ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיתוג מערכות מבוזרות בע"מ נגד שירותי בנק אוטומטיים בע"מ :

24
לפני כבוד ה שופטת תמר אברהמי

מבקשת
מיתוג מערכות מבוזרות בע"מ
ע"י מר משה שטרית

נגד

משיבות
1. שירותי בנק אוטומטיים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יואב אסטרייכר ועו"ד נטע ארבל
[מיתר, עורכי דין]
2. סמארט שירותי כספומט מתקדמים, קרן התמר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניר קהת ועו"ד יעקב גורובוי
[תדמור לוי ושות']

החלטה

1. לפני בקשה לגילוי מסמכים נוספים והוספתם לתיק המוצגים מטעם התובעת.

2. ההליך אליו מתייחסת הבקשה תואר בהחלטה שניתנה בדיון מיום 7.3.2018. לענייננו די לציין כי מדובר בתביעה של חברה ("התובעת") אשר פיתחה תוכנה המותקנת במכשירי "כספומט" שאינם צמודים לבנקים (מכשירי ATM), כנגד לקוח אשר התוכנה פותחה בתאום עימו (הנתבעת 1). לפי התצהיר שהוגש מטעמה, הנתבעת 1 הוקמה כחברת שירותים משותפת של חמשת הבנקים הגדולים דאז - בנק לאומי, בנק פועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי המאוחד והבנק הבינלאומי הראשון.

3. התביעה עוסקת בין השאר ובפרט בשאלת הבעלות בתוכנה. לחילופין עולה השאלה האם נתבעת 1 הייתה מוגבלת בהעברת עותקי התוכנה שהותקנו במכשירי ATM שלה. התביעה הוגשה גם כנגד חברה אשר לה מכרה הנתבעת 1 את מכשירי ה- ATM בהם הותקנה התוכנה ( היא הנתבעת 2).

4. הדמות החיה בתובעת, מנהלה ובעל השליטה בה, הוא מר משה שטרית (להלן: "שטרית"). לפי שעיקר טענות התובעת מופנות הלכה למעשה כלפי הנתבעת 1 ולצורך נוחות הקריאה, ישמש המונח "הנתבעת" (בגפו) על פי רוב עבור נתבעת זו.

רקע דיוני לבקשה
5. בדיון שהתקיים ביום 16.7.2018 ניתנו הוראות לגבי הגשת ראיות בהליך. בכלל האמור נקבע כי המונח "ראיות", מתייחס גם ל"תיקי מוצגים שיכללו את כל המוצגים שבדעת בעל הדין להגישו באמצעות מי מהעדים או בכלל" (עמ' 8 ש' 26 – עמ' 9 ש' 2). עוד נקבע, בין השאר, כי "...לא תותר הגשת מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא אם תוגש ותאושר מבעוד מועד בקשה ערוכה כדין" (עמ' 9 ש' 22-21).

6. תצהיר מטעם התובעת אליו צורפו נספחים, הוגש לבית המשפט ביום 14.3.2019 (ביני לביני לא עלה יפה ניסיון גישור). במקביל להגשת ראיות מטעם הנתבעות (31.7.2019) הוגשה גם הודעה מטעם הנתבעת אשר מפנה את תשומת הלב לכך שהתובעת לא הגישה תיק מוצגים. התובעת הודיעה כי נספחי התצהיר הם מבחינתה מוצגיה. התובעת הופנתה ע"י הנתבעת להוראות החלטת 16.7.2018 לגבי תיק מוצגים. בהחלטה מיום 6.8.2019 נקבע כי נספחי התצהיר שהוגש מטעם התובעת ישמשו כתיק המוצגים מטעם התובעת לכל דבר ועניין.

7. במקביל להודעה לגבי העדרו של תיק מוצגים, הגישה הנתבעת בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר התובעת ולהוצאת נספחים ממנו (בקשה 20 בתיק הממוחשב). בקשה זו התייחסה לשני נושאים: האחד – הרחבת חזית, והשני – גילוי שלא נעשה בכלל או נעשה באופן חסר בשלב ההליכים המקדמיים. לענייננו דרוש רק הרכיב הנוגע להעדר גילוי.

8. בדיון מיום 29.10.2019 נקבע בין השאר, כי לא ניתן להגיש או להסתמך בתצהיר על מסמכים שלא גולו אלא צורפו לראשונה לתצהיר (ר' עמ' 14-13 לפרוטוקול). עוד נקבע, כי בתוך זמן שנקצב לכך, תוכל התובעת להגיש בקשה קונקרטית להשלמת גילוי ולצירוף מוצגים ובקשה כזו תידון כדין.

9. על רקע האמור הוגשה הבקשה מושא החלטה זו להשלמת גילוי מסמכים ולהוספת מוצגים (בקשה 24 בתיק הממוחשב) (להלן: "הבקשה").

הבקשה - תמצית
10. בבקשה טוענת התובעת, כי מסמכים צורפו לתצהיר מטעמה מבלי שהועברו לעיון הנתבעות בהליכים המקדמיים בשל טעות בתום לב, כי בגילוי צוין כי בידי התובעת תכתובות בין הצדדים ולא התבקש ע"י הנתבעות עיון במסמכים; וכי לא הייתה כוונה להסתיר ולהגניב מסמכים, שממילא אמורים להיות ברובם בידי הנתבעת. בהתייחסות פרטנית למסמכים, הועלו בבקשה מספר טענות נוספות לגבי מסמכים מסוימים (לא היו בשליטת התובעת בעת גילוי המסמכים; אותרו בשלב כתיבת התצהיר; מתייחסים לטענות שעלו בקדמי משפט; זמינים באתר האינטרנט של הנתבעת עצמה; ועוד). התובעת טוענת כי יש למסמכים חשיבות בהוכחת רבדים כאלה ואחרים.

11. בתשובת הנתבעת נטען, כי התקיימו הליכי גילוי ועיון מצד התובעת , לרבות "מקצי שיפורים" , ולמרות זאת המסמכים לא גולו; כי אין לאפשר לתובעת להמשיך ולחשוף מסמכים לאין קץ תוך פגיעה בזכויות הצד שכנגד; כי הבקשה אינה כוללת כל הסבר אמיתי להתנהלות; כי מדובר בשלב מאוחר יחסית של ההליך; כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר ודי בכך כדי לסלקה על הסף; כי התובעת פועלת בחוסר תום לב, לרבות על ידי הסתרה מודעת ומכוונת של מסמכים וצירופם לאחר מכן לתצהיר ללא רשות; כי לא כל המסמכים המדוברים הם תכתובות בין הצדדים (ובכל מקרה אינם תכתובות עם נתבעת 2); כי מדובר בצירוף כמות גדולה של מסמכים, דבר אשר יפגע קשות בניהול ההליך ותקינותו, יחייב הגשה מחודשת של תצהירי עדות ראשית ויהיה כרוך בעלויות והוצאות של מאות אלפי שקלים חדשים ללא הצדקה; וכי המסמכים אינם נדרשים לבירור ההליך, והנזק מצירופם יעלה על תועלת שתופק מכך, אם בכלל.

12. בתשובה שהגישה נתבעת 2 נטען, כי התנהלות התובעת מנוגדת לדין ולא הוצג טעם המצדיק זאת; כי טעמי הבקשה עובדתיים אך לא צורף תצהיר לגבותם; כי אין יסוד לטענה כי מדובר בטעות בתום לב והתובעת עצמה הבהירה בזמן אמת כי היא מצרפת את כל המסמכים הנזכרים בתצהיר הגילוי; כי התובעת ביצעה השלמות והעבירה מסמכים כאשר סברה כי גילוי קודם לא היה ממצה; כי קיום תכתובות בידי נתבעת 1 ממילא אינו מצדיק העדר העברה לנתבעת 2; כי חלק מהמסמכים המדוברים אינם תכתובות; כי מתוך הבקשה עולה שבידי התובעת מסמכים רבים והיא בוחרת איזה מהם לחשוף לשם סיוע לטענותיה בעוד אחרים היא נמנעת מלהציג ובכך היא מבקשת להשיג יתרון דיוני לא מוצדק ולרוקן מתוכן את ההליכים המקדמיים.

13. התובעת הגישה תגובות לתשובות הנתבעות. בתגובותיה טוענת התובעת, כי המסמכים מוכרים לנתבעת או היו בידיה והיא עצמה לא גילתה ואף הסתירה אותם; כי הנתבעת נסמכת על המסמכים שהיא מבקשת למנוע הגשתם; כי לא נתבקש בהליך גילוי או עיון ספציפי; כי מטרת הנתבעת למנוע בירור אמיתי של הסוגיות השנויות במחלוקת; כי מהלכים ערמומיים וחסרי תום לב של הנתבעת נועדו לנצל את העדר הייצוג המשפטי של התובעת ולהכשילה; כי הנתבעת 2 לא הביעה התנגדות למסמכים בתוך 14 יום מהמועד, גם הנדחה, של קבלת תיק המוצגים וכי לאור השתלשלות העניינים, לרבות הוצאות המסמכים מהתיק, הטעם של העדר גילוי אינו יכול לעמוד כנגד צירוף המסמכים; ועוד. התובעת עותרת כי יתאפשר לה לצרף את המסמכים וכן לחייב את הנתבעות בשל התנגדותן והתנהלותן. לחלופין עותרת התובעת להוספת חלק מהמסמכים בלבד. בנוסף מבקשת התובעת בכל מקרה, שלא לחייבה בהוצאות או לדחות את פסיקת ההוצאות לסיום ההליך ולפי התוצאה. זאת, מטעמי התנהלות הנתבעות וכן "אי השוויון שביחסי הכוחות בין הצדדים".

14. אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים. בנוסף, לאחר הגשת תגובות התובעת, הגישה הנתבעת בקשה למחיקת סעיפים ולהוצאת תצהיר מתגובת התובעת לתשובתה. גם לבקשה זו הוגשו תשובה ותגובה.

דיון
15. בהחלטה מיום 29.10.2019 הוכרע כי ההתנהלות בעניין גילוי ועיון מובילה למסקנה שלא ניתן להגיש מסמך שלא גולה בכלל או במלואו. זוהי אפוא נקודת המוצא. הטיעון שהוקדש לסוגיה זו על ידי הצדדים היה נרחב למעלה מן הצורך.

16. השאלה העומדת עתה לדיון היא, האם חרף האמור, יש מקום להיעתר לבקשת התובעת לצרף את המסמכים. לשם כך על התובעת להראות כי היה "הצדק סביר" למחדלה (תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984). כמו כן, ככל שיתברר שאיזה מהמסמכים שנכללו בבקשה נכלל בגילוי בין הצדדים (וצוין בבקשה שלא לצורך), יש להסדיר אף עניין זה.

17. הטעמים שהובאו על ידי התובעת לאי העברת המסמכים, הם מוקשים ברובם. וודאי כך בכל הנוגע לטענה לגבי תכתובות או מסמכים אחרים שלשיטת התובעת אמורות להיות בידי אחד מבעלי הדין (ר' ת"א (מחוזי ת"א) 48843-05-15 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' קו מוצרי דלק בע"מ (21.9.2016), סע' 23). אין מדובר במסמכים שהיה קושי לאתרם או להעבירם בשלב ההליכים המקדמיים. ככל שלדעת התובעת קמה רלוונטיות או נוצר צורך בשלב מאוחר יותר, היה עליה להגיש בקשה מנומקת להשלמה. בנוסף, לא סברתי כי אי העברת מסמכים מקורה בהעדר בקשה מפורשת לעיון. מהחומר שהוצג עולה כי התובעת עצמה הניחה בזמן אמת שמתקיים עיון וכי העבירה את מלוא החומרים. כאשר ביצעה התובעת גילוי משלים, העבירה אף את המסמכים שנכללו בהשלמה.

18. במקביל, לא שוכנעתי כי אי העברת המסמכים ואז צירופם לתצהיר ללא בקשה והיתר כדין, נבעו מכוונה להסתרה. תרחיש מסתבר לא פחות מתבסס על העובדה שהתובעת מתנהלת בהליך ללא ייצוג משפטי (וליתר דיוק – עם ייצוג חלקי) וכושלת לא פעם בנוגע לקיום סדרי הדין והחלטות בית משפט.

19. התובעת בחרה עד כה שלא להיות מיוצגת ע"י עו"ד בטיעון בכתב ובע"פ בבית המשפט, הגם שהיא נעזרת תכופות ואולי באופן שוטף, בסיוע משפטי "מאחורי הקלעים" (התובעת אף עתרה בעבר להוצאותיה בגין שכ"ט עבור יעוץ משפטי זה, ר' למשל סע' 17 לתשובת התובעת מיום 4.8.2019 לבקשה מס' 20). התובעת מתנהלת כך מטעמיה, יתכן הכלכליים, אולם לא פעם היא לוקה באופן בו היא מתנהלת בהליך. דוגמא לכך ניתן היה לראות עת העבירה התובעת בשלב תשובה לבקשה ( בקשה מס' 11), מסמכים שנועדו מבחינתה לעיני בית המשפט בלבד. דוגמא נוספת לכך הובאה לעיל בנוגע לתיק המוצגים. גם הבקשה מושא החלטה זו מהווה דוגמא לכך, לא רק בשל עצם הצורך בהגשתה אלא אף לפי שהבקשה הוגשה מבלי שצורף אליה תצהיר לתמיכת הטיעונים העובדתיים הבלתי מבוטלים הכלולים בה (צורפו תצהירים בשלב התגובות לתשובות, המגבים חלק מהטיעון העובדתי).

20. דומה כי הנחת המוצא של התובעת היא, כי לפי שאיננה מיוצגת בחתימה על המסמכים ובדיונים, ניתן יהיה להכשיר את התנהלותה על בסיס העלאת טיעונים בעניין חשיבות חקר האמת וכיוצא באלו הנמקות. בכך נקלעת התובעת לטעות. כפי שצוין בהחלטה מיום 29.10.2019, "המונח "חקר האמת" איננו מזור לכל דבר. לכללים שמכונים על-ידי המשיבה 'פרוצדוראליים', יש בסיס מהותי". מוכרות ההלכות בעניין חשיבות חקר האמת ולגבי דיני הפרוצדורה כ"מיטת סדום" (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477 (18.7.1966) (עניין ששון ). במקביל ידוע כי טיעון זה אינו יכול להוות מזור לכל חולי. למול עניין ששון נוהגים להביא את ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320 (17.1.1972) אשר מציין כי הפרוצדורה אמנם אינה מיטת סדום, "אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום".

"לאמיתם מגשימים סדרי הדין תכליות מהותיות ומביאים לידי עשיית הצדק" (רע"א 2962/14 שעיבי נ' שמחי (10.9.2014), סע' ו').

21. בנוסף יש לציין, כי בהתנהלותה מטילה התובעת עלויות ניכרות – הכרוכות בליבון הסוגיות אותן אינה נוקטת כדין או נוקטת שלא כדין – על בעלי הדין האחרים ואף על הציבור הרחב, לנוכח הזמן השיפוטי אשר מוקדש ביתר לענייני התובעת על חשבונם של תיקים אחרים. אין זה המקום להימנע מפסיקת הוצאות או לדחות את פסיקתן עד למועד פסק הדין ובכפוף לתוצאות (השוו: תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018; רע"א 519/08 עו"ד ח'ורי נ' עוואד, פ"ד סד(1) 479 (19.8.2010)).

22. על רקע האמור וכשלב ראשון באיזון האינטרסים בין הצדדים, אני מוצאת להידרש רק לבקשה החילופית של התובעת – לצירופם של חלק מהמסמכים. חזקה על התובעת כי בחרה בגדר חלופה זו במסמכים הדרושים לה ביותר לשיטתה. משכך ולנוכח מחדליה, יש לבחון מסמכים אלה בלבד .

23. בבקשה החילופית מפנה התובעת למסמכים הנזכרים בסע' 55, 56 ו-57 לתגובתה לתשובת הנתבעת ובסע' 53, 54, 55 לתגובתה לתשובת הנתבעת 2. עיון בסעיפים אלה לתגובות מעלה כי המסמכים המבוקשים הם: נספחים 1 (עמוד ראשון), 2, 4, 19 (עמודים מסוימים), 27 (עמודים מסוימים), ו-43. מסמכים אלה יבחנו עתה.

24. עמוד ראשון לנספח 1 (מסומן: 1-1): מסמך 1-1 הוא חשבונית אשר הוצאה ע"י שטרית למרכז סליקה בנקאי בע"מ ("מס"ב") בחודש יולי 1987. מס"ב היא תאגיד בנקאי, ומר גדעון מילויצקי שימש לטענת התובעת הן כמנכ"ל הנתבעת והן כמנכ"ל מס"ב בתקופות מסוימות. נספח 1 במלואו כולל חמש חשבוניות נוספות בין שטרית למס"ב (בשנים 1989-1988) שאין טענה כי לא גולו. לטענת התובעת, החשבונית (1-1) נועדה לשמש לתיאור רקע היחסים בין שטרית לבין מר מילויצקי שכיהן כמנכ"ל הנתבעת בזמן הרלוונטי. הנתבעת טוענת כי המסמך אינו רלוונטי. הנתבעת 2 בתשובתה לא התייחסה באופן פרטני למסמך זה ולרוב המסמכים האחרים.

נראה כי אין מדובר בסוגיה בלבו של התיק ואף קיימות חשבוניות נוספות מתקופה סמוכה שיכולות לכאורה לבסס את אותו טיעון. במקביל, ניתנת הדעת לכך שבשלב התגובה לתשובה טענה התובעת (סע' 55.17-55.10) כי המסמך הקונקרטי הועבר לנתבעות באחד מהגילויים המשלימים שביצעה, גילוי אשר אף נזכר בתשובת הנתבעת לבקשה (סע' 2). בבקשת הנתבעת למחיקת סעיפים ולהוצאת תצהיר מתגובת התובעת, טוענת הנתבעת בין השאר כי לא התאפשר לה להתייחס לטענות שנזכרו לראשונה בתגובה לתשובה (והיה עליהן להיכלל בבקשה מלכתחילה). ככל שיחפצו הנתבעות לטעון כי מסמך 1-1 לא היה מצורף לדוא"ל נספח 2 לתגובת הנתבעת לבקשה, יעשו כן עד ליום 23.6.2020. בהעדר טעם לסתור שיוגש עד אותה עת , ההנחה תהא ש מסמך 1-1 הועבר במסגרת גילוי משלים וניתן לקבלו כחלק מראיות התובעת.

25. נספח 2 כולל העתקי הסכמים בין הנתבעת לבין התובעת או שטרית (מהשנים 1991, 1992, 1998, 2002 ו-2003) ומסמך בין שטרית למס"ב (משנת 2003). גם בעניין זה נטען כי מדובר במסמכים למול מר מילויצקי שנועדו לתאר את היחסים בין הצדדים לאורך השנים בעוד הנתבעת טוענת כי המסמכים אינם רלוונטיים.

מדובר כאמור במסמכים בין הצדדים או מי מטעמם ( ומסמך אחד החתום כנראה למול מר מילויצקי, בתפקידו לשעבר במס"ב). אין לשלול רלוונטיות אפשרית ולו כרקע כללי במערכת היחסים בין הצדדים או הגורמים הרלוונטיים. ככל שיש להסכמים אלה רלוונטיות, כנטען, יש לתמוה על כי לא נכללו בגילוי המסמכים. אין מדובר בחשבונית או דוא"ל שנשמטו בשגגה. במקביל, בכל הנוגע לנתבעת נראה כי זו אמורה להיות ערה למסמכים שנחתמו למולה, על המשתמע מכך בנוגע להשלכת צירוף מאוחר. במערך הכולל אני מוצאת להתיר את צירוף כל המסמכים בנספח 2 תוך שיובהר כי אין בכך כדי לקבוע קיומה של רלוונטיות או כדי להוות פתח להרחבת חזית, ככל שיש ניסיון לכך. הערה: הסתייגויות אלה בעניין הרלוונטיות והרחבת חזית, נכונות לכל קביעה בהחלטה זו אשר תאפשר צירוף מסמך.

26. נספח 4 הוא הודעת דוא"ל קצרה שנשלחה משטרית למר תמיר רפאלי בשנת 2004. תמיר רפאלי הוא המצהיר מטעמה של הנתבעת בהליך זה. התובעת טוענת כי מדובר למעשה בתיעוד ראשון למהלך ההתקשרות בין הצדדים לגבי פיתוח תוכנת הכספומטים. הנתבעת טוענת כי התובעת אינה מסבירה מדוע מסמך מעין זה הכרחי ונחוץ ובפרט כאשר לאחריו היו דיונים רבים, התכתבויות ונחתמו הסכמים ואין בו לשקף הסכמות. בשים לב בין השאר להיקפו המוגבל של המסמך, לרלוונטיות אפשרית לכרונולוגיה שבין הצדדים וכאשר הנתבעת היא צד לתכתובת, יתאפשר צירופו.

27. עמודים 9-2 לנספח 19 (מסומנים: 19-2 עד 19-9): נספח 19 מכונה ע"י התובעת: הודעות מסוף חודש אוגוסט 2005 לגבי מערכת הכספומטים. התובעת טוענת כי לדפים המבוקשים יש חשיבות בהוכחת רצף האירועים שקדמו לחתימת ההסכם שבין התובעת לנתבעת. הנתבעת דוחה עמדה זו וטוענת כי מדובר בטיעון כוללני, כי לא נטען כיצד מוכיח המסמך את רצף האירועים ומה תרומתו וחשיבותו לענייננו.

עיון בדפים מעלה כי הלכה למעשה מדובר בהודעת דוא"ל אחת (עם צרופות), מיום 1.9.2005 (הודעת הדוא"ל המופיעה בעמוד המסומן 19-1 היא מחודש אוגוסט 2005). אכן, הסבריה של התובעת בעניין הצורך במסמכים זה לוקים אף למעלה מהקשיים לגבי נספחים אחרים. בעוד מהותם של מסמכים כמו הסכמים בין צדדים או דוא"ל הפותח (לפי הנטען) את המגעים ביניהם, יכולה מתוך עצמה ללמד על משמעות אפשרית מסוימת, תכתובת דוא"ל מסוימת בתוך מהלך המגעים בין הצדדים אינה דומה. התובעת אינה מבארת מה ייחודי בדוא"ל זה, כיצד יש בו כדי לקדם את עניינה ומדוע ראוי לצרפו באיחור או בכלל. במקביל ניתנת הדעת לכך שרלוונטיות של מסמכים יכולה להתברר לאורך ההליך וכי קודם לשמיעת הראיות לצדדים יש יכולת טובה יותר לדעת האם רכיב מסוים מהווה חתיכה דרושה בתצרף (פאזל) לשם הכרעה בתיק. בסופו של יום, למען הזהירות ובהינתן שמדובר בתכתובת למול הנתבעת, יתאפשר גם צירופו של מסמך זה.

28. עמודים 8-6 לנספח 27 (מסומנים: 27-6 עד 27-8) כוללים מידע טכני (metadata) אודות מסמך הסכמי משנת 2006. המסמך ההסכמי אליו מתייחסים הנתונים, גולה, הועבר ואין חולק כי מדובר במסמך מהותי. לטענת התובעת, הנתונים נועדו לענות לטענה שעלתה מטעם הנתבעת באחד מקדמי המשפט, לפיה לא ידוע מי ניסח את הסכם 2006.

גילוי מסמכים כולל לא פעם מאות ואלפי מסמכים. אם יש רצון להסתמך על נתונים טכניים שאינם גלויים על פניו של מסמך ולהביא לפני בית המשפט ביטוי פיזי של נתונים אלה (כמו כאן) , יש לציין זאת ולצרף העתק. אין הצדקה של ממש לכך שלא בוצע גילוי של מסמכים אלה בשלב המקדמי. ודאי כך כאשר התובעת ביצעה גילוי משלים גם לאחר הדיון אליו היא מתייחסת בטיעוניה (דיון מיום 7.3.2018) ולא מצאה לנכון גם אז להעביר זאת. יתכן כי המחשבה לבדוק את הנתונים הטכניים בקובץ עלתה רק בעת הכנת התצהיר, אך אין זו אלא השערה גרידא שאינה אלא טיעון אותו היה על התובעת להעלות . למרות האמור, לנוכח רלוונטיות אפשרית לגבי מסמך מהותי ובהינתן המועד בו הדבר גלוי לעיני הצד שכנגד, יתאפשר גם צירוף העמודים הנ"ל מתוך נספח 27.

29. נספח 43 כולל ארבעה עמודים. שני העמודים הראשונים הם תכתובת דוא"ל משנת 2018 בין התובעת (שטרית) לבין ב"כ הנתבעות תוך כדי ניהול ההליך כאן. שני העמודים הנוספים הם עותק של החלטת בית המשפט המחוזי (תל אביב יפו) מיום 22.11.2015 בת"צ 31190-07-13, אשר הנתבעת היא צד לה. אותה החלטה, המופיעה במאגרים המשפטיים, מתייחסת בין השאר לשאלת גילויים של מסמכים מסוימים (הנוגעים למפקח על הבנקים). בתכתובת הדוא"ל משנת 2018, דרשה התובעת מהנתבעות את גילוי מסמכים אלה. ככל הנראה – לשווא.

התובעת מדגישה כי ההחלטה עצמה היא מסמך פומבי וכי תכתובת הדוא"ל התקיימה בין הצדדים והייתה בידיהם. העובדה שמסמכים אמורים להיות בידי הצד האחר, אינה פוטרת מחובת גילוי. הגילוי מצביע לא רק על מידע שקיים או אמור להיות קיים בידי הצדדים אלא גם על מה שבעל הדין סבור כי הוא רלוונטי. התובעת מבקשת לצרף את המסמכים כנראה על רקע טענתה כי דרשה לקבל מסמכים ולא נענתה, אולם אין בטיעוני הבקשה הסבר של ממש מדוע עניין זה, לרבות ההתעלמות, רלוונטי לסוגיות במחלוקת ונחוץ להליך. ניתן להוסיף כי בתכתובת הדוא"ל המבוקשת עצמה מצינת התובעת כי ככל שלא תענה בקשתה לקבל את המסמכים, תוגש בקשה לבית המשפט בעניין זה. התובעת אינה מפנה לבקשה שהוגשה בעניין. לא שוכנעתי כי יש מקום להורות על צירוף נספח זה.

סיכום והערות
30. מן המקובץ עולה כי חרף העדר הגילוי, מתוך הבקשה החילופית יתקבלו לתיק נספחים 2, 4, 19 (עמודים 9-2) ו-27 (עמודים 8-6). נספח 43 לא יצורף. ככל שנספח 1 גולה בגילוי מאוחר, יוכל אף הוא להיכלל בראיות. בנוסף, נספח 10 צוין בבקשה כנראה בשגגה בעוד מדובר במסמך שגולה וניתן לכלול גם אותו בחומר הראיות.

31. בהחלטה לאפשר את צירוף המסמכים הנ"ל ניתנת הדעת גם לכך שהמסמכים היו ברשות הנתבעות החל ממועד הנחת תצהיר התובעת בתיק (מרץ 2019) ולאורך תקופת הכנת הראיות מטעמן. לא הוגשה בקשה לגבי מסמכים אלה ולו לשם הבהרת מעמדם, אלא ביחד עם הגשת ראיות הנתבעות. אין באמור כדי לגרוע מהקשיים בדרך הילוכה של התובעת, אולם ניתן להביאו כשיקול באפשרות הצירוף ובהיקף ההוצאות הרלוונטיות. עוד ניתנת הדעת לכך שטרם החלה שמיעת הראיות וכי היקף הראיות שהתאפשר צירופן הוא מוגבל באופן יחסי, בפרט בהינתן ההתמקדות בבקשה החילופית של התובעת (וממילא אי קבלת בקשתה לגבי צירופם של מסמכים נוספים - נספחים 8-7, 9, 12-11, 16-15, 20, 21, 30, 38, 43, 49 ו-52 (בחלק מהנספחים הבקשה נוגעת רק לעמודים מסוימים מהם)).

32. לא מצאתי בראיות ובטעונים האחרים, אשר הובאו מטעם מי מהצדדים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ (2.9.2018); עניין פלונית; רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)). בכלל האמור אין צורך להידרש לרוב הטיעונים שעלו בבקשה למחיקת סעיפים ולהוצאת תצהיר מתגובת התובעת לתשובה הנתבעת (לרבות השאלה האם תוכן התגובה נבע או לא נבע, מתוכנה של התשובה) .

33. הנתבעות יודיעו עד ליום 7.7.2020 האם ברצונן לבצע תיקון בראיותיהן לנוכח ההחלטה לעיל. ככל שכך, יגישו הסכמות למול התובעת או בקשה סדורה. למסמך יצורפו השינויים המבוקשים/המוסכמים תוך סימונם (בסימון שינויי מהדורה).

34. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת 1 בעניין הבקשה בסך 10,000 ₪ ובהוצאות הנתבעת 2 בעניין הבקשה בסך 7,000 ₪.

35. תשומת לב הצדדים כי לאחר שתתגבש מצבת הראיות בתיק, יתכן שבית המשפט יורה על הגשה מתואמת של תיק מוצגים כרונולוגי מאוחד, באופן שיהא בו כדי לייעל בין השאר את ההפניות לאורך הדיון.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר.

____________________
תמר אברהמי, שופטת


מעורבים
תובע: מיתוג מערכות מבוזרות בע"מ
נתבע: שירותי בנק אוטומטיים בע"מ
שופט :
עורכי דין: