ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האקר יו בע"מ נגד מריית סמארה :

בפני כבוד השופט יגאל גריל, שופט עמית

המבקשת:

האקר יו בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד איתמר כהן

נגד

המשיבה:

מריית סמארה
ע"י ב"כ עוה"ד ג'ורג' חלים שחאדה

החלטה

א. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום בעכו (כבוד הרשמת הבכירה, עינת דינרמן), מיום 31.5.20 בת"ת 43658-02-20, לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת להעברת הדיון מבית משפט השלום בעכו לבית משפט השלום בתל-אביב.

ב. הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה:

המשיבה שהיא תושבת חיפה, התקשרה ביום 26.5.19 עם המבקשת (שהיא מכללה ללימוד מקצועות היי-טק) בהסכם הרשמה לקורס מורחב בתחום "סייבר" ואבטחת מידע.

בכתב התביעה על סכום קצוב שהגישה המבקשת (על-סך 21,520 ₪) כנגד המשיבה בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב נטען, שהמשיבה לא פרעה את יתרת החוב הכספי שהמבקשת זכאית לקבלו על סך 21,520 ₪, ולמרות מכתב ההתראה שנשלח למשיבה הסכום טרם נפרע.
נטען בסעיף 11 לתביעה, כי לבית המשפט בתל-אביב סמכות שיפוט לדון בתביעה לאור תניית השיפוט הבלעדי שבהסכם (סעיף 7).

ג. המשיבה הגישה התנגדות לתובענה וביקשה כי הדיון יתקיים בבית משפט השלום בעכו. בבקשה שהגישה המשיבה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית מבית משפט השלום בתל-אביב לבית משפט השלום בעכו נטען כך: "... בהתאם לתקנות סדר הדין האזרח י ולאור כתובת הנתבעת וכן המקום שבו התרחשו המאורעות, דהיינו, כתובת המכללה, הרי שהסמכות מבחינת המקום מוקנית לבית משפט השלום בעכו".

ד. המבקשת הגיבה על הבקשה להעברת מקום הדיון וציינה, כי היא מסתמכת על סעיף 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיו הסכם שיפוט כפי שמופיע בסעיף 7 להסכם אשר בין הצדדים, גובר על כללי השיפוט המקומיים שבתקנות סדר הדין האזרחי, ויש לכבד את הסכמות הצדדים ולהעביר את התיק לבית משפט השלום בתל-אביב שהוא בית-המשפט המוסמך.

ה. המשיבה הגישה תשובה לתגובת המבקשת וטענה, שהיא הוחתמה על ההסכם מבלי שהוסברה לה מהותו ומבלי שניתנה לה אפשרות לעיין בהסכם. לטענת המשיבה, ההסכם הוא בבחינת "חוזה אחיד", שכן מדובר בחוזה סטנדרטי של מוסד אקדמי שתוכנו ותנאיו נקבעו מראש, ותניית השיפוט היא תנאי מקפח שיש לבטלו.

ו. על תשובה זו הגיבה המבקשת וציינה, כי טענות המשיבה לפיהן לא הסכימה לאמור בהסכם, ולרבות אי-הסכמתה לתניית השיפוט הן בגדר טענות בעל-פה כנגד מסמך בכתב, וחזקה על אדם החותם על מסמך שהוא מסכים לתוכנו ואין לאפשר לו להתנער מהסכמה זו.

עוד טוענת המבקשת, כי בהתאם לפסיקה תניית שיפוט ייחודית בחוזה אחיד איננה בהכרח תניה מקפחת, וככל שמועלת טענה כזו, יש לבדוק אותה לפי "מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות", משמע, יש לבחון תמיד התניה היא מקפחת בנסיבות המקרה.

לטענת המבקשת, הנטל להוכיח כי העברת מקום השיפוט תמנע מן המשיבה לעשות שימוש בזכות ההתדיינות רובץ לפתחה של המשיבה, ובהתנגדות שהגישה המשיבה לא הועלתה טענה ספציפית המצביעה על פגיעה מהותית בזכות ההתדיינות המשפטית של המשיבה.

עוד נטען, כי המשיבה העלתה "סיסמאות ריקות מתוכן" בדבר חוזה אחיד ותנאי מקפח בחוזה אחיד, ואין כל טענה עניינית לנסיבות המקרה הספציפי שבפנינו, ולכן לטעמה של המבקשת, יש לכבד את הסכמות הצדדים ולעביר את התיק לבית המשפט המוסמך שהוא בית-משפט השלום בתל-אביב.

ז. בהחלטתו נשואת בקשת רשות הערעור דחה בית-משפט קמא בהחלטה מפורטת ומנומקת את הבקשה להעברת הדיון מפאת חוסר סמכות מקומית, וזאת מן הטעם שהמבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") בדבר היות תניית השיפוט שבהסכם נשוא הדיון בגדר "תנאי מקפח" בחוזה אחיד.

ח. המבקשת ממאמנת להשלים עם החלטת בית-משפט קמא ובבקשת רשות הערעור המונחת בפניי טוענת היא, כי בהתאם לפסיקה (רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473 (2003)), תניית שיפוט ייחודית בחוזה אחיד לא תחשב בהכרח תניה מקפחת, ויש לבחון האם התניה מקפחת בנסיבות המקרה, וכן יש להפעיל את "מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות".

כמו-כן מפנה המבקשת בין היתר, לפסיקה, לפיה חלה הפחתה במעמד הסמכות המקומית ככלי לקידום נוחות בעל הדין הנתבע ( רע"א 6920/94 לוי נ' פולג, מט(2) 731 (1995)).

בנוסף סבורה המבקשת, כי שגה בית-משפט קמא בקביעתו שעל המבקשת להוכיח שתני ית השיפוט אינה פוגעת בזכות המשיבה להתדיינות משפטית. לטענת המבקשת, אין כל פירוט לא בהתנגדות ולא בתשובת המשיבה לבקשתה של המבקשת להעברת מקום הדיון, ובוודאי שאין בטיעוניה של המשיבה הוכחה בדבר פגיעה בזכויותיה של המשיבה.

עמדת המבקשת היא, כי בעל דין הטוען כנגד תנ יית שיפוט ייחודית חייב להסביר בהזדמנות הראשונה מהי הפגיעה המהותית הנגרמת לו והופכת את התנאי לתנאי מקפח שיש לפסול אותו חרף ההסכמה שהושגה בין הצדדים. לטענתה, היה על המשיבה להסביר מהי הפגיעה המהותית בזכותה, והדבר לא נעשה.

יתר על כן, לטענת המבקשת, החלטת בית-משפט קמא מבטלת למעשה כליל את הוראותיה של תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומה גם שאין כל טענה לפיה יש למשיבה קושי בהתניידות, והיה מקום לבחון האם קביעת מקום השיפוט בתל-אביב עשויה להרתיע את המשיבה מלהתייצב לדיון.
טוענת המבקשת, כי המשיבה לא טענה שההתדיינות בתל-אביב תפגע פגיעה מהותית בזכותה באופן שימנע ממנה את יומה בבית המשפט, ובוודאי שהיא לא הביאה שיקולים בעלי משקל מכריע כנדרש, ומה גם שהמשיבה עצמה מתגוררת בחיפה, ולמרות זאת ביקשה להעביר את התיק לבית המשפט בעכו, אין הסבר מצד המשיבה כיצד מסוגלת להתדיין (כתושבת חיפה) בעכו, אך אינה מסוגלת להגיע לתל-אביב.

כמו-כן טוענת המבקשת, כי ברמת שיקולים שבמדיניות ההחלטה לפיה על בעל הדין המבקש לעשות שימוש בתניית שיפוט ייחודית להוכיח שהדבר לא ירתיע את הצד שכנגד משימוש בזכות ההתדיינות, יוצרת גזירה שלא ניתן לעמוד בה והתוצאה תהא מחיקה גורפת של תניות שיפוט וביטולה למעשה של תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי.

ט. לאחר שעיינתי בכתב התביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בהתנגדותה של המשיבה ובבקשתה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בעכו (לרבות התצהיר הנתמך), בבקשתה של המבקשת להעברת התיק לבית משפט השלום בתל-אביב, תגובת המשיבה לבקשה זו ותשובת המבקשת, ולאחר שנתתי דעתי להחלטת בית-משפט קמא ולנימוקיה של המבקשת בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

י. נימוקיו של בית-משפט קמא מקובלים עלי במלואם. עיון בהסכם אשר נכרת בין הצדדים ביום 26.5.19 מעלה, כי אכן מדובר בחוזה אחיד כמשמעותו בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, והמבקשת אף אינה טוענת אחרת.

סעיף 4 של חוק החוזים האחידים מפרט את התנאים אשר בהתקיימם נוצרת החזקה שהם מקפחים. בסעיף 4(9) נאמר כך: "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המתנה לספק זכות בלעדית לבחינת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך" (ההדגשה שלי – י.ג.).

מכאן, שתנ יית השיפוט הבלעדית בעניינו, ולפיה מקום השיפוט יהיה בבתי המשפט במחוז תל-אביב היא בבחינת תנאי מקפח בחוזה אחיד.

בסעיף 3 של חוק החוזים האחידים נקבע, כי:

"בית-משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן: "תנאי מקפח")".

יא. ב-רע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' ברפי (7.4.2010) (להלן: "עניין מאיר נ' ברפי") כותב כבוד השופט ע' פוגלמן , בפ ִסקה 6: "בשלב השני, משקמה החזקה האמורה על הספק מוטל הנטל לסתור אותה ולהראות כי התניה אינה מקפחת בנסיבות העניין... " (ההדגשה שלי – י.ג.).

עוד נקבע בעניין מאיר נ' ברפי, בפ ִסקה 7:

"מכאן, שבשלב השני, שבו בוחן בית משפט אם נסתרת חזקת הקיפוח ביחס לתנית שיפוט ספציפית, ייקח הוא בחשבון את שיקול ההרתעה מפני מימוש זכויות. לשון אחר, ככל שיצליח הסַפָּק להראות כי אין בתנית השיפוט כדי להרתיע את הלקוח מעמידה על זכויותיו המשפטיות, כן ייטה בית המשפט לקבוע כי התניה אינה מקפחת בנסיבות העניין. עם זאת, בכך לא מתמצה הבדיקה. כאמור בסעיף 3 לחוק, יש לבחון את התניה "בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות", כאשר בשל החזקה האמורה, נטל ההוכחה להראות כי התניה אינה מקפחת מוטל על כתפי הספק. וכך נקבע בעניין בנק לאומי:
"המבחן לקיומו של תנאי מקפח ולהוראה שיפוטית בדבר ביטולו או שינויו אינו מבחן טכני צר, אלא קשור הוא בטבורו, כנאמר בסעיף 3 לחוק, "למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות" (שם, פסקה 127 לפסק-דינו של השופט י' אלון)." (ההדגשה שלי – י.ג.).

ובהמשך, שם, בפִסקה 8:

".... משקמה בעניינה של התניה האמורה החזקה שלפיה היא "תנאי מקפח", על המבקשת (שהיא הסַפָּק) היה מוטל הנטל להוכיח כי לנוכח מכלול הנסיבות – לרבות שאלת ההרתעה מפני מימוש זכויות – התניה אינה מקפחת. בית המשפט קמא קבע כי היא לא עמדה בנטל זה." (ההדגשה שלי – י.ג.).

יב. כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, נפלה שגגה בטיעוניה של המבקשת משטענה כי "הנטל להוכיח כי העברת מקום השיפוט ימנע מהמשיבה שימוש בזכות ההתדיינות רובץ לפתח המשיבה" (סעיף 8 של תשובת המבקשת לתגובת המשיבה).
כעולה מן הפסיקה, רובץ הנטל במקרה זה דווקא על המבקשת לסתור את החזקה אשר לפי סעיף 4(9) של חוק החוזים האחידים, ולהראות כי התניה אינה מקפחת את המשיבה, הן לנוכח כלל נסיבות העניין, והן באשר להרתעתה מפני מימוש זכויותיה.

בצדק קבע בית משפט קמא בסעיף 44 של החלטתו: "שהמבקשת אף לא טענה כי אין המדובר בתנאי מכביד, וודאי שלא סתרה את החזקה הקמה מכוח היות ההסכם חוזה אחיד" (ההדגשה במקור – י.ג.).

יג. לא מצאתי אפוא, כי נפלה בהחלטת בית משפט קמא טעות כלשהי שיהא בה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, ולפיכך אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

משלא התבקשה תגובת המשיבה – אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את העתקי ההחלטה אל:

  1. ב"כ המבקשת, עו"ד איתמר כהן, תל אביב.
  2. ב"כ המשיבה, עו"ד ג'ורג' חלים שחאדה, כפר יאסיף.

ניתנה היום, כ" ה סיוון תש" ף, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: האקר יו בע"מ
נתבע: מריית סמארה
שופט :
עורכי דין: