ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נחמיה נחמיה נגד איי דיגיטל סטור בע"מ :

בפני כבוד הרשמת הבכיר ה עדי בר-טל

תובעים

נחמיה נחמיה

נגד

נתבעת

איי דיגיטל סטור בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית לפיצוי בגין נזק שנגרם לשעון בשל רצועה תקולה.

התובע טוען, כי ביום 4.8.19 רכש מהנתבעת שעון של אפל וכן רצועת מגנטים לשעון. התובע הבהיר בתביעתו, כי ביקש רצועה מקורית ועל כן רכש אותה מהנתבעת ביחד עם השעון בעלות של 299 ₪.

יומיים לאחר הרכישה, גלשה לפתע הרצועה מפרק היד והשעון נפל לרצפה ונשבר. כאשר הרים התובע את השעון, מצא כי מגנטים מהרצועה נפלו (בהתאם לצילום שצורף).

יום למחרת התובע פנה לנתבעת וביקש כי השעון יתוקן על חשבונה וזאת בשל העובדה כי הרצועה שנמכרה לו היתה תקולה וכתוצאה מכך נפל השעון.

הנתבעת סירבה לתקן את השעון בתואנה, כי מדובר בשבר שאינו נמצא במסגרת האחריות. התובע פירט בתביעתו, כי פנה לחנות לגב' נועה וולקוב, אשר הפנתה אותו לשירות הלקוחות, כאשר היא מבהירה כי תעיד בפניהם על כך שהרצועה אינה תקינה.

עוד נמסר לתובע, כי הרצועה שרכש, אינה של חברת אפל, כי אם רצועה שאושרה על ידה, ועל כן מומלץ לרכוש את השעון עם הרצועה מקורית.

התובע פנה לשירות לקוחות ותשובתם היתה כי לא ניתן לתקן את מסך השעון או להחליף את המוצר. לנוכח תשובה זו הוגשה התביעה הנדונה במסגרתה נתבע מחיר השעון, הרצועה וכן עוגמת נפש.

הנתבעת טוענת מנגד, כי התובע פנה אליה, ימים ספורים לאחר רכישת השעון, כאשר לטענתו קיים פגם ברצועת השעון שגרם לשעון ליפול ולהישבר.

הנתבעת הוסיפה, כי אין מדובר ברצועה מקורית וכי תיקון מסך שבור, אינו חוסה תחת אחריות היצרן.

הנתבעת העלתה בכתב ההגנה חשש, ולפיו הנזק נגרם משימוש רשלני של התובע בשעון, שימוש הנוגד את הוראות היצרן. לדבריה הרצועה והשעון נמכרו כשהם תקינים לחלוטין.

הנתבעת אינה יודעת מהו השימוש הרשלני שביצע התובע בשעון ו/או ברצועה, שגרם לנפילת השעון ולשבירתו. לטענת הנתבעת, התובע לא הציג כל ראיה לקיומו של פגם שהביא לנפילת השעון מהרצועה.

תקנות הגנת הצרכן, כמו גם כתב האחריות, מחריגים נזק שנגרם בזדון או רשלנות של הצרכן, ועל כן הנתבעת פטורה מתשלום פיצוי או תיקון השעון.

עוד טוענת הנתבעת, לחוסר תום לב מצד התובע, המנסה להתעשר על חשבון הנתבעת. לטענתה, הסכום אותו תובע התובע מהנתבעת גבוה מעלות השעון עצמו. התובע לא הוכיח את מקור הפער, ואין כל תמיכה לפיצויים של עוגמת הנפש. לפיכך טוענת התובעת כי על בית המשפט לדחות את התביעה על הסף.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ושמעתי את עדותיותיהם, מצאתי כי דין התביעה להתקבל.

התובע הציג במסגרת הדיון את רצועת השעון התקולה, אשר ממנה נופלים מגנטים. לא ניתן להכחיש, את העובדה כי הרצועה תקולה. אף נציג הנתבעת בדיון, הודה כי לנוכח הצגת הרצועה, אין ספק שקיים בה נזק (עמ' 2 שורות 8-9).

הנתבעת לא נטלה מהתובע את הרצועה לצורך בדיקתה (עמ' 2 שורות 20-21) אלא הסתפקה בטענה שרצועות אלו, נמכרות באופן תדיר ומעולם לא היתה תקלה ברצועה (עמ' 2 שורות 4-7).

איני מקבלת עמדה זו. התובע הגיע אל הנתבעת עם הרצועה התקולה. היה על הנתבעת לבדוק רצועה זו ולראות האם אכן היא תקולה, שכן ברי, כי רצועה תקולה שנופלת או נפתחת ועליה השעון, גורמת אף לנפילת השעון.

נציג הנתבעת טען, כי לו היה מדובר ברצועה תקולה בלבד, היה מזכה את התובע, אולם משנפל השעון, אין הנתבעת מוכנה לפצות את התובע. לדידה, לא ברור מדוע השעון נפל ואין כל ראיה באשר לכך שהתובע נהג כשורה ולא התרשל.
בכך שוגה הנתבעת. מרגע שהוצגה רצועה תקולה, שהנתבעת בחרה שלא לבדקה, עמד התובע בנטל המוטל עליו להוכיח כי השעון נפל בשל התפרקות הרצועה. על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח שלא כך הוא. ניתן היה להוכיח זאת באמצעות בדיקת מעב דה של הרצועה, אולם הנתבעת לא עשתה כן, הגם שהתובע הביא אליה את הרצועה התקולה.

עוד אציין, כי הנתבעת לא זימנה לעדות, את העובדת מטעמה אשר קיבלה את התובע, עת פנה לנתבעת עם הרצועה התקולה. התובע ציין בכתב תביעתו את שמה המלא של אותה עובדת, אשר עדותה יכלה לשפוך אור על שאלת תקינות הרצועה.

הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב ( ראו למשל: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד(4) 595 (1990); ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239, 245 (1990)).

לאחר הדיון, ביקש בית המשפט מהתובע להגיש את הקבלה של השעון והרצועה. הקבלות הוגשו – עלות השעון הינה 2,599 ₪ ועלות הרצועה 299 ₪. הקבלות הועברו להתייחסות הנתבעת, ומשזו לא הגיבה, הרי שבכך הסכימה לסכומים הנטענים הן בכתב התביעה והן בקבלות.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,898 ₪. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ההליך בסך 550 ₪ (בסה"כ 3,448 ₪). התשלום יבוצע בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים

ניתן היום, כ"ו סיוון תש"פ, 18 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נחמיה נחמיה
נתבע: איי דיגיטל סטור בע"מ
שופט :
עורכי דין: