ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליובוב איזקוביץ נגד עירית עכו :

בפני: כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובעת:
ליובוב איזקוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד שרה אדוני אברהם ואח'

-
הנתבעת:
עירית עכו
ע"י ב"כ: עו"ד ליאת קינן ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעת למתן צו ל מענה על שאלון ולגילוי מסמכים ספציפי, במסגרת תביעת התובעת לתש לום זכויות הנובעות מתקופת עבודתה בנתבעת.

רקע:
התובעת הגישה תביעה ביום 3.11.2019 והנתבעת הג ישה כתב הגנה ביום 13.1.2020.
בדיון המוקדם שהתקיים ביום 14.1.2020 הצהירו ב"כ הצדדים כי יבצעו גילוי ועיון כללי והדדי במסמכים תוך 30 יום כאשר ביום 24.2.2020 נעתר בית הדין לבקשתם המוסכמת של הצדדים להארכת מועדי ההליכים המקדמיים.
ביום 25.5.2020 הגיש ה התובע ת את הבקשה נשוא החלטה זו למתן צו למענה על שאלון ולגילוי מסמכים ספציפי שיפורטו בהמשך.
הנתבעת בתגובתה מ יום 14.6.2020 התנגדה לבקשה וטענ ה כי מדובר במסע דיג, כי מדובר במסמכים לא רלבנטיים להוכחת התביעה אשר חלקם אינם בחזקי איתור המסמכים יכביד על הנתבעת.

דיון והכרעה
לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן:-
(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
(ב) בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

הלכה פסוקה ומושרשת היא, כי השאלה המרכזית שיש לבחון עת בא בית הדין ליתן או לא ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים, היא מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת. זאת, בכפוף לשמירה על ערכים של יעילות הדיון וזכויות מהותיות של הצדדים להליך; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, כאשר האיזון ההולם נגזר מנסיבותיו של כל מקרה.
בהתייחס לצדדים שלישיים נקבע כי כאשר מדובר בצד שלישי שאינו חלק מההליך, הפגיעה הכרוכה בהצגת חומר פרטי השייך לו עלולה להיות קשה ומזיקה. על כן, מצבים המתירים פגיעה בפרטיותו של צד שלישי כאמור, הם נדירים ויוצאי דופן כאשר דרישה לגילוי מידע של צד שלישי מחייבת מידת שכנוע רבה בדבר נחיצותו.
בנוסף נקבע כי כאשר הצהיר בעל דין כי מסמך מבוקש אינו ברשותו אין מקום לחייבו בגילויו חרף הכחשתו את קיומו, כאשר באפשרותו של מבקש המסמך לחקור בנוגע לכך במסגרת הליך ההוכחות .
בהתייחס למתן צו למענה על שאלון נקבע כי "השימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהא נדיר ושרק בנסיבות יוצאות דופן ינתן" וכי "אין להפעיל סמכות זו כעניין שבשיגרה, אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, וכאשר האמצעים הדיוניים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך".

לענייננו:
להלן יובאו המסמכים אשר התובעת מבקש ת את גילויים:
רשומות כח אדם בעירייה לשנת 2010-2020 ונתונים ממוחשבים הנוגעים לתובעת. לטענת התובעת- מסמכים אלה רלבנטיים להוכחת טענתה כי לאורך שנים רבות, על אף שלא קיבלה את שכרה במישרין מהנתבעת, ראתה בה הנתבעת כעובדת. על מנת שלא לפגוע בפרטיותם של עובדים מבקשת התובעת לעיין במסמכים תוך השחרת פרטי עובדים אחרים ולחלופין שהמסמכים יוגשו לעיונו של בית הדין בלבד. לטענתה קיימת מערכות ממוחשבות בעירייה בהן מונפקים מסמכים לרבות לגבי התובעת היכולים לשפוך א ור על הדרך בה החשיבה הנתבעת את התובעת.
לטענת הנתבעת- הדרישה לקבל רשומות כח אדם בעיר ייה לתקופה בת 10 שנים אינה רלבנטית לתביעת התובעת העוסקת בסטטוס של התובעת ושעה שהתובעת הועסקה בעת ההיא אצל רו"ח זיצר. בנוסף , מדובר בדרישה כוללנית ומכבידה. דרישת התובעת לקבל נתונים ממוחשבים לידיה כללית ועמומה ולא ברור על אילו נתונים מדובר. בתק ופת סיום העסקת התובעת (1991) כלל לא פעלה העיריה בצורה ממוחשבת בכל הנוגע לרישומי משאבי אנוש. מדובר במסע דיג פסול מצד התובעת.
אישור מטעם הגוף המנהל את הפנסיה התקציבית בעניין קיומה של פנסיה תקציבית לת ובעת בין השנים 1990-1991; רשומות עובדים אשר קיבלו ו/או מקבלים פנסיה תקציבית מהעירייה.
לטענת התובעת- יש במסמכים אלה כדי להוכיח טענתה כי הייתה מבוטחת בפנסיה תקציבית. התובעת מבקשת לעיין במסמכים תוך השחרת פרטי עובדים אחרים ולחלופין שהמסמכים יוגשו לעיונו של בית הדין בלבד.
לטענת הנתבעת- לא ברורה הדרישה לקבל אישור מטעם הגוף המנהל את הפנסיה התקציבית בנסיבות בהן תשובת העיריה בנושא הייתה ברורה לפיה התובעת לא בוטחה בפנ סיה תקציבית במהלך עבודתה בעירייה, ולכן לא קיים מסמך כזה. כמו כן אין גורם המתקרא "גוף המנהל את הפנסיה התקציבית של עובדי העיריה" ולכן ממילא לא נ יתן להנפיק מסמך כזה.

להלן השאלות אותן מבקשת התובעת להפנות במסגרת השאלון:
באמצעות איזו מערכת ניהול מנוהלים כיום השכר ומשאבי האנוש בעירייה?
באמצעות איזו מערכת ניהול מידע נוהלו בין השנים 1990-2003 השכר ומשאבי האנוש בעירייה?
היכן מתנהלים רישומי הפנסיה התקציבית (האם קיים גוף חיצוני אשר מנהל עבור העיריה)?
האם ההתקשרות עם משרד רו"ח זיצר בשנת 1991 נעשתה באמצעות מכרז?
האם בין משרד רו"ח זיצר לעירייה נחתם הסכם העסקה בשנת 1991?
האם בוצע עם התובעת גמר חשבון בשנת 2003?
האם שולמו לתובעת כספים בשנת 2003?

לטענת התובעת- מענה לשאלות הנ"ל יסייע לה להוכיח טענ ותיה לפיהן הלכה למעשה ראתה בה הנתבעת כעובדת , כי הייתה מבוטחת אצל הנתבעת בפנסיה תקציבית, כי העברתה לעבוד אצל רו"ח זיצר נגועה בחוסר תום לב וכי מעולם לא בוצע לה גמר חשבון על ידי הנתבעת.
לטענת הנתבעת- משעילות התביעה של התובעת התיישנו זה מכבר יש בדרישתה למתן צו לשאלון בעת הזו משום חוסר תום לב מצידה וגרימת נזק ראייתי לעירייה. כמו כן, על מרבית השאלות של התובעת ניתן מענה בתצהיר המסמכים מטעם הנתבעת. בנוסף, בהתאם לתקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 ולפסיקה בי ת הדין יורה על מתן רשות לשאלון אך ורק מטעמים מיוחדים שיירשמו כאשר במקרה של התובעת היא לא הציגה טעמים כלשהם למתן צו לשאלון בוודאי לא טעמים מיוחדים.

הכרעה:
לאור ההלכות שפורטו לעיל, לפיה ן לא ניתן לחייב צד להמציא מסמכים שהוא מכחיש שהם ברשותו הרי שאין לחייב את הנתבעת להמציא אישור מטעם הגוף המנהל את הפנסיה התקציבית בנסיבות בהן הצהירה הנתבעת כי לא קיים גורם שכזה וכי לא ניתן להנפיק מסמך כאמור.
דרישת התובעת לקבלת רשומות כח אדם בעירייה לשנת 2010-2020 , נתונים ממוחשבים הנוגעים לתובעת ו רשומות עובדים אשר קיבלו/מקבלים פנסיה תקציבית נדחית מהטעם שהיא גורפת, כללית ומכבידה כאשר היא מתייחסת לתקופה של לכל הפחות 10 שנים ולגבי עשרות או מאות עובדים בעירייה.
כן לא הובהר מהי הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים לצורך הוכחת התביעה ואין די בטענה כי המסמכים עשויים לשפוך אור על אופן העסקת התובעת. כך למשל, לא ברורה הרלבנטיות של רשומות של עובדים אשר קיבלו ו/או מקבלים פנסיה תקציבית מהעירייה בנסיבות בהן הצהירה העיריה כי התובעת לא בוטחה בפנסיה תקציבית. נוצר הרושם כי התובעת מבצע ת "מסע דיג" שאין בכוונת בית הדין להתירו.
יתרה מכך בשים לב לאמור לעיל ולהלכה לעניין המשקל שיש לתת לזכות הפרטיות של צדדים שלישיים שאינם חלק מההליך אני סבורה כי באיזון של צרכי הניהול של ההליך שלפנינו לבין הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם קשורים לתיק, גוברת זכות הצדדים השלישיים לפרטיות.
באשר לבקשה למתן צו לשאלון אינני סבורה כי זה המקום לסטות מההלכה לפיה אין להפעיל סמכות זו כעניין שבשגרה אל א רק במקרים חריגים המצדיקים זאת. לא מצאתי בבקשה טעמים מיוחדים כנדרש בתקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , אשר יצדיקו מתן צו כאמור.
עם זאת, אני סבורה כי השאלה האם בוצע עם התובעת גמר חשבון בשנת 2003 היא ר לבנטית ו עשויה לשפוך אור על נסיבות העסקת התובעת. על כן, ככל שיש לנתבעת תלוש שכר של גמר חשבון לתובעת משנת 2003 או מסמך אחר המתייחס לגמר חשבון עם התובעת, עליה להמציאם לידי התובעת.

סוף דבר:
הבקשה נדחית.
בגין הדיון בבקשה תישא התובעת בהוצאות לטובת הנתבעת בסך 1,000 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
רשות ערעור בהתאם לתקנות.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, (17 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ליובוב איזקוביץ
נתבע: עירית עכו
שופט :
עורכי דין: