ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל רעיה מולכו נגד אסטרא איירליינס Astra Airlines :

בפני כבוד ה רשם הבכיר אהרן אורנשטיין

תובעים

  1. רחל רעיה מולכו
  2. ורדינה אהרוני
  3. בלה חן אלוני
  4. מיכאל משה ארד
  5. סופיה ארד
  6. איטה בוקסר
  7. יצחק בוקסר
  8. טובה בר גיל
  9. ארטה גורמן
  10. גבריאל גורמן
  11. זיוה גפן
  12. אפרת מזל כהן
  13. נירה כהן
  14. שאול מרדכי
  15. יפה דבורה מרדכי
  16. דב סיטון
  17. רות סיטון
  18. מיכל צדיק
  19. צביה רון
  20. גדעון רון
  21. אביבה שגב
  22. נטע שיאון ורדי

נגד

נתבעות

  1. אסטרא איירליינס Astra Airlines
  2. אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ

החלטה

מונחת בפניי בקשת הנתבעת 1 לעכב את ההליך שבכותרת המתנהל כנגד ה וזאת עקב צו הקפאת הליכים שניתן בעניינה ביוון ביום 20/11/19 .

הנתבעת 1 הגישה "הודעה" באשר לצו הקפאת הליכים שניתן בעניינה בבית משפט ביוון. הצו אוסר, בין השאר, על המשך הליכים נגדה. ב של צו זה הנתבעת ביקשה לעכב את ההליך דנן נגדה. הנתבעת הסתמכה על ה"פ (ת"א) 408/00 ‎ tower air inc ‎נ' רשם החברות (פורסם בנבו, 28.05.2000) (להלן – פס"ד טאוור-אייר).

התובעים טענו כי על הנתבעת היה לצרף חוות דעת בייחס לדין היווני המבהירה כי הצו שניתן ביוון חל על ההליך דנן בישראל. התובעים הסתמכו בעיקר על ת"א (י-ם) 5017-09-16 אייל אבידן נ' Small Planet Airlines (פורסם בנבו, 08.08.2019) (להלן – פס"ד אבידן), באשר לדרישה להוכחת הדין הזר. התובעים טענו כי פס"ד טאוור-אייר נועד דווקא לשפר את עמדת הנושים הישראליים, והפנו גם לפש"ר (ת"א) 1383/00 אהד בתרון בתפקידו כמפרק חברת TOWER AIR INC נ' עו"ד יעקב בלטמן (פורסם בנבו, 28.02.2005) כתימוכין לכך.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעכב את ההליך נגד הנתבעת 1 להידחות. כידוע, פסק דין (או החלטה) של בית משפט זר אינו הופך באופן אוטומטי לחלק אינטגרלי מהדין הישראלי. לשם קליטתו, יש לפעול לפי הפרוצדורה המצויה בחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958 (להלן – חוק האכיפה).

פס"ד טאוור-אייר ניסה ליצור מסגרת פסיקתית, בנוסף לחוק האכיפה, להכרה בפסקי דין זרים בשיטתנו. אולם ע"א 1297/11 מרטין לוין נ' רו"ח אהרון זוהר (פורסם בנבו, 29.12.2013) שלל אפשרות זו תוך הסתמכות על ע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם פ"ד מט(1) 561 (1995). בקשה לדיון נוסף נדחתה: דנ"א 304/14 רו"ח אהרון זוהר נ' מרטין לוין (פורסם בנבו, 20.07.2014), תוך ציון שבנסיבות המתאימות יהיה מקום לבחון מחדש את הלכת אגם, לנוכח הביקורת שנמתחה עליה . אשר על כן, יש להידרש ל הוראותיו של חוק האכיפה. במקרה דנן לא מדובר בהליך עצמאי (הכרה ישירה), אלא בבקשה להכרה בצו הקפאת ההליכים באופן אגבי בהליך דנן.

בחוק האכיפה קיימים שני מסלולים להכרה בפסקי דין (מעבר למסלול בסעיף 3 לחוק של אכיפת פסקי דין שנועד לחיובים אישיים ואינו מענייננו). המסלולים להכרה בפסקי דין מצויים בסעיף 11. סעיף 11(א) עוסק בהכרה ישירה וסעיף 11(ב) עוסק בהכרה אגבית, או עקיפה. כאמור, ענייננו מצוי בסעיף 11(ב) ולא בסעיף 11(א), בין השאר משום שהנתבעת 1 לא הציגה הסכם או אמנה לפיהם ישראל תכיר בפסקי חוץ הניתנים ביוון.
אעיר כי אף שהצו שהוצג לי אינו מהווה פסק דין כמשמעו בשיטתנו, קיימת פרשנות כי המונח פסק דין בחוק האכיפה משמעו כל החלטה שאין לגביה ערעור. ראו: ( ת"א (מחוזי ת"א) 33559-09-10 GERBER FINANCE INC נ' יוהנתן עובד (פורסם בנבו, 05.01.2012)‏‏ . מקובלת המחשבה כי אף צווי הקפאה נכנסים לגדר המונח "פסק דין" שבחוק (ראו, למשל, פש"ר (מחוזי ת"א) 2193/08 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' Gold & Honey (1995) L.P (פורסם בנבו, 30.10.2008) (להלן – פס"ד גולד), פס"ד טאוור-אייר, ת"ק (פ"ת) 34183-09-17 דוד חמו נ' Air Berlin PLC&Co.Luftverkehrs KG (פורסם בנבו, 27.11.2017, ת"ק (פ"ת) 14908-08-17 נרי ולדר נ' אייר ברלין - חברת תעופה זרה (פורסם בנבו, 27.11.2017) (שניהם ביחד להלן – פס"ד אייר-ברלין). אשר על כן, אני רואה את ה"הודעה" של הנתבעת 1 כבקשה מכוח סעיף 11(ב) לחוק האכיפה.

סעיף 11(ב) לחוק האכיפה מורנו כך:
"אגב דיון בענין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין רשאי בית משפט או בית דין בישראל להכיר בפסק חוץ, אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו, אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן".

בדונו בבקשה על-פי סעיף 11(ב) לחוק האכיפה, בית המשפט יכול לפנות לסעיף 6 לאותו חוק לשם בדיקת השיקולים לצורך בחינת תנאי הדין והצדק (ע"א 7138/16 PRAXIS ENERGY AGENTS GMBH נ' האונייה M/V CAPTAIN HARRY (פורסם בנבו, 07.05.2018)‏‏ בפסקה 9). בענייננו לא ניתנה לתובעים ההזדמנות להביא את טענותיהם בפני בית המשפט היווני. ראו בדומה את סעיף 6(א)(2) לאותו חוק. הדבר מהווה שיקול לפיו אין ל עכב את ההליכים נגד הנתבעת 1.

כמו כן, תקנת ציבור הנושים בישראל (סעיף 3(3) לחוק האכיפה ) היא שיקול נוסף שעל בית המשפט לשקול (בדומה לפס"ד טאוור-אייר), ולהבדיל מפס"ד טאוור-אייר, בענייננו לא נטען כי מטרת הקפאת ההליכים היא הבראת החברה מה שהיה עשוי להיות מועיל גם לנושים הישראליים (פס"ד גולד, בעמ' 27). בכל אופן, הנתבעת 1 לא ביארה מדוע "גיור" הצו הוא צודק. מאחר שנטל השכנוע מוטל עליה, דומה כי ניתן מטעם זה לבדו לדחות את בקשתה (פס"ד אייר-ברלין).

אף אם הצו היה נקלט בדין הישראלי, נראה כי היה מקום לברר באמצעות חוות דעת המתייחסת לדין היווני האם הצו מכוון גם להליכים בשטחי שיפוט זרים (דהיינו, בישראל) וחל על נושים שזרים ליוון. הנתבעת 1 לא הציגה חוות דעת ביחס לדין היווני ואינני נכון להסתמך על הצו ככתבו וכלשונו. ר או בדומה את פס"ד אבידן (בסעיף 19) בנוגע לסוגיית פטור מהתייצבות בהסתמך על צו השעיית הליכים זר, ואת ע"א 3294/08 GOLDHAR CORPORATE FINANCE LTD נ' S.A KLEPIERRE (פורסם בנבו, 06.09.2010) בנוגע לסוגיה האם פסק הדין הזר מהווה מעשה בית דין גם בהתאם לדין שלפיו ניתן.

בהיעדר חוות דעת באשר לאופן פעולתם של בתי המשפט היווניים, אני גם רואה קושי רב לתת משקל כלשהו למסמכים שהוצגו לי. לא ברור כי הם עוסקים בנתבעת דווקא, לא הוצגה לי הבקשה שהובילה למתן צו הקפאת ההליכים , ההחלטה עצמה כתובה ביוונית בכתב יד על גבי דף חלק ללא סממנים רשמיים והשופט שנתן את ההחלטה לא מזוהה.

סוף דבר: מכל הנימוקים דלעיל מצאתי לנכון לדחות את בקשת הנתבעת 1 לעכב את ההליכים נגדה. הנתבעת 1 תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ בתוך 30 יום.

הנתבעת 1 תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.

ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחל רעיה מולכו
נתבע: אסטרא איירליינס Astra Airlines
שופט :
עורכי דין: