ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דורון שגיא נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ :

לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

התובע:
דורון שגיא
ע"י עוה"ד הדס גרניט ו/או רעות צומעי

נגד

הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י עוה"ד אהוד ארצי

בית המשפט עמד פעמים רבות על חשיבות הליך גילוי המסמכים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית ולצורך חתירה לחקר האמת (ראו בין היתר רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (פס"ד מיום 1.11.05, פורסם בנבו) (פסקה 6 פסק הדין)).

החלטה

בבקשה מספר 7 – בקשת הבנק לגילוי ועיון במסמכים

מהות הבקשה

בפני בקשת הנתבע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

הנתבע טוען כי הבקשה מוגשת, לאחר שנשלחה פנייה לתובע בכתב מיום 13.05.2019, ובתום הגשת כתבי הטענות .

הפנייה בקשר למסמכים הספציפיים המבוקשים, נענתה בסירוב גורף (הנתבע מפנה להעתק תצהיר גילוי המסמכים נשוא יום 02.06.2019).

המסמכים הספציפיים המבוקשים הם –

א. אסמכתאות עבור הפקדות שביצע התובע בחשבון הנאמנות.
ב. אסמכתאות עבור משיכות שביצע התובע בחשבון הנאמנות.
ג. כל המסמכים שהוחלפו בין התובע לחברת "פרופ טרייד" (להלן: "החברה") ו/או מר שלומי נוימן - בעל השליטה בחברה (להלן: "נוימן" ו/או "בעל השליטה").

הרקע וטענות הצדדים

על מנת לסבר את האוזן, המדובר בתביעה כספית על סך של 214,712 ₪.

בכתב התביעה מתואר כי החברה מאוגדת מעבר לים - ב"איי הבתולה". בעל השליטה בה נחשד במעילה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מכספי לקוחותיה. נטען כי המעילה התרחשה תחת עינו הפקוחה של הנתבע.
החברה הציעה וסיפקה פלטפורמה למסחר, שאפשר למשקיעים ישראלים לבצע השקעות פרטיות בארצות הברית, באמצעות ברוקר אמריקאי מורשה, תוך הצגת מצג שהתברר כמצג שווא, לפיו חשבון החברה בבנק הנתבע, בו הופקדו כספי המשקיעים, הוא חשבון נאמנות לכל דבר ועניין, ולקוחות החברה, ביניהם התובע, הנם נהנים בחשבון.

החברה קרסה בשנת 2018 ב"קול תרועה" תקשורתי , ובין לילה נודע למשקיעים, ביניהם התובע, כי מיטב כספם שהועבר לחברה לצורך ביצוע השקעות, ירד לטמיון, וחשבון החברה הייעודי בבנק, אליו הועברו כספי המשקיעים , ואשר הוצג כחשבון נאמנות, ריק מכספים.

התובע טוען בכתב התביעה כי אין מחלוקת שהחברה שימשה "נאמן" בחשבון. על אף זאת, הבנק סרב, בזמן אמת , לבצע הוראה להעברת כספים שהועברה אליו על ידי החברה , באמצעות התובע במשך זמן רב , ולמעשה שנה שלמה טרם קריסת החברה, עד שבסופו של י ום, התובע טוען כי הוא מצא עצמו עומד מול שוקת שבורה, וללא יכולת לגבות את שהשקיע.

כאמור, לתובע טענות כלפי החברה. באשר לנתבע – הבנק, נטען על ידי התובע כי היות והתנהל אצלו החש בון, הוא היה יכול וצריך למנוע את המעילה, ולפיכך הוא מחויב בהשבת הכספים.

מנגד, טוען הנתבע, בין היתר, כי החברה היא זו שנבחרה על ידי התובע ולקוחות נוספי ם לשמש נאמן לצורך ביצוע ההשקעות. הבנק אינו הכתובת לטענות התובע ואינו מהווה "מנגנון ביטוחי" בכל הקשור לכספים אותם התובע בחר להשקיע בחשבון הנאמנות. כמו כן, לבנק אין ידיעה אודות מערכת היחסים בין הנאמן לנהנה, ואינו צד להסכם ביניהם. לבנק אין ידיעה בדבר מה שסוכם בין התובע לחברה בכל הקשור להשקעות. כן , אינו אמור "לבלוש" אחר הפעולות.

הבנק פעל בהתאם להוראות שניתנו לו על ידי הנאמן בחשבון, ומיותר לציין כי לא ה ייתה לו היכולת לדעת מה הכתובת האמתית של הסכומים, והאם הם מנותבים בהתאם להסכמות בין הנאמן לנהנה.

בבקשה זו, טוען הנתבע כי עסקינן במסמכים רלבנטיים לבירור המחלוקות, וזאת לאור טענות התובע בעצמו.

מנגד, התובע בתשובתו, טוען כי בקשה זו מעידה על הכאוס ששרר בחשבון הנאמנות, באופן שהביאו לעמוד בפני שוקת שבורה, ולהגיש תביעה זו.

התובע טוען, ביחס לדרישה הראשונה והשנייה, כי העביר את מלוא האסמכתאות שבידיו, וצירפם לכתב התביעה. לשיטתו, הנתבע הוא בנק , ולא יעלה על הדעת כי המבוקש, קרי העברות ומשיכות שבוצעו לחשבון המנוהל אצלו, לא יאותרו. ברור מעצם התביעה שחשבון הנאמנות התנהל בכאוס מוחלט. לכן, דין דרישות אלה - דחייה.

ביחס לדרישה השלישית, המסמכים שהוחלפו עם החברה ו/או בעל השליטה - לטעמו, הדרישה כללית ואינה ברורה. כמו כן, הרלבנטיות בספק. התובע טוען כי הוא צרף שלל תכתובות, לרבות הודעות שצורפו לתצהיר מטעמו, שעניינם פנייתו לחברה ולמי מטעמה. עסקינן במסע דיג, והתובע מוסיף כי צ ירף את מלוא המסמכים שבידיו.

הנתבע בתגובתו, טוען כי יש להורות על קבלת הבקשה תוך חיוב בהוצאות ושכר טרחה. לשיטתו, התובע מתחמק, ויש לו לגלות בתצהיר ערוך כדין את המסמכים הספציפיים נשוא הבקשה , ולאפשר לבנק לעיין בהם.

הנתבע טוען כי התובע מעלה טענה לפיה הבנק אחראי לנזק. את היקף הנזק, התובע תולה בהפסד שנגרם לו במכלול פעילות המסחר (מפנה לסעיף 79 לכתב התביעה). לצורך הוכחת ה"הפסד", עליו להציג ביוזמתו, את מלוא התמונה לגבי השקעותיו, ולצרף אסמכתאות. ככל ומדובר בפעולות שבוצעו, התובע היה צריך להציג אסמכתאות. התובע ט וען בעלמא כי צירף לכתב התביעה נספחים, אולם בפועל אין בהם ממש, שכן אינם כוללים הפקדות ומשיכות, ומאף אחד מהנספחים לא ניתן ללמוד על הסכומים שהעביר התובע לחשבון הנאמנות או משך משם. ככל ובוצעו פעולות, הרי שהיה להן תיעוד אצל התובע , או אצל הגוף הפיננסי מולו פעל, לצורך העברת הכספים. כך למשל במסגרת נספח 4 לכתב התביעה, התובע מצרף אסמכתאות עבור הפקדות שביצע לטענתו בחשבון, וניתן לראות שאלה הודפסו על ידו. אם כך, לתובע יש גישה לאסמכתאות נוספות, ככל ואכן קיימות.

טענת התובע בדבר כאוס, אינן בבחינת מענה. יש להורות לתובע לגלות את האסמכתאות שברשותו.

ביחס למסמכים שהוחלפו בין התובע לחברה; גם כאן התובע מתחמק. התנהלות התובע מול החברה רלבנטית מאוד לצורך בחינת טענות התובע ובכלל זה, מה ידע ומה לא ידע, ומה אופי ותוכן מערכת ההתקשרות והתקשורת בינו לבין החברה (סעיפים 16-36 לתביעה מתייחסים כולם להתנהלות התובע מול החברה). נטען כי התובע עמד בקשר עם החברה והנאמן בחשבון - מר נוימן. כל ההוראות שניתנו על ידו לביצוע פעולות בחשבון נעשה באמצעות הנאמן - מר נוימן. בין התובע לבין הבנק לא היה כל ערוץ תקשורת לאורך תקופת הפעילות בחשבון.

לכן, יש לחשוף את התכתובות שערך עם נוימן, או החברה בתקופת הפעילות בחשבון.

דיון והכרעה

גילוי מסמכים והעיון בהם מנוי בסעיפים 112-118 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"). ההוראות הכלליות ביחס אליהן, מנויים בסעיפים 119-122 לתקנות.

בית המשפט עמד פעמים רבות על חשיבות הליך גילוי המסמכים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית ולצורך חתירה לחקר האמת (ראו בין היתר רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (פס"ד מיום 1.11.05, פורסם בנבו) (פסקה 6 פסק הדין)).

המגמה לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת לשם חשיפת האמת; חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן במסגרתו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלבנטית וליתן לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, תשע"ג – 2013, עמ' 251).

סמכות בית המשפט בנושא גילוי מסמכים היא רחבה עד מאוד, וניתן להורות על גילוי מסמכים "ביחס לכל עניין השנוי במחלוקת הכלול בהם" (שם, א. גורן בעמ' 254 והפניה לע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 161 ו'-ז').

ברם, הוטלו מגבלות לעניין היקף תחולת הליכי הגילוי והעיון במסמכים , ראו בין היתר, רע"א 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (לא פורסם) [פורסם בנבו])" (שם) . מכאן עולה, ש יש לבחון כל בקשה לגופה , ו הכלל הוא שצו לגילוי ועיון במסמכים יינתן כדי לאפשר דיון הוגן, וככל שהמסמכים הנדרשים רלוונטיים להליך המשפטי ולח קר האמת.

לגופו של עניין;

ביחס לדרישה הראשונה והשנייה; התובע טוען כי ההפקדות והמשיכות בחשבון אמורות להיות בידי הנתבע, וכי הוא צרף מסמכים לכתב התביעה. כידוע, בגילוי מסמכים, אין להפנות למסמכים שצורפו. יש לצרפם.

הנני סבורה כי המבוקש אמור להימצא בידי הנתבע, שכן המדובר בבנק אצלו החשבון התנהל, ומן הסתם קיים תיעוד בחשבון, ו/או ניתן להפיק מסמכים אלה מהמחשבים. יחד עם זאת, מסמכים אלה אמורים להיות הן אצל התובע. אולם, התובע טוען כי שרר בחשבון "כאוס", מכאן תביעתו, ושצ ירף את מלוא החומר לכתב התביעה.

יש לערוך איזון; מחד, על התובע לצרף לכתב התביעה את החומר והתשתית עליו הוא מבסס את תביעתו. כן, עליו לגלות מסמכים רלבנטיים. אין ספק כי מסמכים אלה רלבנטיים לעניינינו. כן, גם אם החומר מצוי במאגרי הבנק – האם עליו לפעול על מנת להפיק אותם, חלף התובע אשר הוא זה שניהל את החשבון? מיותר לציין כי הדבר כרוך בהוצאות לנתבע.

ואולם, אין לדרוש ממשיב חומר שאינו מצוי אצלו, לכאורה. למצער, היה על התובע להתכבד ולציין מתי החומר יצא מידיו ומדוע אינו ברשותו. "הכאוס" שציין ששרר בחשבון, הינו כללי.

לפיכך, ככל והחומר אינו מצוי בידי התובע, הנתבע יפיק אותו מחדש והתובע יישא בהוצאות הפקת המסמכים.

באשר לדרישה השלישית; מסמכים שהוחלפו בין התובע לחברה – עולה כי התובע סבור שהדרישה כללית , ואינה מהווה דרישה ספציפית. אינני רואה עין בעין טענה זו של התובע. המבוקש והנדרש , נדרש על מנת לבחון את התנהלות התובע מול החברה , ודרוש לבחינת טענותיו העובדתיות.

אני סבורה כי יש להתיר גילוי ועיון במסמכים אלה, נשוא הדרישה השלישית, היות והם נוגעים למערכת היחסים עם הנתבע, ויש בהם כדי לסייע להגנת ו; ר' "אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה" ( ר' רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ ( פס"ד מיום 24.12.07, פורסם בנבו).
סופו של דבר, הבקשה מתקבלת. התובע יפעל בתוך 30 ימים כמבוקש.

אינני עושה צו להוצאות בנסיבות העניין. ראו בקשה מספר 8, בקשת התובע לגילוי ועיון שניתנת במקביל, שם התקבלו חלק מהדרישות.

ניתנה היום, כ"ט טבת תש"פ, 26 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דורון שגיא
נתבע: בנק מזרחי טפחות בע"מ
שופט :
עורכי דין: