ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאדר טוראני נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה שדיאור

המערער
נאדר טוראני

ע"י ב"כ: עו"ד שי כהן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד עמרי בניאל

פסק דין

בפני בית הדין ערעור המערערת על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 14/11/19 ובקשה לקביעת וועדה בהרכב אחר. וועדה זו התכנסה לאור פסק דינו של ביה"ד לעבודה.
המשיב טען כי הוועדה התייחסה בדיוק נמרץ למה שהתבקשה על פי פסק הדין ובשל כך לא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה.

העובדות
בתאריך 08/07/19 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (ב"ל 74949-01-19) על ידי כבוד הרשמת אסתר שחור, ובו נקבע "ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 16/12/18, שתתייחס לטענות המערער לעניין הקרע בכתף, תערוך בדיקה קלינית ותקבע האם יש בכך לשנות את סעיף הליקוי אשר קבעה בעניינו של המערערת שניתן בגין הגבלה בתנועה..."
המערער ובא כוחו טענו בפני הוועדה והוועדה בדקה בדיקה קלינית את המערערת.

המחלוקת
האם פעלה הוועדה על פי פסק הדין המחזיר.
האם נפלה טעות משפטית אחרת בעבודתה.

הכרעת הדין
הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית, וכך היא מציינת "בדיקתו היום – צלקות לגישה של כתף ארטרוסקופיות עדינות, אין רגישות, ללא דלדול שרירי חגורת כתף. טווח תנועות אקטיביות: כיפוף – 60, אבדוקציה – 50, סיבוב חיצוני – 20, פנימי L5. פאסיבי: כיפוף – 100, אבדוקציה – 100, סיבוב חיצוני – 50, פנימי L אין דלדול שרירי חגורת כתף."
הוועדה כתבה במסקנותיה כך: "הוועדה דנה, לאחר החלטת כבוד הרשמת אסתר שחור, בפסק דין מיום 08/07/19.
הוועדה עיינה בפיענוח MRI כתף מתאריך 17/05/18, הוועדה עיינה בדוח ניתוח מ – 22/01/19.
הוועדה קובעת כי נכותו כפי שנקבעה בפרוטוקול הוועדה מ – 16/12/18 תישאר בעינה והיא בגובה של 10%. לא היה מקום, בשל טענה או בשל מצב של כפל נכויות, להפעיל סעיף גם בגין קרע וגם בגין הגבלה. הסעיף שנקבע הוא סעיף בגין הגבלה בתנועות כתף בלבד.
MRI (מ – 17.5.18) כתף הדגים קרע קטן בגיד סופרספיאנטוס.
מנסיבות אלו, היה נכון לקבוע סעיף בגין הגבלה בתנועות.
מצבו לאחר הניתוח מ – 1/2019 אינו קשור לדיון של הוועדה מ – 12/2018 והוא בעל דיון במסלול של "בדיקה מחדש"." (דגש ש.ש.).
מתוך פסק הדין עולה כי הוועדה פעלה בדיוק נמרץ כפי שהונחתה. התובע נבדק קלינית, הוועדה התייחסה לממצאים וכן למסמכים הרפואיים שהמציא. הוועדה מגדירה את הקרע כקטן מבחינה רפואית ובכך אין להתערב, ומסבירה מדוע בחרה בסעיף הרלוונטי והעדיפה את סעיף ההגבלה בתנועות על פני סעיף אחר .
דהיינו, משפעלה הוועדה על פי פסק הדין, לא נפל פגם משפטי המצדיק את החזרת עניינו של המערערת לוועדה זו או לוועדה בהרכב אחר.
ב"כ המערער טען כי על פי הניתוח היה קרע כפול ולא קרע קטן. עניין זה הוא עניין רפואי ואין להתערב בו כלל, בפרט לנוכח העבודה שהוועדה התייחסה למסמך הניתוח וכתבה במפורש שראתה את המסמכים.
עוד טען ב"כ המערער כי סעיף 42(1)(ד)(I) קובע כי קרע בגיד השרוול (SUPRASPINATUS) מקנה 10% בצורה בינונית וכי לפי סעיף 42(2)(א) מגיעים לו עוד 10% נכות בדו ראשי, ולפיכך היה על הוועדה לתת לו לפי הגבוה מבין שני הסעיפים, דהיינו סעיף 42 על תתי סעיפיו ולא לפי סעיף 35.
לטענתו, סעיף 42 מצביע על נכות מדויקת יותר לפי מצבו הרפואי והיה מקום להעדיפה.
אין לקבל טענה זו. ראשית, האבחון של הוועדה הוא לקרע קטן ולא "בצורה בינונית" לפי סעיף ליקוי 42 על חלופותיו לעיל , לפיכך רפואית הוועדה לא ראתה את הדברים כפי שהמערער רואה אותם. כאמור לעיל, ביה"ד אינו מתערב בקביעות רפואיות.
בנוסף לכך, הוועדה במפורש מציינת כי במצב בו יש כפל סעיפים, הבחירה שלה היא הבחירה הנכונה נוכח ההגבלה בכושר הפעולה. בחירה זו של הוועדה מנומקת, עולה בקנה אחד עם הנחיות פסק הדין המחזיר, ולא מצאנו כל פגם משפטי בבחירתה המקצועית בסעיף 35 ולא בסעיף 42.
עוד ציין ב"כ המערער כי הוועדה חרגה מתפקידה, עת קבעה שמצבו לאחר הניתוח אינו קשור לדיון הוועדה. טען ב"כ המשיב כי בעניין זה צדקה הוועדה, שכן היה עליה להתייחס אך ורק לפסק הדין המחזיר וכי זכותה של הוועדה, ואף חובתה, להפנות להליך חדש, שעה שהוגש בפניה מסמך המאוחר לוועדה קמא.
נוכח כל האמור לעיל, מצאנו כי לא נפל כל פגם משפטי בעבודת הוועדה, או פגם אחר המצדיק התערבות בהחלטתה או החזרת עניינו של המערער לוועדה זו או לוועדה אחרת. הוועדה פעלה בדיוק נמרץ על פי הנחיות פסק הדין המחזיר. הערעור נדחה.
אף שראוי היה לחייב את המערער בהוצאות, נוכח כל האמור לעיל, לפני ולפנים משורת הדין כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ה סיוון תש"פ, (17 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נאדר טוראני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: