ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סופיאן דמסיה נגד ועדה מקומית לתכנון ובניה :

בפני כבוד ה שופטת מריה פיקוס בוגדאנוב

מבקש

סופיאן דמסיה

נגד

משיבה
ועדה מקומית לתכנון ובניה - חוף הכרמל

החלטה

לפניי בקשה לביטול צו מנהלי להפסקת שימוש בהתאם לסעיף 228 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן: " חוק התכנון והבניה"), וכן בקשה למתן צו זמני לעיכוב ביצוע הצו המנהלי.

עסקינן במקרקעין ששוכר המבקש החל מחודש ינואר 2020 , ובו הוא מפעיל מתקן לטיפול בפסולת ברזל, הכולל גם גידור היקפי , מבנה למטרת משרדים ומשקל למשאיות, כאשר השימוש אינו בהתאם לייעוד הקרקע, שבחלקו ייעודו למבני משק וחלקו לייעוד דרך.
בביקור שנערך ביום 24.2.20 על ידי מנהל הפיקוח על הבניה במקרקעין, נמצא כי המבקש מבצע במקרקעין שימוש אסור, כאשר המבנים הוצבו ע"י המבקש ללא היתרים .
לפיכך, הוצא ב תאריך 23.4.20 צו מ נהלי להפסקת השימוש במקרקעין, וזאת בהתאם לסעיף 219 לחוק התכנון והבנייה.

טענות הצדדים
ב"כ המבקש, אינו חולק על העובדה כי אין בידי המבקש היתר לבצע שימוש אסור במקרקעין ש חלקו יועד למבני משק וחלקו לייעוד דרך, אך לטענתו נפלו פגמים מהותיים בצו שהוצא כנגד המבקש, אשר מביאים לבטלותו.
חלק משמו של מוציא הצו מחוק ועל כן, לא ברור מ יהו בעל התפקיד החתום על הצו.
בטרם הוצאת הצו לא התקיימה התייעצות משפטית כנדרש על פי חוק.
לא נערך שימוע למבקש בטרם הוצא הצו.
עוד נטען, כי לתגובה לא צורפו צילומי אוויר או תמונות מהשטח, מטעם המפקח שנכח במקום.
לטענת המבקש, יש לתת את הדעת לכך שמזה מס' חודשים היה בכוונת המבקש להגיש בקשה להיתר על פי חוק התכנון והבניה על מנת להכשיר את השימוש הקיים, אך מאחר ו משרדי הוועדה היו סגורים בשל תקופת החירום לא היתה באפשרותו להגיש את הבקשה.
בנוסף, ב"כ המבקש טען טענה בדבר אכיפה בררנית, מבלי לפרטה.
בנוסף, במסגרת הבקשה העלה ב"כ המבקש טענות נוספות, אשר קשורות לביטול צו הריסה ואינן רלוונטיות בענייננו ועל כן לא מצאתי מקום להזדקק לטענות אלו במסגרת ההחלטה.
באשר לבקשה לעכב את ביצוע הצו, טען ב"כ המבקש כי למבקש נדרש פרק זמן של כשלושה חודשים על מנת למצוא מקום חלופי אשר יוכשר לצורך ניהול העסק ובהעדר עיכוב ביצוע יגרמו נזקים כלכליים למבקש .
בדיון שנערך ביום 31.5.20 ויתר ב"כ המבקש על חקירת המפקח.
במהלך הדיון הפנה ב"כ המבקש לתקנות התכנון והבניה הנוגעות לסדרי דין וטען כי היה על המשיבה לצרף לתגובתה תצהירים המאמתים עובדות, דבר שלא נעשה למעט תצהירו של המפקח .

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי התקיימו כל הדרישות למתן הצו כקבוע בסעיף 219 לחוק התכנון והבנייה.
בנוגע לטענה בדבר אי-קיום התייעצות משפטית צירפה המשיבה לתגובתה נספח ג' ממנו עולה כי התקיימה התייע צות עם תובעת הוועדה, הוצגו בפניה כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות תצהיר המפקח ודו"ח הפיקוח , וכי ניתן על ידה חוות דעת לאחר עיון בהם.

לעניין פגמים בהוצאת הצו טענה המשיבה כי לפי סעיף 219 לחוק התכנון והבניה , מי שמוסמך לחתום על צו מנהלי להפסקת שימוש הוא יו"ר הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה. במקרה דנן מי שחתם על הצו הוא מהנדס הוועדה, והגם ש חלק מהחותמת המוטבעת על הצו אינו קריא, הרי שמדובר בפגם טכני ולא מהותי, כאשר בפועל מוציא הצו היה מוסמך להוציאו.
על כן, לטענת ב"כ המשיבה אין מדובר בפגם מהותי המצדיק את ביטול הצו.
בהתאם להחלטתי, הגישה המשיבה הודעה מטעם מנכ"ל המועצה האזורית חוף הכרמל לפיה מר אסף וחנר הוא מהנדס הוועדה, אך ב"כ המבקש התנגד להגשת המסמך בטענה כי המסמך נערך ע"י מנכ"ל המועצה, שאינה צד להליך.
ב"כ המשיבה טענה כי לא התקיימו העילות המצוינות בסעיף 229 לביטול הצו וביקשה לדחות את הבקשה.
המשיבה טענה כי יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע, אשר למעשה עיכוב ביצוע יאפשר את המשך השימוש האסור, וזאת מבלי שהמבקש פעל להגשת בקשה מתאימה המסדירה את השימוש.

דיון והכרעה
סעיף 219 ל חוק התכנון והבניה מסמיך את מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, ליתן צו מנהלי להפסקת שימוש, אף מבלי שהתנהל הליך פלילי נגד מבצע העבירה:
"(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו (בפרק זה - צו מינהלי להפסקת שימוש); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.
(ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן התקיימו שני אלה: (1) לא הוגשו לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקת שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותו שימוש אסור; (2) במועד הגשת התצהיר לפי סעיף קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים - לא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור."
(ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים – לא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.
(ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:
(1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;
(2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;
(3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;
(4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;
(5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

העילות לביטול הצו מנויות בסעיף 229 לחוק התכנון והבנייה אשר קובע:
"לא יבטל בית משפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין, או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".
מטרתו של הצו המנהלי להפסקת השימוש הוא למנוע שימוש החורג מהוראות החוק . על הצו חלים כללי המשפט המנהלי, כאשר בהליכים אלו, מפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית בצמצום, מאחר ונקודת המוצא היא שלרשות עומדת חזקת תקינות מנהלית כי הפעולה נעשתה כדין. לפיכך, על הטוען כי הצו הוצא שלא כדין או כי נפל בו פגם, הנטל להוכיח זאת ( רע''פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מדינת ישראל (8.5.13)) ו רק במקרים בהם נתגלו פגמים חריגים ויוצאי דופן בהתנהלות הרשות יוצדק הסעד המבוקש (רע"פ 1639/16 עבאסי נ' ועדה מקומית ירושלים (23.1.18) ).

מן הכלל אל הפרט;
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו לתגובת המשיבה שוכנעתי כי הצו הוצא כדין ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
אין חולק כפי שהצהיר ב"כ המבקש בדיון , כי לא ניתן למבקש היתר לשימוש האסור במקרקעין שחלקו יועד למבני משק וחלקו על מקרקעין שבייעוד דרך, וכי השימוש המבוצע על ידי המבקש במקרקעין אינו תואם את התוכנית החלה עליו (ש/1479/חכ/100).
בנוסף, אין חולק כי המבקש עושה שימוש במקרקעין החל מחודש ינואר 2020, כפי העולה מחוזה השכירות שצורף לבקשה, על כן, טרם חלפו 6 חודשים מיום תחילת השימוש האסור.
הצו (נספח ד' לתגובה) הוצא ונחתם בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, ולאחר שהוצא דו"ח פיקוח (נספח א' לתגובה) ותצהיר חתום ע"י המפקח (נספח ב' לתגובה) בו ציין את כל הפרטים הנדרשים, לרבות המועד בו התגלו העבירות ומשך הזמן שחלף.
בנוסף, בטרם הוצא הצו התקיים הליך התייעצות תקין עם התובעת מטעם הוועדה בהתאם להוראת סעיף 225 לחוק התכנון והבניה (נספח ג' לתגובה).
אכן, צודק ב"כ המבקש בטענתו כי החותמת של נותן הצו מחוקה בחלקה, ו קיים קושי לדעת מה תפקידו של חותם על הצו. יחד עם זאת, בחותמת מופיע ות המילים: "אינג' אסף וחנר" ובשורה השנייה מופיעות המילים: "ועדה לתו"" שמכאן ניתן היה להבין כי מדובר במהנדס הוועדה.
לאחר שהובהר במסמך רשמי מטעם המשיבה כי מדובר במהנדס הוועדה, נותרה השאלה האם הפגם שנפל הוא פגם מהותי או פגם טכני המביא לביטול הצו.
צו הפסקת שימוש מנהלי מהווה החלטה מנהלית, ויש לבדוק את נפקות הפגם שנפל בהוצאתו על יסוד עקרונות דוקטרינת הבטלות היחסית.
לענין זה יפים דבריו של כבוד השופט ג'השאן בעפ"א (חי') 41954-11-18 חוג'ראת נ' יחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה מחוז צפון (16.1.19):
"נפקותם של פגמים בהליך הוצאת צו הריסה מנהלי, בדומה לכל פגם בהחלטה מנהלית אחרת, אמורה להיות מוכרעת, בין היתר על יסוד עקרונות דוקטרינת הבטלות היחסית. החלת תורת הבטלות היחסית על מקרה נתון מחייבת "התחשבות מיוחדת" בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ובכלל זה, באופי הפגם שנפל, מידת חומרתו, השפעת תוצאות הפגם על כלל הגורמים המעורבים וכן הנזק או העוול שהסבה ההפרה לנפגע מן הפעולה, ומידת הפגיעה באינטרס הציבורי במידה ותבוטל ההחלטה (בג"ץ 1555/05 לוי נ' בית הדין הרבני האזורי מחוז תל-אביב, פסקה 43 (16.07.2009); רע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637 (2000). משמע, על-פי דוקטרינת הבטלות היחסית, אשר הוחלה בכל תחומי המשפט, פגם שנפל בהחלטה מנהלית או שיפוטית אין משמעותו המיידית והמתחייבת בטלותה. הדבר תלוי באינטרס הציבורי שעלול להיפגע מן הביטול, ומדידת הנזק שנגרם לפרט ובמידה וההחלטה לא תבוטל. יש להבדיל בין שאלת עצם קיומו של הפגם ומהותו לבין שאלת הסעד או התוצאה של הפגם. "יש להבחין בין הפגם לבין נפקותו, ייתכן שפגם כלשהו יוביל בנסיבות מסוימות לבטלות מעיקרא, בתנאים אחרים תוצאתו תהא נפסדות, ואילו במקרים שונים לא תהא לו נפקות כלשהי" (עע"פ 3518/02 רג'בי נ' יושב-ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז(1) 196, 216 (2002)".

לא יכולה להיות מחלוקת כי ראוי ונכון כי תיאור התפקיד, מכוחו הוציא נותן הצו את צו המנהלי, יופיע בצו בצורה ברורה . יחד עם זאת, לטעמי, פגם זה אינו מביא לביטול הצו, וזאת מאחר ומר אסף וחנר, שהוציא את הצו, היה בעל סמכות מהותית כדין להוציאו.
עוד אדגיש כי מחד גיסא, כתוצאה מאי-ציון התפקיד, מכוחו הוציא מר וחנר את הצו, לא נפגעו זכויות מהותיות של המבקש, ומאידך גיסא קיים אינטרס ציבורי חשוב שייפגע על ידי ביטול הצו, והוא מניעת המשך שימוש אסור במקרקעין ללא היתר כדין .

בנוסף, לא מצאתי כל פגם בכך שהמסמך המאשר כי אסף וחנר הוא מהנדס הוועדה נחתם ע"י מנכל המועצה היות ומדובר במסמך המאשר את תוקף תפקידו של חותם הצו, ואין נפקות לכך שהמסמך נחתם ע"י מי שאינו צד להליך. יודגש, כי מסמך זה הוגש לתיק בית המשפט בהתאם להחלטתי מיום 31.5.20.

משכך, לא מצאתי כי הפגם שנפל בהוצאת הצו – יש בו כדי להביא ל תוצאה של בטלות הצו.

באשר לטענה כי לא צורפו תמונות לתגובת המשיבה, לא מצאתי כי נוכח גדר המחלוקת היה על המשיבה לצרף את התמונות, עת שהמבקש מודה בביצוע שימוש אסור ללא היתר כדין.
באשר לטענה בדבר אכיפה בררנית הטענה נטענה בעלמא והמבקש זנח אותה בתחילת הדיון.
באשר לטענה כי היה צריך לערוך שימוע למשיב בטרם הוצאת הצו לא מצאתי כל מקור בחוק לדרישה זו וב"כ המשיב לא חזר על טענה זו במהלך הדיון וזנח אותה.

לעניין טענת המשיב לפיה המשיבה לא צירפה תצהיר לתגובתה אציין כי לא ברור לאיזה תקנות הפנה ב"כ המשיב בטיעונו.
אם התכוון ב"כ המבקש לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), תשמ"ג – 1982 , הרי שבתקנות אלו מדובר על מתן תצהיר במסגרת צו שיפוטי במעמד צד אחד, שאינו רלוונטי לענייננו.
אם התכוון ב"כ המבקש בטענתו לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) תש"ע – 2010, הרי ששם מדובר על מסמכים ותצהירים שיש לצרף לבקשת ביטול הצו (ר' סעיף 2(ג) לתקנות) ולא לתגובה.
מכל מקום, לתגובת המשיבה צורף תצהיר של המפקח על הבנייה רן ניצמן שעל יסודו נחתם הצו (נספח ב' לבקשה) בו הוא פירט את כל הפרטים הנדרשים למתן הצו, על כן, לא נדרש תצהיר נוסף מטעם המשיבה. יודגש כי מר ניצמן התייצב לדיון , אך ב"כ המבקש ויתר על חקירתו.

באשר לבקשת עיכוב הביצוע לא נפרסו בפניי נימוקי ם המצדיקים היעתרות לבקשה, למעט פגיעה כלכלית אפשרית במבקש.
הטענה של המבקש כי התכוון להגיש בקשה לקבלת היתר לשימוש במקרקעין אין בה כדי להוות סיבה המצדיקה את מתן עיכוב ביצוע הצו . הטענה כי משרדי המשיבה היו סגורים במהלך תקופת החירום, אף לה אין כל משמעות, כאשר השימוש האסור מצדו של המבקש החל בחודש ינואר 2020 כחודשיים לפני תחילת תקופת החירום, שהחלה בחודש מרץ 2020, אך המבקש לא פנה בבקשה לקבלת ההיתר.
התכלית בבסיס הצו המנהלי להפסקת שימוש הינה למנוע המשך ביצוע עבירה של שימוש אסור במטרה להילחם בבניה ובשימוש שאינם חוקיים הנעשים בניגוד לדיני תכנון והבניה, וזאת מוקדם ככל שניתן על מנת למנוע מצב בו יקשה להחזיר גלגל אחורנית.
אדגיש עוד כי "הנוהג" של תחילת ביצוע שימוש ללא היתר, תוך הנצחת עובדות בשטח, ורק לאחר מכן פנ ייה לרשויות לקבלת ההיתר אינו מקובל עלי, וכי על המבקש היה קודם לקבל את ההיתר ורק לאחר מכן להתחיל שימוש במקרקעין, ו על כן, אין לו אלא להלין על עצמו.
משכך, היעתרות לבקשה משמעותה היתר לשימוש אסור בחסות בית המשפט ו על כן אני דוחה את הבקשה על שתי חלקיה.
על מנת לאפשר למבקש תקופת התארגנות קצרה , הצו המנהלי יכנס לתוקף בתוך 15 יום ממועד מתן ההחלטה.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סופיאן דמסיה
נתבע: ועדה מקומית לתכנון ובניה
שופט :
עורכי דין: