ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יאיר אקסלרוד נגד כונס נכסים רשמי תל אביב :

לפני כבוד השופט מיכאל תמיר

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

ובעניין:

המבקשים / החייבים:

יאיר אקסלרוד
איטה אקסלרוד
שניהם באמצעות ב"כ עו"ד יהודה ברמי ועו"ד דרעי

נגד

המשיבים:

1. כונס נכסים רשמי תל אביב

2. דן הלפרט (נאמן)
גם באמצעות עו"ד נטלי שיש הררי

3. בנק לאומי
באמצעות ב"כ עו"ד דותן צור

בית המשפט התייחס לכך שלכספי פיצויים עשוי להיות גם היבט קצבתי, והתקבלה עמדת היועמ"ש שלפיה יש להותיר לבית המשפט שיקול דעת אם להעבירם לקופת פשיטת הרגל. ראו לעניין זה עמדת היועמ"ש בפסקה 30 לפסק הדין:

החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 11/2/20, וכן בהמשך לבק שות החייבים שהוגשו לאחר הדיון, לרבות בקשתם מיום 26/2/20 לצירוף מסמכים - בקשה מס פר 30.

בהחלטה אתייחס לבקשה ש הגישו החייבים לפני הדיון לקבל הפטרים לאלתר בתיקי הפש"ר שלהם, ו מנגד לבקשת המנהל המיוחד (שהפך לאחר הדיון לנאמן ו ייקרא להלן לצורך הנוחות "הנאמן") להורות על מימוש זכויותיהם הפיננסיות של החייבים, לרבות כספי פנסיה וקצבה , ו על העברתם לקופת הפש"ר. ההחלטה איננה נוגעת לבקשת הנאמן לממש את זכויו ת החייבת במגרש אשר רשום על שמה – בקשה שלגביה ניתנו החלטות אופרטיביות בסוף הדיון .

ניכר בתיקים היעדר שיתוף פעולה של החייבים בהליכי הפש"ר , לרבות אי הגשת דוחות כנדרש במהלך שנת 2019, ובמיוחד מחודש אוקטובר 2019 ועד לאחרונה. בהחלטה מיום 16/10/19 נקבע במפורש כי "על החייבים להמציא העתק של הדו"ח האחרון אשר הוגש על ידם יחד עם כל האסמכתאות אשר צורפו, ואם מדובר בדו"ח ישן לציין מתי הוגש תוך שהם מגישים דו"ח מעודכן נוסף נכון להיום יחד עם כל האסמכתאות". החייבים לא הגישו באותה עת העתק של הדוח האחרון או דוח מעודכן, אלא ביקשו א ורכות לשם כך. רק ביום 24/12/19 הוגשה "הודעה מטעם החייבים" ללא דוח ות ו ללא אסמכתאות כנדרש, ודוחות חלקיים הוגשו לתיק רק בימים 15/1/20 ו-26/2/20, כפי שיפורט בהמשך פסק הדין.

בהחלטה מיום 30/12/19 נקבע במפורש כי "על פי הדין והפסיקה, זכויות פיננסיות בלתי מוגנות של החייבים מוקנות לקופת הכנ"ר, לרבות זכויות פיננסיות אשר הפכו להיות נזילות עם הגיעם של החייבים לגיל פרישה. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת האם להותיר בידי החייבים כספים אשר מוקנים לקופת הכנ"ר, לרבות זכויות פיננסיות אשר הפכו להיות נזילות עם הגיעם של החייבים לגיל הפרישה".

כן ראו התייחסות לדבריו של ב"כ החייבים בהחלטת בית המשפט מיום 11/2/20: "ב"כ החייבים הודיע כי אכן הכספים מוקנים כולם לקופת הפש"ר ואולם לבית המשפט שיקול דעת להחליט האם יש לממש את כולם או חלקם. התיק בשל לצורך מתן החלטה סופית בעניין זה" .

הובהר גם בהחלטה מיום 11/2/20 הנ"ל כי בהיעדר דוח הוצאות והכנסות מעודכן של הח ייבים בצירוף אסמכתאות, לא הייתה אפשרות לתת החלטה סופית בבקשת הנאמן ובבקשת החייבים לקבל הפטרים , אך משהודיע ב"כ החייבים כי כל הטענות וכל המסמכים מטעמם מצויים לפני בית המשפט, ניתן לתת החלטה בבקשות אשר תלויות ועומדות בתיק .

ב"כ החייבים טען, בין היתר, כי ה חייבים מבוגרים מאוד ואינם יכולים להמשי ך לעבוד , ועל בית המשפט להתחשב בכך בעת שישקול אם הם זכאים לקבל את כל כספי הפנסיה או את חלקם, לרבות סכום שנע בין 30 ל- 40 אחוזים מה ם.

הנאמן טען בבקשות קודמות, בתסקיר וגם במהלך הדיון הנ"ל כדלקמן: כספי הפנסיה הנזילים מוקנים לקופת הפש"ר, החייבים משלמים עבור המגורים בביתם סכום גבוה ביותר של 6,000 ₪ בכל חודש, לחייבת יש זכויות במגרש, בתיק של החייב אושרו תביעות חוב בסך של 9,583,227 ₪ ובתיק של החייבת אושרו תביעות חוב בסך של 7,094,606 ₪. הנאמן ב יקש לממש נכסים פיננסיים של החייבים אשר טרם מומשו לקופת הפש"ר בסכום של כ- 700,000 ₪ וכן את המגרש של החייבת שבמושב אליכין, וכנגד זאת ל תת לחייבים הפטרים מחובותיהם בתיקי הפש"ר.

ב"כ הנושה, בנק לאומי , הצטרף לדברי הנאמן וביקש כי ימומשו, לכל הפחות, המגרש הנ"ל וכספי הפנסיה אשר מוקנים לקופת הפש"ר.

עמדת הכנ"ר כפי שהוצגה בדיון היא כי קיימת הלכה ברורה מיום 2/2/20 בתיק ע"א 5033/18 לגבי מימוש נכסים מוגנים ולא מוגנים, ובכפוף למימוש כל הנכסים הפיננסיים של החייב אשר ניתנים למימוש, אין התנגדות לתת לו הפטר ולבצע חלוקת כספים לנושי החייב כבר בשלב זה. אשר לחייבת, עמדת הכנ"ר הי א כי יש להורות על מינוי שמאי שי יתן הערכה לגבי שווי הנכס באליכין, וכן לממש את כספי החייבת ולהעבירם לקופת הפש"ר.

פסק הדין שניתן ביום 2/2/20 בע"א 5033/18, קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' רון לוי מיום 2.2.20 (להלן "פסק הדין" או " פסק דין קרן מקפת") הוא המקיף והעדכני ביותר בנוגע לענייננו אשר עוסק בהרחבה בהיקף ההגנה על כספי פיצויים מכוח סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל. בפסקה 24 לפסק הדין נקבע לאמור:

"ענייננו בשאלת טיב ההגנה המוקנית לכספי פיצויים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל. נזכיר כי סעיף 85(1א) לפקודה מבחין בין שני סוגים של כספים המצויים בקופת הגמל: כספים שאינם מיועדים לקצבה, אז אפשרות פדיונם והעברתם לנאמן מותנית באישור בית המשפט ( סעיף 85(1א) רישא); וכספים שהם למטרת קצבה ו טרם הגיע מועד תשלומם כקצבה, או-אז ניתנת להם הגנה חזקה יותר, ולא ניתן להעבירם לנאמן כל עוד לא הגיע מועד זכאותו של החייב לקבל את הקצבה (סעיף 85(1א) סיפא) ".

משכך, כספי החייבים אשר אינם מיועדים לקצבה ניתנים לפדיון ולהעברה לנאמן בכפוף לאישור בית המשפט, ואילו כספים שה ם למטרת קצבה וטרם הגיע מועד תשלומם לחייב כקצבה - לא ניתן להעבירם לנאמן. ואולם, היות שבענייננו הגיע מועד זכאותם של החייב ים לקבל את הקצבה , ניתן להעביר כספים אלה לנאמן.

בית המשפט התייחס לכך שלכספי פיצויים עשוי להיות גם היבט קצבתי, והתקבלה עמדת היועמ"ש שלפיה יש להותיר לבית המשפט שיקול דעת אם להעבירם לקופת פשיטת הרגל. ראו לעניין זה עמדת היועמ"ש בפסקה 30 לפסק הדין:

"אפשרות העברת כספי הפיצויים באישור בית המשפט... תותיר מרחב תמרון ביחס לשאלה אם ראוי להעביר את כספי הפיצויים לקופת פשיטת הרגל בנסיבות המקרה הקונקרטי. בכך ימצא איזון לאינטרסים הנוגדים העומדים בבסיס פקודת פשיטת הרגל: שיקומו הכלכלי של החייב והשאת שיעור החוב שיפרע לנושים. כמו כן, הדבר יביא לידי ביטוי את ברירת המחדל הקיימת בפקודת פשיטת הרגל ולפיה נכסי החייב מוקנים ברגיל לנאמן, ורק נכסים חיוניים ומסוימים יוחרגו מהכלל ויוותרו בידו ".

בהמשך, בפסקה 35 לפסק הדין, נקבע לאמור:

"העיקרון המנחה בפקודת פשיטת הרגל הוא שנכסי החייב מוקנים לנאמן הפועל לפירעון חובותיו, ורק נכסים חריגים, חיוניים למחייתו של החייב או בעלי אופי אישי וסמלי, נותרים ברשותו (עניין בן עמי, בפסקה 5). מן העבר השני נמצאים נושי החייב המבקשים להיפרע את חובם. משמצאנו כי בית המשפט רשאי לאשר העברת כספי פיצויים לנאמן כאמור בסעיף 85(1א) רישא, עליו "'לתפור' הסדר מתאים, שיאזן בין צורכי מחייתו של החייב לבין הצורך לפרוע את החובות כלפי הנושים" (עניין עברון, בפסקה 44) ".

בפסק הדין נסקרו השיקולים שי ש להתחשב בהם בעת קבלת החלטה אשר חולקו לשתי קבוצות : "הראשונה שיקולים הקשורים באינטרסים של החייב וברווחתו, והשנייה - שיקולים הקשורים באינטרסים של הנושים ". להלן השיקולים וההסברים שניתנו לגביהם בפסק הדין.

שיקולים הקשורים ברווחת החייב:

"גובה הקצבה לה החייב יהיה זכאי לאחר גריעת כספי הפיצויים" - בית המשפט הפנה להודעת היועמ"ש שלפיה נכון ליום מתן פסק הדין, סכום הקצבה המזערי מתעדכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד, ועומד כיום על 4,512 ₪.
"מצבו הכלכלי של החייב ושל התלויים בו בהווה ובעתיד" - על בית המשפט לבחון את מצבת רכושו של החייב, כספיו והכספים (חסכונות, קצבאות וגמלאות) שיעמדו לזכותו בעת פרישה. יש להתחשב גם במצבו הבריאותי והמשפחתי של החייב שכן עניין זה משפיע על יכולת ההשתכרות שלו ועל ההוצאות הכלכליות הצפויות לו.

"היכולת של החייב לצבור זכויות פנסיוניות בעתיד" - יכולת ההשתכרות העתידית של החייב המושפעת בין היתר מכושר ההשתכרות שלו וממספר שנות העבודה שנותרו לו בשוק העבודה. ההנחה היא שככל שיכולת ההשתכרות העתידית גבוהה יותר, החייב יוכל לחסוך כספים נוספים שישמשו אותו לעת פרישה , ועל כן הפגיעה שתיגרם לו מאובדן כספי הפיצויים נמוכה יותר.

שיקולים הקשורים בנושים:

"שיעור החוב שייפרע לנושים, סוג החוב וסוג הנושים" - יש לבחון לא רק את סכום כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל אלא גם את עלויות הפדיון שלהם בהתחשב בהיבטי המס החלים בעניין ובשאר העלויות, אם יהיו. אם שיעור החוב שייפרע הוא זניח ביחס להיקף החובות, יהיה זה שיקול נגד העברה. כמו כן יש לבחון את סוג החובות ואת סוג הנושים הקיימים בכל מקרה קונקרטי, בהתאם לסדרי העדיפויות החלים בדיני פשיטת רגל (חוב בדין קדימה, חוב נדחה וכדומה).
"אפשרויות פירעון חלופיות העומדות לנושים" - מימוש כספי הפיצויים צריך להיעשות כמוצא אחרון. אם יש אפשרות לפרוע את החוב באמצעים אחרים, שיביאו לפגיעה פחותה יותר בחייב, יש למצותם תחילה .

"נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב" - במסגרת זו אפשר לשקול את אחריות החייב להיווצרות החובות ואת התנהלות החייב לפני הליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. במקרים המתאימים ניתן לשקול את תום ליבו של החייב ואת מידת שיתוף הפעולה שלו עם בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.

עוד נקבע בפסק הדין כי "כל אלה שיקולים רלוונטיים בהחלטת בית המשפט של פשיטת הרגל אם יש להורות על העברת כספי פיצויים (שאינם צבורים בקרנות פנסיה ותיקות) לידי הנאמן על נכסי החייב. יובהר כי אין מדובר ברשימה ממצה וייתכנו שיקולים נוספים בהם יש להתחשב בעת קבלת החלטה זו".

בהחלטה מיום 16/10/19 נקבע כי על החייבים להבהיר מהו הסכום הכולל שנמצא אצל המחזיקה, מהם הסכומים החודשיים שהם זכאים לקבל כיום בגין קצבה או ממתי יוכלו לקבל קצבה בעתיד והאם פעלו לבטל את החיוב במס, אם חל כיום. כאמור לעיל, בהחלטה הנ"ל וגם בהחלטות רבות אחרות התבקשו החייבים להמציא העתק של הדוח האחרון שהגישו בהליכי הפש"ר יחד עם כל האסמכתאות שצורפו אליו .

הנאמן הגיש לתיק הבהרה מיום 5/11/19 שלפיה כספים שמומשו בעבר והועברו לקופת הפש"ר היו כספים הוניים הניתנים למימוש, ואין חולק על כך שהם מוקנים לקופת הפש"ר. לעניין הכספים שטרם מומשו אשר חלקם מסוג קצבה, נטען כי מדובר בכספים נזילים היות שהחייבים הם בני 69 ו-71 , ועל כן בית המשפט רשאי להורות על מימוש הכספי ם והעברתם לקופת הפש"ר.

לעניין שאלת החיוב במס הכרוך במימוש הפוליסות, יש הפניה לתגובות של חברות הביטוח שלפיהן לא קם חיוב במס מאחר שהגיע מועד פירעונן של הפוליסות . הנאמן פירט בהרחבה אילו מהכספים מומשו בעבר ואילו כספים נות רו למימוש.

לפי הבהרת הנאמן מיום 5/11/19 , מתוך הזכויות הפיננסיות של החייב טרם מומש סך כולל של 321,498 ₪ שנמצא בידי חברת הפניקס : בפוליסה מספר 503028003 - תגמולים קצבתיים בסך של 146,042 ₪; וב פוליסה מספר 0767797004 סך של 175,452 ₪ המורכב מתגמולים הוניים בסך של 12,131 ₪, תגמולים בסך 149,916 ₪ ופיצויים בסך 13,409 ₪. אשר לחייבת, עולה כי היא בעלת פוליסה מס פר 0395117005 של חברת הפניקס ובה סך של 456,890 ₪ שטרם מומש המורכב מתגמולים הוניים בסך 82,014 ₪, תגמולים בסך של 148,791 ₪ ופיצויים בסך 226,085 ₪.

בהודעה מטעם החייבים מיום 24/12/19 שהוגשה במסגרת בקשה מס פר 18 אין התייחסות לתגובת הנאמן הנ"ל , והחייבים ביקשו מבית המשפט לפסוק להם סך של 7,500 ₪ נטו לחודש מעבר לקצבאות המל"ל – סכום אשר לטענתם חסר להם למחיה מינימאלית לחודש. החייבים מדגישים כי כספי הפוליסות נועדו להבטיח את עתידם עד אחרית ימיהם ולמנוע מהם להגיע לחרפת רעב , ולכן הם מבקשים להעניק להם את מלוא הכספים אשר נצב רו לאורך השנים. החייבים התעלמו מהחלטת בית המשפט מיום 16/10/19 הנ"ל, לא הגישו דוח דו חודשי בצירוף אסמכתאות להודעתם ואף לא ה שיבו לשאלות בית המשפט בנוגע לכספים השונים שנמצאים בידי המחזיקה, הרכבם וזכאותם של החייבים לקצבאות כלשהן. המסמכים היחידים שצור פו להודעה מיום 24/12/19 הנ"ל הם אישורים מטעם רשות המיסים בנוגע לקביעת שיעור הניכוי מתשלום קצבת פרישה לשנת 2019 בלבד ובהם טבלת ניכוי מס מדורגת , ללא התייחסות לסכומי קצבה שהחייבים מקבלים או מצפים לקבל. אין גם התייחסות לטענת הנאמן כי היות שהחייבים הגיעו לגיל פרישה, הם לא צפויים לחיוב ב מס.

החייבים הגישו לתיק ביום 16/1/20 לראשונה העתק של דוחות דו חודשיים לחודשים ינואר עד דצמבר 2019 בצירוף אסמכתאות בודדות שאינן מספיקות לביסוס כלל הכנסותיהם והוצאותיהם. הדוחות לחודשים ינואר עד אוקטובר 2019 הוגשו בצירוף תלושי משכורת וקבלות על תשלומים לכנ"ר בלבד, ולדוחות לחודשים נובמבר ודצמבר 2019 צורפו גם העתקים של חשבו נות יחידים על תשלומי חשמל, מים וארנונה בלבד .

כנזכר לעיל, ב"כ החייבים הודיע במהלך הדיון מיום 11/2/20 כי מונחות לפני בית המשפט כל טענות הצדדים וכל האסמכתאות הדרושות למתן החלטה , על אף שבאותה עת החייבים לא הגישו לתיק מסמכים כנדרש בהחלטות מפורשות מחודש אוקטובר 2019.

לאחר הדיון, ביום 26/2/20, הגישו החייבים "בקשה לצרף מסמכים נוספים" שאליה צירפו מסמכים חדשים מבלי שקיבלו רשות מבית המשפט לעשות זאת. בבקשה נטען, תוך התעלמות מהחלטת בית המשפט מחודש אוקטובר 2019 כי ביום 30/12/19 ניתנה החלטה שלפיה על החייבים להגיש דוח ואסמכתאות, אך החייב חלה, ו רק ביום 15/1/20 הגיע לכנ"ר לצורך הפקת דוחות שהוגשו עבור חודשים 11-12/19. בבקשה נטען כי לפני הדיון האחרון מעולם לא הועלתה טענה על כך שלא צורפו אסמכתאות כנדרש לדוחות שהוגשו בעבר, וכן יש הפניה לדברי החייבים במהלך הדיון כי הם קונים מירקנים בשוק ואין להם אפשרות לקבל אסמכתאות בגין כל הרכישות. החייבים הוסיפו וטענו כי לאחר הדיון הם פעלו לאתר את יתר האסמכתאות על הוצאות, וכעת הם מבקשים לצרף את המסמכים החדשים לדוח על חודשים 11-12/19.

המסמכים שצורפו לבקשה הנ"ל הם העתק של הדוח הנ"ל יחד עם האסמכתאות הבודדות שצורפו להודעה מיום 1 6/1/20 הנ"ל וכן מסמכים ספורים נוספים ש אינם עונים על הדרישה להמציא את מלוא האסמכתאות הרלוונטיות: קבלה על תשלומים לקופ"ח כללית לתקופה שמיום 1/10/19 עד יום 1/1/20, קבלה על תשלום היטל שמירה וארנונה בגין חודשים 11-12/19 ששולם מראש באמצעות כרטיס אשראי , קבלה על תשלום ארנונה בגין חודשים 9-10/19 וקבלה על תשלום אגרת ביוב והיטל ביוב בגין חודש ים 9-10/19. מהמסמכים הנוספים הנ"ל ניכר כי הח ייבים עושים שימוש בכרטיס אשראי אך הם לא מצאו לנכון לצרף תדפיס של פעולות בכרטיס האשראי.

הנאמן התנגד להגשת המסמכים לתיק , ובהמשך לכך ניתנו כמה החלטות , לרבות ה החלטה מיום 29/3/20 שבה התיר בית המשפט לנאמן להתייחס למסמכים גם לגופם, משום שהחייבים הגישו אותם לתיק בטרם מתן החלטה המתירה זאת.

הנאמן הגיש את תגובתו לתיק ביום 6/4/20 לפני כניסת החג. בתגובה יש התייחסות לכך שהחייבים צירפו לדוח לחודשים 11-12/19 מסמכים דלים בלבד, ו ציינו בדוח שהכנסותיהם בחודשיים הנ"ל עמדו על סך של 25,576 ₪ והוצאותיהם עמדו על סך של 24,930 ₪ אך צירפו קבלות ואסמכתאות המבססות הוצאות עבור חודשיים אלה בסך של 4,542 ₪ בלבד. עוד נטען כי החייבים לא צירפו מסמכים כלשהם לאימות כל הוצאותיהם המדווחות לרבות בגין שכר דירה, תרופות, כלכלה ומזון, הלבשה, חינוך, תרבות ונסיעות , ועל בית המשפט לתת דעתו לכך, במיוחד לאור בקשת החייבים להמציא מסמכים נוספים בהמשך להחלטות קודמות. כמו כן הודגש כי החייבים לא שיתפו פעולה עם הנאמן ועם בית המשפט ולא השכילו לנצל גם את ההזדמנות הנוספת שקיבלו כדי לצרף את מלוא המסמכים הנדרשים.

בתיק של החייב ניתן צו חיוב בתשלומים בסך של 600 ₪ לחודש ובתיק של החייבת ניתן צו חיוב בתשלומים בסך של 200 ₪ בלבד. על רקע הכנסות והוצאות גבוהות ביותר של החייבים, מדובר בצווי חיוב ב סכומים נמו כים מאלה שהיה ראוי לקבוע מראשית ההליכים ועד היום.

מהתסקיר שהוגש לתיק ביום 21/12/17 עולה כי החייבים בחרו להגדיל את דמי השכירות החודשיים שלהם מסך של 5,000 ₪ לחודש לסך של 6,000 ₪ לחודש. עוד עלה מהתס קיר הנ"ל כי יש לחייבת הכנסה חודשית בסך של 2,000 ₪ לחודש מחברת "אברהם עמרם ובניו בע"מ", ה חייב מקבל משכורת בסך של 2,045 ₪ לחודש מחברת "פפיש עיתונים בע"מ" והחייבים מקבלים גם קצבת זקנה מ המל"ל בסך של 2,300 ₪ לחייב ובסך של 1,630 ₪ לחייבת .

מהדוח המעדכן של הנאמן מיום 10/2/20 ש הוגש לתיק לפני מועד הדיון האחרון, עלה כי החייב צבר פיגורים בסך של 4,800 ₪ וצוין כי החייבים צירפו לדוחות מסמכים חלקיים בלבד – תלושי משכורת ואישור על ביצוע תשלום לכנ"ר, בעת שהם ממשיכים לשלם סך של 6,000 ₪ לחודש בגין דמי שכירות. עוד צוין בדוח כי החייבת משתכרת בסכום שנע בין 2,000 ל- 3,000 ₪ נטו לחודש מחברת "אברהם עמרם ובניו בע"מ" ומקבלת קצבת זקנה בסך של 1,300 ₪ לחודש , והחייב משתכר בסכום שנע בין 6,519 ל- 9,217 ₪ לחודש מעבודתו בחברת "מעבדות שער בע"מ" ומקבל קצבת זקנה בסך של 2,100 ₪ לחודש.

עיון בתלושי השכר של החייב אשר צורפו לתגובת החייבים מיום 16/1/20 מעלה כי החייב התחיל לעבוד ב"מעבדות שער בע"מ" החל מיום 1/10/2017. עיון בבקשת החייב משנת 2014 להכריז שהוא פושט רגל מעלה כי דיווח שלא הייתה לו כל הכנסה ממשכורת באותה עת והתייחס רק להכנסה נמוכה של אשתו ולקצבאות מהמל"ל. לכן נקבעו צו וי חיוב בתשלומים נמוכים מאוד . עיון בבקשת החייבת מחודש יולי 2016 להכריז שהיא פושטת רגל מעלה כי החייב קיבל באותה עת שכר חודשי בסכום של 6,000 ₪ מעבודתו בחברת "תמיר טפירו חומרי בנין בע"מ" ומשכורתה החודשית של החייבת עמדה על סך של 2,000 ₪ נטו.

בתסקיר הנאמן מיום 21/12/17 צוין כי החייב קיבל שכר חודשי בס כום של 2,045 ₪ בלבד מעבודתו בחברת "פפיש עיתונים בע"מ" ואילו מתלוש י המשכורת של החייב ש הוגשו לתיק עולה כי הוא עובד בחברת "מעבדות שער בע"מ" החל מיום 1/10/17 ומרוויח סך של 7,867 ₪ נטו בממוצע לחודש. עיון בפרוטוקול הדיון ש התנהל ביום 16/1/18 מעלה כי החייבים לא מצאו לנכון לתקן את הפרטים שצוינו בתסקיר מיום 21/12/17 הנ"ל.

החייבים אשר מתנהלים בתיקי הפש"ר מזה מספר שנים טוענים שיש להם הוצאות שונות ומדובר בהוצאות גבוהות מאוד יחסית לבני זוג ללא ילדים אשר סמוכים על שולחנם, וכל זאת מבלי להציג אסמכתאות כדי לבסס הוצאות אלה כנדרש .

החייבים מדווחים כאמור על תשלום דמי שכירות בסך של 6,000 ₪ לחודש, ועל רקע החלטות בית המשפט הרבות להמציא אסמכתאות , היה מצופה מהם להגיש לתיק הסכם שכירות עדכני בצירוף קבלות כדי לבסס מהו הסכום החודשי שהם משלמים ומיהם המשכירים. החייבים דיווחו גם על הוצאות כלכלה בסך של 3,000 ₪ לחודש - סכום עגול וגבוה מאוד, ולא צירפו אסמכתאות כלשהן כדי לבסס ולו חלק מסכום זה.

אין לקבל את טענת החייבים שלפיה הם לא יכולים להציג קבלות על הוצאות כיוון שהם קונים חלק מהמזון בשוק. החייבים לא טרחו לפרט כיצד הגיעו לס כום מדויק של 3,000 ₪ לחודש ומדבריהם עולה כי יש להם הוצאות גבוהות , בין היתר בגין טלפון ובגין אחזקת רכב ונסיעות. נראה אפוא כי החייבים היו יכולים לצמצם את הוצאות יהם מתחילת ההליך ועד היום באלפי ש"ח בכל חודש. החייבים צברו חובות כלפי נושים רבים בסך של כ-17 מיליון ₪, ומנגד משלמים דמי שכירות בסך של 6,000 ₪ לחודש וכן הוצאות רבות נוספות לרבות בגין שמירה וזאת במקום לאתר דירה צנועה יותר. משפחות רבות עם ילדים גרות בדירות שכורות ומשלמות סכומים נמוכים במידה ניכרת מהסכום הנ"ל , ו בתיקי פש"ר רבים נקבע כי שכר דירה בסך של 3,500 ₪ לחודש הו א בגדר הסביר ואף גבוה .

לאור האמור לעיל ומשהציגו החייבים קבלות על תשלום סך 4,542 ₪ בלבד ביחס להוצאות מדווחות בסך של כ- 25,000 ₪ על בסיס דו חודשי, יש בכך כדי לחזק את עמדת הנאמן המבקש לממש את כל הזכויות הפיננסיות החייבים אשר טרם מומשו.

החייבים התבקשו להבהיר מה טיבם של הכספים שהם מבקשים לקבל לרשותם ומה גובה הקצבאות שהם טוענים שהם זכאים לקבל בכל חודש או במקשה אחת, והחייבים בחרו שלא לשתף פעולה ו לא להבהיר זאת. החייבים התעלמו מהחלטות בית המשפט הנ"ל, ובמקום זאת ביקשו לקבל לידם 7,500 ₪ לחודש לכל הפחות, נוסף על ה קצבאות שהם מקבלים מהמל"ל, ו כל זאת כאשר הם ממשיכים לקבל משכורות חודשיות המסתכמות בכ-10,000 ₪.

על פי נתוני הנאמן, אם נוסיף 7,500 ₪ להכנסות ו לקצבאות של החייבים נגיע לסך של 21,430 ₪ לחודש, ולפי נתוני החייבים עצמם נגיע להכנסות בסך של 20,000 ₪ לחודש. החייבים טוענים שאין לצפות מהם להמשיך לעבוד, אך לרוב תכנית פירעון נקבעת בהתאם למצב העכשווי ויש לשקול ל שנות אותה רק אם וכאשר חל שינוי נסיבות.

ההליך של החייב נפתח בשנת 2014 וההליך של החייבת בשנת 2016. החייבים ביקשו לאחד את הדיון בשני התיקים עוד לפני שניתן צו כינוס בתיק של החייבת ובקשה זו סרבלה את ההליכים של שני החייבים. חברת החייב שהייתה בהליכי פירוק אף היא סרבלה ועיכבה את ההליכים.

אין בתיק בקשה לקבוע תכניות פירעון לתשלום סכום חודשי נוסף לפרק זמן של כ- 36 חודשים כנהוג לאחר "הרפורמה". בנסיבות העניין ועל רקע הכנסות החייבים אל מול הוצאותיהם המוכחות, נראה כי היה מקום לקבוע תכנית פירעון שלפיה כל אחד מהחייבים ישלם לכל הפחות סך של 2,000 ₪ לחודש במשך 36 חודשים בנוסף למימוש כספים אשר מוקנים לקופת הכנ"ר. יתר על כן, משלא ביססו החייבים את הוצאותיהם מראשית ההלי כים ועד היום כנדרש , וצווי החיוב בתשלומים נמוכים מהראוי, ניתן היה לקבוע תכנית פירעון לפרק זמן ארוך יותר מ- 36 החודשים הנ"ל ולהגיע לתוספת של 200,000 ₪ מעבר למימוש הכספים המוקנים לקופת בית המשפט.

מנגד, ההליכים התנהלו זמן רב יחסית עד לגיבוש תכניות פירעון, החייבים עברו את גיל הפרישה, ממשיכים לעבוד, משתכרים וסובלים מבעיות רפואיות שונות. ככל הנראה מסיבה זו מבקשים הנאמן, הנושה אשר התייצב לדיון האחרון והכנ"ר להסתפק במימוש כל הכספים אשר ניתנים למימוש כיום ובהקנייתם לקופת הכנ"ר , בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. ואולם, אין להתעלם מכך שהחייבים צברו חובות בהיקף של כ- 17 מיליון ₪ ונכנסו להליכים מיוזמתם בגילאים מבוגרים באופן יחסי , בעת שהיה ידוע להם כי כספי הפנסיה , לרבות הקצבאות , עשויים להיות מוקנים לקופת הפש"ר אם יגיעו לגילאי הפרישה.

כידוע, במהלך חיי תיקי הפש"ר של החייבים ניתנו פסקי דין חדשים אשר נוגעים לענייננו: רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ( מיום 10.4.18), ע"א 1057/18 עברון נ' ורדי ( מיום 23.1.19) ופסק דין קרן מקפת הנ"ל שניתן ביום 2/2/20. ניכר בפסקי הדין הצורך לשמור על קצבאות פנסיה של חייבים כדי להבטיח את עתידם בכפוף לזכויותיהם של מחזיקים לקזז חובות של החייבים כלפיהם , וכל זאת כאשר מדובר בכספים מוגנים אשר נושים אחרים בתיק הפש"ר אינם רשאים לממשם . פסק דין קרן מקפת עושה צעד נוסף קדימה בקביעת השיקולים השונים לצורך איזון בין הצורך להבטיח שיהיו בידי החייבים סכומים מספיקים למחיה סבירה, לבין זכאות ם של נושים להיפרע ולו ב גין חלק מחובות החייב כלפיהם.

להלן ניתוח השיקולים השונים שנקבעו בפסק דין קרן מקפת בהתאם לנתונים הרלוונטיים לחייבים בתיקי הפש"ר שלפניי:

"גובה הקצבה לה החייב יהיה זכאי לאחר גריעת כספי הפיצויים". גובה הקצבאות בענייננו אינו ברור משום שהחייבים לא פעלו בהתאם להחלטות בית המשפט כדי להבהיר זאת . החייבים ביקשו לקבל מתוך הכספים הנ"ל סכום שלא יפחת מסך של 7,500 ₪ לחודש, אך סכום הקצבה מזערי שנקבע בחוק קופות הגמל עבור בני זוג נמוך משמעותית מהסכום הנ"ל והחייבים מקבלים גם קצבאות מהמל"ל בסך של כ- 4,000 ₪ לחודש.

"מצבם הכלכלי של החייב ים ושל התלויים ב הם בהווה ובעתיד " – משלא הוכח היקף ההוצאות של החייבים כנדרש, ועל רקע הכנסותיהם ורמת חיי הם הגבוהה מאוד כעולה מדיווחי החייבים אודות הוצאותיהם (לרבות תשלום בסך של כ- 9,000 ₪ כל חודש רק בגין הוצאות דיור וכלכלה בעת ש אין לחייבים ילדים קטינים או בגירים אשר סמוכים על שולחנם), יש לקבוע כי החייבים לא הוכיחו כי מצבם הכלכלי כיום רעוע. לא ברור מה יהיה מצבם בעתיד, שכן הם עברו את גיל הפרישה אך ממשיכים לעבוד ולקבל משכורות ולא הציגו ראיות כלשהן לכך שבכוונתם להפסיק לעבוד ולכן יזדקקו לסיוע כספי מעבר לקצבאות המל"ל.

"היכולת של החייבים לצבור זכויות פנסיוניות בעתיד " - החייבים לא הרחיבו בנושא זה אולם משהגיעו לגיל פרישה, והגם שלעת עתה הם ממשיכים לעבוד, נראה כי יכולתם לצבור זכויות פנסיוניות היא מוגבלת ביותר.

"שיעור החוב שייפרע לנושים, סוג החוב וסוג הנושים" – שיעור החובות של הנושים אשר יפרעו בפועל נמוך מאוד גם אם יחולקו להם כל הכספים האחרונים, ואילו הותרת הכספים האחרונים לחייבים ישפר משמעותית את מצבם. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שבתום ההליכים יקבלו החייבים הפטרים מחובות בני תביעה בסך של כ-17 מיליון ₪, וכי ההליכים מאפשרים לשני החייבים לצמצם חובות מוצהרים גבוהים בהרבה מסכום תביעות החוב שאושרו . החייב הצהיר על חובות בסך של 18 מיליון ₪ והחייבת הצהירה על חובות בסך של 9 מיליון ₪, ומכאן שחובותיהם המוצהרים הסתכמו בסך של 27 מיליון ₪. תביעות החוב שהוגשו צומצמו מסך כולל של 23 מיליון ₪ ל-17 מיליון ₪, ואגב הליכי הפש"ר צפויים החייבים לקבל הפטרים מכלל חובותיהם בני התביעה תמורת תשלום מיליוני ש"ח בודדים בלבד . אין גם להתעלם גם מהאופן שבו בחרו החייבים להתנהל בעת שהם מצויים בהליכי פש"ר - ברמת חיים מאוד גבוהה יחסית לחייבים בהליכי פשיטת רגל. החייבים מרשים לעצמם גם היום לחיות כך על חשבון הנושים, ובד בבד טוענים שהם חסרי כל ו שלא יהיה להם ביטחון כלכלי כאשר יפסיקו לעבוד. מבחינת סוגי החובות, מדובר בחובות משמעותיים לשני בנקים , בנק מזרחי ובנק לאומי , ונראה כי הם נוצרו ב עקבות התנהלות ם של החייבים בחברה שהייתה בבעלותם.

"אפשרויות פירעון חלופיות העומדות לנושים" – בהתאם למצבם של החייבים כיום ולהוצאותיהם המוכחות , נראה כי ביכולתם לשלם במסגרת תכנית פירעון תשלום חודשי גבוה העומד על 4,000 ₪ לחודש לכל הפחות (2,000 ₪ לכל אחד) , מבלי לקבל סכומים כלשהם מתוך הזכויות הפיננסיות שטרם מומשו. מעבר לכך יש למצות את הליכי מימוש זכויות החייבת במגרש וכן להכריע בנוגע ליתר הזכויות והכספים של החייבים, אך משלא הגישו דוחות מלאים הנתמכים באסמכתאות כנדרש, רב הנסתר על הגלוי, ולא ברור האם יש לחייבים כספים נוספים.

"נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב" – כעולה מהתסקיר הנ"ל , החייבים טענו כי הסתבכותם הכלכלית נבעה מקריסת חברת "אקסלרוד חומרי בניין בע"מ" שהייתה בבעלותם, ו חובותיהם נוצרו כתוצאה מערבויות שנתנו לטובת החברה. מונה מפרק לחברה, ולפי מידע שנמסר ל נאמן, חולק בתיק הפירוק סך של 2,434,794 ₪ לנושים בדין קדימה.

כפי שנקבע בפסק דין קרן מקפת, השיקולים אשר פורטו לעיל אינם בגדר רשימה סגורה.

מבין כל החובות המוטלים על חייבים בתיקי פש"ר, יש לייחס חשיבות עליונה לחובה להגיש דוחות דו-חודשיים מפורטים ומדויקים במועד, בצירוף כל האסמכתאות כנדרש . החייבים לא עשו זאת למרות החלטות רבות שניתנו בקשר לכך ולמרות הבהרותיו של בית המשפט כי ההחלטה שתינתן בעניין מימוש הכספים והעברתם לקופת הפש"ר תלויה בנתונים בעניין מצבם הכלכלי של החייבים שיעלו מתוך דוחות ואסמכתאות שיוגשו.

מדוח הנאמן מיום 10/2/20 עולה כי בתיק הפש"ר של החייב מופקד סך של 960,160 ₪ ואילו בתיק של החייבת מופקד סך של 8,864 ₪ בלבד. עמדתם של הנאמן, של הנושה שהתייצב לדיון ושל הכנ"ר היא כי יש לממש את מלוא הסכומים שנותרו ולהעבירם לקופת הפש"ר. מדוח הנאמן מיום 5/11/19 עולה כי מדובר בסך נוסף של 778,388 ₪. מדובר אפוא בתשלום כולל וסופי בסך של 1,747,412 ₪ בלבד (מבלי להתייחס לזכויות החייבת במגרש שיש לממשן) כנגד קבלת הפטרים מחובות מוצהרים בסך של כ-27 מיליון ₪ ומתביעות חוב מאושרות בסך של כ-17 מיליון ₪. לעומת זאת, לגישת החייבים, יש להסתפק בסך של 969,024 ₪ בלבד.

החייבים עומדים על "זכותם" מכוח הליך הפש"ר להבטיח את עתידם בעת שיסיימו את עבודתם, ומנגד אינם מכבדים את ההליך ומגישים דיווחים על הוצאות מבלי לבסס אותן כנדרש. החייבים לא צירפו לדיווחים השוטפים בין היתר תדפיסי תנועות בחשבון בנק, תדפיסי פעולות בכרטיסי אשראי, דיווחים בקשר להוצאות רבות בגין שכ ר טרחת עו"ד והסכם שכירות על תשלום דמי שכירות שעומד ים לדבריהם על 6,000 ₪ לחודש . החייבים אף לא הסבירו מדוע הם לא מסתפקים בדירה צנועה יותר ובהוצאות כלכלה נמוכות יותר כפי שנעשה במרבית תיקי הפש"ר.

כאמור לעיל, החייבים לא דאגו לפ רט דבר על רכיבי התגמולים אשר נותרו למימוש . מהנתונים שהציג הנאמן בהבהרתו מיום 5/11/19 עולה שמזכויות החייב נותר למימוש סך של 321,498 ₪ שמתוכם 25,540 ₪ הם כספים הוניים ופיצויים צבורים (ראו פירוט בסעיף 3.3.1 להבהרה ), ומזכויות החייבת נותר למימוש סך 456,890 ₪ שמתוכו 308,099 ₪ הם כספים הוניים ופיצויים צבורים (ראו פירוט בסעיף 3.3.2 להבהרה).

בנסיבות העניין מצאתי לנכון לממש ולהעביר לקופת הפש" ר את כל הכספים והתגמולים, למעט התגמולים הקצבתיים בפוליסה מספר 503028003 של החייב בסך של 146,042 ₪ לפי הבהרת הנאמן והתגמולים הקצבתיים בפוליסה מספר 0395117005 של החייבת בסך של 148,791 ₪ לפי הבהרת הנאמן. מדובר בסך כולל של 294,833 ₪ שהם כ- 38% מתוך כלל הסכומים של החייבים שטרם מומשו - 778,388 ₪. בהקשר זה אפנה לדברי ב"כ החייבים בדיון שהתנהל ביום 11/2/20 בעמ' 13 ש' 27-30 "אם בית משפט יחליט שמתוך הכסף הזה להפריש 30%, 40% זה בית משפט מחליט... אם בימ"ש יחליט שמתוך הכסף צריך לקחת חצי שייקחו חצי".

על רקע מכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, ובפרט אופן התנהלות החייבים בהליך, הוצאותיהם הגבוהות במידה ניכרת ביחס לחייבים אחרים בהליכי פש"ר, חוסר שיתוף הפעולה שלהם , גובה חובותיהם החריג ביותר ותמיהות רבות העולות מדיווחיהם החסרים, אני קובע כי יינת נו לחייבים הפטרים בכפוף לתנאים הבאים:

החייב

תשלום פיגורים תוך 6 חודשים ככל שישנם.

מימוש כל הכספים ו התגמולים של החייב , לרבות מלוא הכספים הקצבתיים וההוניים בפוליסה מספר 0767797004 בסך כולל של 175,456 ₪ כמפורט בסעיף 3.3.1.5 ל הבהרת הנאמן מיום 5/11/19 , למעט כספי התגמולים הקצבתיים בפוליסה מספר 503028003 בסך של 146,042 ₪ שטרם מומשו, כמפורט בסעיף 3.3.1.4 להבהרת הנאמן הנ"ל .

תוספת של 72,000 ₪ אשר תשולם ב- 36 תשלומים שווים בסך של 2,000 ₪ כל אחד החל מהחודש הבא . יובהר כי משלא ביסס החייב את מלוא הוצאותיו, לרבות תשלום דמי שכירות משנת 2017 ועד היום, ניתן היה לקבוע תשלום חודשי גבוה יותר ואגב כך לקבוע משך תכנית פירעון קצר יותר.

לשיקול דעתו של החייב אם לשלם את הסך של 72,000 ₪ מתוך כספי התגמולים הקצבתיים בפוליסה מספר 503028003 , ו אם יודיע על כך, יינתן לו הפטר לאלתר . במצב זה, אם תיוותר יתרה מתוך כספי הפולי סה הנ"ל היא תועבר לידי החייב, ואם הסכום שנותר בקופה נמוך מ- 72,000 ₪, לא יידרש החייב לשלם סכום נוסף.

החייבת

תשלום פיגורים תוך 6 חודשים ככל שישנם.
מיצוי מימוש זכויות החייבת במגרש באליכין.

מימוש כל הכספים ו התגמולים של החייב ת, למעט רכיב התגמולים בפוליסה מספר 0395117005 בסך של 148,791 ₪ שטרם מומשו, כמפורט בסעיף 3.3.2.1 להבהרת הנאמן מיום 5/11/19.

תוספת של 72,000 ₪ אשר תשולם ב- 36 תשלומים שווים בסך של 2,000 ₪ כל אחד החל מהחודש הבא. יובהר כי גם לגבי החייבת, משלא ביססה את מלוא הוצאותיה, לרבות תשלום דמי שכירות משנת 2017 ועד היום, ניתן היה לקבוע תשלום חודשי גבוה יותר ואגב כך לקבוע משך תכנית פירעון קצר יותר.

לשיקול דעתה של החייבת אם לשלם את התוספת בסך של 72,000 ₪ מתוך כספי התגמולים הקצבתיים בפוליסה מספר 0395117005 , ואם תודיע על כך, יינתן לה הפטר לאלתר. במצב זה, אם תיוותר יתרה מתוך כספי הפוליסה הנ"ל היא תועבר לידי החייבת, ואם הסכום שנותר בקופה במועד המימוש יהיה נמוך מ- 72,000 ₪, לא תידרש החייבת לשלם סכום נוסף.

החייבים יהיו פטורים מהגשת דוחות אלא לפי דרישה .

מובהר כי ככל שהחייבים מעוניינים לפדות את הרכיבים הקצבתיים אשר לא הוחרגו, הם רשאים להגיש בקשה בקשר לכך תוך 15 ימים.

הנאמן מתבקש להגיש עדכון בנוגע למינוי השמאי בתיק של החייבת תוך 60 ימים מהיום.
משימה למן החלטה בהתאם.

המזכירות מתבקשת להעביר את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ‏‏כ"ח ניסן תש"פ, 22 באפריל 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יאיר אקסלרוד
נתבע: כונס נכסים רשמי תל אביב
שופט :
עורכי דין: