ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נגד חן אלון :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעים

1.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
2. נדב אורגיל
ע"י ב"כ עוה"ד אריה ימין

נגד

נתבעות

  1. חן אלון
  2. ישיר איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד גיא דורון

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה מבטחת למבוטחה ובגין ההפסדים שנגרמו למבוטח בשל הפעלת הכיסוי הביטוחי על פי פוליסת הביטוח, על רקע נזקי רכוש לרכב שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 31.10.2018, בין כלי רכב, מ"ר 23-103-11 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 ובבעלות התובע 2 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 421-29-801 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ונהוג בידיה ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעים טוענים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב הנתבעות. לטענת התובעים, בעוד רכבה נוסע בצומת בחסות אור ירוק ברמזור שבכיוון נסיעתו, הגיח לפתע רכב הנתבעות מימין (מכיוון החוצה את כיוון נסיעתו של רכב התובעים), נכנס לצומת בניגוד לאור אדום שברמזור, ופגע ברכב התובעים. לטענת התובעים, בגין התאונה נגרמו לרכבם נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמם והתובעת 1 נשאה בעלות תיקון הנזקים ובעלות שכ"ט השמאי, תוך קיזוז דמי השתתפות עצמית שחל על התובע 2. עתה תובעים התובעים את הפסדיהם.

אשר לסכום התביעה, יובהר כי גובה הפסדיו של התובע 2 לא נכללו בסכום התביעה הגם שצורפו מסמכים בדבר הפסדיו. הפסדיו של התובע 2 הם בגובה דמי ההשתתפות העצמית שלו על סך 890 ₪. לאור זאת, ומאחר שאין שינוי בגובה האגרה בעקבות הוספת סכום של 890 ₪ לסכום התביעה, הרי שסכום התביעה יעמוד על סך של 11,114 ₪.

מנגד, טוענות הנתבעות כי רכב הנתבעות נכנס לצומת לאחר שעמד לפני הצומת לנוכח אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו, ורק לאחר שהאור התחלף לירוק. לטענת הנתבעות, בזמן חציית הצומת נפגע רכב הנתבעות על ידי רכב התובעים אשר נכנס לצומת בנסיעה שוטפת ומהירה (ללא עצירה) ובניגוד לאור אדום שדלק ברמזור שבכיוון נסיעתו, תוך ביצוע "מחטף רמזור. משכך, טוענות הנתבעות כי יש להטיל את האחריות לקרות התאונה על נהגת רכב התובעים שגרמה ברשלנותה לקרות התאונה. כמו כן, מכחישות הנתבעות את הנזק והיקפו.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים לתובענה היא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין הנזק.

עוד יובהר כי מעיון בנספחים שצורפו לכתבי טענות הצדדים, עולה כי שמ ו של אביה של בעלת רכב הנתבעות, שהיא גם המבוטחת של הנתבעת 2, נכלל כנתבע 1, בעוד שבעלת הדין הנכונה היא המבוטחת וגם הנהגת ברכב הנתבעות במועד התאונה, כפי שגם נטען בכתב ההגנה. לכן שמו של הנתבע 1 יוחלף בשמה של המבוטחת והנהגת ברכב הנתבעות במועד התאונה.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופס ההודעה על התאונה מטעם התובעים (ת/1), תמונות נזק לרכב התובעים (ת/2), טופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבעות (נ/1), טופס הודעה על התאונה שנמסר למשטרה (נ/2) ותמונות נזק לרכב הנתבעות (נ/3). כמו כן, בתחילת ישיבת ההוכחות הציגו ב"כ הצדדים לבית המשפט סרטון על גבי מכשיר טלפון נייד המוצג בו תיעוד ממצלמה שהייתה בקרבת הצומת (עמ' 1, שורות 8-7 לפרוטוקול).

בנוסף לכך, העידו ונחקרו בחקירה נגדית נהגות הרכבים המעורבות בתאונה, ואביה של נהגת רכב הנתבעות שלא היה עד לתאונה אלא שוחח עם נהגת רכב התובעים לאחר התאונה.

4. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כפי שיפורט ומהנימוקים שלהלן:

האחריות לקרות התאונה

5.1. אין חולק כי התאונה ארעה בצומת מרומזר, כאשר שני הרכבים המעורבים בתאונה הגיעו מכיוונים החוצים זה את זה. רכב התובעים נכנס לצומת בנסיעה ישרה וגם רכב הנתבעות נכנס לצומת – מכיוון נסיעתו שמימין לכיוון נסיעתו של רכב התובעים – בנסיעה ישרה, כפי שעולה בסרטון התאונה.

5.2. נהגת רכב התובעים תיארה כי בכיוון נסיעתה דלק אור ירוק ברמזור כאשר התקרבה לצומת (מרחק של מטר או שניים מהצומת כלשונה) האור עדיין היה ירוק (עמ' 2, שורות 12-11 לפרוטוקול), ונכנסה לצומת כאשר האור ברמזור שבכיוון נסיעתה היה "ירוק מלא" (עמ' 2, שורות 12, 14 ו-16 לפרוטוקול). עוד מתארת נהגת רכב התובעים כי בעודה נוסעת באמצע הצומת הגיע "משום מקום" רכב הנתבעות מימינה, ושני הרכבים התנגשו זה בזה, כאשר רכב התובעים נפגע בחזית ורכב הנתבעות נפגע בין הכנף הקדמית השמאלית לבין הדלת הקדמית השמאלית (עמ' 2, שורות 17-16 ושורות 24-23 לפרוטוקול). נהגת רכב התובעים משיבה לשאלת בית המשפט כי לא הבחינה ברכב הנתבעות נכנס לצומת, שכן כבר הייתה באמצע הצומת ולטענתה פתאום הגיע רכב הנתבעות (עמ' 2, שורות 19-17 לפרוטוקול). עוד מתארת נהגת רכב התובעים כי הסיעה את רכב התובעים בעת הכניסה לצומת ב"מהירות כלום", כביטוי למהירות איטית מאוד ואז בהמשך אומרת כי המהירות הייתה 30-20 קמ"ש (עמ' 2, שורות 20-19 לפרוטוקול).

בחקירתה הנגדית מאשרת נהגת רכב התובעים כי לפני שנסעה בכביש המוביל לצומת בו ארעה התאונה, יצאה מחניון מקורה וחשוך כאשר היא לא ידעה לאמוד את המרחק בין תום היציאה מהחניון ועד לצומת (עמ' 2, שורות 32-31 לפרוטוקול). נהגת רכב התובעים שללה כי לאחר התאונה טענה בפני נהגת רכב הנתבעות כי היא עברה באור אדום בצומת מאחר שלא ראתה את האור ברמזור מפני שהסתנוורה מהשמש, ואף שללה כי בכיוון נסיעתה הייתה שמש (עמ' 3, שורות 6-3 לפרוטוקול), אלא "היה אור רגיל בהיר בלי שמש מיוחדת" (עמ' 3, שורה 13 לפרוטוקול). נהגת רכב התובעים אישרה כי שוחחה טלפונית עם אביה של נהגת רכב הנתבעות לאחר התאונה אך שוללת כי טענה בפניו כי הסתנוורה מהשמש ואמרה לו שהיא מתנצלת (עמ' 3, שורות 10-9 לפרוטוקול).

5.3. לעומתה, נהגת רכב הנתבעות תיארה כי כאשר הגיעה לפני הכניסה לצומת, עצרה את רכבה, לנוכח אור אדום שדלק בכיוון נסיעתה, ועמדה כדקה, ורק כאשר האור ברמזור התחלף לירוק התחילה בנסיעה אל תוך הצומת (עמ' 3, שורות 27-25 לפרוטוקול). עוד העידה נהגת רכב הנתבעות כי נכנסה לצומת פנוי ואז פתאום הגיע רכב התובעים משמאלה במהירות ופגע ברכב הנתבעות (עמ' 4, שורות 5-1 לפרוטוקול). נהגת רכב הנתבעות העידה כי לאחר התאונה נהגת רכב התובעים התנצלה ואמרה שהיא ממהרת וטענה שהשמש סנוורה אותה ולכן לא הבחינה באור האדום ברמזור שבכיוון נסיעתה (עמ' 4, שורות 8-7 לפרוטוקול). עוד מתארת נהגת רכב הנתבעות כי לאחר התאונה אמה הגיעה לזירת התאונה ונהגת רכב התובעות אמרה לה את מה שאמרה לנהגת רכב הנתבעות ואף כאשר שוחחה עם אביה שהגיע מאוחר יותר למקום התאונה היא חזרה על אותם הדברים (עמ' 4, שורות 10-9 לפרוטוקול). נהגת רכב הנתבעות מכחישה כי התנצלה לאחר התאונה (עמ' 4, שורה 32 לפרוטוקול).

אבהיר כי נהגת רכב הנתבעות נחקרה גם על תוכן הסרטון – על כך אפרט בפסקה הדנה בסרטון התאונה.

יש לציין כי גם בטופס ההודעה על התאונה שדווח למשטרה ביום למחרת התאונה רשמה נהגת רכב הנתבעות את אותו תיאור נסיבות התאונה, לרבות טענתה של נהגת רכב התובעים לאחר התאונה לפיה כביכול לא ראתה את האור ברמזור מאחר שהשמש סנוורה אותה (נ/2).

5.4. אביה של נהגת רכב הנתבעות העיד גם הוא ואמר כי הגיע לזירת התאונה לאחר התאונה לבקשת רעייתו שהגיעה לזירת התאונה קודם לכן, אך לטענתו, נהגת רכב התובעים כבר לא הייתה במקום. לכן, יצר עמה קשר טלפוני וביקש ממנה להגיע לזירת התאונה, אלא שתשובתה הייתה שהיא עובדת בחברת ביטוח ואמרה לו "אל תעשו עליי קומבינות אני מכירה את כל הפוליש טיק הזה ומספיק שהודאתי בפני אשתך והבת שלך שאני אשמה" (עמ' 5, שורות 19-12 לפרוטוקול).

5.5. כאמור ב"כ הצדדים ביקשו להציג לבית המשפט את סרטון התאונה. עיינתי בסרטון מספר לא מבוטל של פעמים. מדובר בסרטון בן 70 שניות. בתחילת הסרטון ועד לשנייה ה- 13 נראים רכבים בכיוון ממנו הגיע רכב הנתבעות חוצים את הצומת. ואז בשנייה ה- 14 נראה רכב הנתבעות מתקרב לצומת ועוצר לפני המעבר חצייה ובמקביל תנועת הרכבים מכיוון ממנו יגיע רכב התובעים מתחילה לזרום אל תוך הצומת (כך עד השנייה ה- 58). כמו כן, רואים רכב שמצטרף בנתיב שמשמאלו של רכב הנתבעות בשנייה ה-49 ורכב נוסף. בשנייה ה- 58 רואים שני רכבים לבנים המסיימים לחצות את הצומת מהכיוון ממנו יגיע בעוד שניות בודדות רכב התובעים. שנייה לאחר מכן, דהיינו בשנייה ה-59, רואים את רכב הנתבעות מתחיל להתקדם אל תוך הצומת בנסיעה איטית. בשנייה ה-61 רואים את רכב הנתבעות כולו על מעבר החצייה לפני הכניסה לצומת ובדיוק באותה השנייה רואים את רכב התובעים מגיע במהירות עוד טרם הוא חוצה את מעבר החצייה שלפני הצומת בכיוון נסיעתו. במקביל רואים את הרכבים שהיו משמאלו ומאחורי רכב הנתבעות נעים גם הם באיטיות קדימה. בשנייה ה-63 רואים התנגשות בין הרכבים, כאשר חזית רכב התובעים פוגעת בצדו השמאלי קדמי-אמצעי של רכב הנתבעות. בשתי השניות האחרונות של הסרטון רואים את שני הרכבים האחרים, שבכיוון נסיעתו של רכב הנתבעות, נעים קדימה ועולים חלקית על מעבר החצייה שבכיוון נסיעתם לפני הצומת.

בחקירתה הנגדית הוצגה לנהגת רכב הנתבעות הטענה כאילו רואים בסרטון את רכב התובעים נוסע בתוך הצומת ורק אז רכב הנתבעות יוצא (עמ' 4, שורה 21 לפרוטוקול). זאת, במטרה להראות לנהגת רכב הנתבעות כי היא למעשה נכנסה לצומת מוקדם מידי ושלא בחסות אור ירוק בכיוון נסיעתה. נהגת רכב הנתבעות שוללת טענה זו של ב"כ התובעים ואומרת כי רכב הנתבעות הוא שנכנס קודם לצומת ורק אז רכב התובעים נכנס בו (עמ' 4, שורה 23 לפרוטוקול). עוד טוען בפניה ב"כ התובעים כי לפי הסרטון רואים את הרכב שמשמאלו של רכב הנתבעות עומד ולא זז בעוד שרכב הנתבעות מתחיל לנסוע קדימה, ואף אם רואים תזוזה של הרכב שעמד משמאלו של רכב הנתבעות אז הוא לא נכנס לצומת כי ראה כי האור ברמזור אדום (עמ' 4, שורות 25-24 לפרוטוקול). גם טענה זו שללה נהגת רכב הנתבעות באומרה כי נהג רכב שהיה משמאלה ראה את רכב התובעות מגיע ולכן סביר שעצר (עמ' 4, שורה 26 לפרוטוקול). נהגת רכב הנתבעות לא ידעה לומר הכיצד זה שנהג הרכב שהיה משמאלה ראה את רכב התובעות מגיע ואילו היא לא ראתה את רכב התובעות (עמ' 4, שורות 29-27 לפרוטוקול). בהמשך, אומרת נהגת רכב הנתבעות כי גם הרכבים שהיו משמאלה ומאחוריה התחילו בתנועה קדימה מיד אחרי רכבה (עמ' 4, שורות 31-30 לפרוטוקול).

5.6. לאחר שהתרשמתי מעדויות נהגות הרכבים ומעדותו של אביה של נהגת רכב הנתבעות, באופן ישיר ובלתי אמצעי, אני מעדיף את גרסאות עדי הנתבעות, שהיו קוהרנטיות, מפורטות ומהימנות עליי, על פני גרסתה של נהגת רכב התובעים שהייתה מתחמקת, מהוססת, מתפתחת, בלתי קוהרנטית והותירה בי רושם של חוסר מהימנות.

5.7. על פי העדויות שנשמעו בפניי ועל פי סרטון התאונה עולה כי רכב הנתבעות נכנס לצומת לאחר עצירה ואילו רכב התובעים נכנס לצומת בנסיעה רציפה. בראש ובראשונה, אני נותן אמון מלא בגרסתה של נהגת רכב הנתבעות, לפיה לאחר התאונה נהגת רכב התובעים טענה כי לא ראתה את האור ברמזור שבכיוון נסיעתה מאחר שסונוורה מהשמש. גרסה זו קיבלה חיזוק גם בגרסת אביה של נהגת רכב הנתבעות שאין חולק כי שוחח עם נהגת רכב התובעים לאחר התאונה. אני נותן אמון מלא בגרסה זו של עדי הנתבעות, הן בשל התרשמותי הישירה מעדותם והן מאחר שהדבר בא לידי ביטוי עוד בטופס ההודעה על התאונה למשטרה שמסרה נהגת רכב הנתבעות יום אחד בלבד לאחר התאונה. לא מצאתי כל סיבה סבירה לכך שנהגת רכב הנתבעות תציין פרט זה אלמלא נהגת רכב התובעים טענה זאת בפניה לאחר התאונה.

אף אם אקבל את טענתה של נהגת רכב התובעים כי לא סונוורה מהשמש וראתה בבירור את האור הדולק ברמזור שבכיוון נסיעתה, הרי שאז אני סבור כי היא ניסתה לחצות את הצומת טרם יתקבל אור ירוק בכיוון הנסיעה החוצה את כיוון נסיעתה (דהיינו כיוון נסיעת רכב הנתבעות), ובכך למעשה ניסתה לבצע "מחטף רמזור", שהינו אחד מהגורמים המרכזיים להתרחשות תאונות בין רכבים בצומת מרומזר.

5.8. זאת ועוד, על פי סרטון התאונה רואים כי שנייה לאחר ששני רכבים לבנים מסיימים לחצות את הצומת (מכיוון נסיעתו של רכב התובעים), רכב הנתבעות מתחיל להתקדם אל תוך הצומת בנסיעה איטית ומיד אחריו מתחילים בתנועה איטית יותר הרכבים שבכיוון נסיעתו. התקדמותם של הרכבים האחרים שבכיוון נסיעתו של רכב הנתבעות מלמדת על כך שהאור ברמזור בכיוון נסיעת רכב הנתבעות היה ירוק, אחרת לא היו מתקדמים גם הם אל כיוון הצומת. אמנם, לאחר התקדמותו של רכב הנתבעות אל תוך הצומת רואים את הרכבים האחרים שבכיוון נסיעתו עוצרים, אולם, סביר כי העצירה של רכב שמשמאלו של רכב הנתבעות נובעת מכך שראה את רכב התובעים מתקרב לצומת והעצירה של הרכב שהיה מאחורי רכב הנתבעות נובעת מעצם התאונה בין רכב התובעים לרכב הנתבעות. איני מקבל את ניסיונו של ב"כ התובעים להראות כי העצירה או ההאטה לאחר שהתקדמו במעט של הרכבים האחרים שהיו בכיוון נסיעתו של רכב הנתבעות (עמ' 4, שורות 25-24 לפרוטוקול), הייתה לנוכח אור אדום בכיוון נסיעתם, שהרי אם היה אדום לא היו מתקדמים ואף לא במעט.

5.9. יש לציין כי בעדותה של נהגת רכב התובעים התגלתה סתירה מרכזית ביחס למהירות נסיעתה. תחילה, העידה נהגת רכב התובעים כי נסעה במהירות "ממש איטית" כלשונה, אלא שבאופן תמוה לא הספיקה לראות את רכב הנתבעות נכנס לצומת, ולא הספיקה לעצור את רכבה מבלי לפגוע ברכב הנתבעות. בעוד שמהסרטון עולה בבירור כי מיד לאחר שרכב התובעים מצוי על מעבר החצייה לפני הכניסה לצומת הוא בולם, אך לא מצליח למנוע את התאונה בשל מרחק בלימה קצר מידי. הסיבה לחוסר יכולתה של נהגת רכב התובעים למנוע את התאונה יכולה להיות הן בשל מהירות נסיעתה הגבוהה, הן בשל חוסר ערנותה או בשילוב של שני תנאים אלו.

5.10. על פי האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי רכב הנתבעות נכנס לצומת בחסות אור ירוק ברמזור שבכיוון נסיעתו, ואילו רכב התובעים נכנס לצומת בעודו מנסה לבצע מחטף רמזור.

5.11. למעשה, נהגת רכב התובעים הפרה את הוראת תקנה 64(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 הקובעת:

"נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת."

5.12. מכאן, אחריותה של נהגת רכב התובעים לקרות התאונה.

5.13. עם זאת, איני פוטר את נהגת רכב הנתבעות מהאחריות לתאונה.

5.14. מעיון בסרטון התאונה ניתן לראות כי מיד לאחר ששני רכבים לבנים מסיימים לחצות את הצומת בכיוון נסיעתו של רכב התובעים, מתקדם רכב הנתבעות אל תוך הצומת, ואחריו גם הרכב שהיה משמאלו והרכב שהיה מאחוריו, אם כי בתנועה איטית יותר, ואז הרכב שמשמאלו של רכב הנתבעות עוצר עוד לפני שנכנס לצומת וכך גם הרכב שמאחוריו של רכב הנתבעות. נהגת רכב הנתבעות נשאלה על כך והשיבה כי הנהג ברכב שהיה משמאלה ראה את רכב התובעים מגיע ולכן עצר את רכבו (עמ' 4, שורה 26 לפרוטוקול).

רוצה לומר, כי אם נהגת רכב הנתבעות לא הייתה ממהרת להיכנס לצומת, אזי יכול והיה עולה בידיה למנוע את התאונה. אם נהגת רכב הנתבעות הייתה מתקדמת באופן איטי יותר אל תוך הצומת ובוחנת אם יש רכבים הנוסעים אל תוך הצומת בכיוון החוצה את כיוון נסיעתה, ושואלת את עצמה האם הצומת פנוי והאם יישאר פנוי בזמן שתחצה את הצומת, אזי סביר שהייתה מבחינה ברכב התובעים המתקרב לצומת במהירות יחסית גבוהה, ובמצב זה ניתן להניח כי היא הייתה נמנעת מלהיכנס לצומת.

5.15. סבורני כי נהגת רכב הנתבעות לא נתנה דעתה לצומת, הסתמכה יתר על המידה על האור הירוק שהתקבל ברמזור שבכיוון נסיעתה ונכנסה אל תוך הצומת.

5.16. במספר פסקי דין העוסקים בתאונות צומת מרומזר כי אור ירוק אינו חזות הכל, ונהג רכב שבכיוון נסיעתו אור ירוק ברמזור אינו פטור מהחובה לוודא כי הצומת פנוי טרם כניסתו לצומת.

ראו: ת"א 31178-01-18 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' גרידי (29.11.2018); תא"מ 38396-07-17 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (26.06.2018); תא"מ 20487-08-16 קשר רנט א קאר בע"מ נ' יסחקוב (29.11.2017).

יפים לענייננו גם הדברים הבאים שיצאו מפיו של בית המשפט העליון:

"גם נהג, העומד לחצות צומת כשבכיוון נסיעתו דולק ברמזור אור ירוק מזמן, אינו פטור מזהירות ומהחובה לוודא כי הצומת פנוי וחופשי בכיוונים המצטלבים ולא נותרו בו כלי רכב שלא הספיקו להשלים חצייתם או שמסיבה כלשהי אחרת מצויים בו מכשולים והפרעות שאינם מאפשרים לעבור בו בבטחה [...] כל שכן מתחייבת זהירות משנה לבחון ולוודא את הנעשה בצומת, כאשר מתקרבים אליו במהירות גבוהה יחסית, כאשר ברמזור עדיין אור אדום או צהוב, ורק על קו הצומת או סמוך מאוד אליו מופיע אור ירוק".

ראו: ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, פ"ד מג(1) 137, 145-144 (16.03.1989).

ראו גם ע"א 553/73 אליהו נ' חנחן, פ"ד כט (2) 341, 343 (1975) (להלן: "עניין חנחן") אשר קבע כי זכות קדימה בכניסה לצומת בלתי מרומזר אינה זכות מוחלטת וקיימת חובה על נהג רכב שנתונה לו זכות קדימה לבחון את הצומת טרם הכניסה אליו.

5.17. אציין כי לא בכל מקרה של כניסה לצומת יש לקבוע אשם תורם על הנהג שנכנס לצומת בחסות אור ירוק או כאשר זכות הקדימה נתונה לו כפי שנפסק בעניין חנחן. אלא כל מקרה יש לבחון על פי נסיבותיו, טענות הצדדים ושיקולי מדיניות.

ראו: רע"א 2809/18 קסברי נ' רוזן, פסקה 11 לפסק הדין (26.11.2018).

5.18. בנסיבות העניין, אני מעמיד את רשלנותה של נהגת רכב הנתבעות בעת כניסתה לצומת (שאלמלא חוסר זהירותה כפי המתואר לעיל, יכולה הייתה למנוע את התאונה) על שיעור של 20%.

הנזק

5.19. אשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק הנטען שנגרם לתובעים הוערכו בידי שמאי רכב בסמוך לאחר התאונה, הרי שהנטל להראות כי הנזק אינו תוצאה של התאונה הוא בידי הנתבעות. מאחר שלא עלה בידי הנתבעות להראות כי הנזק שנמצא ברכב התובעים אינו קשור לתאונה, הרי שדי בכך כדי להוכיח כי הנזק נגרם מהתאונה.

5.20. באשר למחלוקת בעניין גובה הנזק הנטען שנגרם לתובעים, אומר שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי רכב ובאסמכתאות המתאימות לרבות הפסדי המבוטח, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעים על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

6. לפיכך, התביעה העיקרית מתקבלת חלקית, כך שהנתבעות תישאנה בשיעור של 20% מסכום הנזק.

7. הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעים את הסכומים הבאים:

7.1. סך של 2,223 ₪, שהינו 20% מסכום התביעה הנכון (כאמור בפסקה 2 לעיל), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. הוצאות משפט (ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד), בסך של 2,600 ₪.

7.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

8. הנתבעת 2 תישא בשכר העדים מטעמה כפי שנפסק בדיון.

9. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: חן אלון
שופט :
עורכי דין: