ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אביעד מלכה נגד המחזיקה :

בקשה מס' 3
לפני כבוד ה שופט דורון חסדאי

המבקש

אביעד מלכה
ע"י ב"כ עו"ד ניר מילשטיין

נגד

המשיב

(משיבה פורמלית)

המחזיקה

1. יניב מודן
ע"י ב"כ עו"ד יעקב בטש

2. שותפות מודן מלכה, עורכי דין

נגד

הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד הילה גולפור

החלטה

רקע כללי בקצירת האומר
1. לפני בקשת המבקש (התובע) למתן צו מניעה זמני בגדרו מתבקש בית המשפט להורות למחזיקה להימנע מהעברת כספי שכר טרחה שאמורים להיות מועברים לחשבון המשיבה הפורמלית, לחשבונו האישי של המשיב או לחשבון חברת עורכי הדין של המשיב.

2. המבקש מדגיש ברישת בקשתו כי מבוקש להמשיך את המצב הקיים, בו כספים השייכים לשותפות (המשיבה הפורמלית) יישארו מוקפאים בידי המחזיקה, ולא יועברו לחשבונו הפרטי של המשיב.

3. ברקע הדברים תובענה שהגיש המבקש כנגד המשיב לסעד הצהרתי וכספי ולמתן חשבונות. בגדרי כתב התביעה נתבקש בית המשפט בין היתר:
א. להצהיר כי המשיבה הפורמלית סיימה פעילותה ביום 27.6.19 עם הודעת המשיב למבקש לפיה השותפות הסתיימה ולהורות על חיסולה לאחר הסדרת יחסי הצדדים בהתאם למתן החשבונות המבוקש.
ב. ליתן צו למתן חשבונות לפיו על המשיב להעביר למבקש את כל המסמכים והפרטים הרלוונטיים בגין כל עניין הנוגע לשותפות, לרבות בכל הנוגע לתיקי לקוחות השותפות, נכסי השותפות, ציוד או רכוש קבוע, זכויות מכל מין וסוג, הכנסות או כספים שהתקבלו או יתקבלו, לרבות בחשבונותיו הפרטיים והעסקיים ונאמנות כללית עבור לקוחות של המשיב או שהשותפות זכאית להם.
ג. לחייב את המשיב לשלם למבקש את הסך המגיע למבקש לאחר הסדרת יחסי הצדדים בהתאם למתן החשבונות והמצאת מלוא המסמכים המבוקשים ולאחר חיובו בכל ההוצאות, הנזקים, אובדן ההכנסות והפגיעה בשמו הטוב של המבקש ובמוניטין שלו.

4. בתצהירו התומך בבקשה ציין המבקש בין היתר ובתמצית , כי הוא והמשיב קרובי משפחה – אחותו של המבקש נשואה למשיב , כי ביום 15.3.09 הקימו השניים שותפות שאינה רשומה תחת השם " מודן מלכה, עורכי דין". לדברי המבקש והוא והמשיב היו שותפים באופן שווה בהכנסות ובהוצאות השותפות, עם הקמת השותפות הקימו שני חשבונות בנק נפרדים לשותפות: חשבון כללי וחשבון פיקדונות ללקוחות השותפות בנאמנות; עוד נטען כי בתחילת שנת 2019 המבקש והמשיב פעלו להקמת חברת עורכי דין וחשבון עסקי על שם החברה באופן נפרד לכל אחד מהם ולצורך כך הוחלט כי כל שותף יפיק בסוף כל חודש כנגד משיכת כספים (מחצית ההכנסות בניכוי ההוצאות) חשבונית מס מהחברה שלו לשותפות וכי כל שותף יהיה שכיר בחברה שלו.

5. בפרק ב2 לתצהירו מתאר המבקש את סיום השותפות על ידי המשיב (ר' סעיפים 20–25). לדבריו, לאחר שהמשיב הודיע לו על סיום השותפות, החל המשיב לנקוט בפעולות חד־צדדיות, כמפורט בסעיף 27, וכן ביצע סדרת פעולות אשר כל אחת מהן דיה כדי לחייבו במתן חשבונות המבוקש בתובענה (ר' הפירוט בסעיף 28). המבקש מציין כי נכון למועד הגשת בקשה זו הצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה במסגרת המחלוקת ביניהם, כאשר על המשיב להגיש כתב הגנתו עד ליום 2.2.20.

6. עוד צוין כי נכון למועד הגשת הבקשה, השותפות מצויה בחובות לבנק הפועלים בסך של כ־70,000 ₪, חובות להורי המבקש בסך של מעל 40,000 ₪ ובנוסף אגרה בסך של 13,000 ₪, ולפיכך ביום 4.12.19 שלח לו בנק הפועלים מכתב התראה בדבר ביטול מסגרת העו"ש.

7. המבקש טען כי בשנת 2010 התקשרה השותפות בהסכם מול המחזיקה לייצגה בתיקי שיבוב ופח, ומאז תחילת ההתקשרות של השותפות עם המחזיקה, כל הכספים שהמחזיקה הייתה צריכה להעביר הועברו לחשבון העסקי של השותפות או לחשבון הפיקדונות של השותפות בלבד. לדבריו, מספר ימים לאחר שהמשיב הודיע על סיום השותפות הוא פנה לגב' אורנה חוגי במזכירות אגף אלמנטרי ותביעות, בין היתר לעניין כספי השותפות המצויים אצל המחזיקה, וזו נתבקשה לא להעביר למשיב כספים השייכים לשותפות ולעכבם אצלה. המבקש מציין כי ביום 23.10.19 ובהמשך להתכתבויות ולשיחות שניהל עם נציגי המחזיקה, הוא שוחח עם היועץ המשפטי של המחזיקה אשר הסביר לו כי כספי השותפות מעוכבים אצלה ואינם מועברים. לדבריו, ביום 29.10.19 שלח היועץ המשפטי של המחזיקה מכתב בו הסביר כי המחזיקה תפעל להעברת הכספים לחשבונו הפרטי של המשיב, אלא אם יינתן צו של בית משפט כמבוקש בגדרי הבקשה דנן (ר' נספח 18). המבקש מציין כי בהתאם לאמור במכתב הנ"ל, המחזיקה כבר שילמה למשיב לפני חגי תשרי תשלום המגיע לשותפות בסך 20,000 ₪.

8. המשיב בתגובתו (נושאת הכותרת "בקשה דחופה לביטול צו המניעה..) טען בין היתר ובתמצית, כי דין בקשת המבקש להידחות לפי שהיא מהווה ניסיון להפעיל עליו לחץ פסול ולחבל בפרנסתו, תוך הסתרת פרטים חיוניים מבית-המשפט. נטען כי המבקש לא צירף את ההסכמים שנחתמו בין המחזיקה לבין המשיב , הסכמים המראים כי ההתקשרות עם המחזיקה לא היתה של השותפות ומשכך אין זכות לשותפות כיום לקבל כספים מן המחזיקה (ר' בהרחבה סעיפים 6-5).

9. עוד טען המשיב כי המבקש לא ציין בבקשתו כי בין המחזיקה לבין המשיב נחתם הסכם מאוחר למועד פירוק השותפות (27.6.19) וכי המבקש ממשיך להעניק שרותים משפטיים למחזיקה ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך. המשיב ציין כי המבקש מצדו ממשיך לעבוד באין מפריע ומקבל שכרו מלקוחותיו בעוד הוא מבקש למנוע מהמשיב לקבל שכרו . המשיב מדגיש כי כיום לאחר פירוק השותפות הכנסותיו אינן חלק מנכסי השותפות, והמחזיקה מעכבת ברשותה כספים המגיעים לו בלבד ( ר' בהרחבה סעיפים 13-7).

10. בפרק ג.1 פירט המשיב את הרקע הכללי הרלוונטי לתשובתו, את התנהגות המבקש 'ופגיעתו' בשותפות והתנהלותו בחוסר תום לב כלפיה, תוך שלילת כספים ממנה, את השתלשלות הדברים שהובילה לפירוק השותפות בחודש יוני 2019 (ר' בהרחבה סעיפים 69-26 ונספחים 5-1).

11. בפרק ג.2 לתשובתו סקר המשיב את מערכת היחסים שבינו לבין המחזיקה. הוצגו הסכמים שבין הצדדים משנת 2015 ו- 2019. האחרון נחתם ביום 1.7.19 לאחר פירוק השותפות. לדברי המשיב המדובר בחוזה אישי מכוחו הוא זכאי לתשלום שכר טרחה מהמחזיקה. המשיב מדגיש כי לאחר פירוק השותפות הוא ביקש ליצור הפרדה ברורה ולפיכך פתח 'מספר ספק חדש' אצל המחזיקה כדלקמן :
א. מס' ספק 3385 ( מס' הספק הישן) – אליו אמורים לעבור כלל הכספים המגיעים למשיב בגין תיקים שההכנסה מהם הבשילה עד יום פירוק השותפות ( 27.6.19).
ב. מס' ספק 3422 (מס' הספק החדש) – אליו מעבירה המחזיקה את כלל הכספים המגיעים למשיב בגין תיקים שהעבודה עליהם וכן ההכנסה בגינם הבשילה לאחר יום פירוק השותפות.
לטענת המשיב המחזיקה מעכבת בידיה סך של כ-170,000 ₪ , שמתוכם מגיע למבקש סך של כ- 25,000 ₪ (מחצית הסכום של 50,000 ₪ המגיע לשותפות) (ר' בהרחבה סעיפים 89-70; סעיפים 117-116).

12. המבקש בתגובתו טען כי תכלית בקשתו הינה שמירת המצב הקיים והקפאת העברת כספים המצויים אצל המחזיקה להם זכאית לשיטתו השותפות. לדברי המבקש יש לדחות טענת המשיב לפיה לשותפות אין קשר לכספי שכר הטרחה שעל המחזיקה לשלם , שכן ההסכם עמה הוא 'הסכם אישי' עם המשיב, וזאת נוכח ההתנהלות שהתקיימה משך שנים (ר' בהרחבה סעיפים 7-1).
13. לטענת המבקש המחזיקה קיבלה במשך עשור שירותים משפטיים מהשותפות ולא מהמבקש באופן אישי. הוא מפנה אף לתשובת המשיב בה הינו מודה שהשותפות זכאית לקבל כספים מהמחזיקה, אם כי בסכומים נמוכים מאלו להם הוא טוען (ר' בהרחבה פרק ג.1). לשיטת המבקש המשיב מודה בתשובתו כי לאחר שהודיע על סיום השותפות, הוא פעל להעברת כספי השותפות המצויים בידי המחזיקה לחשבונו הפרטי וזאת ע"ח השותפות (ר' בהרחבה פרק ג.2).

14. המחזיקה בתגובתה המשלימה , אשר הוגשה על רקע ההחלטה מיום 11.2.20 , ציינה בין היתר ובקליפת האגוז כי ההסכמים למתן שירותים משפטיים נחתמו באופן ישיר מול המשיב וצורפו שני הסכמים משנת 2015 ו-2019 (ר' נספח 1). הובהר כי בחודש יולי 2019 פנה המשיב וביקש לסגור את מספר הספק דרכו עבד עמה עד אותו מועד, ולפתוח במקומו מספר ספק חדש. לדבריה מאוחר יותר בעקבות מכתבו של המשיב הסתבר לה שהסיבה לבקשה היתה סכסוך בין הצדדים.

15. המחזיקה מציינת כי היתרה הכספית העומדת לזכות המשיב בספריה הינה בסך כולל של 152,759 ₪ והיא נחלקת בין שני מספרי הספק כדלהלן:
מספר ישן (עד חודש יולי 2019) - 74,484 ₪.
מספר חדש (החל מחודש יולי 2019) - 78 ,275 ₪.

16. באשר לחובות עתידיים ציינה המחזיקה כי אין לה אפשרות להערי ך את הסכומים שכן שכר הטרחה נגזר ".. מסכום גבייה בפועל ו/או נקבע על ידי מנגנון שלא ניתן להעריך מראש עבור תיקים שטרם הסתיים הטיפול בהם.." (ר' בהרחבה סעיפים 5-1; עדות המצהירה מטעם המחזיקה בעמוד 3 שורות 13-12).

17. בשולי הדברים יצוין כי המשיב הגיש , במסגרת ההליך העיקרי לצד כתב הגנתו אף כתב תביעה שכנגד במסגרתו נתבקש בית המשפט, להורות בין היתר על פירוק השותפות בין הצדדים ועריכת חשבונות ולקבוע כי המבקש חב לו סך של כ- 1.7 מיליון ₪ , אשר הועמד לצרכי אגרה על הסך של 800,000 ₪.

הדיון בבקשה
18. ביום 24.2.20 התקיים דיון בבקשה. בפתח הדיון נחקרה המצהירה מטעם המחזיקה ( ( להלן גם: "העדה");ר' עמודים 5-1 לפרוטוקול). בהמשך נחקרו אף הצדדים – המבקש כמתועד בעמודים 11-6 והמשיב כמתועד בעמודים 16-11.

19. עם תום חקירת המצהירה מטעם המחזיקה ועל רקע עדותה (ר' למשל עמוד 3 שורות 11-3 ו שורות 23-20 ; עמוד 4 שורות 19-18) ניתנה החלטה בין היתר כדלקמן :
" 1. תואיל המחזיקה להמציא לבית המשפט ולבאי כח הצדדים במקביל בתוך 20 ימים דו"ח בו יפורט מועד הערת התיק לטיפול עו"ד מודן/השותפות, המועד בו קמה הזכאות לתשלום שכר הטרחה בגין הטיפול בתיק המסוים וגובה שכר הטרחה. כמו כן תבדוק המחזיקה ותודיע בתוך אותו מועד האם הועברו לעו"ד מודן/השותפות תיקים כלשהם לטיפול אחרי אפריל 2019..." (עמוד 5 שורות 15-11).

(בהמשך הדיון נתבקשה המחזיקה להמציא את הדו"ח בתוך 10 ימים – עמוד 16 שורות 19-16).

20. ביום 5.3.20 המציאה המחזיקה את המידע המשלים המבוקש (להלן: " המידע") שכלל שני נספחים א ו- ב (להלן:"הדוחות") כדלקמן :
נספח א – דו"ח יתרה בכרטיס של " מודן מלכה עורכי דין".
נספח ב – דו"ח יתרה בכרטיס של "יניב מודן חברת עורכי דין".
הובהר ברישת ההודעה בין היתר כי , הדוחו"ת המצורפים מפרטים את מספר התביעה בה קמה הזכאות לתשלום שכ"ט , סכום שכה"ט, תאריך ערך, ותאריך מינוי עוה"ד. כן צויין כי "תאריך ערך" הוא התאריך בו ביצעה מחלקת תביעות את זיכוי הספק בשכר טרחתו, וכי "..בהתאם התאריך בו הושלם הטיפול בתביעה על ידי עורך הדין ,וקמה לו הזכות לשכר טרחה הוא מספר ימים לפני תאריך הערך" (שם סעיף 1).

21. ביום 14.3.20 ניתנה החלטה בבקשה מס' 11,בגדרה נדחתה בקשת המבקש להורות למחזיקה להשלים פרטים במסמכים (נספחים א ו- ב לעיל) כך שהמסמכים "יכללו עמודה נוספת הכוללת את תאריך מתן פסק הדין בכל אחד מהתיקים המופיעים באותם מסמכים". בהמשך להחלטה זו הושלמה מסכת הגשת הסיכומים ביום 2.4.20, ובשלה העת למתן החלטה בבקשה .

המידע שנמסר על ידי המחזיקה
22. במידע שהומצא וכמפורט בדוחות שצורפו, מסרה המחזיקה כדלהלן:
א. כי נכון ליום 1.3.20 היתרה בכרטיס של "מודן מלכה עורכי דין" (השותפות) מסתכמת בסך של 78,261 ₪ (ר' נספח א)
ב. כי נכון ליום 1.3.20 היתרה בכרטיס של " יניב מודן חברת עורכי דין" מסתכמת בסך של 90,584 ₪ (ר' נספח ב) (שם סעיפים 3-2).

23. עוד צויין ע"י המחזיקה, כי מערכת התביעות ומערכת הנהלת החשבונות אצלה הן מערכות נפרדות (שם סעיף 4) וכי דו"ח תיקים פתוחים ע"ש המשיב בצירוף תאריך העברת התיק לטיפול (מינוי עו"ד) מונה 64 תיקים , אם כי יתכן שעקב טעות אנוש נותר תיק רשום כפתוח למרות שכבר נסגר(שם סעיף 5).

סקירת העדויות בקליפת האגוז
24. עוה"ד ש. שנבל מטעם המחזיקה בעדותה מיום 24.2.20 ציינה בין היתר כי המשיב עבד עם המחזיקה "..לדעתי לפחות משנת 2006 " (עמוד 2 שורות9-8).
העדה נשאלה ע"י ב"כ המשיב :
"ש. תאשרי שאביעד מעולם לא נתן לכם שירותים ולא טיפול בתיקים בעצמו.
ת. לפי מה שאני יודעת, הוא לא טיפל.
ש. תאשרי שגם בהסכם שלכם כתוב ברחל בתך הקטנה שההסכם הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
ת. נכון ". (עמוד 4 שורות 11-8).

25. בהמשך נשאלה היא :
"ש. מה הסטטוס של עו"ד יניב לגבי תיקים שקיבל לפני 2019?
ת. עו"ד יניב מודן ממשיך לטפל בהם.
ש. כרגע הוא לא מקבל כסף על זה.
ת. אנחנו מעכבים בגלל המחלוקת. זכות קמה לו. כל מה שבכרטיסים זה תיקים שהוא סיים.
ש. נותרה סיטואציה שכל התיקים שמטופלים הגיעו לעו"ד יניב לפני אפריל 19 ולפני פירוק השותפות. אחרי זה הוא לא מקבל תיקים חדשים. אבל אחרי הפירוק הוא ממשיך לתת לכם שירותים ולא מקבל כסף. זאת הסיטואציה.
ת. כן " (עמוד 4 שורות 29-23).

26. בנקודה זו ראוי להפנות את תשומת הלב אף לתשובת המבקש בעדותו ביחס לתיקים שלדבריו נותרו לטיפול:
"ת. מכיר את זה, אבל בבקשה או בתגובה, לא זוכר בדיוק איפה זה מצוי, אחפש, כתבתי מפורשות שנכון למועד כתיבת הבקשה כתבתי שלשותפות יש קרוב לכ300 תיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. ברור שלא איזה גורם נעלם אמור לסיים אותם. ברור שנותר לעבוד עלה תיקים האלה ומישהו צריך לעבוד עליהם.
לשאלת בית המשפט: מי אמור לעשות את זה ולסיים את הטיפול?
אני משיב כי עו"ד יניב מודן. לדעתי אין הרבה עבודה לעשות בתיקים האלה"
(עמוד 7 שורות 8-1).

27 . העדה מטעם המחזיקה נשאלה ע"י ב"כ המבקש:
"..עו"ד מודן מסר לכם להכשרה מספר חשבון משותף שעו"ד מלכה היה שותף בו.
ת. אצלנו היה חשבון שהיה משותף כדרך תשלום ליניב מודן.
ש. וכך הועברו כספים מהכשרה לחשבון המשותף הזה עד 2019.
ת. כן " (עמוד 2 שורות 15-12).

28 . המשיב (עו"ד מודן) נשאל בהקשר זה ע"י ב"כ המבקש:
"ש. כאשר הכשרה שילמה שכ"ט, היא העבירה שכ"ט לחשבון השותפות.
ת. הכשרה העבירה כספים בהתאם לפרטים שהעברתי לה ואני הוריתי לה להעביר את הכספים לחשבון השותפות.
ש. נכנס הכסף לחשבון השותפות, השותפות הנפיקה קבלה להכשרה.
ת. כן.
ש. מציג לך מנספח 2 לתשובה לבקשה לביטול צו מניעה, נכנסו כספים מהכשרה לחשבון המשותף והשותפות הנפיקה חשבונית מס/קבלה, דוגמאות שצורפו בנספח 2. האם זה נכון?
ת. כן" (עמוד 11 שורות 21-17).

29. בקשר לדברי המשיב כמובא בסעיף 11א. לעיל, באשר לזכות השותפות לקבלת תשלומים מהמחזיקה עד מועד הפירוק ביום 27.6.19 , העיד הוא כדלהלן:
" ש. אמרה העדה מטעם הכשרה שקורה שתיקים לוקח להם הרבה זמן בבימ"ש והזכאות שלך קמה בפסק הדין ולכן תסכים איתי שאם ניתן פסק דין למחרת פירוק השותפות ב28.6 אם ניתן אז, שכר הטרחה הזה הוא בגין תקופת השותפות. עד כאן נכון?
ת. כאשר אתה משנה את העובדות ואתה אומר 28.6, משמע יום לאחר פירוק השותפות, יתכן שמדובר בתיק שהיה קשור לשותפות ויש לכאורה צורך בבחינת החלוקה.
ש. אבל אנו מסכימים ששכ"ט בגין עבודה שבוצעה בתקופת השותפות הוא שכר טרחה שמגיע לשותפות בכפוף לבחינה שאתה מדבר עליה.
ת. נכון.
ש. ולכן שכ"ט שהגיע ביולי 19 לשיטתך יכול להיות שמגיע לשותפות.
ת. לא. יולי 19 נפתח ספק חדש. התיקים שדווחו לספק החדש הם תיקים שהסתיימו לאחר פירוק השיתוף חד משמעית. זה בדומה לתשובה שנתתי ביחס לשאלתך לגבי אוגוסט 19 לעיל.
ש. אתה אומר שתיק שב1.7 קמה זכאות לשכר טרחה הוא לא תיק שלטענתך העבודה בו בוצעה בתקופת השותפות. אני מציע לך שביחס לתיקים מ27.6 והלאה צריך לבחון. האם העבודה והזכאות היא של השותפות או האם היא שלך או שצריך לעשות חלוקה. זה לא נכון?
ת. לא. אחרי 27.6 שכר הטרחה שנרשם לזכותי אצל הכשרה מגיע רק לי. מהטעם כי התיקים האלה הכספים שהתקבלו לאחר פירוק השיתוף, משמעותו שהדיון התקיים לאחר 27.6. זאת אומרת שאת מירב העבודה ביצעתי לאחר פירוק השיתוף ובנוסף מעבר לטענה הזאת יש לי טענות קיזוז כלפי עו"ד מלכה.." (עמוד 12 שורות 28-14).

30. כן יובאו דברי העדה שנשאלה:
"ש.יכול להיות שבספק הישן שהיה קיים עד 27.6.19 הייתה זכאות לקבל כספים שאחרי יולי 2019?
ת. ברור שלא" (עמוד 4 שורות 17-16).

סיכומי הצדדים על קצה המזלג
31. שני הצדדים בסיכומיהם התייחסו למסגרת המשפטית הנוגעת למתן סעד זמני. כך נטען בסיכומים מטעם המבקש כי בקשתו עומדת בתנאים הנדרשים למתן הסעד הזמני, כי הוא הוכיח קיומן של ראיות לכורה (פרק ב.1), כי עלה בידו להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (פרק ב.2) ולשיטתו הבקשה הוגשה בתום לב ובנקיון כפיים(פרק ב.3) (שם בהרחבה סעיפים 32-8; ר' גם:סעיפים 21-7 בסיכומי התשובה).

32. בפרק ג לסיכומי המבקש התייחס הוא לסכום שעל המחזיקה להמשיך ו-"לעכב בידה בקשר לכספי השותפות". המבקש טוען כי לשיטת המחזיקה המועד בו קמה הזכאות "הוא יום פסק הדין" (סעיף 36). המבקש מתייחס לדוחות (סעיף 37) ולדבריו על המחזיקה לעכב "לפחות סך של 84,992 ₪ המייצג את תאריך הערך המופיע בנספחים א' ו ב' ובמסמכים כמפורט בנספח 1 לסיכומים.."(סעיף 38) .בסעיף 39 הפנה המבקש למספר דוגמאות בודדות מנספח ב' מהן ניתן ללמוד שא ין קשר "בין במועד בו קמה הזכאות לטענת הכשרה במסמכים,לבין המועד בו קמה הזכאות לשותפות, קרי,- משלוח הדיווח למחזיקה כולל פס"ד וחשבונית עסקה" (סעיף 39.1). לטענת המבקש בנסיבות העניין יש לעכב את הסך הכולל של 168,809 ₪ ולחלופין סך של 84,992 ₪ (סעיף 39.2) (ר' גם סעיפים 23-22 לסיכומי התשובה).

33. המשיב בסיכומי ו בדיעה כי לא התקיימו התנאים המצדיקים את מתן הסעד הזמני. לסיכויי התביעה התייחס המשיב במסגרת סעיפים 11-7 , בגדרם של סעיפים 30-25 פירט הוא באשר למאזן הנוחות (הנוטה לטובתו),ובסעיפים 32-33-31 התייחס הוא להעדר תום לב מצד המהקש ולשיהוי בהגשת הבקשה. המשיב בדעה כי בשים לב ליכולתו הכלכלית , היותו עו"ד פעיל ובהעדר ראיה כי בכוונו להבריח נכסים , הרי שאין יסוד כלשהו להנחה שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין (ר' סעיפים 24-20).

34. בפרק ב.2 לסיכומי המשיב נטען כי " רק הוא זכאי לקבל את הכספים המוחזקים על ידי הכשרה" . לשיטת המשיב טענות המבקש נסמכות על טענתו השגוייה כאילו "השותפות" זכאית לקבל כספים מהמחזיקה, זאת בהתעלם מן העובדה שאין המדובר בשותפות רשומה ובהתעלם מהעובדה שהוסתרה מפני בית המשפט ,לפיה המשיב בלבד הוא זה שחתום על ההסכמים מול המחזיקה. מכאן שהמדובר בהסכם אישי, אשר בגינו זכאי המשיב לשכר טרחה מהמחזיקה ואשר אינו ניתן להעברה. לטענת המשיב הנתונים שהומצאו ע"י המחזיקה "רלוונטיים להתחשבנות שתיעשה במסגרת ההליך העיקרי.."(ר' בהרחבה סעיפים 19-12).

המסגרת המשפטית בתמצית
35. ברע"א 5174/19 מרג'י נ' ברניידת (פורסם בנבו, 11.9.19) נפסק בין היתר כי :
"המבקש מתן סעד זמני צריך להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד הוא כי סיכויי תביעתו להתקבל גבוהים והשני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו".

(ר' תקנה 362 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; עע"מ 2835/14 שגיב נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון,(פורסם בנבו, 10.9.14) פסקה 4; רע"א 26/19 פלוני נ' ג'אבר,(פורסם בנבו, 27.2.19) פסקה 8)).

36. כך גם ברע"א 5741/19 מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן חיים נ' חוג ידידי המדרשיה בישראל (פורסם בנבו, 11.9.19) נפסק בין היתר כי:
"כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; (ב) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני.בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, לפיו ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה".

(ר' ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז, (פורסם בנבו,13.4.14) פסקה 12; ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו, (פורסם בנבו,18.1.17) פסקה 13).

37. ברע"א 131/16 אשבורן נ' אייזנברג (פורסם בנבו, 4.2.16) סוכמה ההלכה בעניין ונפסק בין היתר כי :
"על-פי תקנה 362 לתקנות והפסיקה בעניינה, ישנם שלושה שיקולים במתן סעד זמני: הראשון הוא קיומה של עילת תביעה והשני הוא מאזן הנוחות בין הצדדים, בו יבדק הנזק שצפוי להיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם ינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי. שני שיקולים אלו משפיעים ומושפעים זה מזה, באופן של "מקבילית כוחות" – כך שככל שיגבר משקלו של האחד, יפחת זה של האחר (עניין אקסלרוד, פסקה 24 וההפניות שם; עניין עבדאללה, פסקה 16; רע"א 9308/08 אלול נ' רביב, [פורסם בנבו] פסקה 4 (21.4.2009); רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל מחוז ת"א, [פורסם בנבו] פסקה 8 (6.8.2006); רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 533 (2001)). מכל מקום, כך נקבע, אבן הבוחן העיקרית לבחינת הסוגיה היא דווקא מאזן הנוחות (ע"א 5286/15 מקורות פיתוח וייזום בע"מ נ' מעיינות העמקים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 וההפניות שם (30.8.2015); בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים, [פורסם בנבו] פסקה 12 (6.4.2006); עע"מ 9347/09 י.ד ברזאני בע"מ נ' קל-בנין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (13.12.2009))".

38. השיקול השלישי שהוגדר בפרשת אשבורן לעיל למתן סעד זמני, הוא שיקול שביושר. בהקשר זה נפסק כי בגדר השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט לעניין מתן סעד זמני, יש לשקול גם שיקולים שביושר, ביניהם, שיהוי, ניקיון כפיים ותום ליבו של מבקש הסעד (ר' תקנה 362(ב)(2); רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין ופיתוח, פ"ד מט(1) 730, 737; רע"א 4783/13 כהן נ' יצחק, (פורסם בנבו,7.7.13) פסקה 5; רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, (פורסם בנבו,28.6.10) פסקה 10)).

דיון והכרעה
39. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

סיכויי התביעה
40. מאליו ברור כי האמור בהחלטה הינו לצרכי הליך זה ולכאורה, ואין המדובר בקביעות סופיות.הנקבע בהחלטה יתייחס מעיקרו לסוגיית הכספים המצויים אצל המחזיקה.

41. נראה למעשה כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהשותפות " מודן מלכה עורכי דין" פורקה הלכה למעשה ביום 27.6.19 (ר' סעיף 41( א)(3) לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה – 1975 ; סעיף 25 לבקשה לסעד הזמני; סעיפים 62-60 לתגובת המשיב) . שני הצדדים בתביעותיהם עותרים לצד הסעד הכספי , אף לסעד של מתן חשבונות.

42. הצדדים - עורכי הדין במקצועם - מעלים איש כנגד משנהו,בין היתר ובעיקר, טענות מטענות שונות בדבר התנהלות 'לא תקינה' ומפרה בזמן שהשותפות פעלה. לצרכי החלטה זו לא מצאתי לפרט את הטענות.

43. הלכה היא כי "..בחינת סיכוייו של הליך בשלב הסעד הזמני דורשת הערכה זהירה ולכאורית". בנסיבות העניין,בהינתן המחלוקות המשמעותיות והטענות הנוקבות שמעלים הצדדים, כפי שמקבלות ביטוי בכתבי הטענות השונים ,מחלוקות אשרבגדרי הבקשה לסעד הזמני (שהתמקדה מעיקרה במחזיקה) לא בוררו באורח הולם ולו לכאורה, והן יתלבנו בבוא העת לגופן . לא מצאתי לנכון לקבוע ממצא לכאורי בשאלת סיכויי ההליך של מי מהצדדים, שנראים לכאורה שקולים. אתמקד לפיכך, בגדרי בקשה זו בתנאי מאזן הנוחות ובשיקולים מן הצדק, ככל שיש ליתן לאלה משקל (ר' רע"א 1639/18 די.בי.אס. שרותי לווין נ' נגה תקשורת ( פורסם בנבו,28.2.18 ) ; פרשת אשבורן לעיל, פסקה 20)).

מאזן הנוחות
44. בגדרו של תנאי זה תבחן "..אי נוחות שתיגרם לתובע אם לא ינתן הצו לעומת אי הנוחות שתיגרם לנתבע אם ינתן וכן בחינת השאלה אם נזקו של התובע ניתן להטבה ע"י פיצוי כספי" (ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 12, 2015, בעמודים 896-894 ; י. זוסמן, " סדרי הדין האזרחי", מהד' 7 ,בעמודים 61 3 – 61 8).

45. נראה כי אין מחלוקת של ממש בדבר העובדה שרק המשיב הוא זה שחתום על הסכמי ההתקשרות עם המחזיקה (ר' נספח 1 לתגובתה המשלימה של המחזיקה). ברם אולם סבורני כי אין בעובדה זו לכשעצמה , כדי להכריע את גורל הבקשה לזכותו (ר' סעיף 34 לעיל).

46. מעדות המשיב (ר' סעיף 29 לעיל) כמו גם מן האמור בתצהירו במענה לבקשה (ר' סעיף 11א. לעיל) עולה- לכאורה בהודאת בעל-דין- כי הוא אינו מתכחש למעשה לזכותה של השותפות לקבלת תשלום מהמחזיקה , ככל שהזכות לתשלומו קמה טרם מועד פירוק השותפות. מצב הדברים אף אושר ע"י העדה מטעם המחזיקה שציינה "..אצלנו היה חשבון שהיה משותף כדרך תשלום ליניב מודן " (ר' סעיף 27 לעיל). הנה כי כן, בימים שהשותפות פעלה כסדרה, היה מו סכם לכאורה על השותפים (הצדדים),כי התשלום בגין הטיפול במחזיקה יועבר לשותפות (ר' גם נספח 2 לתשובת המבקש).

47. בנספח א למידע שנמסר ע"י המחזיקה צויין כאמור , כי לזכות השותפות (כרטיס 'מודן מלכה עורכי דין') יתרה בסך 78,261 ₪. תאריכי הערך המוגדרים בכרטיס הינם למיטב הבדיקה מיום 1.12.15 ועד 12.2.20 (לרבות בחודשים יולי עד דצמבר 2019 ( ?); ר' עמוד 1 למטה ועמוד 2 באמצע).
בנספח ב הובהר כי היתרה בכרטיס 'יניב מודן חברת עורכי דין' הינה 90,584 ₪ .תאריכי הערך המוגדרים בכרטיס הינם החל מיום 25.6.19 ועד 20.2.20 .
כפי שציינה המחזיקה בהודעתה , 'תאריך הערך' הוא התאריך בו ביצעה מח' התביעות " את זיכוי הספק בשכר טרחתו", כאשר התאריך בו הושלם הטיפול בתביעה וקמה הזכות לתשלום שכה"ט " הוא מספר ימים לפני תאריך הערך". בנספח ב זה מספר תאריכי ערך הסמוכים לכאורה למועד פירוק השותפות (ב- 27.6.19) מ-29.7.19 ועד 4.8.19 כאשר סכום התשלום המצרפי הכלול בהם הינו 10,240 ₪ .

48. לשיטת המבקש המועד לבחינת זכות השותפות לקבלת התשלום הינו המועד בו המשרד מקבל את התיק לטיפול , לדבריו :
"..הטענה המרכזית, שהעבודה בגין כל תיק רובה מסתיימת כאשר התיק מתקבל וכאמור התיקים התקבלו עד אפריל או עד מאי. תיק שמגיע אלינו לשותפות, 90 אחוז מהעבודה מסתיים בו בחודש הסמוך לקבלת התיק. תיק שוכב חצי שנה במשרד, מגיע מועד הדיון, ואז מכתיבים פשרה בטלפון או מתייצבים לדיון ונגמר התיק "(עמוד 7 שורות 15-12).

49. המשיב בעדותו שולל תזה זו של המבקש באומרו :
"..לב לבו של התיק זה הדיון וההכנה לקראת הדיון שמתרחשת לכל המאוחר חודש לפני הדיון. הטענות שהעלו קודם לכן שהעבודה העיקרית מתרחשת קודם לכן, כחצי שנה ובסמוך לקבלת התיק, היא הטעיית ביהמ"ש, מכיוון שהפעולות הנדרשות לסיום התיק מתרחשות אך ורק לכל המאוחר כחודש לפני הדיון. אז מוציאים את התיקים, מזמנים את העדים, משוחחים איתם בטלפון, עוברים על ראיות, מדברים עם הצד השני, בוחנים גם כן אפשרויות של פשרה ורק ביום הדיון כאשר התיק מסתיים בפסק דין, רק אז אני זכאי לקבלת שכ"ט ולא מן הנמנע ישנם דיונים שהם מפוצלים, ישנם דיונים שעדים לא מתייצבים ויש מקרים שאני מגיע לתיק מספר פעמים" (עמוד 12 שורות 12-3).

50. במחלוקת הנטושה בין הצדדים בסוגיה לעיל, לצרכי בקשה זו, לכאורה ומבלי לטעת מסמרות, מצאתי להעדיף את גרסת המשיב, הנראית לי מעשית, מציאותית וסבירה יותר, ובהתבסס אף על ידיעתי השיפוטית.

51. כפי שציינה העדה, המשיב ממשיך בעת הזו להעניק למחזיקה שירותים משפטיים בלא לקבל תשלום. המשיב מצדו העיד בלא שנסתר ביחס לטיפול שבוצע בתיקי המחזיקה, מאוחר למועד פירוק השותפות (כמתועד בנספח ב) כי את "..מירב העבודה ביצעתי לאחר פירוק השיתוף..".

52. בסופו של יום ולאחר בחינת טענות הצדדים ולמקרא כתבי טענותיהם ודוחות המחזיקה , באתי לכלל מסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, במובן זה שאין מקום להורות על עיכוב (מניעת תשלום) של כלל הכספים המצויים אצל המחזיקה, וכך גם אין להורות על עיכוב הסך של 84,992 ש"ח אצל המחזיקה , או כל סכום אחר ובוודאי לא את הסכום של 90,584 ₪, מושא נספח ב , עד גמר ההליכים בתובענה.

53. בגדר שיקולי נלקחו בחשבון אף העובדות לפיהן המשיב הוא זה ש מטפל באופן עיקבי במחזיקה (ואף בתקופת השותפות) , כי חוזי ההתקשרות עם המחזיקה היו עמו באורח אישי וכך גם ובמיוחד לאחר פרוק השותפות, והוא זה שעתיד להמשיך להעניק למחזיקה מחודש יולי 2019 ואילך, את הטיפול המשפטי בכלל התיקים.

54. בבחינת מאזן הנוחות, שהוא אבן הבוחן העיקרית , שומה על בית המשפט לשקול מזה ומזה את הנזקים שיגרמו לכל אחד מן הצדדים אם ינתן הסעד הזמני, אם לאו. בענ ייננו אנו ובהינתן כל האמור, מצאתי כי הנזק שעלול להיגרם למשיב, במישור יחסיו המקצועיים עם המחזיקה ופעילותו כעו"ד, גדול לאין שעור מהנזק (הכספי) שיכול ויגרם למבקש, נזק שיבורר לפרטיו בגדרי ההליך העיקרי, במסגרת בחינת ההתחשבנות שבין הצדדים על כלל מרכיביה.

55. גם אם נאמר כי בדוחות נפלו טעויות או אי דיוקים, עד יין המדובר בטעויות שהמשמעות הכספית שלהן , אל מול סכומי התביעה ההדדיים וההתחשבנות שתעשה, שולית ולא מהותית. אי דיוקים אלו ככל שקיימים, אינם מצדיקים הענות לבקשה כולה או בחלקה.

56. בסעיף 14 לתגובתה המשלימה של המחזיקה מיום 20.2.20 נאמר בין היתר כי היא ".. תקבל כל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט הנכבד באשר לאופן העברת תשלומי שכר הטרחה" (ר' גם: סעיף 16 לתצהיר עו"ד שנבל ; סעיפים 3, 5 ו-4 בנספחים 5 ,8 ו-11 לתצהיר עו"ד שנבל בהתאמה). משזוהי עמדת המחזיקה, מצאתי בהינתן כל המפורט בהחלטה זו, כי אין מניעה ונכון יהא להורות לה אופרטיבית, מה ואיך לעשות בכספי שכר הטרחה המצויים אצלה זמינים לתשלום.

57. כזכור המבקש בתשובתו ציין ברורות כי ". .הסעד המבוקש בבקשה לצו המניעה מתייחס לכספי השותפות בלבד המצ ויים בידי המחזיקה ולא מעבר לכך"(ר' סעיף 4).לעת הזו ובגדרי ההחלטה דנן, נוטה הכף לקבל את החלוקה המוצעת של הסכומים השונים כפי שהוגדרה ע"י המחזיקה והמתועדת בדוחות. על רקע כל המובא לעיל והבהרות המחזיקה בהודעתה מיום 5.3.20 על נספחיה (הדוחות), אשר מצאתי לאמצן בשלב זה של דיון בבקשה לסעד הזמני, לרבות לעניין הזכויות בכספים השונים ( השותפות ו- המשיב), ניתן ונכון להגיע לפתרון הולם ומאוזן במסגרת החלטה זו, עד הכרעה בתיק העיקרי אגב בדיקת כל טענותיהם הכספיות של הצדדים האחד כלפי משנהו, ומבלי לגרום לפגיעה בלתי מידתית במשיב , כדלקמן:

א. הסך של 78,261 ₪ הרשום כיתרה לתשלום לשותפות (שפורקה ואינה קיימת עוד ), יחולק בין שני השותפים בחלקים שווים – דהיינו סך של 39,130.5 ₪, לכל אחד מהם.

ב. הסך של 90,548 ₪ הרשום כיתרה לתשלום למשיב (אישית) – יועבר לו במלואו.

כפי שציין המבקש, הבקשה לצו המניעה מתייחסת רק "לכספי השותפות". לעת הזו ונוכח כל האמור, נמצא כי לשותפות מג יע מהמחזיקה הסך של 78,261 , בסכום זה יחלוקו השותפים (לשעבר) כבר כעת.

שיקולים שביושר
58. השיקול השלישי שהוגדר בפרשת אשבורן לעיל למתן סעד זמני, הוא שיקול שביושר. בהקשר זה נפסק כי בגדר השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט לעניין מתן סעד זמני, יש לשקול גם שיקולים שביושר, ביניהם, שיהוי, ניקיון כפיים ותום ליבו של מבקש הסעד (ר' רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין ופיתוח, פ"ד מט(1) 730, 737; רע"א 4783/13 כהן נ' יצחק, (פורסם בנבו,7.7.13) פסקה 5; רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, (פורסם בנבו,28.6.10) פסקה 10)).
במסגרת שיקול זה אף נבחן כלשון תקנה 362( ב) " אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" ( ר' רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי, (פורסם בנבו, 20.9.11)).

59. בסופו של יום ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא שוכנעתי כי עלה בידי המשיב להוכיח לצרכי החלטה זו ,כי המבקש השתהה באופן בלתי סביר בהגשת הבקשה ,כך שדין בקשתו להידחות מחמת שיהוי (ר' גם עדות המבקש בעמוד 8 שורות 34-32 ובעמוד 9 שורות 26-1).

60. א. גורן בספרו לעיל מציין לעניין תנאי זה כי הוא בוחן "..קיום שיקולי יושר המונעים מתן הסעד, כמו העדר נקיון כפיים, העלמת עובדות וכיו"ב" (שם 894).

61. לשיטתי נמצא בבקשה ליקוי ופגם בהתנהלות המבקש ,העולה לכאורה כדי חוסר תום-לב , ויפורט. בסעיף 42 לתצהיר המבקש נאמר כי "בשנת 2010 התקשרה השותפות בהסכם מול הכשרה. ."(ר' גם סעיף 41 לבקשה). בפועל הסתבר כי המשיב (אישית) היה זה שהתקשר עם המחזיקה ב שני הסכמי ההתקשרות משנת 2015 ו-2019 (ר' נספח 1 לתגובה המשלימה של המ חזיקה;נספחים 7-6 לתגובת המשיב וסעיפים 48-47 שם). המדובר בטיעון מוטעה,מטעה ולא מדוייק בכתב טענות המוגש במעמד צד אחד. (ודוק – עובדה זו הינה במובחן מהזכות לקבלת הכספים ע"י השותפות בהסכמת הצדדים; ר' סעיף46 לעיל).

62. זאת ועוד, המבקש נשאל בחקירתו ע"י ב"כ המשיב כדלהן:
"ש. תאשר שבשום מקום לבקשה שלך למתן סעד זמני לא סיפרת לביהמ"ש שעו"ד יניב ממשיך לייצג את הכשרת הישוב.
ת. סיפרתי.
ש. תראה לי איפה.
ת. מעיין.
ש. מפנה לסעיף 4 לתגובה שלך. מקריא.
ת. מכיר את זה, אבל בבקשה או בתגובה, לא זוכר בדיוק איפה זה מצוי, אחפש, כתבתי מפורשות שנכון למועד כתיבת הבקשה כתבתי שלשותפות יש קרוב לכ300 תיקים שהטיפול בהם טרם הסתיים. ברור שלא איזה גורם נעלם אמור לסיים אותם. ברור שנותר לעבוד עלה תיקים האלה ומישהו צריך לעבוד עליהם" (עמוד 6 שורות 34-29 ו-עמוד 7 שורות 4-1 ; ר' גם תשובתו לשאלת בית-המשפט בעמוד 7 שורות 8-7).

63. עיון בתצהיר המבקש מלמד אכן, כי הוא לא ציין באורח מפורש, כמתחייב וכנדרש ממנו כמי שעותר לסעד זמני (ובמעמד צד אחד) , כי המשיב הינו זה שמ משיך להעניק למחזיקה טיפול משפטי מאז פורקה השותפות בשלהי חודש יוני 2019. מחדל זה אף לא 'תוקן' בתצהיר התשובה.
תשובתו שצוטטה לעיל הינה סתמית, מתחכמת משהו ומתחמקת ואין בידה לסייע לו.

64. שתי הנקודות שפורטו לעיל, מלמדות כי המבקש -עו"ד במקצועו- 'לא דק פורטא' בתצהיריו בנקודות מהותיות כמתחייב . בראשונה ציין עובדה מטעה ושאינה נכונה ובשנייה נמנע מלפרט נתון חשוב. התנהגות זו מיוחסת לחובתו , פועלת לרעתו ועולה בנסיבות העניין כדי חוסר תום לב.

65. לא למותר להדגיש, כי אם מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד – מה שאין כן בענייננו ( ר' רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ ואח' נ' רב בריח תעשיות בע"מ ואח' (פורסם בנבו,12.1.10) ; ע"א 483/85 לב נ' דגם מערכות, פד' לט (4), 729 ; פרשת אמר לעיל).
על סף סיום
66. ברע"א 9308/08 אלול ואח נ' רביב ואח' (פורסם בנבו,21.4.09) נפסק בין היתר כי :
"סעד זמני נועד, בין היתר, להבטיח את יכולתו של התובע לממש את פסק הדין אם יינתן לזכותו ואת ניהולו התקין של ההליך השיפוטי ( ראו, הגדרת " סעד זמני" בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי))".
באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי המבקש להוכיח בגדרי בקשה זו ולכאורה , כי יקשה עליו לממש כנגד המשיב פסק דין כספי, ככל שי נתן לזכותו.

67. זאת ועוד, הלכה היא כי " תפקידם העיקרי של הסעדים הזמניים הוא לדאוג לשמירת המצב הקיים, על מנת שלא יוכל הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין " ( ר' רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר, (פורסם בנבו, 28.12.15) פסקה 22)). בענייננו לא הוכח ע"י המבקש ולו לכאורה, כי בכוונת המשיב לנצל לרעה את תקופת הביניים להברחת נכסים, זכויות וכיו"ב. הבקשה למחזיקה לשנות את 'הרישום' בספריה עמשיב באופן אישי, מתייחסת למועד המאוחר למועד פירוק השותפות . לכאורה ולעת הזו, לא נמצא במהלך זה פגם או התנהלות שלא כדין מצד המשיב , ש כן הוא זה שממשיך באופן אישי להעניק למחזיקה באופן שוטף את הטיפול המשפטי הנדרש.

68. בגדרי החלטה זו לא מצאתי לייחס משקל לעובדה שהשותפות אינה רשומה (ר' סעיף 6 סיפה לפקודה).

סוף דבר
69. הכלל הוא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן סעדים זמניים, ונטיית ערכאת הערעור היא שלא להתערב בשיקול דעת זה. זאת למעט במקרים חריגים ( רע"א 1270/12 מנשה לוי חברה לבנין בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו,27.2.12)). הסיבה לכך, בין היתר, היא שהחלטות בעניין סעד זמני דורשות לרוב בירור ראייתי נרחב והערכאה הדיונית היא זו שהתרשמה באופן בלתי-אמצעי ממכלול הראיות והעדויות אשר הובאו בפניה ( ר' רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון ואח' (פורס בנבו,18.7.91) ; רע"א 8837/15 מוניות קו 51 בע"מ נ' טקסי המרכז בע"מ (פורסם בנבו, 10.4.16) ; רע"א 559/13 מומחד עבאלקאדר ושות' בע"מ נ' יניב (פורסם בנבו, 7.5.13) ; רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו,10.9.17 )).

70. בנסיבות החלטה זו כמפורט מעלה, כאשר נזקו של המבקש ניתן להטבה כספית ולפי וזה העיקר,בשקלול שני המרכיבים עיקריים - סיכויי התביעה ומאזן הנוחות-אשר ביניהם מתקיימים יחסי גומלין של "מקבילית כוחות" (ובהינתן אף האמור מעלה לעניין חוסר תום ליבו של המבקש), נמצא כי הכף נוטה לזכותו של המשיב, באופן שדינה של הבקשה להידחות (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (פורסם בנבו , 6.6.06) פרשת אלול לעיל).

71. בשולי ההחלטה אף יוטעם, כי בימי חרום אלה ,על רקע 'משבר הקורונה' והמצוקה אליה נקלע המשק ככלל ובעלי מקצוע חופשי בפרט, לא מצאתי ראוי ונכון להורות על עיכובם ( מניעת תשלומם) של כספים זמינים המצויים אצל המחזיקה, כאשר קיים פתרון מעשי (ובעיקר מתחייב משפטית כמפורט לעיל) טוב והולם יותר.

72. אשר על כן הבקשה לסעד הזמני נידחית, תוך שמובהר למחזיקה כפי ש אף נתבקש על ידה, כי את הכספים המצויים ברשותה כמפורט בדוחות שהמציאה ביום 5.3.20, רשאית היא לשלם כדלהלן :
א. סך של 39,130.5 ₪ , למבקש – עו"ד אביעד מלכה .
ב. סך של 129,714.5 ₪, למשיב – עו"ד יניב מודן .

73. ההחלטה מיום 30.1.20 מבוטלת .

74. בהינתן קיומו הצפוי של הליך גישור מבורך ומתבקש בין הצדדים (ר' ההחלטה מיום 5.4.20) ועובדת היות הצדדים קרובי משפחה, הרי שהוצאות החלטה זו ,כמו גם של קודמתה מיום 14.3.20 בבקשה מס' 11, לזכות המשיב, בסך כולל של 14,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן כל החלטה, ילקחו בחשבון בהמשך ההליך.

ניתנה היום, י"ג ניסן תש"פ, 07 אפריל 2020 (שעה 23:40), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אביעד מלכה
נתבע: המחזיקה
שופט :
עורכי דין: