ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זינובי קיסלר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוחנן כהן
נציג ציבור (עובדים) – מר אפרים ויגדר
נציגת ציבור (מעסיקים) – גב' ציפי בר-נוי

התובע:
זינובי קיסלר, ( ת"ז-XXXXXX689)

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר

פסק דין

1. השאלה הדרושה להכרעתנו בהליך זה הינה האם כדין יצר הנתבע לתובע חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח לאומי ואי תשלום דמי ביטוח בריאות. ככל שהתשובה לשאלה, חיובית, יש לבחון האם פעל הנתבע כדין עת עיקל כספים לתובע.

טענות התובע

2. לטענת התובע, הסכום של 5,647 ₪ שנרשם על ידי המוסד לביטוח לאומי בצו העיקול מיום 29.11.18, צריך להיחשב כסכום סופי ועל כן, טענת הנתבע לפיה, לתובע יתרת חוב העומדת נכון להיום על 130 ₪, שגויה.

3. בשנת 2017 זכאי היה התובע לגמלת הבטחת הכנסה. המוסד לביטוח לאומי לא הודיע לו ולא דרש ממנו את החוב בגין דמי ביטוח. לא נעשה קיזוז או מעשה אחר, ובהתאם לאישור בניסוח כללי נכון ליום 27.6.17, יתרת החוב – 0 ₪.

4. במשך כל התקופה הרלוונטית, היה התובע בתהליך חיפוש עבודה, התייצב פעם בחודש בלשכת התעסוקה והיה רשום בלשכה כדורש עבודה. באותה העת, בשנת 2017, רעייתו עבדה ושילמה דמי ביטוח.

5. במוסד לביטוח לאומי שיבשו את הגדרת המעמד של התובע, לא הוסבר לתובע על סמך איזה מסמך חוקי נקבע לו המעמד "לא עובד", כאשר לפי אישור המוסד מיום 12.5.15, בתקופה מ-1.3.15 עד 29.2.16, היה רשום התובע במעמד "מובטל".

6. התובע היה מבוטח בתקופה העולה על 10 שנים, בהתאם לסעיף 366(ג) לחוק, ובהתאם לאישור על תקופות עיסוק מיום 11.12.18, עד לחודש 11/15 צבר 224 חודשים במעמד "עובד".

7. התובע מציין כי הוא תושב שדרות, אזור שנמצא תחת ירי טילים.

8. נוכח האמור, הדרישה להחזיר את החוב של דמי ביטוח, נובעת מטעות של המוסד לביטוח לאומי. למרות פניות חוזרות ונשנות מצד התובע, לא התייחסו במוסד בהבנה למקרה שלו ועל כן נאלץ לפנות בתביעה לבית הדין. התובע מבקש לבטל את החוב ואת צו העיקול ולחייב את הנתבע לשלם לו הוצאות בסך של 417 ₪.

טענות הנתבע

9. לטענת הנתבע, כעולה מתעודת עובדת הציבור מיום 13.5.19, חוב התובע נובע מאי תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בתקופות בהן לא עבד, וכן קנסות שהצטברו לקרן החוב.

10. הנתבע לא "שיבש" את הגדרת המעמד של התובע, כטענתו. לתובע שולמו דמי אבטלה בתקופה שמחודש מרץ 2015 ועד חודש אוקטובר 2015 (כולל). אין כל חשיבות לכך כי תקופת אבטלה יכולה להיפרש על פני שנה, ואין בכך כדי להפוך את התובע ל"מובטל" במשך כל השנה האמורה. הנתבע מדגיש כי בתקופה בה לא שולמה גמלה כלשהי לתובע, הוא חב בתשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, באופן עצמאי.

11. ההבדלים בין הסכומים המוזכרים על ידי התובע, נובעים בין היתר מריביות, הפרשי הצמדה וקנסות שמצטברים. מכל מקום, אין בהבדלים מזעריים אלו, כדי לבטל את החוב ו/או לפגוע בשרירותו.

12. טענותיו של התובע, אין להן אחיזה במציאות, טענותיו לקוחות מעולם הנזיקין ולבית הדין אין סמכות לדון בטענות מסוג זה.

13. בהתאם לתעודת עובד ציבור, עולה כי בשל אי תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בתקופות הבאות: 11-12/2015; 1-12/2016; 3-12/2017; 1-5/2018, נוצר לתובע חוב במחלקת גביה. סכום הקרן מסתכם ב-4,910 ₪ וסכום קנסות והצמדה מסתכם ב-869 ₪, ובסך הכל החוב מסתכם ב-5,779 ₪.

ביום 6.2.19 התקבל תקבול במסגרת עיקול בסך 5,647 ₪, כך שיתרת החוב נכון להיום הינה 132 ₪.

14. החוב נוצר בתקופות בהן התובע לא היה בגדר עובד ולא בגדר עובד עצמאי, וכן לא קיבל גמלה כלשהי מהמוסד. לפיכך, בתקופות אלה, היה חייב התובע בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

דיון והכרעה

15. במסגרת ההכרעה בשאלה האם כדין יצר הנתבע לתובע חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח ומקדמות יש לבחון את הבסיס ליצירת חוב התובע. חוב התובע יסודו באי תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בתקופות המפורטות בתעודת עובד הציבור, תקופות בהן התובע לא היה בגדר עובד ולא בגדר עובד עצמאי, וכן לא קיבל גמלה כלשהי מהמוסד.

חובת תשלום דמי ביטוח חלה על התובע מכוח הוראת סעיף 342(א) לחוק, הקובע כי "(א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח".

סעיף 14 (ג)(2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994 , קובע כי: "מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5% מהכנסתו, ובלבד שסכום דמי ביטוח הבריאות שישולמו על ידיו, לא יפחת מסכום המינימום..."

16. אשר לחובת הנתבע לגבות חובות דמי ביטוח, הלכה פסוקה היא כי בהעדר גביית דמי ביטוח לא תהיה למוסד יכולת לשלם קצבאות. יפים לעניינינו הדברים אשר נקבעו בעב"ל 1117/04 - רבקה רונן אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי .תק-אר 2006(4), 286 ,עמ' 292:
" ...המוסד לביטוח לאומי תפקידו לשלם גמלאות וקצבאות לזכאים. לשם כך הוא גובה דמי ביטוח. אין דרך אחר בו יוכל המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבאות וגמלאות. אמת, זהו ביטוח חובה, אך אין לאמר שהוא לא מידתי. אם כך הדבר הרי שנכון נפסק על ידי בית הדין האזורי שכאשר דמי הביטוח אינם משולמים הם הופכים לחוב והמוסד לביטוח לאומי רשאי לגבותם בדרך שגובים מסים לאוצר המדינה.
ברי על כן כי כאשר לא משולמים דמי הביטוח הם הופכים לחוב. אי תשלומם פוגע בציבור המבוטחים כולם. מתוך גישה זו איפשר המחוקק למוסד לביטוח לאומי לגבותם על דרך של קיזוז החוב מתשלומים המגיעים למבוטח."
הרעיון בבסיס חובת תשלום דמי הביטוח הינו הסולידריות והסיוע ההדדי בין תושבי המדינה, ללא קשר לזכאות משלם דמי הביטוח לגמלה (ראה גם: עב"ל (ארצי) 57861-01-11 לוזון – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 7.8.12). לפיכך, לאור תכלית החוק וחובת הנתבע לגבות דמי ביטוח שאינם משולמים, בדין פעל הנתבע לגביית חוב דמי ביטוח בו חב התובע.

17. כעולה מתעודת עובד הציבור, אשר הוגשה ביום 14.5.19, על נספחיה, לתובע נוצר חוב במחלקת הגביה בסך 5,779 ₪, אשר יסודו באי תשלום דמי ביטוח לאומי ואי תשלום דמי ביטוח בריאות, במהלך התקופות בהן התובע לא היה בגדר עובד ולא בגדר עובד עצמאי, וכן לא קיבל גמלה כלשהי מהמוסד. מתעודה זו, ניתן ללמוד מהו מקור החוב, תוך חלוקה לסכום הקרן בסך 4,910 ₪ ולסכום קנסות והצמדה בסך 869 ₪.

18. עיון בפרוטוקול הדיון אשר התקיים ביום 27.10.19, מעלה כי האמור בתעודת עובד הציבור לא נסתר על ידי התובע, ולמעשה, לא ברורות טענותיו לעניין שיבוש הגדרת מעמדו למעמד "לא עובד", ולמעשה אף לא ברורה טענתו לפיה, הנתבע לא הבהיר את מהות החוב. סכום החוב והסיבה להיווצרותו מפורט בתעודת עובד הציבור, אשר לא מצאנו כי שגויות הן או כי מבוססות על נתונים שאינם נכונים.

19. יישום העקרונות אשר הותוו בפסיקה על ענייננו, מוביל לתוצאה כי הנתבע פעל כדין עת החל בהליכי גביה ועיקול, זאת לאחר שהתובע לא שילם את דמי הביטוח בתקופה הרלוונטית.

20. לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

21. בשים לב לאופי ההליך, אשר הינו סוציאלי בעיקרו, לא ניתן צו להוצאות.

22. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג אייר תש"פ, (17 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אפרים ויגדר
נציג ציבור (עובדים)

יוחנן כהן
שופט

גב' ציפי בר-נוי
נציגת ציבור (מעסיקים)

מר אפרים ויגדר
נציג ציבור (עובדים)

יוחנן כהן
שופט

גב' ציפי בר-נוי
נציגת ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: זינובי קיסלר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: