ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קורין לב נגד ארז יומטוב :

בפני כבוד ה שופטת מרי יפעתי

תובעת

קורין לב

נגד

נתבע
ארז יומטוב

פסק דין

תביעה שטרית לביצוע שיק על סך של 30,000 ₪.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים:

1. התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה, בתיק 522421-03-16, שיק על סך 30,000 ₪ המשוך על ידי הנתבע, זמן פירעונו הנקוב 8.12.15 (להלן השיק).
התובעת היא הנפרעת בשיק.

2. אין חולק כי השיק נמסר על ידי הנתבע לאודי מלול, בעלה של התובעת באותם ימים בטרם התגרשו בני הזוג (להלן אודי). בין הנתבע ואודי שררו יחסי חברות.
אין חולק כי השיק נמסר ללא שם נפרע וכי התובעת היא שרשמה את שמה כנפרעת בשיק.

3. המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן לעסקת היסוד בין הנתבע ואודי במסגרתה נמסר השיק והן ביחס לנסיבות בהן הגיע השיק לידי התובעת.

בתמצית, טוענת התובעת כי הנתבע היה חייב לאודי כספים רבים בשל הלוואות שהנתבע נטל מאודי. הנתבע מסר את השיק לאודי כנגד כספים שאודי הלווה לו.
לגרסת התובעת בעדותה, אודי מסר לה את השיק, היא רשמה את שמה כנפרעת בשיק בנוכחות אודי, והשיק הופקד על ידיהם בחשבון המשותף.

מנגד, טוען הנתבע כי מסר את השיק לאודי לבקשתו וכטובה בין חברים. השיק נועד לשמש כשיק ביטחון לצד ג', מוכר רכב, בעסקה לרכישת רכב שאודי ביקש לרכוש. לגרסתו, מסר לאודי את השיק בחודש נובמבר 2015 עם תאריך פירעון 8.12.15 והותיר, לבקשת אודי, את שם הנפרע ריק. אודי הבטיח לו כי השיק יימסר למוכר הרכב עד להשלמת העסקה, ולאחר השלמתה י שיב אודי את השיק לנתבע.
הנתבע מסר לאודי את השיק עם תאריך פירעון 8.12.15 והותיר לבקשת אודי את שם הנפרע פתוח. לטענת הנתבע, לאחר השלמת העסקה פנה מספר פעמים לאודי שישיב את השיק וזה הבטיח לו כי לא יעשה שימוש בשיק. בסמוך למועד פירעון השיק פנה אליו אודי וסיפר לו כי התובעת, עמה היה מצוי באותה העת בסכסוך גירושין קשה, גנבה ממנו את השיק ומסרבת להשיבו. אודי ביקש מהנתבע לבדוק האם השיק הופקד בבנק ולבטל את השיק. הנתבע פנה לבנק, הגיש תצהיר המפרט את השתלשלות העניינים והשיק בוטל. לטענת הנתבע, אודי חזר והתחייב בפניו כי ישיב לו את השיק. הנתבע הופתע לגלות כי התובעת הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

4. לאחר שההתנגדות שהגיש הנתבע כנגד ביצוע השיק התקבלה, הועברה התביעה להתברר בהליך סדר הדין המהיר.
התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית וכן תצהירי העדים מטעמה; אודי, אביו של אודי גבי מלול, שי אלקלעי ודוד סרוסי. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

5. זה המקום לציין כי לדיון הראיות שהתקיים ביום 24.2.20 התייצב ב"כ התובעת ללא התובעת והעדים מטעמה. ב"כ התובעת עתר לדחיית הדיון מהטעמים המפורטים בפרוטוקול הדיון מיום 24.2. לאחר שניתנה החלטתי הדוחה את הבקשה ונקבע כי דיון הראיות יתקיים במועדו, נערכה הפסקה בדיון על מנת שהתובעת ועדיה יתייצבו לדיון. בסופו של דבר התייצבו באולם בית המשפט התובעת ואודי בלבד ונטען כי יתר העדים אינם יכולים להתייצב.
בדיון הראיות העידו התובעת ואודי וכן העיד הנתבע. לאחר שמיעת העדויות, הסכימו הצדדים כי יתקיים דיון נוסף לצורך שמיעת עדותו של שי אלקלעי. לבקשת ב"כ הנתבע, זומן לאותו המועד גם המצהיר מטעם התובעת גבי מלול, אביו של אודי.
לבקשת הצדדים, נקבע דיון נוסף לשמיעת שני העדים ליום 9.3.20 בשעה 12:30 וכן לשמיעת הסיכומים בעל פה.
לדיון שהתקיים ביום 9.3.20 לא התייצבו שני העדים מטעם התובעת. ב"כ התובעת הודיע כי אין בכוונת העד גבי מלול להתייצב לדיון ואילו העד הנוסף, שי אלקלעי, בדרכו לבית המשפט. לאחר המתנה של כארבעים דקות ומשלא התייצב העד, נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו ולאחר ששמעתי העדויות וטיעוני הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן טעמיי.

7. תחילה יש להידרש למעמד התובעת בשיק.
התובעת אינה בגדר אוחזת כשורה בשיק. די בכך כי התובעת אישרה כי היא זו שרשמה את שמה כנפרעת בשיק על מנת לקבוע כי מעמדה אינו של אוחזת כשורה, ואין כל צורך ל הידרש לבחינת יתר תנאי האחיזה כשורה ובכלל זה תום לב ומתן ערך בעד השיק.

שם הנפרע בשיק הוא יסוד חיוני של השטר. התובעת, אם כן, נטלה לידיה מסמך שאינו שטר ורק בהשלמתה את שם הנפרע הפכה אותו לשטר.
בע"א (ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן נקבע כי : " במקרה דנן נטלה המערערת את המסמך כשחסר בו שם הנפרע, שהוא יסוד חיוני של השטר לפי סעיף 3(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]. המערערת נטלה לידיה מסמך שאינו שטר, ובהשלמתה הפכה אותו לשטר. לבטח אין לומר שהמערערת נטלה לידיה שטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, ולפיכך אין מתקיימים תנאי סעיף 28(א) לפקודה. שטר שאינו שלם ותקין על פי מראהו, לא כל שכן מסמך שאינו מהווה שטר, אינם יכולים לזכות את האוחז בהגנה שמקנה לו מעמד של אוחז כשורה מכוח סעיף 37(2) לפקודה " (ההדגשה שלי –מ.י).

8. למעשה, אין חולק כי התובעת והנתבע הינם בגדר "צדדים רחוקים" שכן התובעת אינה צד לעסקת היסוד בגינה נמסר השיק. משכך, ומאחר והתובעת אף אינה בגדר " אוחז כשורה", הרי שזכויותיה בשיק כפופות לטענות ההגנה של הנתבע כלפי הצד הקרוב לעסקת היסוד.

9. סעיף 29(א) לפקודת השטרות קובע כי כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה שנעשה צד לו בעד ערך. בשל חזק ה זו, נטל ההוכחה הינו על הנתבע הטוען להעדר תמורה או לכישלונה.
בענייננו, כפי שיפורט להלן, עולה מהראיות כי התובעת לא נתנה ערך בעד השיק ולמעשה, היא גם אינה טוענת אחרת. משכך, התובעת אינה בגדר "אוחזת בעד ערך" אלא לכל היותר מעמדה כשל אוחז "סתם".
בנסיבות אלה, ומשלא עומדת לתובעת חזקת התמורה, הקבועה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות, הרי שנטל השכנוע ונטל ההוכחה מוטל לפתחה מתחילת ההליך ועד סופו.
10. כפי שיפורט להלן, איני סבורה כי התובעת עמדה בנטל המוטל לפתחה. גרסת התובעת ואודי בכל הנוגע לעסקת היסוד היתה גרסה בלתי מפורטת ובלתי מבוססת שאף לא נתמכה בראיות כלשהן. מעבר לכך, עדותם בכל הנוגע לנסיבות בהן הגיע השיק לידי התובעת התבררה כגרסה בלתי מהימנה, בלשון המעטה, ונסתרה על ידי התובעת בעצמה ובראיות שהוצגו מטעמה. בראיות התובעת לעניין זה היה כדי לחזק את גרסת הנתבע לפיה השיק בוטל על ידו לבקשת אודי ולאחר שהתובעת נטלה את השיק מאודי ללא רשות.

ודוק, מדובר בעניין מהותי למחלוקת בין הצדדים שכן יש בו כדי להשליך על טיב אחיזתה של התובעת בשיק וכן להשליך על מידת המהימנות שיש לייחס לגרסאות הצדדים באשר לעסקת היסוד.
ואולם, גם לו אניח כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבע, הרי ששקילת הראיות מובילה למסקנה כי הנתבע הצליח להרים הנטל המוטל לפתחו ולכל הפחות את הנטל הראשוני.

11. גרסתו של הנתבע מתחילת ההליך ועד סופו היתה אחת; השיק ניתן לאודי כשיק בטחון בלבד לצורך ביצוע עסקת רכישת רכב מול צד ג'. עם תשלום תמורת הרכב לצד ג' היה על אודי להשיב את השיק לנתבע. אלא שאודי הודיע לנתבע כי השיק נגנב על ידי התובעת ויש לבטלו בבנק.
כבר לתצהיר התומך בהתנגדות צירף הנתבע מסמכים הנוגעים לעסקת הרכב, תצהיר שהגיש לבנק בזמן אמת לצורך ביטול השיק וכן תכתובת מסרונים. לטענת הנתבע מדובר בתכתובת מסרונים בינו לבין אודי. תכתובת זו נוגעת הן לביטול השיק לאחר שזה ניטל על דיי התובעת מאודי ללא רשותו. כמו כן, האמור בתכתובת זו אף מלמד כי הנתבע כתב כבר אז לאודי כי התחייב להחזיר לו את השיק.

12. הגם שגרסת הנתבע בתצהירו והראיות שצירף לתמיכה בגרסתו עמדו בפני התובעת ואודי עת הגישו ראיותיהם, לא ניתן מענה נדרש מצדם לגרסת הנתבע. מעבר לכך, אף לא ניתנה גרסה סדורה וברורה ביחס לעסקת היסוד בגינה נמשך השיק.

התובעת בתצהירה ובעדותה לא ידעה ליתן פרטים כלשהן על עסקת היסוד. למעט הטענה כי הנתבע חייב כספים לאודי בשל הלוואות שאודי נתן לו, לא פורט בגין איזו הלוואה ניתן השיק, תנאי ההלוואה, סכומה, מועד פירעונה וכיוצ"ב. התובעת אישרה בעדותא היתה לה כל נגיעה להתנהלות בין אודי לנתבע.
אלא שגם אודי בתצהירו לא הציג כל גרסה סדורה בכל הנוגע לעסקה בגינה נמסר השיק. למעט טענה כללית כי הנתבע היה חייב לו כספים בגין הלוואות, לא הוצגה כל תשתית עובדתית או ראייתית להלוואות שניתנו, מועד פירעונן, הסכומים שהוחזרו, כנגד איזו הלוואה ניתן השיק וכיוצ"ב. עדותו של אודי באשר לסכומים שניתנו על ידו לנתבע ומקור הכספים, כלל לא בא זכרם בתצהיר וממילא לא הובאה ראיה חיצונית לתמיכה בהן. מעבר לכך, בגרסתו של אודי אף התגלעו סתירות בכל הנוגע למטרת מסירת השיק על ידי הנתבע. בעדו שבסעיף 2 לתצהירו טען אודי כי השיק ניתן כהחזר להלוואה לצורך הפקדתו בבנק לפירעון, הרי שבחקירתו העיד כי השיק ניתן כשיק לביטחון רק ובמידה והכסף לא יוחזר יפרע את השיק. למותר לציין כי לא פורט כלל מה היו תנאי ההלוואה, מועד פירעונה, ומתי השתכלל התנאי הגלום בשיק שניתן לביטחון.
זה המקום לציין כי גם אם היה מוכח בראיות כי הנתבע חייב כספים כלשהם לאודי בגין הלוואות שניתנו אין בכך די, שכן גרסת התובעת והגנת הנתבע נבחנת אך ביחס לשיק הספציפי מושא התביעה.

13. זאת ועוד, כפי שצוין לעיל עדות התובעת ואודי בכל הנוגע לנסיבות בהן הגיע השיק לידי התובעת הותירה רושם של עדות מתואמת בלתי מהימנה וזאת בלשון המעטה. התובעת העידה לעניין זה כי: " ... ארז היה חייב לו את הכסף בשיק, אני ואודי ישבנו בבית ואודי אמר לי להפקיד את השיק, כתבתי את השם שלי, הלכנו ביחד לבנק פועלים והפקדנו את השיק, מכאן והלאה לא יודעת" (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 24-26). אודי העיד כי בינו לבין התובעת לא היתה מחלוקת בקשר לשיק וכי שניהם הלכו יחד לבנק והפקידו א ותו בחשבון המשותף.

אלא, שעדות זו עמדה בסתירה הן לגרסת התובעת בכתבי בי דין שהוגשו על ידה והן בראיות האחרות מטעמה.
כך, בתגובה שהגישה התובעת לבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות (סעיף 11 לתגובה) נטען מפורשות כי התובעת נטלה את השיק לפני הגירושין והפקידה בחשבונה ומשכך: ".. אודי פנה אל החייב (הנתבע – מ.י.) כדי לבטלו על מנת שזו לא תהנה מהכספים". עוד נטען כי לאחר שאודי והתובעת יישרו את ההדורים הצהירו בהסכם הגירושין ביניהם כי הכספים אשר ייגבו מהשיק יועברו לאודי.

כך גם הצהיר העד מטעם התובעת שי אלקלעי בתצהירו : " אני יודע שגרושתו של אודי, קורין לב, לקחה את הצ'ק שהיה שייך לאודי ולכן אודי ביקש מארז לבטל את הצ'ק כדי שהיא לא תהנה מהכסף, באותם ימים הם עמדו לפני פירוק המשפחה". כך גם הצהיר גבי מלול אביו של אודי בתצהירו : " פתאום ארז החליט שהוא לא משלם וביטל את השיק, נכון שאודי אמר לו לבטל בגלל שלפני הגירושין הצ'ק נלקח והוא פחד שהגרושה תהנה ממנו, אבל לבסוף הדבר הוסדר באמצעות הסכם גירושין".

14. הנה כי כן, גרסת התובעת בתגובה לבקשה להארכת המועד וגרסת העדים מטעמה בתצהירים שהוגשו עומדים בסתירה חזיתית לעדויות התובעת ואודי לעניין זה. למעשה, עדותם של התובעת ואודי לעניין זה היתה עדות שקרית.

בכך יש כדי לחזק את גרסת הנתבע שנתמכה, בין היתר, בתכתובת המסרונים בינו לבין אודי. ב"כ התובעת טען כי לא ניתן להסתמך על תכתובות אלו מאחר ולא ניתן לדעת מי שלח את ההודעות ומי הנמען. ואולם, אודי בתצהירו כלל לא התייחס לתכתובות אלו ולמעשה, לא שלל אותן. זאת ועוד, עדותו של אודי לגבי תכתובות אלו היתה עדות מתחמקת. ניסיונו של אודי לטעון כי התכתובת זויפה על ידי הנתבע, מקום בו האמור בה נתמך דווקא בראיות שהציגה התובעת עצמה, היה תמוה וה ותיר רושם בלתי מהימן.

בנסיבות אלה, יש להעדיף את גרסת הנתבע כי אכן מדובר בתכתובת אותנטית בינו לבין אודי. ודוק, מהדברים העולים מהתכתובת יש כדי לחזק את גרסת הנתבע לפיה היה על אודי להשיב לו את השיק.

15. זאת ועוד, קיימת חזקה ראייתית כי מי שמשקר ביודעין בדבר אחד משקר בכל עדותו. כלל זה כונה בפסיקה "חזקת השקר". מדובר בחזקה שבשיקול דעת הערכאה הדיונית המופעלת במקרה בו בעל דין מוסר ביודעין עדות שקרית בנושא מרכזי להתדיינות המצוי בליבת המחלוקת. כאשר מדובר בעדות של בעל דין שנפגמה בשקר מכוון אין כל אפשרות שבית המשפט יוכל לסמוך את ידיו על אותה עדות.
ראה לעניין זה פסק דינו של כבוד השופט שטיין בע"א 765/18 שמואל חיון נ. אלעד חיון ואח' (פורסם בנבו) המנתח את הכללים העומדים בבסיס "חזקת השקר". בפסק דין זה נקבע כי שקרים של בעל דין הנוגעים לעניינים המצויים בליבת המחלוקת הם לבדם צריכים היו לשמש בסיס לדחיית תביעתו ללא צורך בניתוח ראיות נוספות.

בענייננו, עדותה השקרית של התובעת בכל הנוגע לנסיבות בהן הגיע השיק לידיה יש בה כדי להשליך על מידת המהימנות שיש לייחס לגרסתה בכלל.

מעבר לכך, התנהלות התובעת ואודי במהלך ניהול התביעה, כפי שפורט לעיל, מעוררת אף היא תמיהות וסימני שאלה ויש בה כדי להשליך גם על מידת תום הלב בניהול ההליך.

16. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

תיק ההוצאה לפועל שמספרו 522421-03-16 ייסגר.

לעניין ההוצאות, בשים לב להתנהלות התובעת ואודי בהליך זה, כפי שפורט לעיל, ומספר הדיונים שהתקיימו, אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבע בסך של 1,200 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר תש"פ, 24 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קורין לב
נתבע: ארז יומטוב
שופט :
עורכי דין: