ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טל אלון נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אילן ש' שילה

העותר

טל אלון
נגד

המשיבה
מדינת ישראל - משרד החקלאות/השרות הוטרינרי

פסק דין

בקשת המשיבה לביטול צו זמני שעשה בית משפט השלום בתל אביב לעיכוב הוצאתו מישראל של גור כלבים שייבא העותר שלא על פי הדין. הבקשה מוגשת במסגרת עתירה מינהלית שהגיש העותר נגד מדינת ישראל (משרד חקלאות ופיתוח הכפר) כנגד החלטת מנהל השירותים הוטרינריים להחזיר את הכלב לארץ מוצאו.

רקע
ביום ששי 3.1.20 הגיע העותר ארצה בטיסה מסרביה ופנה למסלול הירוק של שלטונות המכס. עובדי המכס ומפקח השירותים הוטרינריים התורן מצאו כי העותר הביא עמו את גור הכלבים מסוג פומרניאן בלי שעמד בדרישות הדין ליבוא הכלב. בין השאר לא היו בידי העותר רישיון יבוא, תעודת בריאות וטרינירית של רופא ממשלתי בארץ המוצא, ותוצאות בדיקת דם לנוגדי כלבת. הכלב היה בן כ-3 חודשים כאשר הגיל המינימלי ליבוא כלב הוא 4 חודשים.
מנהל השירותים הוטרינריים החליט בנסיבות אלו ולאחר ששקל את הדברים להורות על החזרת הכלב לארץ המקור. הכלב הועבר לשירותים הוטרינריים ונמצא בחזקתם עד היום.

מאז תפיסתו של הכלב התקיים דין ודברים בין העותר לבין הש"וט ובין אלו לבין השירותים הוטרינריים של סרביה שממנה טען העותר כי יבא את הכלב, ולאחר מכן בינם לבין השירותים הוטרינריים של הונגריה ששם כנראה רכש העותר את הכלב (תוך שהסתיר את הדבר וטען כי רכשו בסרביה). העותר ביקש להחזיר את הכלב בעצמו לסרביה אך בסופו של דבר וחרף הסכמת השירותים הוטרינריים לא עשה זאת וכאשר הודיעו לו השירותים הוטרינריים כי בדעתם לשלוח את הכלב להונגריה, לאחר תיאום עם השירותים הוטרינריים בהונגריה, הוא פנה במוצ"ש 18.1.20 לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה ליתן צו זמני האוסר את הוצאת הכלב מהארץ. בית משפט השלום (השופט ר' פלג) נעתר לצו , במעמד צד אחד, ת וך שהוא מעלה תהיות באשר לסמכותו העניינית. סופו של דבר שהעותר פנה לבית משפט זה בעתירה דנן ואילו המשיבה הגישה את הבקשה דנן לביטול הצו הזמני.

לקראת הדיון היום, הגישה המשיבה תגובה מפורטת, והעותר הגיש אף הוא פירוט נימוקים המתייחסים לתגובה קודמת, אך יש בו גם משום תשובה לתגובה המקדמית. כמו-כן שמעתי באריכות את טענות העותר ותגובה קצרה של המשיבה.

בתום הדיון היום החלטתי לבטל את הצו הזמני, ואלו נימוקיי:

העותר מלא טענות כרימון כלפי הרופאים הוטרינריים ושאר הגורמים הממשלתיים המעורבים בהליך. עם זאת, העותר מודה שעשה טעויות ולטענתו אף הוטעה על ידי גורמים בחו"ל. העותר טוען כי רכש את הכלב בסרביה וגורס ששם הטעו אותו . העותר אינו חולק על כך שהכלב יובא למעשה מהונגריה והוברח לסרביה.

בסופו של דבר, לא מצאתי ממש בכל טענות העותר כלפי המשיבה והפועלים מטעמה, ולעומת זאת, ברור כי התנהגותו של העותר בייבוא הכלב, ולאחר מכן, ובחקירתו, היתה התנהגות שהצביעה על כוונת הברחה ובעיקר על ייבוא הכלב בלי לעמוד בדרישות היסודיות של התקנות (תקנות מחלות בע"ח (ייבוא בעלי חיים) תשל"ד-1974).

עפ"י תקנות אלו, זקוק היה העותר לרישיון ייבוא שאותו היה צריך לקבל לפחות 10 ימים מראש, אך הוא לא טרח לעשות כן (תקנה 2). העותר גם לא טרח להודיע לרופא וטרינרי ממשלתי, לפחות 48 שעות לפני הגעתו של הכלב לנמל הייבוא, בענייננו, שדה התעופה בן גוריון (תקנה 4). אומנם לפי תקנה 25, מנהל השירותים הוטרינריים ("המנהל") רשאי לפטור מההוראות דלעיל כלב המגיע ארצה עם בעליו, כמטען אישי, אך גם פטור זה כפוף לתנאים שהעותר לא עמד בהם. כך למשל, היה צריך העותר לשכנע את המנהל כי הכלב היה עימו לפחות 90 יום לפני שהגיע ארצה, והעותר מודה כי הכלב היה עמו פחות מחודש ימים. היה על העותר להמציא תעודת בריאות מרופא וטרינרי ממשלתי מהמדינה שממנה הביא את הכלב על כך שהכלב חופשי ממחלות מידבקות, וגם זאת לא היה בידו. כך גם לא הציג העותר תעודה של רופא וטרינרי מארץ המוצא (הונגריה) כי הכלב חוסן נגד כלבת. עוד אציין כי הגיל המינימאלי לייבוא של כלב הוא 4 חודשים, והכלב הנדון היה בן כ-3 חודשים עת הגיע ארצה.

מטרותן של התקנות, כמו החוק , להגן על בעלי החיים, אך עוד יותר כך, להגן על הציבור מפני מחלות שונות, שכדי לאתרן בהעדר האישורים הנזכרים לעיל, נזקקים לתקופה ארוכה של חודשים שהכלב יימצא במהלכה בהסגר.

לפיכך, אין רצונו של העותר להגן על הכלב ולחסוך ממנו את ההחזרה לחו"ל ואת ההסגר שעלול הוא להצטרך לעבור שם, גובר על הוראות התקנות שמטרתן להגן על הציבור כולו. אין לעותר להלין אלא על עצמו אם הכלב יסבול סבל כלשהו כתוצאה מהחזרתו לארץ מוצאו , ויש לקוות שההסגר בארץ המוצא יהיה קצר.

יתר על כן, העותר פעל באופן מובהק שלא כדין ואין הוא יכול להסתתר בטענה שלא ידע את הדין. גם התנהגות העותר לאחר שנתפס הכלב מלמדת כי לא אמר את כל האמת, ולא מסר כי הכלב במקורו מהונגריה והציג אותו ככלב סרבי . גם בעת הדיון בפני הציג העותר דברים שאינם אמת, בהצביעו על מסמך של ד"ר צבי אבני מהשירותים הוטרינריים, מ"מ הממונה על ייבוא וייצוא של בעלי חיים, כאילו זה אומר שמדובר בכלב בריא, ואין הדברים כך.

צודקת ב"כ המשיבה כי ראוי היה לדחות את העתירה ולבטל את הצו הזמני אך ורק מפני שהעותר נהג בחוסר ניקיון כפיים, כמפורט בתגובתה (סע' 46 עד 56).

לפיכך, ביטלתי את הצו הזמני.
בנסיבות העניין, כפי שפורט ו לעיל, יש לדחות גם את העתירה, והיא נדחית.
העותר ישא בשכ"ט עו"ד של המשיבה בסכום של 3,500 ₪. הפיקדון שהפקיד העותר בקשר עם הצו הזמני יועבר למשיבה על חשבון הוצאותיה בטיפול בתיק ולהחזרתו לארץ מוצאו.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים באמצעות המייל עוד היום.

אילן ש' שילה , שופט
סג"נ


מעורבים
תובע: טל אלון
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: