ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסי בארי נגד המוסד לביטוח לאומי :

26 מרץ 2020
לפני: כבוד השופטת אירית הרמל

התובע:
יוסי בארי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשה שנייה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה.

התובע, יליד 1976, המועסק בתנובה, הגיש תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות לדחות את תביעתו להכרה בפגיעה בגב תחתון ובצוואר כתאונת עבודה לפי עילת המיקרוטראומה. לטענתו, קיים קשר סיבתי בין עבודתו לבעיות הרפואיות שלו בגב ובצוואר.

בהסכמת הצדדים מונה ד"ר דוד אנג'ל, מומחה לכירורגיה אורטופדית, כמומחה מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בגבו ובצווארו של התובע ובין עבודתו (החלטה מיום 8.11.19). במסגרת הדיון מיום 7.11.19 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר העובדות שיועברו למומחה.

למומחה הועברו העובדות המוסכמות הבאות:

התובע יליד 1976.
התובע הועסק בחברת תנובה החל משנת 1997. התובע היה עובד במשרה מלאה, שישה ימים בשבוע.
בין השנים 1997-2008 התובע עסק כמכין הזמנות. במסגרת עבודתו הכין התובע הזמנות ממחסן הגבינות הקשות להפצה. התובע הגיע אל מחסן הגבינות הקשות כשהוא מוביל עגלה חשמלית עם משטח. התובע היה לוקח מהמחסן (חדר קירור) ארגזים של גבינות קשות, משקל ממוצע של כל ארגז הוא 12 ק"ג ועל כל משטח הונחו כ-84 ארגזים.
התובע היה מרים כל ארגז באופן ידני ממקומו בחדר הקירור ומניח על המשטח.
לאחר שהתובע סיים להעמיס משטח אחד הוא היה מוביל את העגלה ועליה המשטח לאזור אחר. שם היה התובע קושר את המשטח ומניחו בצד. לפי הצורך התובע היה שוקל את המשטח ומקדד אותו.
כל פעולה של הכנת משטח ארכה 20 דקות.
החל משנת 08' ועד לשנת 13.6.16 עובד התובע כמלגזן. התובע היה נכנס ויוצא עם המלגזה שבה הוא נהג למשאיות והיה פורק משטחים כ-30 פעם ביום.
התובע לצורך כך היה עולה על רמפה אל המשאית וממנה.
מתוך העדויות עולה כי הרצפה במחסן שלשם היה מעביר התובע את הסחורה הייתה מצויה במישור, אך היו בה מהמורות.
התובע היה נוהג על המלגזה ומוציא דברים מהמשאית. התובע היה יוצא מתוך המשאית ברברס, בנסיעה לאחור, מאחר ולא הייתה לו אפשרות להסתובב. הוא היה מבצע תנועות סיבוב לאחור של הראש על מנת לראות להיכן הוא נוסע.

בהחלטתי מיום 8.11.19 התבקש המומחה להשיב לשאלות הבאות:
מהו הליקוי או מהם הליקויים בצווארו ו/או בגבו של התובע?
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי או הליקויים ממנו או מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

ביום 25.11.19 ניתנה חוות דעת המומחה שלפיה:
התובע סבל מכאבים בגב התחתון ובצוואר.
בגב התחתון נמצאו פריצות דיסק בגבהים L4-5 ו-L5S1.
בצוואר נראו ביולי 2016 בלטי דיסק בגבהים C3-5 ובבדיקה משנת 2013 נראה גם בקע בדיסק C2-3.
הרמת משאות כבדים וטלטול הגב בנסיעה בתנאי שטח תורמת תרומה להתפתחות מחלת הגב התחתון. לסבוב הצוואר בזמן נסיעה לאחור לא מעביר כוחות ניכרים לצוואר ואין לו תרומה ממשית להתפתחות נזקים בלתי הפיכים בצוואר (לכל היותר תרומה זניחה).
מנגנון תרומת הטלטול בעבודה הוא בנזקים מוגדרים ובלתי הפיכים שמצטברים בהדרגה (מיקרוטראומה).
המשקלים של החבילות שהועמסו היו כ-12 ק"ג. לא בכל עבודה פיסית ראוי שיוכר קשר סיבתי למחלת גב תחתון. מספר מחקרים רציניים מאוד הגיעו למסקנה שהשפעת עבודות פיסיות על גרימת מחלות גב תחתון היא קטנה מאוד יחסית להשפעת גורמים אחרים ובראשם הורשה גנטית.
למשל מחקר התאומים המפורסם... ... שהראה שהגנטיקה הינה הגורם הסיבתי העיקרי למחלות גב תחתון והעיסוק נמצא כגורם על השפעה שולית בלבד.
או סקירת ספרות נרחבת ביותר של Wai... ...שמצא שברוב המחקרים אין תמיכה לקשר סיבתי כזה, להוציא עדות חלקית לקשר סיבתי כשהמשאות שהורמו היו מעל 25-35 ק"ג.
לשאלת הנהיגה על מלגזה: מדובר בנהיגה בתוך מחסן ואל המשאית. לא מדובר בנהיגה בתנאי שטח, גם אם הרצפה לא היתה חלקה ויש בה מהמורות.
להערכתי במקרה זה תרומת העבודה למחלת הצוואר והגב אינה משמעותית והיא פחותה מ-20%".

הצדדים קיבלו רשות להגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה. התובע ביקש להעביר 12 שאלות הבהרה למומחה, והנתבע התנגד להעברתן. בהחלטתי מיום 8.1.20 התבקש המומחה לענות על שאלת הבהרה יחידה והיא:
אנא פרט מהי האסמכתא בספרות הרפואית לקביעתך בתשובתך לשאלה ב', בדבר היעדר תרומה ממשית של סיבוב הצוואר לאחור להתפתחות נזקים בלתי הפיכים לצוואר.

ביום 23.1.20 התקבלה תשובת המומחה לשאלת ההבהרה שלפיה:
מהלך העניינים אינו ש"יאושר קשר סיבתי בין עיסוק למחלה אם אין מאמר ששלל זאת". לא כל עבודה וכל עיסוק נבדקו ונחקרו, ופעמים רבות יש להפעיל שיקול דעת וניסיון תוך הכרת המחלה ותאור העיסוק בהחלטת בית הדין.
כדי שיוכר קשר סיבתי במנגנון מיקרוטראומה לא מספיק שאדם מבצע תנועות חוזרות. נחוץ שיגרמו נזקים חוזרים ובלתי הפיכים. נזקים כאלה לא קורים רק מעצם התנועה של הצוואר. דרוש שיעברו כוחות או עומסים שיגרמו נזקים.
עם זאת, לנושא תנועות הצוואר יש בכל זאת התייחסות בספרות הרפואית.
אציין שני מאמרים שבדקו תלונות על כאב צוואר בהקשר של פעילות ועבודה.
Aries, Physical risk factors for neck pain, Scan J Work Envir Helath, 2000:26(1)7-19 במאמר בוצע סקר ספרות נרחב. המסקנה היתה שאין עדות ברורה לקשר סיבתי בין תנועות יישור וסיבוב הצוואר לכאב, ואין עדות לקשר כזה בתנועות כיפוף וישור.
Aries, Are neck flextion, neck rotation, and sitting at work risk factors for neck pain? Occup Environ Med 2001:58:200-207 במאמר מצויינת "עדות מסויימת" ליותר תלונה על כאב כשאדם יושב בכיפוף הצוואר יותר מ70% מיום העבודה. לא נמצא קשר בין כאב בצוואר לתנועות סיבוב.

ביום 27.2.20 ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה. הנתבע התנגד מהטעמים שיפורטו בהמשך.

ככלל, המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה היא כי "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (ראו בר"ע 29316-03-13 חיים עובדיה – המוסד לביטוח לאומי (23.3.2015) וכן בר"ע 7210-02-16 נעמי צוק – המוסד לביטוח לאומי (18.4.2016).

נוסף על כך, ובהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית הדין לעבודה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, דרך המלך אשר נקבע בפסיקה היא הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת:
הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי (13.4.1995)); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי (1987))...; האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא...; האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.
עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עבל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (8.3.2010). (ראו בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (2.6.2011) וכן בר"ע 60775-12-12 אמיר קושניר – המוסד לביטוח לאומי (17.9.2013)).

עוד נקבע כי במקרים המתאימים, בהעדר תשובה מניחת דעת של המומחה לשאלות ההבהרה, יש לאפשר להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות ובכך יש למצות, ככלל, את הליך מינוי המומחה (ראו עב"ל(ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – בן סימון (8.3.2010)).

להלן נדון בכל אחת משאלות ההבהרה:
שאלה 1

התובע יליד 1977. האם הנך מסכים כי לאור גילו הצעיר ועל פי תיקו הרפואי התובע לא סבל משינויים ניווניים או מבעיות כלשהן בגב טרם שנת 1997 (השנה בה החל לעבוד אצל מעסיקתו)?

הנתבע התנגד מן הטעם כי התובע בן למעלה מ-40 שנה ואיננו כה צעיר כמתואר בשאלה. כמו-כן, לטענת הנתבע, ממילא אין המומחה מציין שלתובע עבר רפואי בתחום הגב ולא הועלתה כל סברה שכזו ולפיכך השאלה מתייתרת.

המומחה קבע כי לתובע כאבים בגב התחתון ובצוואר, בגבו התחתון פריצות דיסק ובצווארו בלטי דיסק ובקע. המומחה לא ציין כי התובע סבל משינויים ניווניים או מבעיות כלשהן בגב לפני העסקתו, לפיכך לא ברור מה מבקשת השאלה להבהיר.
השאלה לא תועבר למומחה.

שאלה 2

התובע עבד כמכין הזמנות מעל עשור, הרים ארגזים של כ-17 ק"ג מהרצפה למשטחים וכל זה במשרה מלאה, האם הינך מסכים כי עבודה כגון זו עם הרמת ארגזים כשגרת עבודתו כרוכה בפעולות חוזרות ונשנות ובעומסים תמידיים על הגב?

הנתבע התנגד מן הטעם כי הנתונים בשאלה אינם נכונים ומשקל הארגזים שהרים התובע היה כ-12 ק"ג (סעיף 3(3) להחלטת בית הדין מיום 8.11.19). נוסף על כך, טען הנתבע כי ממילא התייחס המומחה לנשאל שם בחוות דעתו בסעיף ד' ולפיכך אין מקום לשאלה.

כאמור, הצדדים הסכימו כי התובע לקח ארגזים שמשקלם הממוצע היה כ-12 ק"ג (ולא 17 ק"ג כפי שמופיע בשאלה). על כן, השאלה לא מבוססת על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין. מעבר לכך, המומחה התייחס לשאלה בחוות דעתו וקבע כי "לא בכל עבודה פיסית ראוי שיוכר קשר סיבתי למחלת גב תחתון". הלכה היא כי לא כל עבודה מאומצת מהווה תשתית להכרה במיקרוטראומה. השאלה לא מבהירה דבר, לכן לא תועבר למומחה.

שאלה 3

לאור גילו הצעיר של התובע ותיקו האורטופדי אשר לא מדגים כל בעיית ע"ש בעברו, האם ניתן לומר כי התפתחות הליקוי בע"ש הינו עקב הצטברות נזקים זעירים כפועל יוצא מעבודתו כפי שתואר לעיל?
הנתבע התנגד מן הטעם שהמומחה מבהיר כי לא היה די במשקל הארגזים שהרים התובע ומשאין מדובר בנהיגה בתנאי שטח. הנתבע ציין כי תשובת המומחה עניינית בהירה ומקצועית ומתבססת על הנתונים העובדתיים כפי שנקבע בהחלטת בית הדין.
אני מקבלת את טענת הנתבע שלפיה המומחה נתן תשובה עניינית לשאלה זו. המומחה קבע כי הרמת משאות כבדים וטלטול גב בנסיעה בתנאי שטח תורמת תרומה להתפתחות מחלת הגב התחתון. עוד קבע כי לא בכל עבודה פיסית ראוי שיוכר קשר סיבתי למחלת גב תחתון. בעניין הפגיעה בצוואר קבע כי סיבוב הצוואר בזמן נסיעה לאחור לא מעביר כוחות ניכרים לצוואר ואין לו תרומה ממשית להתפתחות נזקים בלתי הפיכים בצוואר. המומחה סיכם כי להערכתו במקרה דנן תרומת העבודה למחלת הצוואר והגב אינה משמעותית והיא פחותה מ-20%. השאלה אינה נדרשת לשם הבהרת חוות הדעת. על כן, אין להעביר שאלה זו למומחה.

שאלה 4

האם ניתן לקבוע כי נסיעה במלגזה (בדומה לטרקטור) על משטח אספלט לא ישר מוגדרת כעבודה בתנאי רעד?
ככל ולא – אנא פרט איזה עבודה כן מוגדרת כך.

הנתבע התנגד מן הטעם כי המומחה משיב בבהירות ובאופן חד משמעי לנשאל בסעיף ד' סיפא לחוות דעתו.

המומחה קבע כי מדובר בנהיגה במלגזה בתוך מחסן ואל המשאית. כמו-כן, הוא קבע כי לא מדובר בתנאי שטח גם אם הרצפה לא הייתה חלקה ויש בה מהמורות. שאלה זו אינה תורמת לבירור השאלה העומדת לדיון ואינה מכוונת להבהיר את חוות הדעת של המומחה, לפיכך אין להעבירה למומחה. המומחה קבע במפורש כי לא מדובר בתנאי שטח.

שאלה 5

התובע עבד כמלגזן במלגזה חשמלית מעל עשור במשרה מלאה, והסיע כ-300 משטחי סחורה ביום. במשך רוב שעות העבודה על התובע היה לנסוע לאחור ועל כן נדרש היה להטות צווארו ולאחור מס רב של פעמים בכל נסיעה. האם הנך מסכים כי המלגזה הינה בתנועה כמעט מתמדת?
ככל וכן – האם הנך מסכים כי טלטול מתמיד ותנועות חוזרות יכולות להוביל למצבו הצווארי של התובע?
ככל ולא – אנא פרט כיצד תנועות רבות לאחור ולפנים אינן גורמות לנזק בע"ש צווארי?

הנתבע התנגד מן הטעם כי אין מקום לשאלה 5 כשהמומחה משיב עליה בחלקו השני של סעיף ב' לחוות הדעת.

המומחה אכן השיב לשאלה זו בחוות דעתו המפורטת וקבע כי סיבוב הצוואר בזמן נסיעה לא מעביר כוחות ניכרים לצוואר ואין לו תרומה ממשית להתפתחות נזקים בלתי הפיכים בצוואר (לכל היותר לטראומה זניחה). כמו כן המומחה השיב שוב לנושא זה במסגרת שאלת ההבהרה שהופנתה אליו. לפיכך, אין להעביר את השאלה למומחה.

שאלה 6

לאור גילו הצעיר כאמור, מצבו האורטופדי טרם תחילת העסקתו ותנאי עבודתו, האם ניתן לומר כי השפעת תנאי עבודתו על פגימותיו עולה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?
ככל ולא – האם ניתן לומר כי עבודתו האיצה משמעותית את התפתחות הליקוי בע"ש של התובע?

הנתבע התנגד מן הטעם כי שאלה 6 חוזרת על שנשאל כבר בשאלות הקודמות ותגובת הנתבעת מופיעה לעיל.

המומחה אכן השיב לשאלה זו והתייחס בחוות דעתו המפורטת לנושאים אלה. המומחה ציין כי מחקרים רציניים הגיעו למסקנה שהשפעת עבודות פיסיות על גרימת מחלות גב תחתון היא קטנה מאוד יחסית להשפעת גורמים אחרים ובראשם הורשה גנטית. עוד ציין כי מחקר מפורסם הראה שגנטיקה היא הגורם הסיבתי העיקרי למחלות גב תחתון והעיסוק נמצא כגורם עם השפעה שולית בלבד. במקרה דנן, קבע המומחה כי תרומת העבודה למחלת הצוואר והגב אינה משמעותית והיא פחותה מ-20%. השאלה אינה נדרשת לשם הבהרת חוות הדעת, לפיכך אין להעבירה אל המומחה.

שאלה 7

האם העובדה כי בעיות בע"ש של התובע אשר החלו רק לאחר שנות עבודה מרובות יכולה להצביע על כך שעבודתו היא שגרמה באופן משמעותי למצבו האורטופדי היום?

הנתבע התנגד מן הטעם כי שאלה 7 חוזרת על שנשאל כבר בשאלות הקודמות ותגובת הנתבע מופיעה לעיל.

המומחה השיב לשאלה זו בסעיפים ב' וג' לחוות הדעת אך קבע כי להערכתו תרומת העבודה למחלת הצוואר והגב אינה משמעותית והיא פחותה מ-20%. על כן, אין להעביר את השאלה למומחה.

שאלה 8

האם לדעתך – לו תנאי עבודתו של התובע היו שונים ולא היה מבצע פעולות חוזרות ונשנות כגון אלו שביצע, היה סובל בגילו הכה צעיר מליקוי קליני כגון הליקוי שנגרם לו?

הנתבע התנגד מן הטעם כי אין מקום להפניית שאלה 8 משום שעסקינן בשאלה היפותטית המבוססת על השערות.

אני מקבלת את טענת הנתבע. אכן מדובר בשאלה תאורטית ולכן אין להעבירה למומחה.

סוף דבר:

במקרה דנן, אין הצדקה להעביר את שאלות ההבהרה הנוספות למומחה. המומחה נתן חוות דעת בה התייחס למבוקש בשאלות הבהרה אלה. זאת, בהתבסס על העובדות המוסכמות שהועברו אליו. השאלות שנשאלו על ידי התובע אינן נדרשות להבהרת חוות דעתו של המומחה ויש בהן משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

בקשת התובע נדחית.
הוצאות הצדדים ישקלו בסיום ההליך.

13. סיכומי התובע יוגשו בתוך 14 ימים. סיכומי הנתבע 14 ימים לאחר מכן.

ניתנה היום, א' ניסן תש"פ, (26 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יוסי בארי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: