ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לפיד לוגיסטיקה בע"מ נגד הנבטים של אודי בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת טלמור פרס

מבקשת
לפיד לוגיסטיקה בע"מ

נגד

משיבה
הנבטים של אודי בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעת להורות על הפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מ-50,000 ₪ להבטחת הוצאותיה בהליך, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 ולס' 353א לחוק החברות תשנ"ט-1999.

2. מדובר בתביעה כספית על סך 238,000 ₪ שהוגשה על ידי המשיבה – חברת הנבטים של אודי בע"מ העוסקת בייבוא תוצרת חקלאית, כנגד חברת נמל אשדוד בע"מ (הנתבעת 1); חברת לפיד לוגיסטיקה בע"מ (הנתבעת 2 והמבקשת כאן); וחברת מארסק ישראל בע"מ (נתבעת 3).

בתביעתה טוענת המשיבה כי היא ייבאה לנמל אשדוד מכולה בה אוכסנו 20 טון של מצע גידול פטריות בקירור , באמצעות הנתבעת 2 שהיא סוכנת המכס שהתקשרה עם הנתבעת 3 – סוכנת האוניה לשם הבאת המכולה ארצה.

בדיעבד התברר כי המכולה לא חוברה לחשמל או חוברה באופן לקוי ועקב כך נהרסו 80% מהפטריות שאוכסנו במכולה, והנזק שנגרם כתוצאה מכך עולה כדי סכום התביעה.

טענות הצדדים:

3. המבקשת טוענת כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה שכן כאשר מדובר בתובעת שהיא חברה, הפקדת ערובה היא בגדר הכלל והפטור הוא בגדר החריג לו.
המבקשת מפרטת את שלבי בחינת בקשה מסוג זה וטוענת כי על בית המשפט לבדוק האם התובעת יכולה מבחינה כלכלית לעמוד בהוצאות שתיפסקנה (בהתחשב במצבה הכלכלי, סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי וסיכויי התביעה) וככל שהמסקנה הינה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שתוכל לעמוד בנטל כאמור יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. בשלב השלישי על בית המשפט לקבוע את גובה הערובה אותה יש להטיל.

4. לטענת המבקשת בבחינת מצבה הכלכלי של המשיבה יש להתחשב בעובדה לפיה השליטה המלאה והבלעדית בתובעת היא בידי מר אודי גרוס, וכי במסגרת ההליך הצפוי יהא צורך במינוי מומחים.
כן טוענת המבקשת כי המשיבה לא הצביעה על עילת תביעה אמיתית כנגד המבקשת, וכי המבקשת בתפקידה כסוכנת מכס אינה נושאת באחריות או שליטה פיזית על המכולה בעת קרות הנזק הנטען.

5. באשר לגובה הערובה טוענת המבקשת כי באיזון שבין זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובעת, יש להורות על הטלת ערובה בסך שלא יפחת מ-50,000 ₪.

6. מנגד, טוענת המשיבה כי מצבה הכלכלי "טוב מאוד" שכן מאז היותה חברה בע"מ בשנת 2017 היא בעלת רווח תפעולי במגמת עליה, זאת לאחר משיכת משכורות על ידי מנכ"ל החברה ועובדיה. לתמיכה בטענה זו צירפה המשיבה מאזני רווח והפסד, דו"ח לא מבוקר של המשיבה וחישוב תשלומי משכורות ביחס לשנים 2017-2020 המלמדים לכאורה כי הרווח התפעולי שלה עומד על סך של מאות אלפי שקלים בכל שנה.

7. עוד טוענת המשיבה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיובה בערובה שכן סיכויי התביעה גבוהים וניתן לראות בנספחי התביעה כי המבקשת היא זו שהתנהלה מול יתר הנתבעות, ולא התובעת באופן ישיר. כך, המבקשת היא שהייתה אחראית על שחרור המכולה; היא שיצרה קשר עם סוכנת האוניה לשם השחרור של המכולה והונפקה לה קבלה; שמה של המבקשת הוא המופיע בחשבונית המיסים ובהצהרת הייבוא; והיא ששחררה את המכולה והעבירה אותה אל בית העסק של המשיבה ולמעשה למשיבה לא היה קשר ישיר עם אף אחת מהנתבעות האחרות אלא באמצעות המבקשת.
לטענת המשיבה, היא הודיעה לאיש הקשר מטעם המבקשת מספר פעמים כי שמעה שיש בעיות בחיבור מכולות לחשמל בנמל וכי אותו איש קשר – מר אפרים, הודיעה לה כי אין לה מה לדאוג. לפיכך, טוענת המשיבה כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובתה ו אין מקום בנסיבות העניין לחייבה בהפקדת ערובה.

8. לחילופין, טוענת המשיבה כי גם אם יורה בית המשפט על הטלת ערובה הרי שאין מקום להעמידה על סך העולה על 5,000 ₪, זאת בהסתמך על הפסיקה שמעמידה את גובה הערובה על "שבריר האחוז" מסכום התביעה. כן טוענת המשיבה כי יש לקחת בחשבון כי ככל שיוחלט על הטלת ערובה הרי שגם יתר הנתבעות עשויות להגיש בקשה דומה ואזי תועמד הערובה על עשרות אלפי ₪ ללא כל הצדקה.

9. בתשובתה לתגובה, טענה המבקשת כי המסמכים שצירפה המשיבה אינם מלמדים על איתנותה הפיננסית, והם אינם דוחות כספיים מלאים הכוללים חוות דעת של רואה חשבון מבקר ודו"ח מאזן החתום על ידי החברה, דו"ח על השינויים בהון העצמי וביאורים לדו"חות הכספיים, וכי לא ניתן לקבל מהמסמכים שהוצגו תמונה מלאה על מצבה הכספי של החברה שכן רווח תפעולי של חברה אינו כולל את חבות המס של החברה ואת החזר ההלוואות וכי ית כן שאף אם יוצג רווח תפעולי תהא החברה בפועל בהפסד. כן טענה המבקשת כי מהמסמכים שהוצגו עולה כי בשנת 2018 החברה נמצאת לכאורה בהפסד תפעולי. בנוסף, טוענת המבקשת, כי המשיבה נמנעה מלהתייחס לשעבודים שקיימים לחובת החברה וכי הדבר פועל כנגדה. לתמיכה בטענות אלו צירפה המבקשת חוו"ד מומחה – רו"ח דרור סחייק.

באשר לשאלה האם נסיבות המקרה מצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה הרי שהמבקשת חוזרת על טענותיה בדבר סיכוייה הקלושים של התביעה להתקבל.

המבקשת משאירה את שאלת גובה הערובה לשיקול דעתו של בית המשפט ומצינת כי הסכום המינימאלי בו נקבה המשיבה – 5,000 ₪, אינו מספיק להבטחת הוצאות ההליך.

דיון והכרעה:

10. לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש, דין הבקשה להתקבל.

בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט-1999:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

מכוח סעיף זה נקבע כלל ולפיו במקרה של חברה בע"מ, תחויב התובעת בהפקדת ערובה, אלא אם הוכיחה החברה המשיבה איתנות פיננסית, או בהתקיים נסיבות המצדיקות שלא להטיל על החברה ערובה.

ראו רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם בנבו ביום 23.5.11) בו נאמרו הדברים הבאים:
"...עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין)."

(וראו גם: רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 11.2.2009)).

11. לשם עמידה בנטל המוטל על החברה להוכחת איתנותה הכלכלית, נקבע כי עליה "לצרף דוחות כספיים או אסמכתה אחרת, אשר תתמוך בטענת התובעת לעניין איתנותה הכלכלית, כמו חוות דעת רואה חשבון המטפל בענייניה והמפרטת את רווחיה על סמך הדיווחים לרשויות המס והדוחות הכספיים המבוקרים של החברה; שווי הציוד והמלאי, התייחסות לשעבודים או עיקולים המוטלים על נכסיה בספריה וברשם החברות ואף התייחסות הבנק בו מצוי חשבונה להתנהלותה במסגרת ניהול החשבון ומידת כיבוד התחייבויותיה" (ת"א (מחוזי ת"א) 52905-05-14 רנואר רשת חנויות אופנה בע"מ נ' K-SWISS INC (פורסם בנבו ביום 30.11.14), עמ' 5-4 והאסמכתאות שם)).

בענייננו, המשיבה לא הציגה דוחות כספיים, אישורי בנק, אישור רו"ח וכיו"ב, מהם ניתן ללמוד על יכולתה הכלכלית לעמוד בחיובי ההליך, ככל שיהיו, וכל ש הציגה בעניין זה הם מאזני רווח והפסד משנים 2017-2020. כפי שטענה המבקשת, אין במסמכים שהוצגו כדי ללמד על איתנותה של המבקשת שכן לא עולה מהם מצב נכסיה של המשיבה, השיעבודים השונים המוטלים עליהם, התחייבויותיה העתידיות או תביעות משפטיות או חבויות במיסים להן היא חשופה.
במצב דברים זה, לא עומדת בפני בית המשפט התמונה המלאה באשר למצבה הכלכלי של ה משיבה, ולא ניתן לקבוע בהכרח כי ככל שתיפסקנה כנגדה הוצאות, יהא בידה לשלמן. הימנעות המשיבה מלהוכיח את הדרוש פועלת לחובתה (ראו: בש"א 2219/07 סולל בונה בע"מ נ' גרנד פיניש בע"מ (25.02.07)).

12. המשיבה גם לא הצביעה על נסיבות מיוחדות ב שלן יש לדחות את הבקשה. באשר לסיכויי התביעה, לא ניתן לקבוע בשלב זה של ההליך באופן מובהק , כי סיכויי התביעה גבוהים או קלושים במיוחד , ובשלב זה של ההליך, בו טרם נשמעו ראיות הצדדים הרי שלא ניתן לקבוע כי כתב התביעה נעדר כל עילה כנגד המבקשת.

במצב דברים זה, הרי ששעה שהכלל במקרה של חברה הוא הטלת ערובה, ולא הוכח כי מדובר במקרה חריג בו יש להימנע מכך, אני קובעת כי יש להטיל על התובעת הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

13. בנוגע לגובה הערובה נקבע, כי משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה שיש הצדקה לחיוב כאמור, עליו לקבוע את שיעור הערובה באופן מידתי המאזן כהלכה בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13).

בשים לב לסכום הנתבע, למהות התביעה ולהוצאות הצפויות, ואף לפסיקה הנוהגת בתחום, ועל מנת לאזן בין זכות הקניין של המבקשת לזכות התביעה של המשיבה, אני מוצאת לנכון להעמיד את גובה הערבון על סך של 7,500 ₪ אשר יופקדו בקופת בית המשפט תוך 30 ימים, שאם לא כן תידחה התביעה כנגד המבקשת.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לפיד לוגיסטיקה בע"מ
נתבע: הנבטים של אודי בע"מ
שופט :
עורכי דין: