ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבריאל רובין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
גבריאל רובין
ע"י ב"כ עו"ד איתן ליברמן (סיוע משפטי)

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י עו"ד רועי הררי

פסק-דין

התובע הגיע להסדר עם המוסד לביטוח לאומי. התובע עמד בהסדר. האם היה זכאי הנתבע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל לבצע עיקולים בחשבונו של התובע – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות :

התובע יליד 1951, גרוש ואב ל- 3 בנות.
התובע מקבל קיצבת נכות.
התובע היה אסיר בשנים 2012 - 2016.
התובע התחייב לשלם מזונות עבור בתו על פי הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין (נספח ב' לכתב התביעה).
התובע לא עמד בתשלום המזונות. גרושתו של התובע הגישה תביעה להבטחת הכנסה. הנתבע שילם את מזונות בתו של התובע לגרושתו על פי הדין.
חובו של התובע עמד על סך 46,369 ₪. הנתבע פתח תיק הוצל"פ כנגד התובע. חובו של התובע בתיק ההוצל"פ ע ומד על כ- 48,841 ₪ (דו"ח נכון ליום 10.1.18 – נספח ג' לכתב התביעה ).
בין התובע לנתבע נחתם הסדר לפיו יקוזז סך של 129 ₪ (הסכום עודכן) מקצבת הנכות של התובע מחובו של התובע בהוצל"פ.
ביום 31.7.17 עיקל הנתבע מחשבונו של התובע וחילט סך של 939 ₪ (נספח ד' לכתב התביעה).
מחודש 1/2018 מקבל התובע קצבת אזרח ותיק בתוספת השלמת הכנסה והשלמה לנכות.
ביום 4.3.18 קוזז סך של 2,303 ₪ מקצבת אזרח ותיק של התובע.

ביום 14.2.19 התיר בית הדין לתובע לתקן תביעתו בכל הנוגע לקיזוז סך של 2,303 ₪ מקצבת זקנה לטובת חוב המזונות (הנתבע לא הגיש תגובתו).

טענות הצדדים:

טענות התובע:

החילוט שביצע הנתבע פגע בקיומו של התובע מקצבת הנכות שלו.
נפל פגם מהותי בשיקול דעתו של הנתבע עת ביצע עיקול בנוסף ומעבר למוסכם מקצבתו של התובע.
התובע עותר להשיב לו את הסך שחולט מחשבונו בסך 939 ₪ ולהשיב לו את הסכום שקוזז מקצבתו של התובע (2,303 ₪).

טענות הנתבע:

לביה"ד אין סמכות עניינית לדון בתביעה. הטיפול בגביית החוב נעשה ע"י ההוצאה לפועל אשר פועלת באופן עצמאי על פי חוק ההוצל"פ (תיקון מס' 42 והוראת השעה) התשע"ג – 2003.
העיקול נעשה ע"י ההוצל"פ ולביה"ד אין סמכות לדון בתביעה. בעניין זה מפנה הנתבע לעב"ל 1262/00 שמואל בר נוי – המל"ל אשר בו נקבע כי לבית הדין אין סמכות לדון בעצם קיום החוב, גובהו ואפן חישובו אלא סמכותו של בית הדין נתונה רק בעניין קיזוז החוב .
הנתבע מבקש לסלק את התביעה ולהורות לתובע לפנות ללשכת ההוצל"פ.

שאר טענות הצדדים יועלו במסגרת פסק הדין.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את עדות התובע, עיינתי בתעודות עובד ציבור ובמסמכים שהוגשו ו בחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי סוכם שסך של 129 ₪ יקוזז מידי חודש מגימלתו של הת ובע. על הצדדים היה לעמוד בהסכם.

הנתבע עיקל באמצעות ההוצל"פ סך של 939 ₪ בגין אותו חוב של התובע מעבר להסדר.

הנתבע טוען כי מדובר בהוצל"פ ולנתבע אין "מעורבות כלשהי", זוהי ה יתממות שכן תיק ההוצל"פ נפתח ע"י הנתבע בגין אותו חוב שבנוגע אליו הגיעו הצדדים להסדר. על פי הדין לבית הדין סמכות לדון בעניינים הנוגעים לגבייה ע"י המל"ל וקיזוז כספים מגימלאות המגיעות למבוטחים מכוח סעיף 14 לחוק חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 :

(א) המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.
(ב) פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967, כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז' שבו.
(ג) היה המוסד חב לחייב סכום כסף על פי כל דין, רשאי הוא לקזז כנגד אותו סכום את התשלום המשתלם לזוכה; החייב רשאי לפנות בענין הקיזוז לבית הדין האזורי לעבודה.

משכך, לבית הדין סמכות לדון בתביעה.

הנתבע לא הראה כי יידע את התובע כי במקביל לתשלום חובו באמצעות ההסדר, הליכי ההוצל"פ ימשכו. מצופה מהנתבע כגוף ציבורי ליידע את המבוטח המגיע עמו להסדר כי בנוסף יגבה הנתבע כספים נוספים בגין החוב באמצעים אחרים. לביה"ד הסמכות לדון בגבייה שכן מדובר בתיק ההוצל"פ שנפתח ע"י הנתבע ונוגע להסדר שאליו הגיעו הצדדים.

טוען הנתבע, כי ביה"ד הגדיר את הפלוגתא לגבי קיזוז בלבד ולא לגבי עיקול. אין בידינו לקבל טענה זו שכן עילת התביעה הייתה בגין העיקול כך שאין מקום לטענה זו כלל וכלל ואף הפלוגתא שהוגדרה בקדם המשפט התייחסה לעיקול:
"על ב"כ הנתבע להגיש תעודת עובד ציבור המפרטת את המקור לקיזוז הסך של 129 שקל, תאריך ההסכם, אם יש, תוך צירוף ההסכם וכן התייחסות לעיקול במסגרת לשכת הוצאה לפועל בסך של 939 ₪."

משכך, על הנתבע להשיב לתובע את הסך של 939 ₪.

לאחר הגשת התביעה קוזז סך של 2,303 ₪ מתשלום קצבת אזרח ותיק של התובע. קיזוז זה נעשה בגין חוב המזונות של התובע (ראו לעניין זה תע"צ של גב' וילבל ורדה, מנהלת תחום בכירה במחלקת גמלאות מיום 30.7.18) ולא בשל כפל גמלאות (ראו לעניין זה מכתב מיום 22.12.19 של גב' אופירה בודהנה , מנהלת תחום בכירה גמלאות).

בכל מקרה היה על הנתבע לזמן את התובע ולהודיע לו כי בכוונת הנתבע לקזז סכום זה. הנתבע לא נהג כך והפר את ההסדר אליו הגיע עם התובע. משכך, קמה זכאותו של התובע להגיש תביעה להשבת סכום זה.

סוף דבר – התביעה מתקבלת במלואה.

על הנתבע להשיב סך של 2,303 ₪ וסך נוסף ש 939 ₪.

משהתובע מיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפטי – אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏ג' ניסן תש"פ ( ‏28 מרץ 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.


מעורבים
תובע: גבריאל רובין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: