועלת המשיבה נגדו לגביית דמי חבר ועל הסרת ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי ההוצל"פ.
התובע הושעה ע"י הנתבעת בין השנים 2004- 2005 ולאחר מכן בין השנים 2009 – 2019.
נטען, בין היתר כי (סעיף 33 לכתב התביעה) :
"ברי שהליכי ההוצל"פ וההליכים המשמעתיים הכפולים ואף המשולשים גרמו לתובע נזק כספי בשל ההוצאות ואובדן הפרנסה העולים כדי עוולת "נגישה", ורק משיקולי אגרה מעמיד התובע את סכום התביעה על סך 40,000 ₪".

3. בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף שהוגשה ביום 10.2.20 נדחתה ע"י בימ"ש קמא בהחלטה מיום 20.3.2020.
הבקשה הוגשה מהטעמים הבאים: אי צירוף תצהיר תמיכה לטענות ותצהיר גילוי מסמכים.
כן נטען כי קיים השתק פלוגתא; טענות המבקש נדונו לגופם של דברים. כמו כן נטען לא הוצג נימוק ענייני מדוע יש לבחון את זכות המבקש לפיצוי מכוח פקודת הנזיקין ואין נימוק שתומך בעוולת נגישה.

בהחלטה מיום 20.3.2020 נקבע כי המבקש יצרף תצהיר אימות לכתב התביעה וישלם לנתבעת הוצאות בגין המחדל בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
אשר לנימוקים הנוספים שהועלו בבקשה נקבע:
"כבר נפסק שגם אם סיכויי תביעה אינם גבוהים – דבר זה כשלעצמו אינו מהווה נימוק לנקיטת סעד קיצוני של סילוק תביעה על הסף.
נרשמה הודעת התובע הסעיף 2 לתשובתו, ממנה משתמע כי המסמכים צורפו לכתב התביעה – הם המסמכים המצויים ברשותו ואין מסמכים נוספים שבכוונת התובע להסתמך עליהם".

4. הבקשה לחיוב בערובה:

המשיבה - הנתבעת ביקשה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").
נטען כי המבקש אינו משלם חובות פסוקים וברור כי ככל שהתביעה תדחה לא תהיה למשיבה יכולת לגבות את ההוצאות שיפסקו. נטען כי מדובר בתביעת סרק המכילה טענות שנדונו ונדחו.

המבקש בתגובתו לבקשה טען כי הוא אינו חייב המשתמט מחובותיו ואין מדובר בתביעת סרק.

5. החלטת בימ"ש קמא מיום 7.6.2020:

א. נקבע כי יש לחייב את התובע – המבקש בהפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ לצורך הבטחת הוצאות הנתבעת – המשיבה, ככל שהתביעה תדחה.

ב. נקבע כי מעיון בכתבי הטענות עולה כי סיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים, בלשון המעטה.
הובהר כי במסגרת ההליך יהיה על התובע להתמודד עם סוגיות של התיישנות, השתק ומניעות.
צוין כי הליכים קודמים שניהלה הנתבעת נגד התובע, עליהם נסמכת התביעה, הוכרעו בהחלטות חלוטות רבות, וככל שהתובע סבר כי אותם הליכים התנהלו נגדו לא כדין, היה עליו להעלות עניין זה במסגרת ההליכים שהתנהלו. כך גם לגבי טענות התובע ביחס להתנהלות הנתבעת בהליכי ההוצל"פ נגדו.

ג. עוד נקבע כי קיים חשש לכאורה שאם התובע יפסיד בתביעה יהיה לנתבעת קושי לגבות הוצאותיה הואיל ולתובע "היסטוריה" של הימנעות מתשלום הוצאות שנפסקו נגדו, ואף נקבע בהחלטת רשם ההוצל"פ כי התובע "חייב המשתמט מתשלום חובותיו".

ג. התובע לא טען בתשובתו כי החיוב במתן ערובה ימנע ממנו את אפשרות בירור התביעה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

6. יצויין כי ביום 9.6.2020 המבקש הגיש בקשה "לביטול ו/או הקטנה של סכום הערובה להבטחת הוצאות הנתבעת שנקבע לסך 10,000 ₪" .
הבקשה נדחתה בהחלטה שניתנה באותו יום.

7. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש ,כי לא היה מקום לחייב אותו בהפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת. ההחלטה נועדה לחסום את דרכו לערכאות ועולה חשש ל"משוא פנים" ביחס לזהות הנתבעת, הואיל ואין בנמצא נימוק לחיוב בערובה.
נטען כי סיכויי התביעה טובים ביותר ואף בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף נדחתה. כמו כן נפסק כי היסטוריה של הימנעות מתשלום אינה רלוונטית.
עוד נטען כי סכום הערובה שנפסק מופרז (רבע מסכום התביעה) .

8. לאחר עיון בבקשת הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

9. אינני סבורה כי יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים.
ככלל, החלטה בעניין הפקדת ערובה להוצאות היא החלטה דיונית אשר מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה (רע"א 1752/16 השביל הירוק בע"מ נ' א.ר. לנא פיתוח ונוף בע"מ, סעיף 11 להחלטת כבוד השופטת ברק ארז (5.4.16); רע"א 4595/16 המועצה המקומית בית אריה נ' ע.ל גבור בע"מ, סעיף 6 להחלטת כבוד השופט דנציגר (4.8.16);רע"א 8499/18 מליבו בנייה בע"מ נ' קריגר נדל"ן אפטר 7 בע"מ, סעיף 3 להחלטת כבוד השופט גרוסקופף (16.12.18)) ; רע"א 6857/19 שחם נ' רו"ח יואב כפיר סעיף 9 להחלטת כבוד השופט גרוסקופף (3.11.19).

10. תקנה 519 לתקסד"א המאפשרת חיוב תובע פרטי בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעים נועדה לאזן בין שני אינטרסים חשובים.
האחד – זכות הגישה לערכאות.
השני – מניעת תביעות סרק תוך הבטחה כי לנתבע יהא ממי להיפרע בנוגע להוצאותיו אם תידחה התביעה.

נקבע, כי אין מחייבים אדם בהפקדת ערובה בשל עוניו בלבד.
ביהמ"ש צריך לשקול גם את סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים והתנהלותם ותום ליבם.
היעדר יכולת כלכלית של תובע אינו יכול להצדיק התעלמות מאינטרס הנתבע העלול להיות מושפע מהליכי סרק.
ראה לעניין זה: רע"א 1572/14 עזר נ' אמריקה – ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (14.7.14) פסקה 6, רע"א 4744/17 ארוך נ' בנק ירושלים (14 .6.17) ורע"א 9934/16 קרמנשהצ'י נ' ביזאן (18 .1.17); רע"א 6857/19 שחם נ' רו"ח יואב כפיר סעיף 9 להחלטת כבוד הש' ע' גרוסקופף (3.11.19).

11. במקרה דנן, עיון בהחלטת בימ"ש קמא מוביל למסקנה כי נלקחו בחשבון השיקולים הרלוונטיים : סיכויי התביעה והמכשולים המשמעותיים העומדים בדרכו של המבקש להוכחת תביעתו והקושי הצפוי בגביית הוצאות נוכח התנהלות המבקש.
כן נלקחה בחשבון העובדה כי המבקש לא טען כי חיובו בערובה עשוי למנוע ממנו את בירור התביעה.

אמנם בימ"ש קמא קבע כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף שכן גם אם סיכויי התביעה אינם גבוהים, אין בכך כדי להוות נימוק לנקיטת סעד קיצוני של סילוק התביעה על הסף; אך בהחלט ניתן לחייב בהפקדת ערובה גם אם אין לסלק תביעה על הסף.

אינני סבורה כי חיוב בערובה במקרה דנן נועד למנוע מהמבקש את יומו בבית משפט.

באשר לגובה הערובה שקבע בימ"ש קמא: לא מצאתי כי סכום הערובה שנקבע הוא בלתי סביר באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הביניים.
סכום הערובה אינו נגזרת מסכום התביעה בלבד.
גם בתביעה שסכומה אינו גבוה יחסית, ניתן לפסוק הוצאות בסכום גבוה לכשנדחית תביעה, בשים לב למורכבות בניהול ההגנה ו/או ההוצאות שנדרשו לצורך ניהול ההגנה, לרבות תשלום שכר טרחת עורך דין.
סכום הוצאות של 10,000 ₪ אינו נדמה כדמיוני בנסיבות העניין.

יצויין כי ככל שהיעדר יכולת כלכלית יוביל לאי הפקדת הערבון ולדחיית התביעה בשל כך, ממילא ניתן יהיה לערער בזכות על החלטת הביניים במסגרת ערעור על פסק הדין, ככל שיוגש.

12. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבני אליעזר
נתבע: לשכת עורכי הדין בישראל
שופט :
עורכי דין: