ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי רחמים עוליאל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם
דן יחיד -

התובע:

רמי רחמים עוליאל, ת"ז XXXXXX069
ע"י ב"כ עו" ד אלכסנדר שמרלינג

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נעמה נוה

החלטה

בפני תביעת התובע להכיר בפגיעה בברכיים "פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

1. התובע יליד 1984, עבד כקורא מונים בחברת חשמל מיום 1.12.12 ועד לחודש 10/15 (33 חודשים).

2. התובע עבד 5 ימים בשבוע כאשר בשלושת החודשים הראשוניים עמד יום העבודה על 6 שעות ורק בחודש 3/13 הועמד יום העבודה על היקף של משרה מלאה בת 8.5 שעות ביום מתוכם 5-6 שעות עבודה בשטח. במסגרת עבודתו נדרש התובע ללכת למקומות שבהן מותקנים מוני חשמל, לקרוא את הנתונים ולרושמם.

3. בשנת 2014 החל התובע לסבול מכאבי ברכיים עד כי בחודש 10/15 הפסיק התובע לעבוד וביום 19.4.16 פוטר מעבודתו.

4. התובע פנה לנתבע בתביעה להכיר בשינויים השחיקתיים בברכיים כפגיעה בעבודה.

5. ביום 16.5.17 דחה הנתבע את התביעה בנימוק כי:

"על פי המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לשינויים השחיקתיים בברכיים.. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלותיך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלקתך כתאונת עבודתך".

על החלטה זו משיג התובע בתביעה דנן.

6. מטעם התובע העיד הוא עצמו ואילו מטעם הנתבע העידו מנהל המחלקה הממונה על התובע בתקופה הרלוונטית מר דורון קרמר (להלן: מר קרמר) ומר אביטל רובינוב שאף הוא שימש כממונה ישיר על התובע (להלן: מר רובינוב).

טענות הצדדים

7. לטענת התובע, במהלך עבודתו נדרש לעלייה תכופה במדרגות, דבר אשר הביא לפגיעה שחיקתית בברכיים. לדבריו, קריאת המונים התפרשה על פני שטח רחב כאשר בהתאם לדוח סיכום מחזורי שהציגה חברת החשמל ניתן ללמוד מה היה היקף עבודתו וניתן לבצע חישוב ממוצע של מספר קומות שהתובע נדרש לעלות בהם מידי יום. התובע טוען, כי על פי הדוח ובנטרול קריאת מונים של בתים פרטיים ושל בניינים שבהם קיים חדר ריכוז מונים ניתן להסיק כי התובע נדרש לעלייה או ירידה של כ-100 קומות ביום שהם 1600 מדרגות ומכאן שכל רגל מבצעת כ-800 תנועות חוזרות ושנות של כיפוף הברך ביום עבודה ממוצע. התובע טוען, כי הרים את הנטל להוכיח בסיס עובדתי נדרש לפגיעה על דרך מיקרוטראומה ומבקש למנות מומחה רפואי.

8. לטענת הנתבע, כי התובע לא הוכיח כי עבודתו מקימה תשתית למיקרוטראומה שכן אין בה תנועות זהות חוזרות ונשנות בתדירות קבועה או מסוימת על פני רצף זמן ממושך. הנתבע טוען, כי הנתבע עבד כקורא מונים תקופה קצרה בת פחות משלוש שנים וזאת לסירוגין בעוד שהחל לסבול מהברכיים כבר בסמוך לתחילת עבודתו.

הנתבע טוען, כי התובע נדרש לקרוא מידי יום בין 300 ל-400 מונים כאשר הוא עבד באזורים שונים שלכל אזור היה את מאפייניו מבחינת טיב הבנייה והבתים המצויים בו ולא בכולם הוא נדרש לעלות או לרדת במדרגות. הנתבע טוען כי משלא ניתן לאתר בעבודת התובע רצף, מונוטוניות או תדירות מסוימת, לא עמד בנטל המוטל עליו.

המצב המשפטי

9. על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה בעבודה" כאשר מוכח צירוף של פגיעות זעירות שכל אחת מהן בעלת אופי "תאונתי" שהסבה לו נזק זעיר שלא ניתן לאבחון ואשר הצטברותן גורמת לפגיעה ולנזק ממשי הפוגע ביכולת העבודה (דב"ע מ"ח/0-77 מזרחי -המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538).

לתורת המיקרוטראומה מספר יסודות ובהם:
(1) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח;
(2) חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצברות לבין הופעת המחלה (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה פד"ע ל"ו, 213, 221; דיון נ"א/0-116 המוסד לביטוח לאומי - כמיליה חורי פד"ע כ"ה, 25).

בנוסף נקבע כי:

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על אבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן עבודה) אשר כל אחד מהם פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע ועד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את הנזק השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי - לא תאונה". (הדגשה שלי - י.א.ש.) (דב"ע מו/0-17 אליעזר עמיצור - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח, 100, 104).

10. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות נפסק, כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסבירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב, פד"ע ל"ה 529; עב"ל 364/97 המוסד - שמואל אסרף פד"ע ל"ה 463).

כן נקבע בפסיקה, כי יש להבחין בין פעילות החוזרת ונשנית על עצמה לבין הפעולות המרכיבות את אותה פעילות (עב"ל 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.02).

הכרעה

11. לא הייתה מחלוקת כי עבודת התובע הייתה לקרוא את מוני החשמל באזורים שונים אשר אינם בהכרח זהים מבחינת פריסת המונים, הדרך שבה נדרש התובע ללכת מידי יום ומספר הקומות שהוא היה עולה או יורד בהם. ואולם, מהתמונה הכוללת שנפרסה בפני בית הדין התובע נדרש לקריאה ממוצעת של לפחות כ-350 מונים ביום שחלקם מותקנים בבתי מגורים פרטיים, חלקם מותקנים בחדרי ריכוז מונים בבניינים ובחלקם נדרש התובע לעלות ולרדת בקומות בניינים.

12. חברת החשמל הציגה את מסלולי האזורים השונים כאשר מעדותו של מר קרמר עולה כי התובע עבד באזור צפון מרכז תל אביב שכלל את רמת אביב, דיזנגוף, נחמני ועוד. העד התבקש לאפיין את המקום וסיפר כי ;

"צפון רמת אביב ישנה, בתי קרקע, רמת אביב החדשה בניינים שם יש בשנים אחרונות את ריכוזי המונים, אדר יוסף, צהלה, בתים פרטיים. מגדלים שיש ברמת אביב אולי בנווה אביבים, מרכז תל אביב מיהודה מכבי, בן יהודה, מרכז הישן של תל אביב בתים ישנים בין 2-4 קומות ללא מעלית. המונים חלקם נמצאים בכל קומה, חלק מהבניינים המונים יכולים בקומה שנייה גם של השלישית ואין צורך לעלות את כל הקומות, אין מעלית. אזור המרכז תל אביב ברובו אין מעליות.".

עוד סיפר העד כי באזור הזה היו 19 מסלולים בחודש (לסירוגין בחודשים זוגיים ואי זוגיים, סך הכל 38 מסלולים) שנעשים ברוטציה על ידי 6-7 עובדים. העד לא יכול היה לציין באיזה מסלול עבד התובע מידי יום ואולם ציין כי בסך הכל במדור של התובע יש כ- 100,000 מונים שטופלו כאמור על ידי 6-7 עובדים כאשר בתקופת עבודתו של התובע חדרי ריכוזי המונים לא היו דומיננטיים. מר רובינוב, הממונה הישיר על התובע ציין כי המדור טיפל ב-137,000 מונים.

13. מעיון בפירוט המסלולים והבניינים שיש בהם ריכוזי מונים שהציגה חברת החשמל ועל פי חישוב לא מדויק עולה כי ריכוזי המונים והבתים הפרטיים מהווים עד 20% מהמונים. מכאן, טוען התובע כי קרא כ-523 מונים בממוצע ביום שחייבו עליה או ירידה של כ-100 קומות שהם 1,600 מדרגות.

14. גם אם חולק הנתבע על אופן החישוב שערך התובע וגם אם נקבל את טענתו כי התובע נדרש לקרוא ביום רק כ-300-400 מונים ( 100,000 מונים בחלוקה ל-7 עובדים ובחלוקה נוספת ל-42 ימי עבודה (שכן הקריאה היא דו חודשית)) בהינתן כי כ-20% מעבודתו הוא אינו נדרש לעלות ו/או לרדת מדרגות, מצאתי כי הוא נדרש לעלות או לרדת במדרגות לקריאת 270 מונים לפחות ובהינתן שבכל קומה יש 2-4 דירות נדרש התובע לעלות או לרדת כ- 90-100 קומות ביום שהם לפחות כ-1440 מדרגות ביום. חישוב זה נעשה על הצד הנמוך בהתבסס על עדותו של מר קרמר שלפיה יש 100,000 מונים כאשר כאמור מר רובינוב ציין מספר גדול יותר (13 7,000 מונים).

חישוב זה מהווה חישוב ממוצע שעל בסיסו ניתן לומר שהתובע ביצע לא מעט פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים ועליית מדרגה במהלך תקופת עבודתו. הצדק עם הנתבע בטענתו כי לא בכל יום הלך התובע את אותו מרחק ולא בכל יום עלה או ירד את אותו מספר מדרגות ואולם ניתן לומר שהפעולה חזרה ונשנתה בכמות מספקת שתצדיק מינוי מומחה רפואי.

על יסוד האמור החלטה למינוי מומחה תישלח לצדדים.

ניתן היום, י' סיוון תש"פ, (02 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רמי רחמים עוליאל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: