ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבי כהן נגד ארגמן מתכת בע"מ :

25 ינואר 2020
לפני: כבוד השופט אלעד שביון

התובע:
אבי כהן
ע"י ב"כ עו"ד תומר יוסף
-
הנתבעת:
ארגמן מתכת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד תמיר שטינו ביץ

החלטה

לפניי בקשת התובע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, למתן תשובות לשאלון ולמתן פרטים נוספים (להלן: " הבקשה").

רקע עובדתי:
ביום 4.7.18 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעת במסגרתו טען, בין היתר, כי הנתבעת היא חברה משפחתית שנוהלה במשותף משך שנים רבות בידי התובע, אביו - חיים כהן ואחיו של התובע - יעקב כהן, וכי התובע הוא בעליה של שליש ממנה.
התובע היה אחראי בנתבעת על כל נושא הפיתוח העסקי, ניהול לקוחות וספקים, ניהול הרכישות והשיווק ופיתח את תחום היבוא והמכרזים. לטענת התובע, לאורך שנים, אביו של התובע, חיים כהן הוציא כספים מהנתבעת שלא כדין תוך שהוא מדלדל את נכסיה וזכויות בעליה. העסקתו של התובע הסתיימה בפיטורים שלא כדין שכללה גם תקיפה פיזית ומילולית שבוצעה כלפיו. במהלך תקופת העסקתו גם לא שולמו לתובע זכויותיו כדין.
על רקע האמור מבוקשים על ידי התובע הסעדים הבאים – הפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורים, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות, פיצוי בגין מתן תלושי שכר פיקטיביים, פדיון חופשה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד, פיצוי בגין עוגמת נפש, דמי חגים ודמי הבראה בסך כולל של 3,100,320 ₪ .

ביום 1.11.18 הגישה הנתבעת כתב הגנה. בכתב ההגנה נטען כי התובע עבד כשכיר בנתבעת בתפקיד מנהל מכירות ואינו ממקימי הנתבעת ו/או בעל מניותיה. בחודש מאי 2018 החליט התובע לנטוש את מקום העבודה ללא התראה. במהלך תקופת העסקתו של התובע שולמו לו מלוא זכויותיו כדין. לפיכך, נטען כי יש לדחות את התביעה.

ביום 20.2.19 התקיים דיון קדם משפט במסגרתו הודיעו הצדדים כי הם פונים לגישור חיצוני על מנת לנסות לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית הדין.

ביום 18.9.19 הודיע התובע כי הליך הגישור לא צלח וכן הוגשה הבקשה מושא ההחלטה דנן.

ביום 23.9.19 הוגשה תגובה לבקשה וביום 7.10.19 תשובה לה.

ביום 31.10.19 הגיש חיים כהן, מנהל הנתבעת, תצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעת (להלן: "תצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת") וביום 11.11.19 הגיש התובע בקשה למתן החלטה וחיוב בהוצאות במסגרתה התייחס, בין היתר, לטענות ומסמכים שהוצגו ע"י התובע.

המסגרת הנורמטיבית:
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים ומתן הפרטים הנוספים וקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

תקנה 46(ב) לתקנות מסדירה את עניין השאלון:

"בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים גלויים" (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.05)). במסגרת זו, "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' אברהם עוז (14.5.08)).

בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.07)) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב.
ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי. במסגרת זו, יש לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויות המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו (רע"א 9322/07Gerber Products Company - רנדי בע"מ (15.10.08)).

חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו – ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.1.11)).

מן הכלל אל הפרט:
המסמכים שגילויים מבוקש בסעיפים 2.1, 2.2, 2.5, 2.6, 2.15 ו-2.33 עד 2.36 לבקשה - תלושי שכר, טפסי 106 ופירוט הפקדות לקופות גמל/פנסיה/השתלמות של התובע; תכתובות דוא"ל של דני בן יעקב בעניין התובע; כרטסת חובה וזכות על שם התובע בנתבעת ותכתובות שהוחלפו בנתבעת לאחר הפגישה שמוזכרת בסעיף 19 לכתב ההגנה.

בסעיף 2 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת נטען כי לאחר חקירה ודרישה נמצאו המסמכים כמפורט לעיל והם מצורפים לתצהיר גילוי המסמכים. לפיכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לגילוי מסמכים אלה.

עם זאת, תגיש הנתבעת עד ליום 13.2.20 תצהיר ערוך כדין ובו יצוין מפורשות כי מעבר למסמכים שצורפו על ידה לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, אין ברשותה מסמכים נוספים בקשר לבקשת התובע בנדון.

ככל שהתובע סבור, כי לא נחשפו מלוא המסמכים (סעיף 8.3 לבקשה מיום 11.11.19) הוא רשאי לחקור על כך במסגרת הליך ההוכחות.

המסמכים שגילויים מבוקש בסעיפים 2.3, 2.4, 2.7 ו – 2.25 לבקשה - הסכמי העבודה, הודעות על תנאי העסקה, דוחות נוכחות ופנקס חופשה של התובע.

בסעיף 3 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת נטען כי מסמכים אלה אינם קיימים אצלה. לפיכך, מתייתר הצורך לדון גם בבקשה לגילויים.
חובת גילוי המסמכים חלה רק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ - אינזברג ס (3) 264; ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך - דניאל צברי (25.3.10);ברע (ארצי) 24447-12-17 מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.18)).
עם זאת, רשאי יהיה התובע לחקור את בעלי התפקידים בעניין זה במסגרת הליך ההוכחות וכן לטעון למשמעות העובדה שלא הוצג מסמך בכתב, אולם לא ניתן להורות לבעל דין לגלות מסמך שהוא מצהיר שאינו בידיו (ראו גם ברע (ארצי) 24447-12-17 מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ 7.1.18, ברע (ארצי) 63906-01-18 רוית מרלה - כוון ניהול תיקי השקעות בע"מ ואח' , 9.5.18).

המסמכים שגילויים מבוקש בסעיפים 2.14 ו- 2.27 לבקשה - תכתובות בעניין התובע בקשר להעסקתו לרבות בעניין הסכסוך טרם סיום העסקתו וכן הסכמים ו/או טיוטות הסכמים בין התובע לנתבעת.

בס' 5 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת נטען כי לאחר חקירה ודרישה לא נמצאו מסמכים אלה.
עם זאת, תגיש הנתבעת עד ליום 13.2.20 תצהיר ערוך כדין ובו תפרט האם המסמכים כאמור היו ברשותה, וככל שהיו מתי יצאו מידיה ובאילו נסיבות.
למותר לציין, כי ככל שהתובע סבור, כי קיימים מסמכים כאמור (סעיף 8.2 לבקשה מיום 11.11.19), הוא יוכל לחקור על כך במסגרת הליך ההוכחות.

המסמכים שגילויים מבוקש בסעיפים 2.16, 2.17, ו-2.37 לבקשה - מספרי חשבונות בנק של הנתבעת מהם בוצעו העברות כספיות לתובע, תנועות כספיות בין הנתבעת לתובע והעברות בנקאיות בגין שכר התובע.

לטענת התובע, יש רלבנטיות לחשבונות הבנק מהם בוצעו העברות כספיות והנטל על הנתבעת כמעסיקה להציגם ולהוכיח תשלומים ששילמה לתובע ובפרט את היקפם המלא.

לטענת הנתבעת, התובע יכול בנקל לשים ידו על חלק לא מבוטל מהמסמכים שביקש הנוגעים להעברות כספיות שנעשו מהנתבעת לידיו וכן הנוגעים להתכתבויות בינו לבין הנתבעת. מסמכים אלה נמצאים ברשותו.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי לדחות את הבקשה ברובה .
הגם שהתובע תחם את הבקשה באופן שגילוי המסמכים המבוקש במסגרתה הוא רק לעניין העברות הבנקאיות שבוצעו מחשבון הנתבעת לחשבון האישי שלו, לא מצאתי עילה שיש בה כדי להצדיק את הגילוי כפי שהתבקש.

ראשית, וכפי שטענה גם הנתבעת, מידע זה ממילא נמצא ברשות התובע.
ואכן, התובע רשאי לפנות לסניף הבנק שלו בו מתנהל חשבונו ולבקש לקבל תדפיס של העברות הבנקאיות שבוצעו לחשבונו במשך שבע השנים האחרונות להעסקתו. זאת, כפי שהוא גם עשה, לפחות לגבי חלק מתקופת העסקתו. ראו לעניין זה נספח 9 לכתב התביעה בו ישנו פירוט הפקדות משנת 2018.
יתרה מכך, טענה מרכזית של התובע היא כי שכרו בכלל שולם לו בחלקו הגדול במזומן ורק חלק נרשם בתלוש (ראו למשל ס' 34 לכתב התביעה). גם מטעם זה לא ברור כיצד הגילוי האמור, שמבוקש לשבע שנות העסקתו האחרונות בנתבעת, יכול לסייע לו.

שנית, הבקשה כפי שהוגשה היא כללית וגורפת וגם בכך יש כדי להצדיק את דחייתה ברובה. כך, הגם שתלוש השכר לא מהווה ראיה לכך שהתשלומים המפורטים בו שולמו בפועל לעובד (עע (ארצי) 42463-09-11 גד גולן (יואב ברמץ) - נגריית שירן בע"מ 18.3.13), בענייננו, לפחות במסגרת הבקשה, התובע לא מפרט או מפנה לתלוש כזה או אחר ומצביע על פער כביכול בין האמור בתלוש לבין העברה בנקאית שבוצעה אליו בקשר לכך; או לחילופין כי בחודש מסוים נגרע ממנו שכרו בניגוד לאשר סוכם בין הצדדים. התובע מסתפק בטענה כללית כי על הנתבעת, כמעסיקה, להוכיח תשלומים אותם שילמה. נטל מעין זה אכן יכול ויוטל על כתפי הנתבעת אך זאת בכפוף לכך שהתובע יניח תשתית עובדתית מינימאלית בקשר לכך, מה שלא נעשה.
מעיון בכתב התביעה עולה כי רק לגבי חודשים פברואר עד יוני 2018 נטען מפורשות כי קיים פער בין המצוין בתלוש השכר של התובע לבין הסכום שהופקד בחשבונו, כשבתמיכה לכך התובע צירף הפקדות בחודשים אלה (נספח 9 לכתב התביעה). לפיכך, נקבע בזאת כי רק בהתייחס לחודשים אלה תציג הנתבעת פירוט הפקדות שכר מחשבונה לחשבון התובע. הנתבעת רשאית להשחיר את יתר הנתונים הכלולים בתדפיסי הבנק. פירוט זה יוגש לתיק עד ליום 13.2.20.

לפיכך, הבקשה נדחית ברובה .

המסמכים שגילויים מבוקש בסעיפים 2.8 עד 2.13, 2.18, 2.19, 2.22, 2.23, 2.24, 2.26, 2.28 עד 2.32 – תלושי שכר, טפסי 106, הסכמי עבודה, הודעות על תנאי העסקה, כרטסת חובה וזכות, פירוט הפקדות ופירוט קופות של יעקב כהן; העברות כספים מחשבון הנתבעת לדותן טאוב ולאביבית טאוב; תלושי שכר, דוחות נוכחות והסכמי עבודה של דותן טאוב, אביבית טאוב ואורנית משיח; כרטסת חו"ז ומסמכים בקשר לחוב של "פלס רהיט" כלפי החברה; כרטסת חובה זכות של הנתבעת על שם חיים כהן, אביבית טאוב, דותן טאוב ואביבית משיח .

לטענת התובע, הנתבעת היא חברה משפחתית שהיחסים בה התנהלו כמו במשפחה אולם תוך ניצול מחפיר של התובע כעובד וקיפוחו. לדבריו, מדובר במסמכים שאומנם נוגעים לקרובי המשפחה האחרים אולם יש להם קשר ישיר להוכחת טענות התובע בדבר מעשים של הנתבעת שנועדו לקפחו והמלמדים על "שיטת התנהלות" של הנתבעת, שכוללת שינויים בשכרו ותשלומים שונים שהנתבעת משלמת שלא דרך תלוש השכר בניסיון לחסוך במיסים. זאת עד שהתובע עמד על קבלת תלוש מסודר כדבעי חודשים ספורים טרם פיטוריו.

עוד טען התובע, כי במסמכים אלה יש גם כדי לשפוך אור על היחסים בין הצדדים ולטעמים בגינם הוא הותקף על ידי קרובי משפחה-אחותו וגיסו, תקיפה הרלבנטית לתביעה בגינה נתבעים הסעדים השונים.

לטענת הנתבעת, המסמכים המבוקשים מתייחסים לעובדים בנתבעת, שהם גם בני משפחת התובע, וחשיפתם עולה לכדי פגיעה בפרטיותם, שבינה לבין הליך זה אין כל קשר.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי לדחות את הבקשה.

ראשית, לא ברור כיצד בגילוי מסמכים אלה, שעניינם תנאי העסקה של עובדים אחרים בנתבעת, יהיה כדי להוכיח קיפוח של התובע וללמד על שיטת התנהלות של הנתבעת, טענות שנטענו בעלמא וללא כל פירוט ותימוכין.
בתוך כך, גם לא ברור כיצד נתוני העסקה של עובדים אחרים יוכלו ללמד על שינויים בשכר התובע או תשלום שכר עבורו שלא באמצעות תלוש השכר כנטען על ידו.

שנית, בגילוי מסמכים אלה יהיה אכן כטענת הנתבעת, כדי לפגוע בפרטיותם של אותם צדדים שלישיים שאינם צד להליך זה. תנאי העסקה של עובד, היקף השתכרותו, תשלומים שניתנו לו וכיוצ"ב הם מידע פרטי השייך לצנעתו של אדם.
בע"א 174/88 גוזלן - קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון פ"ד מב(1) 563 קבע בית המשפט העליון כי במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי, שאינו צד להתדיינות, ינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר".
בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.10) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות וכי על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים.

בענייננו, ועל יסוד הנימוקים שפורטו לעיל, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה, קל וחומר משיש בה כדי לפגוע בפרטיות צד שלישי להליך, והיא נדחית.

אשר לבקשה לגילוי כרטסת חו"ז ומסמכים בקשר לחוב של "פלס רהיט" כלפי החברה, התובע אינו מפרט בבקשה או בתשובה לתגובה מה הרלבנטיות של מסמך זה לבירור ההליך ואף טענת התובע כאמור בבקשה מיום 11.11.19 אין בה לכדי להצדיק את מתן הצו . לפיכך, גם הבקשה לגילויו נדחית.

המסמכים שגילויים מבוקש בסעיפים 2.20 ו-2.21 לבקשה – פירוט נכסי נדל"ן שעל שם הנתבעת (בצירוף נסחי טאבו, מתי נרכשו, בצירוף הסכמי הרכישה, קבלות וחשבוניות) ופירוט כלל המשכנתאות שעל שם הנתבעת (בצירוף פירוט תשלומי המשכנתא והיתרות שלה).

לטענת התובע, הנתבעת רכשה ו/או לקחה משכנתא לטובת אחותו של התובע ובעלה, בגין מגרש ועל כן לדידו יש לחשוף עובדות אלה כדי לעמוד על הטעם לסכסוך שהביא לבסוף לפיטורי התובע. התובע גם ציין כי הנתבעת הבריחה כספים ו/או נכסי נדל"ן לטובת עובדיה בני המשפחה כדי לרמות את רשויות המס וזאת כחלק מהתנהלות שיטתית שהיוותה טעם לפיטוריו, בשל התנגדותו לכך וכפי שפורט בתביעה.

לטענת הנתבעת, אין כל קשר בין מסמכים הנוגעים לחשבונות הבנק של הנתבעת ולמצבת הנכסים שברשותה, לבין טענות התובע בדבר קיפוח זכויותיו (טענות שמוכחשות).

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, מצאתי לדחות את הבקשה.

בסעיף 37 לכתב התביעה מתייחס התובע לנסיבות סיום העסקתו כדלקמן:
"...
נסיבות הפיטורין
כאמור הנתבעת פיטרה את התובע במכתב מיום 2.4.18. זאת לאחר שאף הרעה את תנאיו באופן חמור וחסר תום לב – במה שאף הקנה לתובע הזכות להתפטר בדין מפוטר. עקב פניות של חיים לתובע – בניסיון להפיג את המתיחות ולפתור את הסכסוך, סבר התובע לתומו כי יוכל לשוב לעבודה ולהגיע להסכמות.
התובע פוטר ביום 2.4.18 ו"הוחזר" לעבודה באופן לא כנה ולא מתוך כוונה שישוב לעבודה כלל וכלל אלא רק כדי להיפטר ממנו תוך קיפוח הזכויות שלו.
בפועל, כחלק ממהלך מתוכנן כנראה, התובע הותקף בברוטאליות על ידי אביבית ודותן טאוב, והחברה סירבה לאפשר את שובו לסביבת עבודה בטוחה. בכך התובע למעשה – סולק מהחברה.
..."

על רקע האמור, לא ברור כיצד בגילוי נכסי הנדל"ן ומשכנתאות הנתבעת יהיה כדי לסייע בבירור הסכסוך שהוביל לטענת התובע לסיום העסקתו.
ויודגש, כי לא נעלם מעיניי כי התובע טען בכתב התביעה להברחת כספים מהנתבעת תוך דילול זכויות הבעלים בה (ראו למשל ס' 15 עד 22 לכתב התביעה), וזאת לרבות בדרך של רכישת מגרש ומימון בניה לאחותו מכספי הנתבעת שלא כדין (ס' 16 ו–17 לכתב התביעה). עם זאת, אפילו כך הם פני הדברים (טענות שטרם הוכחו), הבקשה כפי שהוגשה היא כללית, גורפת ורחבה. כך למשל, הבקשה אינה מתייחסת לנכס ספציפי כזה או אחר או על משכנתא על נכס מסוים אלא היא מבקשת גילוי של כלל נכסיה והתחייבויותיה של הנתבעת, מבלי לציין ולהסביר מדוע מידע גורף זה יסייע בבירור ההליך.

בנוסף, התובע גם לא הניח בשלב זה של ההליך תשתית ראייתית מינימאלית בתמיכה לטענותיו להברחת נכסים מהנתבעת כנטען על ידו.
יש לזכור כי כאשר על כף המאזניים מונחת זכות כבדת משקל, דוגמת ערך מוגן או אינטרס החוסה בצלו של חיסיון, הרי שעל המבקש יוטל תנאי מחמיר של הצבת תשתית ראייתית, ולו מינימאלית, כתנאי לגילוי מסמכים (רעא 3860/16 וויספרס לאנז'רה בע"מ - אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ 22.6.16) .
ואפילו הייתה מונחת תשתית, משעסקינן בתביעה לתשלום זכויות סוציאליות, לא ברור כיצד גילוי רחב זה כמבוקש היה תורם לבירור זכאות התובע לסעדים השונים שנתבעו על ידו במסגרת כתב התביעה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

המסמכים שגילויים מבוקש בסעיפים 2.38 ו-2.39 לבקשה – כל המסמכים המחייבים את התובע באופן כלשהו כלפי צד שלישי וכן, מבוקש לספק לתובע מכתב חתום כדין לפיו הוא לא ערב לכל חוב או התחייבות של הנתבעת.

בסעיף 10 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת, הצהיר מנהל הנתבעת, חיים כהן, כי התובע אינו ערב בשום צורה או אופן לכל חובה ו/או התחייבות של הנתבעת. לפיכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה דנן.

אשר לבקשת התובע כי הנתבעת תשיב על שאלון שעותק ממנו צורף לבקשה -

כלל פסוק הוא כי אין להפעיל הסמכות למתן צו למסירת שאלון כעניין שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת בנסיבות בהן יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך (ברע (ארצי) 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ - אורית מיארה-קטן, 6.10.15).

מלבד טענה כללית של התובע לפיה – "השאלון מטרתו לגדר את המחלוקות, ואף יש בו כדי לאפשר דיון ממצה וענייני ועל כן יש לחייב את הנתבעת לענות עליו", לא הוצג על ידו נימוק קונקרטי ומיוחד שיש בו כדי לסטות מהפרוצדורה הנהוגה בקשר לכך בבתי הדין לעבודה. בידי התובע עומדים האמצעים הדיונים המקובלים לבירור שאלותיו, לרבות על ידי הצגת שאלות בחקירה נגדית בישיבת ההוכחות.

לפיכך, הבקשה נדחית.

אשר לבקשת התובע להשיב על פרטים נוספים בעניין סעיפים 20 ו-22 לכתב ההגנה -

המבחן לצורך במתן הפרטים הנוספים הוא, האם החיוב בנתינתם יביא לקיום דיון יעיל וחסכון בהוצאות. תכליתם של הפרטים הנוספים היא לצמצם את הפלוגתות ככל האפשר ולמקד את חילוקי הדעות (ברע (ארצי) 46517-09-15 Utkham Sathan - אשכולות כוח אדם בע"מ , 1.11.15).

התובע טען כי בקשתו לפרטים נוספים מגיעה על רקע האמור בכתב ההגנה, שם מפרטת הנתבעת הליכי משא ומתן בין הצדדים שהתנהלו באמצעות דני בן יעקב, כשהנתבעת מציינת שם כי הוצעו לתובע "חלופות" אך זאת מבלי לפרט במה מדובר.

במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת צורף סיכום פגישה מיום 2.4.18 כשלפי המצוין שם הוא נערך על ידי דני בן יעקב, שמוזכר גם במסגרת סעיפי כתב ההגנה בעניינם מבוקש הפירוט הנוסף.

ככל שלתובע ישנן שאלות נוספות בקשר לאמור באותו המסמך, המקום לברר אותן הוא במסגרת החקירות הנגדיות בישיבת ההוכחות.

סוף דבר:
הבקשה נדחית ברובה.

הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליכים.

הצדדים יודיעו עד ליום 6.2.20 מה מספר העדים שיעידו מטעמם במסגרת הליך ההוכחות.

החלטה לגבי המשך ניהול ההליכים, לרבות מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית תינתן לאחר הגשת הודעות הצדדים כאמור לעיל.

לעיוני ביום 7.2.20.

ניתנה היום, כ"ח טבת תש"פ, (25 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אבי כהן
נתבע: ארגמן מתכת בע"מ
שופט :
עורכי דין: