ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרקעי תקשורת בע"מ נגד אריה בר :

בפני כבוד ה שופטת הלית סילש

מבקשת-תובעת

מרקעי תקשורת בע"מ

נגד

משיבים- נתבעים

  1. אריה בר
  2. ברטופ ניהול והשקעות בע"מ
  3. קופרלי ושלום השקעות בע"מ
  4. לביא גיאת
  5. זיו האפט , רואי-חשבון
  6. מגדל טופ - נדל"ן בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובעת למתן סעדים זמניים המופנים כלפי הנתבעים 1-3, לרבות על דרך של מינויו של מנהל נוסף לנתבעת 6 (להלן: "החברה ") לצדו של הנתבע 1, הקניית זכויות חתימה בחברה למבקשת, ומניעת דיספוזיציה בנכס מקרקעין אשר לשיטת המבקשת נטל הנתבע 1 שלא כדין מהחברה את המימון לרכישתו .

ברקע הבקשה כתב תביעה שהוגש על ידי המבקשת במסגרתו נטען לקיפוחה המתמשך של המבקשת כמי שמחזי קה ב-33% ממניות החברה, וזאת על ידי המשיבים 1-3 או מי מהם, ותוך סיוע פעיל ועקבי של המשיבים 4-5 אשר הינם רואי החשבון של החברה.

במסגרת הבקשה לסעדים זמניים נטען כי קיימות ראיות מהימנות, ואף למעלה מכך, לקיומה של עילת תביעה טובה שיש למבקשת כלפי המשיבים, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לכיוונה מקום בו היא יכולה להשתתף בניהול החברה ועסקיה, ונגרם לה נזק בלתי הפיך ככל שחולף הזמן.
כל זאת, מקום בו מתן הסעד לא יגרום למשיבים לנזק כלשהו.

המשיבים 1-3 התנגדו לבקשה וטענו כי לא מתקיימים תנאי הוראות הדין לצורך מתן הסעדים המבקשים, או איזה מהם.
בגוף התשובה נטען כי סיכויי התביעה נמוכים מאוד, וכי מאזן הנוחות מחייב דחיית הבקשה, וזאת בין היתר בהינתן המועד בו הוגשה.
המשיבים 4-5 טענו כי מקום בו הסעדים הזמניים התבקשו כנגד המשיבים 1-3, אין הם נדרשים לבקשה לגופה.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה, כמו גם כתב התביעה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן;

נקודת המוצא של ההליך המשפטי הינה כי סעדים ניתנים בסיומו של ההליך המשפטי , ובכפוף לתוצאותיו.
משכך, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות קודם שיימצא להיעתר לבקשה לסעדים זמניים.

עם זאת, גם המחוקק הכיר באפשרות קיומו של צורך במניעתם של שינויים אשר תוצאתם סיכול ביצועו של פסק הדין, אם וככל שיימצא לתתו, או כי מימושו של פסק הדין לא יהיה עוד אפשרי. (לעניין זה ראה אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 908-909 (מהדורה 11, 2013) (להלן: "גורן"); יואל פרייליך סעדים זמניים ומיידיים במשפט העסקי 56 (2013) (להלן: "פרייליך"); ד. שוורץ סדר דין אזרחי 245 (2007); ע"א 732/80 ארנס נ' "בית אל - זכרון יעקב", פ"ד לח(2) 645, 652.

בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי"), בבואו של בית המשפט לבחון בקשה לסעד זמני, הוא נדרש ליתן דעתו לשלושה יסודות עיקריים: קיומה של עילת תביעה (על בסיס ראיות לכאורה בלבד); מאזן הנוחות, ושיקולי יושר וצדק. (לעניין זה ראה גורן, בעמ' 912-913; פרייליך, בעמ' 45; רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין ופיתוח, פ"ד מט(1) 730, פס' 12 לפסק דינו של השופט לוין (2005); רע"א 3071/10 רידר נ' ל. רפאל חברה לבניין בע"מ, פס' 14 לפסק דינה של השופטת נאור (פורסם בנבו, 20.5.2010) (להלן: " פרשת רידר"); ע"א 8415/07 חברת אנ.די סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פס' 7 להחלטתו של השופט מלצר (פורסם בנבו, 24.10.2007)).

שני היסודות אשר נזכרו לעיל, מאזן הנוחות וקיומה של עילת תביעה אינם נבחנים בריק, אלא כי מתקיימים ביניהם יחסי גומלין אשר כונו בפסיקה "מקבילית הכוחות", על פיה ככל שהתרשמות בית המשפט הינה כי להליך סיכויי הצלחה גבוהים כן עשויה לפחות חשיבות דרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. (לעניין זה ראה גורן, בעמ' 861-862; פרשת רידר, בפס' 14; רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר, פס' 23-24 להחלטתו של השופט סולברג (פורסם בנבו, 28.12.2015); רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי, פס' 24 להחלטתה של הנשיאה נאור (פורסם בנבו, 20.9.2011).

לשתי סוגיות אלו מצטרף גם הצורך בבחינת הבקשה כולה ב-"מסננת" של דיני היושר כמו גם מתן הדעת למהות הסעדים אשר התבקשו בכתב התביעה, אל מול אלו המבוקשים במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, ומועד הגשתה של הבקשה והנתונים העובדתיים הנזכרים בה.

סיכויי ההליך

באשר לסיכויי ההליך, אקדים ואבהיר כי בחינתם של אלו נעשית לעת הזו באופן לכאורי בלבד, ואין בה משום קביעת מסמרות, אלא כי היא באה לשרת את הבקשה בלבד. (לעניין זה מופנים הצדדים לע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר פ"ד נו(1) 529).

נהיר כי ההכרעה במחלוקות לגופן בין הצדדים, תחייב מטבע הדברים, בירור ראייתי נרחב, אשר לא ניתן להידרש לו במסגרת הבקשה לסעד זמני.

בזהירות המתבקשת אציין כי דומה שסיכויי ההליך, באופן כללי, מאוזנים. חלק מהסוגיות אשר הועלו במסגרת כתב התביעה מעלות, כשלעצמן , סימני שאלה, ומן העבר השני חלק מהטענות הנקובות בכתב ההגנה נמצאו לכאורה חסרות.

מאזן הנוחות

באשר למאזן הנוחות, מצאתי כי זה נוטה, באופן מובהק, לכיוונם של המשיבים, ולא לזה של המבקשת, וקשור באופן הדוק לסוגיית השיהוי המהותי אשר נמצאה בבקשה עד כדי חוסר הנוחות מעצם הגשתה בשלב זה. ואפרט;

מצאתי את טענות המבקשת בכל הנוגע למאזן הנוחות כטענות כלליות מאוד, עד כדי סתמיות.

אין די בטענה כללית על פיה מאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקשת או כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך ככל והבקשה לא תענה, אלא כי היה על המבקשת להצביע על הצורך, המיידי, במתן הסעד דווקא לעת הזו, מכוחו של חשש לנזק קונקרטי- במועד המיידי.

מבלי שאדרש כלל להכרעה בסוגיות העובדתיות, לא ניתן להתעלם מכך שטענות המבקשת בדבר קיפוח, הפרת התחייבויות והפרת הוראות הדין, מתייחסת לכאורה לאירועים אשר החלו עוד בשנת 2011.

המבקשת לא הצביעה על אירוע פרטני, אשר התרחש לאחרונה ואשר בשלו , ייגרם נזק בלתי הפיך, או כי הדיון בהליך יתייתר אם וככל ולא יינתן הסעד הזמני.

למעשה, האירוע האחרון המהותי אליו ביקשה המבקשת להפנות את שימת הלב, הוא פנייתה בדרישה לקיים ישיבת הנהלה מחודש ספטמבר 2019, אשר לא נענתה ולשיטתה סורבה. אין באותו אירוע כדי להביא להטיית נקודת האיזון לכיוונה של המבקשת.

אני ערה לעובדה כי לטענת המבקשת, מצטרף אירוע זה, להתנהלותם הכוללת של המשיבים או מי מהם, כלפיה.
גם בכך אין בכך כדי לשנות מההתרשמות הלכאורית על פיה חלק ניכר מטענות המבקשת כלפי המשיבים, מתייחסות, לאירועים והתנהלות אשר התרחשו לפני מספר שנים, וכי לא אותר אירוע "מכונן" אשר מכוחו השתנה, דווקא כעת, מאזן האינטרסים בין הצדדים.

זאת ועוד; גם טענות המבקשת לנזקים, הגם מצטברים, מתייחסת במידה רבה לאירועים אשר התרחשו לפני מספר שנים (בעיקר 2015-2016), ולא ברור היה מגוף הבקשה מדוע דווקא כעת, נדרשים אות ם סעדים זמניים, חריגים באופיים.

כל זאת עוד קודם שאדרש לטענות המשיבים באשר לעצם קיומם או היקפם של אותם נזקים נטענים.

תום הלב

32. הנתונים הנוגעים למועדי האירועים ומועדי התרחשות הנזק משליכים לא אך על סוגיית מאזן הנוחות, אלא גם תום ליבם של הצדדים.

בעניין זה קבע כבוד הנשיא אולשן (כתוארו דאז) בע"א 233/53 טהרני נ' גרינברג פ"ד ט (2) 1283:
" צד המחפש עוגן הצלה בעקרונות היושר, עליו להראות כי מצדו נהג לפי הכללים האלה".

69. עיון בפסיקתו של כבוד בית המשפט העליון מלמד כי שיהוי בהגשתה של הבקשה, יש בו, כשלעצמו, משום חוסר תום לב ומשכך, הוא מהווה טעם עצמאי לדחייתה של בקשה לסעד זמני.

זאת ועוד, מקום בו השתהה בעל דין בהגשתה של הבקשה, ייראו אותו כמי שהוא עצמו אינו רואה במתן הסעד הזמני חשיבות של ממש, על כל המשתמע מכך. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 5240/92 חלמיש חב' ממשלתית נ' אשרז עיבוד נתונים פ"ד מז (1) 45)

בתיק זה, התקופה הארוכה ביחס אליה נטענו טענות המבקשת, לא אך שאינן מקימה, כשלעצמה, את הצדקה במתן הסעד הזמני, אלא כי יש בה כדי מלמד על כך שגם המבקשת עצמה לא סברה כי מדובר בסעד שיש להידרש לו בדחיפות, על כל המשתמע מכך.

מיהות הסעד

בבואי להידרש לבקשה מצאתי ליתן את הדעת לשתי נקודות נוספות כדלהלן:

במתן הסעדים הזמניים, ככל ויינתנו כעת , יהא כדי לשנות, מהותית, את אופן ניהול החברה לרבות לעניין זכויות החתימה בחברה. כל זאת מקום בו קיימות בין הצדדים מחלוקות מהותיות, עובדתיות ומשפטיות, וממילא לא ברור כיצד יוכלו בנסיבות אלו הצדדים להתנהל זה לצד משנהו.

הסעדים הזמניים אשר התבקשו, כמעט וזהים לאלו להם עתרה המבקשת במסגרת כתב התביעה.

ביחס לנקודות דלעיל, יש לציין שניים:

על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת שלא יעשה שימוש בכלי של סעד זמני על מנת ליתן בידי בעל הדין את הסעד הסופי המבוקש על ידו במסגרת ההליך, וזאת כל עוד לא הוכחו טענותיו;

בעוד מתן סעד זמני, הוא החריג ל-"דרך המלך" המשפטית במסגרתה יידרש בית המשפט לסעדים אך בסיומו של הבירור המשפטי ובכפוף לממצאיו, הרי מתן סעד זמני המשנה מצב קיים - מהווה את החריג שבחריג.

לא מצאתי כי בתיק זה מתקיימות הנסיבות הנדירות מכוחן יש להיעתר לבקשה על דרך של מתן סעד זמני, המשנה מצב קיים, ומקנה במידה לא מבוטלת את הסעד הסופי אשר התבקש במסגרת ההליך.

בהינתן כל אלו, הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו, בסך של 9,000 ₪.

לצורך קידום ההליך ניתנות בזאת ההנחיות הבאות:

ניתן בזאת צו גילוי מסמכים כללי והדדי לביצוע בתוך 21 יום מהיום. לתצהיר גילוי המסמכים יצורפו העתקי המסמכים הנזכרים בתצהיר, כשהם ממוספרים בסדר רץ, ותוך הפנייה לסעיף הרלוונטי.

אורכן של בקשות מקדמיות, ככל ויוגשו כאלו על ידי מי מהצדדים, לא יעלה על ארבעה עמודים. אורך התשובה לבקשה לא יעלה אף הוא על ארבעה עמודים, והיקף התגובה לתשובה לא יעלה על שני עמודים.

ישיבת קדם המשפט תתקיים במועד שנקבע.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים

ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרקעי תקשורת בע"מ
נתבע: אריה בר
שופט :
עורכי דין: