ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין abebe gebremesk hagos נגד אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ :

07 אפריל 2020
לפני: כבוד הרשמת מרב חבקין

התובע:
abebe gebremesk hagos
ע"י ב"כ: עו"ד שטינוביץ

-
הנתבעות:
אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד בן- גל
ד.א. אלקיים הנדסה ופרוייקטים בע"מ

החלטה

לאחר עיון בבקשת הנתבעת 1 (להלן – המבקשת) להורות על הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות, בתגובת התובע (להלן – המשיב) וכן בתשובת המבקשת להלן ההחלטה:

ביום 2.9.16 נכנסה לתוקף הוראת תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות" (להלן – התקנה) הקובעת בזו הלשון:
"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954(סדר הדין האזרחי),התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

בהתאם להוראה זו, שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט המקרים המנויים בסיפא לסעיף קטן (ב) היינו - המצאת ראשית ראייה; הוכחת יכולת פירעון; טעמים מיוחדים.

במקרה זה התובע על פי תביעתו הוא אזרח אריתריאה. מכאן שיש להפעיל במקרה זה את הכלל לפיו הוא יחויב בהפקדת ערובה אלא אם הראה שחל אחד התנאים המנויים בתקנה אשר בהתקיימם לא יחול הכלל האמור.

אומר כבר כעת כי דין הבקשה להתקבל. להלן אפרט טעמיי.

ראשית, ככלל עבודה בחצרי מזמין שירות אינה יוצרת באופן אוטומטי יחסי עבודה. במקרה דומה נדחה ערעור על החלטת רשמת בית הדין (חברתי הרשמת ליבר – לוין), המורה על חיוב בהפקדת ערובה בתביעה של עובד באתר בנייה כנגד מזמינת שירות אשר בחצרה הוצב העובד (ער (ת"א) 50873-11-18 ABBKER ADAM ABDELAZIZ ISHAG נ' אשדר חברה לבניה בע"מ, ( 10.12.18)). בהמשך, נדחו בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין שניתן בערעור, וכן נדחתה עתירה לבג"ץ כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (ראו: בגץ 9223/18 Abbaker Adam Abdelaziz Ishag נ' בית הדין הארצי לעבודה (1.1.19)).

גם בפסק הדין שצוין בתגובת המשיב (כבוד הש' יפת, ע"ר (ת"א) 53117-04-19 שופרסל בע"מ - TESFMARIM BEREKET (12.7.19)) לא נפסק כי עצם ההצבה באתר מזמין מהווה ראשית ראייה. נקבע , כי מדובר בתנאי סף אך הוא אינו מספיק. באותו עניין הוכרעה הסוגיה בקביעה כי חלה החלופה בדבר טעם מיוחד בהתחשב בהיעדר סולבנטיות של קבלן המשנה .
לשלמות התמונה יש לציין כי בפסיקה אחרונה נקבע דווקא כי כושר הפירעון של קבלן המשנה אינו בהכרח טעם מיוחד לפטור תובע מתשלום ערובה ( ראו: כבוד הש ' ויסמן , ע"ר (ת"א) 35166-05-19‏ ‏ שופרסל בע"מ - ‏ Kalab Gebremadhin (2.10.19) ).

שנית, על פי כתב ההגנה של הנתבעת 2 המשיב הועסק על יד ה מיום 1.11.18 עד 31.7.19 היינו 9 חודשים בלבד . טענות הנתבעת 2 נתמכו בתלושי שכר שצורפו לכתב ההגנה , בעוד שהמשיב לא צירף מסמכים כלשהם התומכים בטענה כי הועסק מחודש 6/2018 עד לחודש 8/2019 , ואף לא צירף לתגובתו תצהיר.

על פי התביעה תקופת העבודה היא בת מעל ל-13 חודשים, ועל בסיס הטענה האמורה בוצעו התחשיבים. אין בשלב זה ראשית ראייה לתקופה לה טען המשיב . השכר השעתי שנטען בתביעה הוא 45 ₪ ברוטו לשעה וגם לטענה זו אין ראשית ראייה ועל כן למעשה התחשיבים אינם נסמכים על אסמכתאות בכתב . זאת ועוד, בהתאם להלכה פסוקה, תלושי השכר מהווים ראייה לכאורה לאמור בהם, ועל המבקש לסתור את תוכנם מוטל נטל הראייה. המשיב לא הציג ראשית ראייה לתמוך בגרסתו לגבי תקופת העבודה או גובה השכר השעתי, כאשר טענותיו בכתב התביעה (אשר אינו מהווה ראשית ראייה) סותרות את תלושי השכר מטעם נתבע ת 2 כמפורט לעיל.

לסיכום נקודה זו, אין ראשית ראייה למלוא התקופה הנטענת בתביעה בה הוצב המשיב באתר העבודה של המבקשת.

שלישית, לא נעלמה מעיני טענת המשיב, כי בכתב ההגנה מטעם נתבעת 2 נטען כי מדובר בשירותי כוח אדם ואילו בכתב ההגנה של המבקשת נטען , כי מדובר בהתקשרות עם קבלן משנה בענף הבנייה לבצוע עבודת גמר. לאחר עיון בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 נרא ה כי לא נטען שם שההתקשרות המדוברת הייתה לאספקת כוח אדם אלא נטען כי נתבעת 2 היא חברה לשירותי כוח אדם ו/או חברת בנייה , כאשר ניסוח זה של הסעיף הוא למעשה העתק מלא של הנטען בכתב התביעה בסעיף 3 (סעיף 7 לכתב ההגנה ). טענת ההגנה היא למעשה כי במקרה הנדון הועסק התובע בעבודת ניקיון באתר המבקשת (סעיף 8). יתר על כן, לבקשה צורף תצהיר מנהל הנתבעת 2 בו נטען, כי מדובר בהתקשרות לעבודת קבלנות.

זאת ועוד, הנתבעת 2 אינה מתכחשת לאחריותה כמעסיקה אלא קיימות לה טענות עובדה כנגד טענות התובע, ואותן יש לברר. לא זו אף זו, אין ראשית ראייה לכך ש הנתבעת 2 אינ ה מסוגל ת לעמוד בתשלום הסכומים בהם תחויב, ככל שתחויב, והדבר כלל לא נטען. כמצוין לעיל, כושר הפירעון של קבלן המשנה ממילא אינו שיקול בלעדי .

רביעית, אם נבחן את טיעוני המשיב, אזי נטען, בין היתר, כי נרקמו לכאורה בין הצדדים יחסי עובד מעסיק, שכן העבודה בוצעה בחצרי המבקשת תוך קבלת הוראות ממנהליה , היעדר פיקוח וחוזה הפסד. מדובר בטיעונים כלליים בלבד. אמנם, המסמכים הרלבנטיים מצויים בידי המבקשת אך בהתחשב בתקופת העבודה הקצרה, ובטענה כי מדובר בהתקשרות לעבודה קבלנית להבדיל משירותי כוח אדם (טענה שנתמכה בתצהיר) , ספק אם די באמירות כלליות אלה להציב ראשית ראייה.

מכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל מצאתי, כי בשלב זה לא הונחה "ראשית ראייה" לחיוב המבקשת בתשלום זכויות המשיב.

אשר ליכולת לשלם הוצאות, לפי התקנה התובע נדרש להוכיח יכולת כאמור. התובע לא הוכיח יכולת כנדרש. חובה הנטען של הנתבעת 2 כלפי התובע אינו הוכחה ליכולת כלכלית.

בנוסף, התקנה קובעת, כי בית הדין רשאי להורות שתובע לא יחויב בהפקדת ערובה בהינתן טעמים מיוחדים. לא שוכנעתי בקיומם של טעמים כאלה.
בהקשר זה, אציין כי הטענה ששולם לתובע פחות משכר המינימום אינה מתיישבת עם טענתו העובדתית כי קיבל שכר גבוה בהרבה משכר מינימום בענף הבניין ולא ברור כיצד ניתן לטעון טענות עובדה סותרות . אמנם לטענה העובדתית האמורה לא קיימת ראשית ראיה אך לצורך ביסוס טעם מיוחד לא ניתן לעשות שימוש בטענת עובדה הסותרת את טענות התביעה.

אשר לגובה הערובה - לאחר שנתתי דעתי מחד גיסא לזכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד, ומאידך גיסא לזכות המבקשת שלא לצאת בחיסרון כיס, ועל מנת שיהא לה ביטחון - ולו חלקי - לכך שהוצאותיה ישולמו, מצאתי לנכון, בשים לב לסכום עליו הועמדה התביעה לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסך של 2,500 ₪.

המשיב יפקיד סך 2,500 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות המבקשת בתוך 30 ימים שאם לא כן תימחק התביעה (כנגד המבקשת בלבד) ללא התראה נוספת.

הואיל והבקשה התקבלה יש לפסוק הוצאות בגינה .
על מנת שלא להקשות על דרכו של המשיב לבית הדין יתר על המידה, אני קובעת כי הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיומו של הליך זה על ידי המותב שידון בו.

ניתנה היום, י"ג ניסן תש"פ, (07 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: abebe gebremesk hagos
נתבע: אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ
שופט :
עורכי דין: