ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים בנשימול נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת עמיתה זהבה בוסתן

עותרים

חיים בנשימול
ע"י ב"כ עו"ד דוד חכמוב

נגד

משיבים

1. מדינת ישראל- משרד השיכון
ע"י ב"כ עו"ד אור מעוז גרבר

2. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אושרית מוסקוביץ'

פסק דין

עתירה המכוונת נגד החלטת המשיב 1 ( להלן " המשיב") לא להתיר לעותר להמשיך ולהתגורר בדירה ציבורית בה התגוררה אמו המנוחה עד למותה, כ"דייר ממשיך", מכח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי התשנ"ח – 1998 ( להלן " החוק").
לטענת העותר שיקול הדעת אותו הפעיל המשיב בדחותו את בקשתו מוטעה וההחלטה שהתקבלה היא בלתי סבירה.
מבוקש שבית המשפט יתערב בהחלטה ויחייב את המשיב להכיר בו כ"דייר ממשיך" ולהורות למשיבה 2 (להלן "עמידר") לחתום עמו על חוזה שכירות בהתאם לחוזה שהיה לאמו המנוחה.

העובדות הרלוונטיות

  1. בשנת 1968 הושכרה להורי העותר דירה ברח' וילנא 110/5 ברמלה, בהתאם לחוזה שכירות מיום 4.4.1968 ( נספח ע/2 לעתירה) שנחתם ביניהם לבין עמידר . לימים התגרשו הורי העותר ואמו המשיכה להתגורר בדירה עד שהלכה לבית עולמה ב- 4.9.19.
  2. לטענת העותר הוא התגורר בדירה עם אמו המנוחה מאז ילדותו. בתמיכה לטענתו צרף העותר לעתירה תמצית ממרשם האוכלוסין לפיה מאז מרץ 1991 מענו הרשום הוא כתובת הדירה ( ע/3), מכתבי שכנים שנוסחם כמעט זהה (ע/4) , ודו"ח מהמחלקה לשרותים חברתיים בעירית רמלה, מיום 24.9.17 המופנה לעמידר בו נאמר כי לדברי העותר הוא מתגורר בדירה מזה 25 שנה (ע/5) .
  3. מנגד, מצויים דוחו"ת מ"ביקורי מעגל" שנערכו בשנים 2009 – 2016 ואף מהשנים 2003 – 2008 מהם עולה כי המנוחה התגוררה בדירה לבדה. רק בדו"ח משנת 2016 דווח כי העותר מתגורר בדירה והדיירת החוזית מאושפזת מזה 4 חודשים. כמו כן, מצויים תצהירים עליהם חתמה המנוחה בשנים 2010, 2012, 2013 , 2014 ובכל אחד מהם היא מצהירה שהיא מתגוררת בדירה לבדה ( נספח 2 לתגובה).
  4. ביום 1.11.17 דחתה ועדה חטיבתית בעמידר את בקשת העותר להכיר בו כ"דייר ממשיך" הזכאי להמשיך ולהתגורר בדירה מהטעם שלא התגורר בה ביחד עם המנוחה במועדים הרלוונטיים על פי החוק והוא אינו זכאי מכח עצמו לדיור ציבורי ( נספח ע/6).
  5. מאותן סיבות דחתה גם הועדה העליונה אצל המשיב, ביום 11.3.18, ערר שהגיש העותר ( נספח ע/7).
  6. במסגרת הסכמה אליה הגיעו העותר ועמידר בתביעת פינוי שהגישה עמידר כנגדו ( ת"א 49245-11-17) נידון הערר בשנית בוועדה העליונה. לפני הועדה העליונה עמדו הנתונים הרלוונטיים ובכללם המסמכים שהגיש העותר ( שצורפו גם לעתירה). הועדה העליונה שבה ודחתה את הערר.

הוועדה נמקה את דחיית הערר בכך שהעותר לא התגורר בדירה עם הדיירת החוזית ברציפות מהתאריך הקובע 8/2009 ועד לפטירתה, והוא אף אינו עונה בעצמו על תנאי הזכאות לדיור ציבורי. הוועדה ציינה כי היא בחנה את מכלול הנתונים והנסיבות ובהם פניית ב"כ העותר ותצהירי השכנים ונתנה משקל לביקורי המעגל שנערכו בזמן אמת מידי שנה. מדובר בדירת 3 חדרים הנחוצה לאיכלוס משפחות זכאי הדיור הציבורי עם 3-4 ילדים ואי פינויה מעכב את איכלוסם ( נספח ע/9).

החלטה זו היא נושא העתירה.

טענות העותר
7. המשיבים דחו את בקשתו להכיר בו כ"דייר ממשיך" הזכאי להמשיך ולהתגורר בדירה, כיוון שהעדיפו את דוחו"ת המעגל והתעלמו משורה של ראיות אותן צרף העותר לבקשתו, שדי היה בהן כדי לבסס את טענתו בדבר מגורים משותפים עם אמו המנוחה.
הפסיקה לא הכירה בדוחו"ת מעגל כראיה מספקת לצורך פינוי "דייר ממשיך". יתרה מכך, ביקורי המעגל נערכו לא לעיתים קרובות ולא בשעות שונות ובכך גרמו לעותר נזק ראייתי.
8. בעבר היה העותר מכור לסמים, ובשל הרצון להימנע משימוש בסמים בסמוך לאמו ובדירה הוא נהג להיעדר ממנה בשעות היום.
9. מצבה הרפואי של אמו המנוחה לא אפשר לה להבין את משמעות המסמכים עליהם חתמה ובחלק מהמסמכים אף נעדרת חתימתה. החתמת דייר חוזי כי הוא מתגורר לבדו מתבצעת מקום בו ישנן אינדיקציות הפוכות לכך, כפי שנקבע בעע"מ 2732/14 עופר שניידר נ' משרד הבינוי והשכון ( 28.1.2015) (ולהלן " ענין שניידר").
10. המשיבים קיבלו את החלטותיהם מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים או לחלופין לא ניתן לכל שיקול המשקל הראוי. במקרה זה השיקול המשמעותי ביותר הוא הרישום הקיים במרשם האוכלוסין והעובדה כי מצבו הכלכלי של העותר אינו מאפשר לו להתגורר במקום אחר.
11. לא מן הנמנע שאמו של העותר הסתירה את עובדת מגוריו בדירה מחשש להעלאת דמי השכירות.
12. לא ניתנה לעותר זכות טעון לפני הועדה העליונה ולא נשקלה האפשרות לחרוג מהנהלים. מדובר בהחלטה סתמית ובלתי מנומקת.
ועדת איכלוס עליונה, ששמה הרווח הוא ועדת חריגים, פועלת מכח סעיף 8 לנוהל מס' 05/08 מיום 18.7.2007 שעניינו הקצאת דירות בשכירות בשיכון ציבורי. סעיף 8 לנוהל קובע את תחומי הסמכות של הועדה אך אין בו קיבוע של שיקול הדעת ו/או אופן הדיון או קבלת ההחלטה.
נוהל הדיון בועדת איכלוס עליונה הותווה גם בנוהל 08/13 מיום 25.6.2003, אשר תוקן לאחרונה ב- 21.10.2018. נוהל זה מחייב לקיים טופס דיון בוועדה – פרוטוקול. המשיבה לא צירפה להחלטתה את פרוטוקול הדיון או פירוט כיצד הוחלט לתת בכורה לדוחו"ת המעגל דווקא עובדה המקשה להעביר על ההחלטה ביקורת שיפוטית.

תגובת המשיבים
המשיבה 1 – משרד השיכון
13. החלטת הועדה העליונה תואמת את הדין, נסמכת על התשתית העובדתית שנאספה בזמן אמת ואין מקום להתערב בה.
14. אין די בראיות אותן הציג העותר כדי להוכיח את מקום מגוריו ולסתור את דוחו"ת המעגל ואת התצהירים עליהם חתמה אמו המנוחה ואת העובדה כי גובה דמי השכירות אותם שילמה המנוחה המותאמים לדייר אחד.
15. טענת העותר כי מצבה הרפואי של אמו המנוחה לא אפשר לה להבין על מה היא חותמת אינה נתמכת בכל ראיה. נהפוך הוא, בעתירה מעלה העותר את האפשרות שאמו פעלה באופן מניפולטיבי וחתמה על דוחו"ת המעגל והתצהירים מחשש להעלאת דמי השכירות.

המשיבה 2 – עמידר
16. בנוסף לטענות שנטענו על ידי משרד השיכון טוענת עמידר כי יש למחוק את העתירה כנגדה על הסף מחמ ת העדר יריבות בינה לבין העותר, ובהעדר עילה כנגדה.
17. עמידר עוסקת בניהול והשכרה של דירות בבעלות המדינה ופועלת מטעם משרד הבינוי והשיכון.
18. העותר אינו מעלה בעתירתו טיעונים כנגד החלטות ניהוליות של עמידר אלא טוען לשיקול דעת מוטעה של הועדה העליונה. מדובר בהחלטה שאין בסמכותה של עמידר לשנות.
19. החלטת הועדה העליונה ניתנה בהתאם לחוק ומשכך אין עילה להתערב בה. מדובר בהחלטה מנומקת וסבירה שניתנה תוך התייחסות למכלול הראיות שהובאו בפניה.

דיון והכרעה
הזכות לדייר ממשיך
20. סעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי התשנ"ח – 1998 קובע מי יכול להחשב כ"דייר ממשיך": :
"בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי"
12. סעיף 3 לחוק עוסק בזכות של דייר ממשיך להתגורר בדירה הציבורית. עד ליום 23.7.2009 היה נוסחו של סעיף 3 לחוק כדלקמן:
"3(א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, ובכפוף להוראות סעיף קטן ( ג) תחתום עמו החברה לדיור ציבורי על חוזה שכירות, ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר וענין.
(ב) הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים.
(ג) בתקופה של שנתיים, שתחילתן במועד פטירת הזכאי, או במועד שבו הוא עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יעלה שכר הדירה ששילם הדייר הממשיך על שכר הדירה שהיה משתלם על ידי הזכאי אילו המשיך להתגורר בדירה הציבורית".
10. בשנת 2009 תוקן סעיף 3 לחוק וכיום התנאים להכרה ב"דייר ממשיך" הזכאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית מחמירים יותר מאלו שהיו בעבר. על פי התנאים החדשים מי שלא זכאי בעצמו לדיור ציבורי לא יכול להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית במעמד של " דייר ממשיך" והוא נדרש לפנות את הדירה בה התגורר עם הזכאי שנפטר. להלן הנוסח לאחר התיקון:
"3(א). נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך להתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, והוא יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה מאת משרד הבינוי והשיכון בדבר אי – זכאותו לדירה ציבורית לפי הכללים.
(ב) הוראות סעיף קטן [ א] לא יחולו על דייר ממשיך שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, ויראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר וענין; ואולם היתה לדייר ממשיך כאמור זכות לדירה ציבורית בשטח אחר מהדירה הציבורית שבה התגורר הזכאי - יפנה את הדירה הציבורית שבה התגורר, לדירה הציבורית שהוקצתה לו לפי הכללים".
14. בסעיף 70 לחוק ההתייעלות הכלכלית תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) התשס"ט – 2009, מצויה הוראת מעבר המורה כי סעיף 3 בנוסחו הישן ימשיך לחול על מי שביום 1.8.09, התגורר במשך 4 שנים לפחות עם הזכאי לדיור הציבורי.
10. כללי הזכאות לדיור ציבורי קבועים גם בנוהל 05/08 " הקצאת דירות בשכירות בשיכון ציבורי". על פי הנוהל זכאי לדיור ציבורי מי שיש לו 3 ילדים לפחות, מיצה את כושר ההשתכרות ומקבל קצבת הבטחת הכנסה (במצטבר) . תנאים אלה אינם מתקיימים בעותר והוא אינו טוען כי הוא זכאי לדירה בדיור הציבורי.

העותר – " דייר ממשיך" הזכאי להמשיך ולהתגורר בדירה?
10. העותר אינו חולק כי זכאותו להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית כ"דייר ממשיך" צריכה להיבחן על פי הקבוע בחוק. המחלוקת היא עובדתית, האם הוכיח העותר כי מתקיימים בעניינו התנאים הקבועים בחוק והמזכים אותו להמשיך ולהתגורר בדיור הציבורי אם לא.
לשאלה עובדתית זו, השיבה הועדה העליונה בשלילה, ולא מצאתי כי יש סיבה להתערב בהחלטה זו.
10. העותר לא הבהיר בעתירתו מכח אלו הוראות נורמטיביות הוא זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה כ"דייר ממשיך", אך מכיוון שאינו חולק כי שאלת זכאותו צריכה להיבחן על פי החוק ואינו טוען כי הוא זכאי מכח עצמו לדיור בדיור הציבורי, ברי כי אינו זכאי להתגורר בדירה מכח נוסחו החדש של סעיף 3 לחוק. על כן השאלה העובדתית צריכה להיבחן על פי נוסחו הישן של סעיף והוראת המעבר.
10. להוכחת טענתו כי הוא תגורר בדירה מאז ילדותו מפנה העותר למכתבי השכנים, לדו"ח המחלקה לשירותים חברתיים ולרישום במרשם האוכלוסין.
10. העותר צרף לעתירה שני מכתבים של שכנים. במכתבה של הגב' מיכל גניש המתגוררת ברח' וילנא 5/6 50 שנה נאמר "הריני מצהירה שמזה 30 שנה, הדייר חיים בן שימול מתגורר עם אמו ( מאז גירושיו) חנה בן שימול". במכתבה של הגב' רבקה גניאל המתגוררת ברח' וילנא 5/3 משנת 78 נאמר " אני מצהירה שמזה 30 שנה הדייר חיים בן שימול מתגורר עם אמו מאז הגירושין חנה בן שימול". נוסח המכתבים כללי ו כמעט זהה. הם נעדרי כל פרוט ואל ניתן ללמוד מהם מהיכן שאובה ידיעתם הנטענת.
המשיב צרף לתגובתו מכתבים נוספים אותם צירף העותר לתביעת הפינוי המתנהלת כנגדו ולא צורפו לעתירה (נספח 6) . גם מכתבים אלה אינם יכולים להועיל לעותר כי אף הם סתמיים אין בהם פרוט למקור המידע ובחלקם כלל לא נאמר שהעותר מתגורר עם אמו אלא שהוא מתגורר בשכונה.
10. מעיון בדו"ח האגף לשירותים חברתיים שאף אותו צירף העותר כראיה להוכחת רצף מגוריו בדירה עולה כי עורכת הדו"ח מביאה דברים מפי העותר שטען לפניה כי מתגורר עם אמו מזה 25 שנה. משך המגורים אינו מובא בדו"ח מידיעת עורך הדו"ח או ממסמכים המצויים בתיק העותר שיכולים לאשש טענתו, על אף שהעותר מוכר ליחידה לשירותים חברתיים.
10. באשר לתמצית הרישום במרשם האוכלוסין, מסמך זה מהווה ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום כאמור בסעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה – 1965. יש לציים כי את המען, שהוא אחד מפרטי הרשום במרשם האוכלוסין, ניתן לשנות על בסיס הודעת המבקש בלבד.
10. הועדה העליונה דחתה את בקשת העותר בהסתמך על ביקורי המעגל שערכו נציגי עמידר במשך השנים, על התצהירים עליהם חתמה המנוחה בהם הצהירה כי היא מתגוררת לבדה בדירה ועל שעור דמי השכירות, כפי שהם ליחיד, אותם שילמה המנוחה, והעדיפה אותם על פני הרישום במרשם האוכלוסין, שהיתה למעשה הראיה היחידה הממשית אותה הציג העותר. הועדה סברה כי דוחו"ת המעגל שנערכו בזמן מצביעים על כך שהעותר לא התגורר בדירה יחד עם אמו לא במועד הקובע אוגוסט 2009 ולא בכל מועד עובר למועד הקובע ולאחריו עד לשנת 2016.
לדוחו"ת המעגל הוענק בהלכה הפסוקה משקל ראייתי רב ובענייננו אין סיבה לפקפק בנכונותם , כך גם באשר לתצהירים עליהם חתמה אמו המנוחה של העותר בהם הצהירה כי היא מתגוררת בדירה לבדה.
10. טענת העותר ( בסעיפים 29 ו- 46 לעתירה) לפיהם מצבה הרפואי של אמו המנוחה לא איפשר לה להבין את משמעות המסמכים עליהם חתמה וכי הוצגו אישורים אודות מצבה נטענו בעלמה. העותר לא הציג כל ראיה או מסמך התומך בטענה זו.
באופן דומה יש להתייחס לטענת העותר כי אמו הסתירה את עובדת מגוריו עמה מחשש שיועלו דמי השכירות. טענה אחרונה זו מצביעה על יכולת מניפולטיבית, אינה עולה בקנה אחד עם חוסר הבנה בעקבות מצב רפואי, ואינה יכולה לפעול לטובת מי שמסתיר את המידע ( ראה 2851/13 סויסה נ' מדינת ישראל (23.6.14)).
10. יש גם לדחות את טענת העותר המסתמכת לכאורה על דעתה של כבוד השופטת ברק ארז בפס"ד שניידר לפיה כאשר עמידר מחתימה אדם חולה וקשה יום על תצהיר יש להתייחס לכך בחשדנות ולבדוק זאת בקפדנות יתרה. ראשית משום שהעובדות המקרה דנן אינן דומות לעובדות המקרה בעניין שניידר. בעוד ששם היו אינדיקציות שדוחו"ת המעגל אינם משקפים את המצב במציאות אין הדבר כך בענייננו. שנית, דעת כבוד השופטת ברק ארז היתה דעת מיעוט באותו פסק דין ושלישית, כפי שנאמר לעיל לא הוצג ולו בדל של ראיה כי אמו של העותר היתה במצב שלא איפשר לה להבין על מה היא חותמת.
10. טענה נוספת אותה מעלה העותר כנגד דוחו"ת המעגל היא הטענה כי הם לא נערכו לעיתים קרובות ולא נערכו בשעות שונות ועל כן נגרם לו נזק ראייתי מאחר ובעקבות השימוש שעשה בסמים הוא נעדר מהדירה במשך שעות היום. לטענתו, הפסיקה מתייחסת להעדרויות קצרות ואינה רואה בהם הפסקות המנתקות את הזיקה לדירה.
אין ממש בטענה. גם אם הייתי מקבלת את טענת העותר כי נעדר מהדירה בשעות היום כדי לא לעשות שימוש בסמים ליד אמו, אין אלה ההעדרויות אליהן כיוונה הפסיקה. העדרויות קצרות אליהם מתייחסת הפסיקה הן העדרויות מחמת שרות מילואים או אישפוז ואפילו מאסר ( העדרות שלא לובנה עדיין עד סופה).
דוחו"ת המעגל נערכו מידי שנה ואין כל סיבה לפקפק באמיתותם. הנטל לסתור אותם מונח על כתפי העותר והוא לא עמד בנטל זה.
10. העותר הלין על כך שלא ניתנה לו זכות טעון לפני הועדה העליונה. העותר הגיש לועדה האחרונה שהתקיימה בעניינו את כל המסמכים שחפץ להגישם ואלה עמדו לפני הועדה וזכו להתייחסות בפרטיכל הדיון ובהחלטה.
10. אשר לטענת העותר כי הועדה העליונה לא בחנה את האפשרות לחרוג מהכללים, יש לדחות את הטענה. זכות " דייר ממשיך" להתגורר בדירה הציבורית מעוגנת בחוק ואין לועדה העליונה סמכות לסטות מהוראות החוק. לאחרונה, ביום 21.10.2018 תוקן נוהל 08/13 " ועדת אכלוס עליונה" שקובע את הרכבה של ועדת איכלוס עליונה ומגדיר את סמכויותיה. סעיף 3 לנוהל דן בתבחינים אותם בוחנת הועדה בבואה לקבל החלטה. לגבי בקשות בנושא " דייר ממשיך" נאמר בנוהל: "התנאים להכרה כ"דייר ממשיך" וההגדרות בנושא זה קבועים בחוק ואין לוועדה סמכות ושיקול דעת לאשר חריגים בנושאים אלה".
10. לאור כל האמור לא נפל פסול בשיקול דעתה של הועדה העליונה אשר העדיפה להסתמך על דוחו"ת המעגל שנערכו בזמן אמת ולא היה מקום לפקפק באמינותם על פני מכתבי השכנים הסתמיים והרישום למרשם האוכלוסים שהוא ראיה לכאורה בלבד.
10. נזכיר כי התערבות בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטות של רשויות מנהליות ובכללן הוועדה העליונה מוגבלת לעילות מתחום המשפט המינהלי. לועדה העליונה המומחיות והניסיון לבחון בקשות כגון אלה והיא רואה נגד עיניה את התמונה כולה לרבות של רבים אחרים העונים לקריטריונים המזכים אותם לדיור ציבורי. על כן שומה עליה לבחון באופן קפדני את העמידה בהוראות החוק בטרם תאשר מגורים בדיור הציבורי . בהחלטת הועדה העליונה לא נפל כל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט. הוועדה שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים ומצאה כי העותר אינו עונה על דרישות החוק המזכות להכיר בו כ"דייר ממשיך" שזכאי להמשיך ולהתגורר בדירה ציבורית.
10. בכלל הסעדים ביקש העותר לעכב את מתן ההחלטה בעתירה עד לאחר שיוכרע תיק הפינוי שהגישה נגדו עמידר. מנספח 7 לתגובה עולה כי בקשה זהה הגיש העותר לבית המשפט הדן בתביעת הפינוי ובית המשפט נעתר לבקשה ועיכב את הדיון עד לאחר מתן פסק הדין בעתירה.
10. סוף דבר העתירה נדחית.
בהתחשב בעובדה שב"כ העותר מייצג אותו במינוי על פי חוק הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' ניסן תש"פ, 27 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חיים בנשימול
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: