ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוראל אוחנה נגד חנה ג'ברי :

7
לפני כבוד הרשמת בכירה ורדה שוורץ

המבקש:
אוראל אוחנה

נגד

המשיבה:
חנה ג'ברי

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר שהוא שטר חוב על סך של 20,000 ₪ לפקודת המשיבה חתום על ידי המבקש כערב לפירעונו.
השטר נעשה על ידי מאיר אוחנה, אביו של המבקש, (להלן: "מאיר") להבטחת התחייבויות על פי הסכם שכירות שנכרת בין המשיבה למאיר. (להלן: "השטר").
המשיבה תבעה סך של 15,800 ₪ מסכום השטר בטענה להפרת הסכם השכירות.
המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר וטען כי אין יריבות בין הצדדים מאחר ולא חתם על הסכם השכירות.
עוד טען המבקש כי מעולם לא קיבל התראה בטרם הוגשה הבקשה לביצוע השטר וכי אין בהפרות הסכם השכירות כדי להקים למשיבה עילת תביעה כנגדו.
המבקש הוסיף כי תחילה יש לתבוע את אביו מאיר, עושה השטר, בטרם תוגש תביעה כנגד הערבים.
המבקש הכחיש הפרה כלשהיא של הסכם השכירות וכי אביו ביטל שיק אחד מאחר והמשיבה לא תיקנה פגמים מהותיים בדירה כגון: דליפת גז, דוד שמש וחוטי חשמל גלויים.
לטענת המבקש שילם אביו מאיר סך של 2,000 ₪ לתיקון ליקויים אלה ועל המשיבה להשיבם לידיו.

2. המשיבה הגישה תגובתה להתנגדות וטענה כי בניגוד להוראות הסכם השכירות לא הפקיד מאיר בידיה ערבות בנקאית בסך 10,000 ₪ ולא שילם את דמי שכירות חודש מרץ 2019.
עוד טענה המשיבה כי הפחיתה מסכום דמי השכירות בגין החודש הראשון סך 1,000 ₪ לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים אך מאיר הציג קבלה בסך 390 ₪ בלבד המעידים על תיקון דליפת הגז בלבד.
כמו כן, טענה המשיבה כי ביום 9.7.19 הודיע לה מאיר כי הוא עוזב את המושכר ויחדל לשלם לה שכר דירה.
בתגובתה עתרה המשיבה לחיוב המבקש להביא דייר אחר במקומו של אביו מאיר, לכבד את ההמחאות עד לתום תקופת השכירות, לשלם שכירות בגין חודש מרץ ולהשיב לה 1,000 ₪ שהפקידה בידיו לביצוע התיקונים.
עוד ציינה המשיבה כי מאיר הוא פושט רגל ולכן לא תבעה אותו.

3. במעמד הדיון התייצב גם מאיר אשר הכחיש טענת המשיבה כי בכוונתו לעזוב את הדירה וכי למעט שכירות חודש מרץ, שילם את דמי השכירות החודשיים כסדרם.
מאיר אף טען כי בידיו קבלות המעידות על תיקון ליקויים בעלות של 2,000 ₪ ולמעלה מזה.
עוד הודה מאיר כי מסר למשיבה שיק של בנק הפועלים על סך של 10,000 ₪ אך השיק נקרע בטעות ולכן מסר למשיבה צילום בלבד.
בסוף הדיון הוסכם כי יומצאו קבלות המשמשות בסיס לטענת הקיזוז בגין דמי שכירות של חודש מרץ וכן תומצא הערבות הבנקאית הנדרשת על פי הוראות הסכם השכירות.
עד היום, למרות התחייבות ביצוע של מאיר תוך 21 יום מיום הדיון (9.9.19) לא הומצאו הערבות הבנקאית והקבלות כנדרש.

4. דיון והכרעה:
המשיבה אוחזת בשטר חוב להבטחת התחייבויות השוכר על פי הסכם שכירות מיום 1.2.19.
אין מחלוקת כי המבקש חתם כערב לשטר שנערך לפקודת המשיבה, לפיכך אין יסוד לטענת המבקש כי אין יריבות בין הצדדים.
המבקש אינו צריך לחתום ולהתחייב כלפי המשיבה בהסכם השכירות על מנת להקים למשיבה עילת תביעה כנגדו בעילה השטרית.
לפיכך, טענת המבקש כי אין יריבות בינו לבין המשיבה נדחית.
כך אף טענת המבקש כי היה על המשיבה לתבוע תחילה את עושה השטר.
פרק ב' בחוק הערבות התשכ"ז-1967 הדן בערבותו של ערב יחיד אינו חל אלא על ערבויות שניתנו לנושה העוסק במתן הלוואות במהלך עסקיו הרגיל.
מאחר המשיבה אינה עוסקת כאמור – אין חלות להוראות סעיף 27(א) בחוק הערבות.
יצוין כי ממילא עושה השטר, מאיר, הוא פושט רגל כך שקמה למשיבה בכל מקרה העילה לתביעת הערב (סעיף 27(ב)(1) בחוק הערבות).

5. אין מחלוקת כי מאיר הפר את הסכם השכירות בכך שלא המציא לידי המשיבה ערבות בנקאית בסך 10,000 ₪ אך הפרה זו אינה עילה לתביעת הסכום מהערב אלא רק עילה לביטול הסכם ותביעה לפינוי.
ערבות בנקאית אינה תשלום המחויב על פי הסכם השכירות אלא אמצעי לגביית חובות בלבד דהיינו, ערובה כפי שערבותו של המבקש דנן היא ערובה לתשלום חובות.
אין מחלוקת כי מאיר לא שילם את דמי השכירות של חודש מרץ 2018 וכנגד חוב זה נטענה טענת קיזוז על הוצאות שהוציא מאיר לתיקון ליקויים בדירה ובסך 2,000 ₪ בלבד. אומנם נטען כי מדובר בסכום העולה על סך של 2,000 ₪ אך אין כל פירוט ואין די באמירה סתמית כי מדובר בסכום העולה על הסכום הנקוב.
אין מחלוקת כי המשיבה נתנה בידי מאיר סך של 1,000 ₪, באמצעות הפחתת דמי השכירות בגין החודש הראשון לצורך ביצוע תיקונים במושכר ואין בידי מאיר מסמכים התומכים בטענתו כי אכן השתמש בכספים אלו לשם ביצוע התיקונים למעט סך של 390 ₪ אותם שילם לחברת הגז.

6. עולה מהאמור לעיל כי למשיבה עילת תביעה בגין סכום דמי השכירות של חודש אחד, מרץ 2019 והשבת סך 1,000 ₪ שהפחיתה מדמי שכירות החודש הראשון ובסה"כ 6,800 ₪.
בינתיים הסתבר כי השוכר, מאיר, לא שילם גם דמי שכירות בגין חודשים דצמבר 2019 וינואר 2020 כאשר לטענת המבקש מסרבת המשיבה לקבל והציע להפקידם בקופת בית המשפט.
עולה מהאמור לעיל, כי המבקש מודה בחוב של שלושה חודשי שכירות (מרץ, דצמבר וינואר) ובסך כולל של 17,400 ₪ וטוען טענת קיזוז בסך 3,800 ₪ בגין תיקונים שביצע אביו במושכר אך אלו אינם נתמכים בקבלות המעידות על תשלום למעט סך של 390 ₪ ואף לא יהיו לו קבלות, כפי שהוצהר בתגובה האחרונה שהוגשה על ידו. לפיכך, יהא על המבקש להביא את בעלי המקצוע לעדות כדי להוכיח את סכומי ההוצאה בגינם כאשר אותם בעלי מקצוע אינם מנפיקים קבלות ללקוחותיהם.
לפיכך, ניתנת בזאת רשות להתגונן למבקש בגין הסך של 2,200 ₪ בלבד מהם בתנאי הפקדה בסך 1,810 ₪ בקופת בית המשפט.
מאחר וסכום התביעה הוגבל לסך של 15,800 ₪ ניתנה רשות להתגונן רק על ההפרש בין הסכום בו הודה המבקש לאחר שהפחית מהם את סכומי הקיזוז ובין סכום התביעה.
העירבון יופקד בקופת בית המשפט תוך 15 יום ממועד המצאת החלטה זו לידי בא כוח המבקש.
לאחר ביצוע ההפקדה תוגש הודעת ב"כ המבקש על כך וינתנו הוראות להמשך הדיון.
מומלץ כי הצדדים יגיעו להסכם פשרה באשר לסכום שבמחלוקת ולא ינהלו הליך משפטי בגין סכום זה.
המשיבה רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקש כסדרם, תוך 15 יום ממועד המצאת החלטה זו לידי בא כוחו ובהעדר תשלום, בתיק הוצאה לפועל 509348-03-19, וזאת בגין יתרת סכום התביעה - בסך 13,600 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד א' ואגרה לפי חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 לפי סכום זה וכן הוצאות משפט בגין דחיית חלק זה של ההתנגדות בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אוראל אוחנה
נתבע: חנה ג'ברי
שופט :
עורכי דין: