ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אי.פי.אי. ישראל תנועה ובקרה בע"מ נגד אלי זילכה :

בפני כבוד הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובעת

אי.פי.אי. ישראל תנועה ובקרה בע"מ

נגד

נתבעים
1.אלי זילכה
2.שירביט חברה לביטוח בע"מ
3.אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

פסק דין

1. תביעה זו עניינה נזק לעמוד רמזור, שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים בין כלי רכב, אשר ארעה ביום 25.1.2019 בצומת חולון. סכום התביעה הועמד בהסכמה על 7,269 ₪. בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בבית משפט השלום בהרצליה (תא"מ 18638-07-19), שם הוגשו תביעות הדדיות לגבי הנזק שנגרם לכלי הרכב המעורבים (סכומי כל תביעה שם גדולים פי 5-6 מסכום התביעה שבפני), והוסכם כי תוצאת פסק-הדין כאן תכריע לעניין האחריות גם בהליך המקביל.

2. רכב הנתבעים 1-2, מסוג קדילאק, הגיע מצד שמאלו של רכב הנתבעת 3, מסוג טויוטה; שניהם נכנסו לצומת המרומזר בקירוב באותו זמן, וחזית הטויוטה פגעה בדופן הקדילאק והדפה אותו ימינה, אל עמוד הרמזור שניזוק. כלי הרכב הוכרזו כאובדן עקב הנזק הכבד שנגרם לשניהם. בקדילאק היו הנתבע 1 (להלן – "נהג הקדילאק") ואשתו, ואילו בטויוטה היה רק הנהג (להלן – "נהג הטויוטה"). שלושת אלה העידו בפני, כמו גם עד נוסף (להלן – "העד"), שהגיע מאותו כיוון נסיעה של הקדילאק, אולם לא נכנס אל הצומת; הושיט עזרה לנהג הטויוטה; ומצלמת הדרך שלו צילמה את התרחשות התאונה (אך הסרט לא הוצג בפני, כפי שניווכח).

3. נהג הטויוטה סיפר, כי נכנס לצומת בנסיעה רצופה, שכן מופע האור בכיוונו היה ירוק. הוא לא ידע להגיד אם המופע היה ירוק במשך כל זמן היות הרמזור בשדה הראיה שלו, או שמא התחלף לירוק בשלב מסוים. הוא ראה את הקדילאק רק ברגע האחרון, ולא הצליח למנוע את הפגיעה. לדבריו, עמד כלי רכב אחד לפחות ברמזור בכיוון נסיעת הקדילאק, בנתיב הימני (המרוחק ביותר מהטויוטה). הוא אישר כי העד סיפר לו כי יש סרטון המתעד את התאונה, אולם הסביר כי הוא עצמו היה נסער מדי באותה עת מכדי לצפות בסרטון, ומעולם לא צפה בו (למעט אולי בתחילתו, בזירת התאונה).

4. העד סיפר, כי עמד בנתיב הימני ביותר בכיוון נסיעתו, ועיניו לא היו מופנות אל הכביש. הוא שמע את ההתנגשות והרים את עיניו, וראה את הטויוטה מולו, ואת הקדילאק לימינו. הוא חש אל נהג הטויוטה (שכן עוברי אורח אחרים סרו אל הקדילאק) וסייע לו. הוא הודיע לו כי המצלמה ברכבו תיעדה את התאונה. הוא סיפר, כי כשחש אל הטויוטה, ראה שמופע האור בכיוון נסיעתו היה אדום, ולא ידע להסביר מדוע בעדותו במשטרה אמר כי לא הבחין בצבע הרמזור, שכן היה מרוכז בניסיון לסייע.

5. העד סיפר עוד, כי כשהגיעה המשטרה למקום, סיפר לשוטר על המצלמה, ואף הראה לו את הסרטון. השוטר ביקש ממנו לשמור על המצלמה, ואז הגיעו למקום בני משפחתו של נהג הקדילאק, וביקשו אף הם לראות את הסרטון. הוא מסר לידיהם את המצלמה, ולאחר שזו הוחזרה לו, גילה כי הסרטון נמחק ממנה. בני משפחת נהג הקדילאק הכחישו כי מחקו את הסרטון. העד סיפר על כך גם למשטרה. העד אישר, כי כשצפה בסרטון, לא התמקד בצבע הרמזור, ואינו יודע אם ניתן היה לראות בסרטון מה היה מופעו.

6. הן העד והן נהג הטויוטה אישרו, כי שוחחו על התאונה בעת שהמתינו לתחילת הדיון. העד אף ציין כי זכרונו רוענן באותו שלב.

7. נהג הקדילאק סיפר, כי עמד כרכב שני בכיוון נסיעתו, ונכנס לצומת באור ירוק, לאחר שהרכב שלפניו כבר יצא לדרך. הוא טען כי לא ראה את הטויוטה לפני שזו פגעה ברכבו, ואישר כי היו כלי רכב נוספים בכיוון נסיעתו, בנתיבים הנוספים, ושיער כי אף הם התחילו בנסיעה יחד איתו. הוא טען, כי אינו יודע אם הראו דבר מה לבנו, שהגיע לזירה. יוער, כי במשטרה, כשנשאל אם יתכן שבנו מחק את הסרטון, טען שבנו לא היה עושה כדבר הזה.

8. אשת נהג הקדילאק סיפרה אף היא, כי הם עמדו כרכב שני, ונכנסו לצומת באור ירוק. היא לא ראתה את הטויוטה, ואף לא ראתה כלי רכב אחרים בנתיבים האחרים. אף היא, כבעלה, טענה שאינה יודעת אם הראו דבר מה לבנה, כשהגיע לזירה.

9. באופן כללי, וכשלעצמן, שתי הגרסאות אפשריות ומסתברות במידה שווה, בקירוב. ברי, עם זאת, כי בעוד שלגבי נהג הטויוטה ניתן ליישב גם כניסה באור אדום עם אמירת אמת (סובייקטיבית) בעדותו, שכן יתכן וסבר בכנות (ובטעות) שנכנס לצומת באור ירוק; הרי שקשה יותר להלום את עדותם של נוסעי הקדילאק עם האפשרות שנכנסו לצומת באור אדום, לאור טענתם לרכב שהיה לפניהם, ושחצה אף הוא את הצומת. לפיכך, לגבי דידם, שאלת המהימנות הכללית של עדותם מכרעת יותר מאשר לגבי דידו של נהג הטויוטה.

10. עדותו של העד, הגם שהיתה כנה בבירור, אינה מהווה, לאמיתו של דבר, סיוע מספיק על מנת להכריע את הכף בשאלת מופע האור ברמזור, בפועל, שכן כל עדותו – ככל שהיא משקפת זכרון-אמת – אינה יותר מאשר עדות סברה. הוא לא ראה את התאונה מתרחשת; לא ראה את מופע האור ברמזור בעת התרחשותה; סיפר בזמן אמת למשטרה שלא הבחין בצבע הרמזור כאשר חש מרכ בו (ובהחלט יתכן שעדותו אתמול בבית המשפט נבעה מזיכרון-דמה, עם או בלי קשר לרענון זכרונו בשיחה עם נהג הטויוטה לפני הדיון); וגם סיפר שלא הבחין בצבע האור ברמזור כשצפה בסרטון בפעם היחידה שהספיק לעשות כן. ברור, כי העד עצמו משוכנע, שהקדילאק נכנסה לצומת בעת שמופע האור ברמזור היה אדום, אולם בכך לא סגי.

11. עם זאת, לשאלות סביב הסרטון יש נפקות המכריעה את הכף. תוכנו אינו ידוע יותר, ולא יהיה ידוע. אולם קשה מאד לקבל כאמינה את טענת נהג הקדילאק ואשתו, כי אינם יודעים אם הראו דבר מה לבנם בצומת. הדבר הוטח באזני נהג הקדילאק, לכל הפחות, ע"י המשטרה, והוא התייחס לכך. אין זה מתקבל על הדעת, שהנושא לא עלה, לאחר מכן, בשיחות משפחתיות עם הבן – זאת בין אם באמת הוצג בפניו הסרטון ובין אם לאו; ובי ן אם מחק את הסרטון ובין אם לאו.

12. מכל בחינה שהיא, מצופה היה משני עדים אלה, כי יתייחסו במפורש לסרטון, כך או אחרת; ולמעשה, מצופה היה גם, שהבן יגיע לבית המשפט למסור עדות בעניין זה. גם העדרו, לבדו, מהווה חיזוק-מה לגרסת העד, ומכאן, גם לגרסת נהג הטויוטה. תשובות העדים שהתייצבו, אפוא, כי אינם יודעים אם הוצג דבר מה לבנם, פוגמת במהימנות גרסתם-כולה, ואי-התייצבות בנם נותנת דחיפה נוספת לאותו כיוון.

13. הפועל היוצא הוא, שבין שתי הגרסאות, מוכרעת הכף לטובת גרסת נהג הטויוטה, ואותה אני מאמץ.

14. אני קובע, אם כך, כי נהג הקדילאק הוא שנכנס לצומת למרות מופע אור אדום, ועל כן – ומאחר שלא מצאתי בנסיבות סיבה לייחס אשם תורם לנהג האחר – אני קובע כי הוא אחראי לנזקים שנגרמו באותה תאונה (הן הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב, והן הנזק שנגרם לרמזור).

15. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לתובעת סך של 7,269 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 380 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ו עד היום. כן אני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

16. את התביעה נגד הנתבעת 3 אני דוחה, ואני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לנתבעת 3 את שכר העדים בסך 850 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אי.פי.אי. ישראל תנועה ובקרה בע"מ
נתבע: אלי זילכה
שופט :
עורכי דין: