ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר צבי גפן נגד צד ג' :

בפני כבוד ה רשמת בכירה יונת הברפלד-אברהם

תובע

ד"ר צבי גפן

נגד

נתבעים

צד ג'

1.ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
2.קבוצת שגריר שירותי רכב בע"מ

  1. רועי אסף
  2. קבוצת שגריר שירותי רכב בע"מ

פסק דין

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות ,חברת הביטוח בה היה מבוטח והחברה שביצעה את התיקונים מטעמה, ע"ס של 57,308 ₪ , עקב נזקים שנגרמו לדירתו, כתוצאה מעבודות שבוצעו בה. הנתבעת מס' 2 , שביצעה את העבודות, הגישה הודעת צד ג' כנגד א.ר אינסטלציה- רועי אסף, קבלן המשנה שביצע את העבודות בפועל. הנתבעת מס' 1 ,חברת הביטוח, הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבעת מס' 2.
טענות התובע:
התובע פנה לנתבעת מס' 1 בבקשה לאיתור וטיפול בנזילה בתקרת דירתו של שכנו . הנתבעת מס' 1 הפנתה את התובע לנתבעת מס' 2 (חטיבה מטעמה- ש.כ.ל). ביום 20/6/16 הגיעו 2 שרברבים מטעם הנתבעת מס' 2 . לטענת התובע, במקום לבצע בדיקה מודרנית ומקצועית של מקור הנזילה , החלו השרברבים לחצוב ולחפור בדירתו של התובע . בתחילה חצבו במרפסת השירות ומצאו חול רטוב ללא נזילה ואז עברו לחצוב בחדר האמבטיה ולאחר שפירקו את ארון האמבטיה, מצאו שם חול רטוב. לטענת השרברבים, הייתה נזילה בצינור והיא תוקנה על ידם. התובע שילם להם 470 ₪ עבור השתתפות עצמית ו-200 ₪ עבור ניקוי צנרת.

לבקשת השרברבים, נשארו הבורות פתוחים למשך 3 שבועות לצורך ייבושם. בתום פרק הזמן , חזרו וגילו כי החול עדיין רטוב ולח והחלו לחפש עם מצלמה טרמית את מקור הנזילה. לטענת התובע העובדים במקום מסרו לו כי נמצאה נזילה מתחת לג'קוזי , הם חפרו מתחת לג'קוזי ותוך כדי החפירות שברו מרצפות וחרסינות. העובדים טענו כי מצאו נזילה מהסיפון ותיקנו אותה, אולם בפועל החול המשיך להיות רטוב וספוג במים.

לאחר פניית התובע לנתבעת מס' 2 נשלח לדירה מפקח בשם לופו, צילם את הנזקים ותיעד הכל בפרוטרוט. המפקח, לופו, החליט כי יש להביא מפוח לייבש את החול במשך שבוע . המפוח הגיע לאחר 10 ימים והופעל למשך 10 ימים. בשלב בו עבד המפוח, לא ניתן היה להשתמש באמבטיה , ובנוסף פיזר המפוח חום וחול בכל הבית. לאחר שבתום 10 ימים החול לא התייבש, פנה התובע לנתבעת מס' 2 והתבקש להשאיר את המפוח לעוד 3 חודשים אולם עדיין הנזילה נשארה , בנוסף לנזקים שנוצרו כתוצאה מעבודת עובדי הנתבעת מס' 2.

התובע הביא שמאי מטעמו אשר קבע את מקור הנזילה והתייחס לנזקי התובע. השמאי העריך את עלות התיקון בסך של 61,659 ₪ כולל מע"מ. התובע שכר את שירותיה של חברה קבלנית , אשר ביצעה את התיקון הנדרש, תמורת 23,166 ₪. בנוסף שילם התובע סך של 24,142 ₪ עבור כלים סניטרים. סכום זה, בתוספת סך של 10,000 ₪ עבור עוגמת נפש, מרכיב את סכום התביעה.

טענות הנתבעת מס' 1 (ש.שלמה):

הנתבעת מס' 1 טענה כי היה צורך במספר בדיקות על מנת לאתר את הנזקים ולכן הגיעו מספר בעלי מקצוע לתקן את הדליפות מהצנרת. התובע, כך לטענת הנתבעת, מנסה להטיל על הנתבעות את מלוא שיפוץ חדר האמבטיה בטענה לתיקון שלא בוצע כראוי.

לחלופין, טענה הנתבעת, האחראית לתיקון הינה חברת שגריר , הנתבעת מס' 2, שהינה קבלן עצמאי ואם יתברר כי יש לפצות את התובע, האחריות לפיצוי חלה עליה.

עוד צוין כי לאחר פנית התובע הגיע שמאי מטעם הנתבעת לדירה, אותו שמאי העריך את הנזק והמחאה נשלחה לתובע.

טענות הנתבעת מס' 2 (שגריר):
הנתבעת מס' 2 הכחישה כי נגרמו לתובע נזקים וטענה, כי ככל ואכן נגרמו לו נזקים, האחראי לנזקים אלו הוא רועי אסף, אשר ביצע את התיקונים , קבלן משנה של הנתבעת מס' 2.

הנתבעת פרטה את המועדים בהם ביקרו אנשים במקום ואת התיקונים שבוצעו. הנתבעת טענה כי ביום 20/6/16 הגיע קבלן המשנה לדירת התובע , הנזילה תוקנה . ביום 7/7/16 הודיע התובע על נזילה במקום אחר ותואם עבורו שירות. ביום 19/7/16 הודיע התובע שוב על נזילה וביקש להביא בעלי מקצוע פרטים, בקשתו סורבה וביום 20/7/16 בוצע ביקור נוסף של קבלן המשנה.

ביום 25/7/16 שלחה הנתבעת מפקח מטעמה, פרדי לופו , והוא המלץ על ייבוש החול לתקופה של 45 יום והותקן בדירה יבשן בהתאם. למרות זאת, החליט התובע, על דעת עצמו, להפסיק את הטיפול ולהזמין אנשי מקצוע מטעמו לתיקון.

הנתבעת מינתה שמאי מטעמה אשר קבע כי הפיצוי אותו דורש התובע גבוה ומעבר למקובל ואישר תשלום של 6,400 ₪ בלבד, סכום אשר שולם לתובע והוא לא עדכן זאת.

הנתבעת הכחישה את טענות התובע ביחס לנזקים שנגרמו ולכך כי התיקונים בוצעו באופן לא מקצועי. כמו כן טענה כי לתובע אחריות לנזקיו היות ובחר להפסיק על דעת עצמו את התיקונים בניגוד להוראת המפקח. על פי תנאי הפוליסה, בחירתו של התובעת לבצע עבודה שלא באמצעותה מבטלת את זכותו לפיצוי.

טענות הצד השלישי:
הנתבעת מס' 2 הגישה הודעת צד ג' כנגד א.א אינסטלציה (רועי אסף) . צד ג' טען כי הנזקים מנופחים והסתמך על כתב הגנתה של הנתבעת מס' ביחס למקצועיותו ופעולותיו.

טענות הנתבעת מס' 2 כצד ג':
הנתבעת מס' 1 הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבעת מס' 2. הנתבעת מס' 2 הכחישה את אחריותה לנזקים, וחזרה למעשה על עיקר טענותיה בכתב ההגנה.

ההליכים בתיק:
לאחר הגשת כתבי הטענות, נקבע דיון מקדמי ביום 20/3/18 , לדיון לא התייצב צד ג'.

הוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק. מטעם התובע הוגש תצהירו ותצהיר מר רפאל מיכאלי ששיפץ את דירת התובע ותיקן את הנזקים. מטעם הנתבעת מס' 1 הוגש תצהיר נציגת החברה וחוות דעת השמאי. מטעם הנתבעת מס' 2 הוגש תצהיר רפרנט מטעמה. מטעם צד ג' הוגש תצהירו.

ביום 18/6/19 התקיימה ישיבת ההוכחות, בה העידו התובע והעד מטעמו. השמאי מטעם הנתבעת 1 , נציג הנתבעת מס' 1 וצד ג'.

בסיום הדיון ניתנה הוראה להגשת סיכומי הצדדים. הצדדים, מלבד צד ג', הגישו סיכומיהם.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, לרבות סיכומי הצדדים ושמעתי את העדים שהופיעו לפני מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

את טענתו של התובע כי הנזילה לא תוקנה, עד שלא הוא דאג לתקנה בעצמו, אני מקבלת במלואה. אין מחלוקת כי לאחר שסיים צד ג' , רועי אסף, את עבודתו בבית התובע, ולא הגיע יותר, עדיין הלין התובע כי הנזילה לא נפסקה ומאותו רגע החל המפקח לופו בטיפול בפתרון הבעיה.

על פי עדותו של רועי אסף, הגיע ותיקן נזילות 3 פעמים ולא מן הנמנע כי היו עוד נזילות. רועי לא בדק אצל השכן האם הנזילה פסקה ולטענתו לא ניתן היה לבדוק זאת.

"לשאלת ביהמ"ש, היו 3 נזילות, לא הגיע הזמן להחליף את המערכת, אני משיב שמה שאני רואה אני מחליף, אני לא אחליף משהו שאני לא רואה, אם לא נמצאה נזילה לא אחליף צינור. זה לא נראה לי בעייתי שאני מגיע 3 פעמים לאותו בית, הבעיה מתחילה כשלא מוצאים את הבעיה, אני תיקנתי 3 פעמים.
ש. אחרי שהיית 3 פעמים החול נשאר רטוב?
ת. הוא יכול להישאר 3 חודשים – חצי שנה רטוב.
ש. ביצעת את העבודה בקיץ?
ת. כל התהליך התנהל רק בפעם השלישית סיימנו את התהליך כמו שצריך.
ש. אם סיימת ב-19.7 איך אתה מסביר שהחול נשאר רטוב כל כך הרבה זמן?
ת. כשבאתי אליו שוב זה היה בשמיני והוא העיף אותי מהבית. זה היה לפחות שבועיים אחרי. לא סוגרים מיד אלא בודקים. בחודשי הקיץ סביר שהחול יתייבש כחודשיים, זה מים לכודים.
ש. למה לא ירדת לבדוק ב-19.7 לשכן?
ת. אין טעם, כל עוד אין לו נזילה של מים, זה תוקן. אם יש לו חלחול של מים, צריך לבדוק. צריך לחכות שיתייבש ולתקן את הכתם.
ש. אתה מסכים שגילו את הנזילה דרך רטיבות שהיה אצל השכן?
ת. אחרי שהיתה נזילה במשך חצי שנה – שנה זה מגיע למצב שזה מחלחל לשכן, אז אתה תראה את הכתם.
ש. לא מצאתם לנכון ללכת לתיקרה של השכן ולבדוק את המצב?
ת. אין לך אינדקציה אם הוא רטוב עכשיו גם עוד שבוע יהיה רטוב.
ש. האם יכול להיות שיש נזילה נוספת?
ת. יכול להיות שתהיה נזילה נוספת מביוב במקום אחר. מה שאני נגעתי, בוודאי לא היתה נזילה. זה לא קסם" .
(עמוד 30 שורות 8-29).

מדבריו של רועי ניתן ללמוד גם כי אין כל וודאות כי במועד האחרון בו היה בבית התובע, תוקנה הנזילה ולכן עדותו של רועי לא סתרה את טענת התובע כי הנזילה לא תוקנה. בעדותו קודם לכן, אישר כי סבר כי לאחר גילוי הנזילה הראשונה, הייתה נזילה נוספת, לטענתו חדשה, אולם טענתו זו אינה מקובלת. על צד ג' היה לוודא, בסיום עבודתו, בפעם הראשונה בה ביקר בבית התובע, כי אכן אין יותר נזילות. הוא לא עשה כן גם בפעם השנייה והעובדה היא כי הנזילה לא תוקנה. מי שכן היה בדירה לאחר עזיבתו של רועי היה המפקח לופו, אותו בחרה הנתבעת מס' 2 לא להביא למתן עדות משיקוליה היא. לופו יכול היה להעיד גם על מצב חדר האמבטיה בעת שביקר במקום, לרבות הטענה בדבר האריחים השבורים והנזקים להם טוען התובע, כי נגרמו כתוצאה מעבודת צד ג' ולא רק על סטטוס הנזילה בעת שסיים צד ג' את עבודתו. מלבד עדותו של התובע בדבר הנזילה שהמשיכה, הביא התובע גם את הקבלן מטעמו למתן עדות , גם בעניין זה.

עדותו של רפאל מיכאלי, הקבלן מטעם התובע, עשתה עלי רושם טוב. עדותו הייתה מקצועית ואמינה וניתן היה ללמוד ממנה בדבר הנזקים הנטענים והנזילה עצמה. שלא כמו צד ג', ביקר הקבלן בדירת השכן וראה רטיבות בתקרה (עמוד 14 שורות 8-9) והוא היטב לתאר מה ראה ומה מקור הנזילה:

ת. ראיתי סימנים של שבירת אריחים, ארון מתחת לכיור היה מפורק, היה מאחורי מכונת כביסה קיר פתוח, הדופן של הג'קוזי היה בו חור, היה רושם של אתר שהתחילו לעשות שיפוץ.
לשאלת ביהמ"ש איפה היו עוד אריחים שבורים, אני משיב שזכורים לי הפתחים מתחת לכיור. הפתח מתחת לכיור הארון המפורק מסתיר ומאחורי המכונה. היה סדק שראיתי בג'קוזי, בחיפוי של הג'קוזי היה חור.
לשאלת ביהמ"ש, אני חושב שהחיפוי של הג'קוזי היה עשוי ממרצפות אחרות מאלה שהיו על הריצפה או על הקירות.
ש. על כמה מרצפות אנו מדברים פחות או יותר?
ת. היה גם הריצפה שבור, מתחת לכיור, כנ"ל מהצד השני של הקיר, איפה שעומדת מכונת הכביסה. מדובר משהו כמו 8-10 אריחים. אני מתכוון לכיור ולמכונת הכביסה בערך.
ש. אם אני מבין נכון, דברים שבורים שראית זה 8-10 מרצפות וסדק בג'קוזי?
ת. כן.
(עמוד 14 שורות 11-22)

ובהמשך-
ש. החול בריצפה, מה היה המצב?
ת. החול היה רטוב לגמרי.
ש. אתה כותב שהבעיה האמיתית היתה דליפה של מי דלוחים במקומות שונים, מפנה לסע' 6, מה הכוונה?
ת. אחרי שהגעתי למצב נתון, אחרי שחפרו והסתכלו, ראיתי שהחול לא יבש, הוא רטוב, דליפה של מים מצנרת מים אין, התיקרה היתה רטובה אצל השכן, המפוח עבד תקופה ארוכה כך הבנתי, אך לא באמת עשה משהו, לא היתה התחדשות של הנזילה. ברגע שפתחו את הפתחים כדי לראות את מקור הבעיה, בהנחה שהיה איטום לפני כן, מן הסתם האיטום נפגע, זה תוצאה בדיעבד, המקור העיקרי איפה שהכיור נמצא, יש פתח של 4 צול, היה משהו עם הג'קוזי ואני לא יודע עם זה במשותף.
לשאלת ביהמ"ש, חוץ מזה שראית חול רטוב, מצאת את מקור הנזילה, אני משיב שבאתי לראות את העבודה, החול היה רטוב, יכול להיות שהחול לא יתייבש.
לשאלת ביהמ"ש, כמה זמן יכול לקחת שטח האמבטיה להתייבש, אני משיב שאם מקור הרטיבות פוסק, אין אזנה, אני מעריך תוך שבוע – 10 ימים, בחלל כזה קטן, זה אמור להתייבש.
לשאלת ביהמ"ש, כשהיית זה היה מעבר ל-10 ימים, איך אתה מסביר שאתה לא מוצא מקור נזילה, אני משיב שכנראה משהו הזין את זה כל הזמן. לא באתי לאתר נזילה, באתי לתקן את כל החדר, אחרי שהבעיה לא נפתרה, החול המשיך להיות רטוב והשכן המשיך לסבול. לא קראו לי לתקן איטום, אי אפשר לתקן איטום בלי להרים את כל הריצפה. זה לא אומר שלא יכולה להיות נזילה אחר כך. הרמנו את כל המרצפות, ניקינו את כל הריצפה, עשינו חידוש, החלפנו את כל הצנרת של הביוב והמים, אטמנו הכל כמו שצריך.
(עמוד 14-15 שורות 26-11).
חשיבות עדותו של מיכאלי היא בעיקר לעניין מה ראה כאשר הגיע, מבחינת הנזקים ומבחינת המשך הרטיבות, כאשר על פי גרסתו, אם פסקה הנזילה החול לא היה אמור להישאר רטוב זמן כה ממושך, כך שהסיכוי כי התקלה לא תוקנה על ידי רועי אסף בכל הפעמים בהן ביקר במקום, גבוה מאד. עדותו גם חשובה לעניין הטיפול שהוא ביצע כדי למנוע את המשך הנזילה , כאשר מי שיכול היה לסתור את שיקול דעתו המקצועי הוא רק המפקח לופו, שהיה בפועל בדירה , פחות או יותר באותם זמנים. יוזכר, כי כאשר היה השמאי מטעם הנתבעת מס' 2 בדירה, כבר לא היה מה לראות היות ומיכאלי החל בעבודתו ולכן השמאי לא יכול היה להתרשם מהנזקים הנטענים וממקור וסיבת הנזילה עצמה ולכן אני מקבלת את עדותו של מיכאלי בדבר דרך הטיפול בנזילה, זאת לאחר ששלושה ביקורים של רועי אסף, לא עזרו כדי לפתור את הבעיה.
העד גם השיב, לשאלות צד ג', כי הסיק כי הבעיה לא נפתרה היות והחול לא התייבש, כאשר בתקופה בה קרתה הנזילה, בחודשי הקיץ ופרק הזמן בו עבד המפוח, לא התייבש החול, למרות שהיה אמור להתייבש.
מיכאלי גם העיד כי לעניין החלפת האריחים, לא ניתן היה להרכיבם שוב ולכן היה צורך להחליף את כל האריחים.

עדותו של התובע בעצמו, לעניין הנזילה והנזקים, לא נסתרה בחקירתו הנגדית. התובע העיד שבכל פעם בה ביקר אצלו רועי אסף ולופו, היה יורד לשכן , יחד עם המפקח, על מנת שיראה את הטפטוף. לטענת התובע, לופו ראה את הטפטוף כאשר הגיע , טפטוף אשר הסתיים לאחר עבודת הקבלן מטעמו. הנתבעת מס' 2, כאמור, בחרה שלא להביא את לופו למתן עדות, כך שעדותו של התובע כי הנזילה לדירת השכן לא פסקה, לא נסתרה.
כאן המקום גם להזכיר כי גם צד ג', רועי אסף, בחר שלא להביא לעדות את העובד הנוסף שהיה עימו בעת בתיקונים, על מנת שזה יוכל לתמוך בטענותיו בדבר תיקון הנזילה ואי גרימת הנזקים להם טוען התובע.

הלכה ידועה היא כי אי הבאת עד למתן עדות תפגע בצד שיכול היה להביא את אותו עד למתן עדות. הימנעות הנתבעת מס' 2 מלהביא את לופו והימנעות רועי אסף להביא את העובד הנוסף לעומת עדותם של התובע ומיכאלי לעניין הנזילה והנזקים, הביאוני לקביעה כי אני מקבלת את טענת התובע כי הנזילה המשיכה ולא תוקנה וכי כתוצאה מעבודת צד ג', נגרמו לתובע נזקים בחדר האמבטיה. גם הדו"ח אותו הכין לופו, כולל תמונות (הוזכר בעדותו של פרייס מטעם הנתבעת מס' 2) , לא צורף, למרות שיכול היה לשפוך אור על הנזקים שנגרמו בפועל לתובע, משאלו מת ועדים את הנזקים בזמן אמת.

אם כך, אני מקבלת את טענת התובע כי צד ג' לא תיקן את הנזילה וכי גרם לו נזקים. אין זה סביר כי צד ג' יגיע 3 פעמים לאותה דירה ולא יאתר ויתקן את התקלה . אינני מקבלת את טענתו של צד ג' כי מדובר במקרה שבו צצו תקלות חדשות בכל פעם, מהסיבה הפשוטה כי צד ג' העיד כי לא ביצע בדיקה נוספת בכל פעם בה סיים את העבודה בבית התובע (עמוד 28 שורה 1). לפחות בפעם השנייה בה הגיע צד ג' לבית התובע, היה צריך לוודא כי אכן תיקן וטיפל בתקלה . יוזכר כי צד ג' כלל לא זכר כי היה 3 פעמים בבית התובע וטען כי היה רק פעמיים, מה שיש בו כדי ללמד כי טענתו שתוקנה הנזילה בפעם השנייה, אינה מדויקת, אחרת לא היה מגיע בפעם השלישית. העובדה כי גם לופו לא טען , לאחר הגעתו, כי הנזילה תוקנה, אלא המשיך לבדוק את מקורה, מלמדת גם היא כי בפועל הנזילה לא תוקנה.

יש מקום להדגיש כי גם השמאי מטעם הנתבעת מס' 1 נתן את חוות דעתו לאחר ששוחח עם לופו, הדבר עולה מחוות דעתו (עמוד 4 לחוות הדעת). השמאי מטעם הנתבעת מס' 1 מצא כי יש נזקים ופסק פיצוי לתובע (שנשלח אליו בשיק אך לא נפדה), ומכאן כי גם השמאי מטעם הנתבעת מס' 1 מצא כי יש נזקים ויש אחריות לנתבעת ( או מי מטעמה, יוכרע להלן), כך שגם בחוות דעתו יש לחזק את הקביעה כי נגרמו לתובע נזקים כתוצאה מעבודת עובדי הנתבעת. מהו גובה הנזקים, כאן המחלוקת העיקרית.

אינני מקבלת את מלוא טענת התובע בדבר העלויות אותן שילם עבור תיקון הנזילה ותיקון הנזקים שנגרמו לו.

בעדותו של מיכאלי התברר כי העבודה אותה ביצע עבור התובע כללה גם עבודות שלא היו קשורות לנזילה , כמו למשל החלפת צנרת המים כאשר אין מחלוקת כי מה שהיה צריך להחליף זה את מערכת הביוב לבדה (עמוד 16 שורות 9-13). כמו כן, מעדותו של התובע עלה באופן ברור כי לכתב התביעה הוכנסו פריטים שאין להם כל קשר לנזקים הנטענים על ידו (ראו למשל עמוד 12 שורות 1-5, שורה 11).

היה מקום כי התובע, בתצהיר העדות הראשית מטעמו, יפרט אלו מהקבלות רלוונטיות לנזקים ומדוע, לאחר שעדותו התברר כי חלק ניכר מהרכיבים לא קשורים לנזקים להם הוא טוען, שנגרמו לו על ידי הנתבעות ומי מטעמם.

על פי חשבונית הקבלן מטעם התובע, עלות העבודה כולה הייתה 23,166 ₪, כאשר הקבלן אישר בעדותו כי לא היה צורך להחליף מערכת מים בעלות של 5,000 ₪ ולכן אין מקום לפסוק לתובע עלות זאת. התובע גם תבע כלים סניטרים בעלות של 24,142 ש"ח אולם, כאמור, עלה באופן ברור מעדותו כי לא כל הכלים הסניטרים נדרשו לצורך תיקון הנזקים והתובע לא טרח לפרט מתוך החשבוניות, מה נדרש ומה לא. אין לבית המשפט את הידע המקצועי על מנת לבחון כל שורה בחשבוניות והחליט מה שייך ומה לא שייך לנזקים. על פי עדותו מיום 18/6/19, בעמוד 13 שורות 6-13, מסתכם סך הרכישות הרלוונטי לנזקים בסך של 10,673 ₪.

לשמאות של גיל בן גלים, שצורפה לכתב התביעה, לא צורפה הצעת המחיר של טופולסקי עליה התבסס כאשר קבע כי העלות היא 38,000 ₪. היות ולפי גרסת התובע, העלות בפועל של הכלים היא 24,142 ₪, פחות מהצעת המחיר של טופולסקי, והיא כוללת רכיבים שאין לה קשר לנזקים הנטענים, אין בחוות הדעת של בן גלים כדי לסייע לתובע.

מנגד, בחוות הדעת של בוטנסקי מטעם הנתבעת מס' 1 נקבע סכום כללי של העבודות והנזק בסך של 8,658 ₪ (לכינון) , בעוד שבעדותו של השמאי, העריך את העבודה כולה כולל כלים סניטרים בסך של 30,000 ₪ (עמוד 20 שורות 2-7), להשבת המצב הקיים.

הערת השמאי מטעם הנתבעת מס' 1 בדיון, כי העלות הכוללת היא של כ30,000 ₪ כולל מע"מ, הינה סבירה גם ביחס לעדות הקבלן מטעם התובע כי למעשה, ללא חישוב עלות צנרת מים, בה לא היה צורך, עבודתו היא בעלות של כ- 18,166 ₪ , ואם נוסיף לכך עלויות של כלים סניטרים ומרצפות, אותם כן היה צריך להחליף, לפי עדות התובע, העלות אותה קבע השמאי מטעם הנתבעת מס' 1 בעדותו, מתיישבת גם עם מה שבוצע בפועל בבית התובע. לפי עדות הקבלן והתובע העבודה והכלים הסניטרים מסתכמים בסך של 28,839 ₪, כאשר על שמאי הנתבעת בעדותו – העריך את הסכום הכולל בסך של 30,000 ₪.

לעניין הערת השמאי מטעם הנתבעת, כי לא היה צורך בביצוע כל העבודות שביצע הקבלן יוזכר כי השמאי הגיע בעת שכבר החלו העבודות ולא כאשר התגלתה הנזילה כך שאינו יכול לדעת ממה נובעת הנזילה. בפועל, היו 3 ביקורים של צד ג' ושני ביקורים של מפקח שלא פתרו את הבעיה, ולאחר שהקבלן של התובע ביצע את העבודה נפתרה הבעיה, כך שבמבחן התוצאה הסופית, מה שביצע הקבלן עזר ולכן יש להעניק לתובע את התשלום ששילם לו (בניכוי צנרת מים).

בחלוקת התשלום בין הצדדים, אינני מוצאת מקום להטיל את מלוא הנזקים על רועי אסף, היות וגם לנתבעת מס' 2 אחריות לנזקים. לו הייתה הנתבעת מס' 2 פועלת במקצועיות המצופה ממנה ולאחר שצד ג' לא איתר את התקלה, הייתה מביאה היא אנשי מקצוע מקצועיים יותר או אמצעים מקצועיים יותר לאיתור התקלה, במקום לשים מפוח שיעבוד לזמן בלתי מוגבל מבלי להגיע ולבדוק מדוע לא מתייבש החול בחודשי הקיץ ובזמן עבודת המפוח, היה נמנע הצורך מהתובע להזמין קבלן משלו ולבצע את העבודות שביצע.

הנתבעת מס' 2 לקחה על עצמה את האחריות להמשיך בטיפול לאחר עזיבת הקבלן מטעמה, והיא לא פתרה את הבעיה. בחלוקת האחריות בין הנתבעת מס' 2 לבין צד ג', קביעתי היא כי האחריות ביניהם מתחלקת בחלקים שווים, כך שעל הנתבעת מס' 2 לשאת במחצית נזקי התובע ועל צד ג' , רועי אסף, לשאת במחצית הנזק.

במחלוקת שבין הנתבעות לבין עצמן, לא מצאתי כל סיבה לפסוק אחריות לנתבעת מס' 1 , אשר בדיוק בשל מקרים כאלה התקשרה עם הנתבעת מס' 2 , לה אמור להיות הידע המקצועי והיכולת לטפל בנזילות ותקלות. אני מקבלת טענת הנתבעת מס' 1 בדבר תחולת סעיף 15 לפקודת הנזיקין במקרה דנן ומהות ההתקשרות בינה לבין הנתבעת מס' 2. אם טענת הנתבעת מס' 2 היא כי החלוקה היא לפי אלו נזקים גרמה הנזילה ואלו נזקים גרמה עבודת צד ג' הרי שהיה מקום לצרף חוות דעת המפרידה בין העלויות מכיוון שאין לבית המשפט את הידע המקצועי לחשב מהעלויות שנפסקו מה בדיוק נגרם כתוצאה ישירה של הנזילה ומה כתוצאה מהנזקים שגרם צד ג' בעבודתו ולא מן הנמנע כי עיקר הנזק, אם לא כולו, נגרם כתוצאה מעבודת עובדי הנתבעת מס' 2 , או מי מטעמה .

לעניין עוגמת הנפש, מצאתי כי נגרמה לתובע עוגמת נפש אולם לא בגובה הסכום לו הוא טוען. בחישוב עוגמת הנפש והוצאות התובע אני לוקחת בחשבון גם את התנהלות התובע בכך שתבע פיצויים עבור רכיבים שלא היה להם קשר לנזקים שנגרמו לו, כך על פי הודאתו הוא, וכן אני לוקחת בחשבון כי התובע חסך מעצמו עוגמת נפש בכך שעל דעת עצמו הפסיק את עבודת המפוח והביא קבלן פרטי. לפיכך גובה הפיצוי מגיע לתובע עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו הוא בסך של 2,000 ₪.

לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע את הסך של 30,839 ₪, בצירוף אגרת בית המשפט בסך של 716 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
עוד אני מחייבת את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע את המחצית השנייה של האגרה בסך של 728 ₪ , שכר העד בסך של 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של5,000 ₪. מתוך הסכום שנפסק אין להפחית את ההשתתפות העצמית משזו כבר שולמה לרועי אסף.
התשלום ישולם לתובע תוך 30 יום מהיום.

אני מחייבת את צד ג', רועי אסף, לשלם לנתבעת מס' 2 מחצית מהסכום שנפסק, זאת לאחר המצאת תיעוד כי הסכום שולם לתובע. הסכום ישולם על ידי צד ג' לנתבעת מס' 2 תוך 30 יום ממועד המצאת התיעוד.

אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 ,ובהתאמה דחיית הודעת צד ג' ביחסים שבין הנתבעת מס' 1 לנתבעת מס' 2 .
אינני מוצאת מקום לעשות צו להוצאות לטובת הנתבעת מס' 1 היות וההסכם החוזי הוא בין התובע לנתבעת מס' 1 ומבחינת התובע, היה מקום כי זו תצורף לתביעה כצד, גם אם בסופו של דבר קבעתי כי היא לא האחראית לנזק ולתוצאותיו.

ניתן היום, כ"ט טבת תש"פ, 26 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ד"ר צבי גפן
נתבע: צד ג'
שופט :
עורכי דין: