ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד גאנם כריים :

בפני כבוד ה שופט אמיר טובי

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיבים

  1. גאנם כריים
  2. זהידה כריים
  3. חוסין כריים

החלטה

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 23.2.2020, במסגרתו חויבה המבקשת לשלם ל משיבים 3-1 (להלן: " המשיבים") פיצויים בסך מצטבר של 459,249 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מאז מועד עריכת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. סכום הפיצוי כאמור נפסק למשיבים בהתאם לסעיף 13(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 וזאת בגין הפקעת המקרקעין מושא הדיון. בנוסף, חויבה המבקשת לשלם ל משיבים 2-1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ.

2. בבקשה שהגישה המבקשת נאמר , כי בכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, וכי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ביותר . ראשית, סבורה המבקשת כי שגגה יצאה מלפני בית המשפט משדחה את טענת ההתיישנות שהעלתה, והחיל על נסיבות העניין את סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, המאריך את תקופת ההתיישנות, תוך שצוין בפסק הדין כי קיים ספק באשר לתחולת הסעיף הנ"ל בענייננו. שנית, נאמר כי סיכויי הערעור גבוהים אף נוכח ההלכה שנקבעה בע"א 8717/17 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח אסמעיל ז"ל (23.7.2019) (להלן: "הלכת אסמעיל") וכן לאור ההחלטה שדחתה בקשה לקיים דיון נוסף על הלכה זו ב דנ"א 5261/19 עזבון המנוח אסמעיל נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל (25.2.2020). לטענת המבקשת, יישומה של אותה הלכה, הדומה בנסיבותיה לענייננו, יוביל לביטול החיוב שהושת עליה בפסק הדין. עוד צוין כי במידה ופסק הדין לא יעוכב קיים חשש שייגרם למבקשת נזק בלתי הפיך, משזו נדרשת לשלם למשיבים, על פי פסק הדין, סכום משמעותי מתוך כספי הקופה הציבורית, ללא ערובה כי אותם כספים יוחזרו, היה והערעור יתקבל. עוד נטען, כי למשיבים לא ייגרם נזק מעיכוב פסק הדין, נוכח כך שהסכום שנפסק אינו דרוש לצרכיהם המידיים ובשים לב לכך שתביעתם הוגשה שנים רבות לאחר הפקעת המקרקעין. לפיכך, התבקש בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

3. המשיבים התנגדו לבקשה, תוך שהדגישו כי זו כלל לא נתמכה בתצהיר. נטען כי סיכויי הערעור שבכוונת המבקשת להגיש הנם נמוכים, בשים לב לאמור בדנ"א 5261/19 הנ"ל. אשר למאזן הנוחות נאמר כי המבקשת לא הוכיחה ואף לא טענה כי קיים חשש שלא יעלה בידה להיפרע מ המשיבים, ככל שערעורה יתקבל, ולא בכדי, שכן מצבם הכלכלי טוב ויציב. לחלופין טענו המשיבים, כי ככל שבית המשפט יראה לנכון להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, ולו באופן חלקי, יש להורות על עיכוב תשלום של סכום העולה כדי 1/6 מהסכום שנפסק לטובתם.

4. לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה שהוגשה לגביה, הגעת לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

5. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 מורה כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". יחד עם זאת, רשאי בית המשפט שנתן את ההחלטה להורות על עיכוב ביצועה, בהתאם לתקנה 467(א) לתקנות הנ"ל. בפסיקה נקבע כי ככלל בית המשפט יורה על עיכוב ביצועו של פסק דין מקום בו הוכח קיומם של שני תנאים מצטברים - האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה. נקבע עוד כי בין שני התנאים שורר יחס של "מקבילית כוחות" במובן זה שככל שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים יותר, כך יפחת הצורך בהוכחה מוצקה לכך שמאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש העיכוב, וכן להפך (ראו: ע"א 2256/19 מקורות חברת מים בע"מ נ' פלוני (5.5.2019)). כמו כן נקבע כי ככלל, סעד כספי הוא בר השבה וככזה הנטל הנדרש לעיכוב ביצועו גבוה יותר (ראו: ע"א 388/16 ישראל (נתן) ברזל נ' מוסדות נחמת ציון ירושלים (בפירוק) (20.01.2016)).

6. בהתייחס לסיכויי הערעור בענייננו, איני רואה לקבוע עמדה נחרצת בסוגיה זו. אסתפק בכך שאציין כי לא מדובר בסיכויים קלושים וכי שאלת משמעותה והשלכותיה של הלכת אסמעיל, אף לאחר שנדחתה הבקשה לקיום דיון נוסף, היא שאלה שראוי כי תתברר בגדר הליך הערעור. בנסיבות דומות לענייננו, קבע בית המשפט העליון ב ע"א 1961/20 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח אחמד טרביה (2.6.2020) (מפי כבוד השופט סולברג), כך:

"...דומני כי להלכת איסמעיל יש פוטנציאל להשפיע על תוצאת הערעור. אשר לדחיית הבקשה לדיון נוסף, פנים לה לכאן ולכאן. מחד גיסא, דחיית הבקשה מותירה את קביעותיה של הלכת איסמעיל על כנן, ובכך יש כדי לסייע לעמדת המדינה, התומכת את יתדותיה בעקרונות שהותוו בהלכה זו. מאידך גיסא, בהחלטה שלא לקיים דיון נוסף נקבע, כי "פסק הדין בעניין איסמעיל אין בו כדי לשנות מההלכה הנוהגת עימנו ביחס לאומדן שיעור דמי החכירה המגיעים לנפקע, כמפורט בפסקה 9 לעיל. לכל היותר, מדובר בשלב נוסף בפיתוח ההלכה הקיימת מבחינה רעיונית, שנפקותה המעשית מצומצמת" (פסקה 11), ובדברים אלו יש כדי לתמוך לכאורה בעמדת המשיבים. כך או אחרת, לענייננו, לא ניתן לקבוע, כטענת המשיבים, כי סיכויי הערעור להתקבל 'זניחים ושוליים'".

7. באשר למאזן הנוחות, אמנם הכלל הוא שאין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי אלא בנסיבות חריגות, כגון מצבו הכספי העגום של הזוכה, שיימנע בעדו מלהשיב את סכום פסק הדין, היה והערעור יתקבל. עוד נכון, ש המבקשת לא הציגה ולו בדל ראיה לגבי מצבם הכספי של המשיבים או הקושי שעלול להיווצר אם יוחזר הגלגל לאחור ופסק הדין יבוטל. יחד עם זאת, בבקשות לעיכוב ביצוע פסקי דין שניתנו במקרים דומים, אשר הוגשו לבית המשפט העליון נעתר בית המשפט לעיכוב הביצוע, גם אם באופן חלקי. זאת, בין היתר נוכח חלוף הזמן מיום ההפקעה ועד להגשת התביעה לפיצויים וכן בשים לב לסיכויי הערעור להתקבל (ראו: ע"א 6059/19 רשות מקרקעי ישראל נ' עיזבון המנוחה ח'לאילה ז"ל (27.10.2019); ע"א 6829/19 מדינת ישראל נ' חסארמה (14.11.2019); ע"א 6191/19 מדינת ישראל נ' בדראן (23.10.2019); ע"א 6192/19 מדינת ישראל נ' בדראן (23.10.2019); ע"א 4965/19 מדינת ישראל נ' עיזבון זערורה ז"ל (5.9.2019); ע"א 2765/20 מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ' יורשי המנוח עלי ח'ליל ז"ל (28.5.2020); ע"א 1638/20 מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ' אסדי (28.4.2020).

8. במקרה זה, באיזון הראוי בין מכלול השיקולים, וכפי שנקבע לא אחת על ידי בית המשפט העליון, סבורני כי נכון יהא לעכב את ביצועו של פסק הדין באופן חלקי. בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם המבקשת, שיעור דמי החכירה האבודים לרכיב קרקע חקלאית עומד על 1.5% ולמגורים 2.5%. לפיכך, הפיצוי המגיע, לשיטתו, למשיבים לפי חלקם היחסי במקרקעין, מסתכם בסך 112,660 ₪, לפי חלוקה כדלקמן: למשיב 1: 56,330 ₪; ל משיבה 2: 28,165 ₪; ל משיב 3: 28,165 ₪. באם נוסיף לסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית , הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד עבור המשיבים 2-1 (בחישוב גס ובלתי מדויק) ניתן לומר כי הסכום המגיע למשיבים, אף לשיטת המבקשת, מסתכם בסך 125,000 ₪ בקירוב.

9. לפיכך, אני מורה כי ביצוע פסק הדין יעוכב באופן חלקי, כך שהמבקשת תעביר ל משיבים, באמצעות בא כוחם, סך 125,000 ₪ ואילו תשלום יתרת הפיצוי על פי פסק הדין תעוכב עד להכרעה בערעור.

נוכח התוצאה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: גאנם כריים
שופט :
עורכי דין: