ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נ. טמיר - פרויקטים נגד עיריית ערד :

בפני כבוד ה שופט מנחם שח"ק

תובעת

נ. טמיר - פרויקטים - בע"מ

נגד

נתבעים

  1. עיריית ערד
  2. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בעמ

החלטה

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף, מחמת היעדר סמכות עניינית ומקומית.

רקע ויריעת המחלוקת
התובעת היא חברה קבלנית, העוסקת בעבודות בנייה. לפי האמור בכתב התביעה, התובעת זכתה במכרז חש/1/2017 של הנתבעת 2, הפועלת מטעמן של רשויות מקומיות בישראל, לשמש כקבלן לביצוע עבודות בנייה ושיפוצים עבור רשויות מקומיות.
בהמשך, התקשרו התובעת והנתבעת 1 מספר פעמים בחוזי התקשרות, מכח זכייתה של התובעת 1 במכרז של הנתבעת 2, לביצוע עבודות חידוש, שיפוץ ותוספות בנייה למבני ציבור בעיר ערד.
התובעת טוענת בכתב תביעתה כי הנתבעות לא העבירו לתובעת תשלומים המגיעים לה בגין עבודות אלו, בסך של למעלה מ-3,500,000 ₪.
לדברי התובעת בכתב תביעתה, ביחס לחלק מהסכום – 1,615,640 ₪ - ניתן אישור מצד כלל הגורמים הרלוונטיים בנתבעות לביצוע התשלום, ועל כן הוגשה ביחס אליו (בצירוף שיערוך) תובענה זו, ביום 26.11.2019, בסדר דין מקוצר.
לגבי יתרת הסכום, נטען, טרם ניתנה הסכמת הנתבעות, ולכן הוגשה תביעה נפרדת בעניינם בסדר דין רגיל (תיק 41650-1219, בפני כבוד השופט אורינוב , בבית משפט זה).
ביום 30.12.2019 הגישה הנתבעת 1 בקשה למחיקת התובענות מחמת חוסר סמכות עניינית ומקומית. הנתבעת 1 טענה כי לא היה מקום לפצל את הדיון ל-2 תובענות, שכן הן באותו עניין, ועל כן יש לאחד את התובענות וממילא, בהתאם לשווי התביעה המאוחד, הגבוה מ-2,500,000 ₪ – לדון בתביעה בבית המשפט המחוזי.
לחילופין נטען כי יש לראות בתובעת כמי שוויתרה על זכויותיה ביחס לכספים העולים סכום התביעה כאן, מאחר שלא נכללו בתביעה הראשונה בזמן, בהתאם לתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עוד נטען כי במסגרת ההסכם בין הצדדים קיימת תניית שיפוט ייחודית המ חייבת הגשת תובענות בבתי המשפט במחוז תל אביב בלבד, ומשכך נעדר בית משפט זה סמכות מקומית.
ביום 12.01.2020 הגישה הנתבעת 2 את תגובתה לבקשה, והצטרפה לכל האמור בבקשה.
התובעת הגישה ביום 13.01.2020 תגובה לבקשה, וכן בקשה למתן היתר לפיצול סעדים.
בתגובתה טענה התובעת כי התביעות נובעות ממספר הסכמים נפרדים, בין התובעת לנתבעת 1, כל הסכם ביחס למבנה ציבור נפרד, ולכן אין מדובר בעניין אחד ואין לאחד את הדיון בשתי התובענות.
בעניין הסמכות המקומית טענה התובעת כי אין כל תנייה שכזו בהסכמים מול הנתבעת 1.
בתשובה לתגובה, שהגישה הנתבעת 1 ביום 21.01.2020, טענה הנתבע 1 כי אין לקבל את בקשת התובעת לפיצול סעדים, הן מאחר ובית המשפט נדרש, כעיקרון שיפוטי, למנוע ריבוי התדיינויות, הן מאחר ולא מדובר כלל בפיצול סעדים – שכן הסעד המבוקש ב-2 התובענות זהה, והן מאחר שהבקשה הוגשה באיחור, לאחר שהתובענה הנוספת כבר הוגשה. ממילא, נטען, כתוצאה מדחיית הבקשה לפיצול סעדים, יש לדון במאוחד בכל סכום התביעה, ובית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה המאוחדת, מחמת שוויה הכספי.
ביחס לסמכות המקומית נטען כי ההסכמים הפרטניים בין התובעת לנתבעת 1 הם מעין "הזמנה לביצוע עבודה" ואילו עיקר ההסכם הוא זה הקבוע במכרז של הנתבעת 2, שבו קיימת תניית השיפוט הייחודית.
דיון
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, בכל הנוגע לסמכות המקומית, אך לא בנוגע לסמכות העניינית.
הנתבעת 1 ביקשה להיתלות בכך ששוויין המצרפי של 2 התביעות שהגישה התובעת – זו שכאן וזו שמונחת בפני כבוד השופט אורינוב, הינו בסמכות בית המשפט המחוזי. אלא ששתי התובענות מתנהלות בנפרד, מטבע הדברים, ואין בית משפט זה מוסמך, וגם אין זה ראוי כי ידון, במצב עתידי תיאורטי שאינו מונח בפניו. משלא הגישה הנתבעת 1 בקשה לאיחוד התובענות, יש להתייחס לסכום התובענה המונחת בפניי בלבד, שאין מחלוקת כי היא בסמכותו של בית משפט זה.
בנוסף, כאמור, תובענה זו הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבעים תחילה , ובעת הגשתה לא הייתה כל תביעה אחרת תלויה ועומדת. בין אם תתקבל הבקשה לפיצול סעדים ובין אם לאו, לכל הפחות ביחס לסעד המבוקש בתובענה שבפניי ברור כי התובענה הוגשה כדין. הטענה כי התובעת מיצתה את סעדיה בתובענה שבפניי, ומשכך אין מקום לדון בתובענות נוספות, היא טענה רלוונטית, אם בכלל, ביחס לתובענה המאוחרת מבין התובענות, דהיינו התובענה שמתנהלת בפני כבוד השופט אורינוב, ולא ביחס לתובענה שבפניי.
ביחס לבקשה לטענה בדבר העדר סמכות מקומית, הדין עם הנתבעת 1, לאור קיומה של תניית שיפוט ייחודית.
מתגובת התובעת לבקשה, מובן כי היא אינה חולקת על כך שתניית השיפוט שאליו הפנתה הנתבעת 1 במכרז של הנתבעת 2 היא תניית שיפוט ייחודית, ובצדק. סע' 72 למסמך שכותרתו "חוזה התקשרות מסגרת" קובע באופן מפורש כי "סמכות השיפוט לגבי כל דבר וענין הנובעים מחוזה זה תהא לבתי המשפט המוסמכים בעיר תל-אביב-יפו בלבד". מדובר בניסוח חד משמעי המגבש סמכות ייחודית לבתי המשפט במחוז תל אביב יפו בלבד.
כל טענתה של התובעת נגד הענקת תוקף לתניית השיפוט היא כי התנייה המופיעה במכרז אינה חלק מהסכם ההתקשרות עם הנתבעת 1. לא ניתן לקבל טענה זו. בסע' 1 להסכם ההתקשרות בין הנתבעת 1 לתובעת, החתום בידי הצדדים ושצורף כנספח ד' לכתב התביעה, נכתב בפירוש כי "הרשות המזמינה מזמינה בזאת מהקבלן ביצוע בלבד של... על פי המפורט בחוזה זה, ועל פי מסמכי ותנאי ההתקשרות במכרז, הרצ"ב כחלק בלתי נפרד מחוזה זה" (ההדגשה אינה במקור). דהיינו, ברור מניסוח זה כי מסמכי המכרז, ובפרט המסמך שכותרתו "חוזה התקשרות מסגרת", הכולל את תניית השיפוט, הוא חלק מההסכם בין התובעת לנתבעת 1, ומחייב את הצדדים. הדברים אף עולים מאליהם נוכח העובדה הפשוטה שאינה במחלוקת, שלפיה עצם ההתקשרות בין התובעת לנתבעת 1 מבוססת מיניה וביה מזכיית התובעת במכרז וממסמכי המכרז. זאת כמובן, בנוסף לכך שהתנייה חלה גם ביחסים שבין התובעת לנתבעת 2, מכח המכרז עצמו.
בהינתן שהצדדים בחרו להתקשר בהסכם הכולל תניית שיפוט ייחודית, יש לכבד את התניה [רא ' למשל ברע (י-ם) 1376/99 מנשה לוי – חברה לבנין בע"מ נ' עודד שפיר, ת"א 60375-03-17 יצקוביץ ואח' נ' יקבי ברקן בע"מ והאזכורים שם, תא (ב"ש) 26960-06-18 שמעון אלקיים נ' שקד רון ודרורית אדריכלות והנדסה בע"מ]
מאחר שקבעתי כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתובענה, אני נמנע מלהתייחס לבקשה התלויה ועומדת בעניין פיצול הסעדים או לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן , ואלו תידונה ע"י בית המשפט שאליו תועבר התובענה ובכפוף לשיקול יו.

מזכירות בית המשפט תעביר אפוא את התיק לכבוד נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב על מנת שינתבו למותב מוסמך בהתאם לשיקול דעתו.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נ. טמיר - פרויקטים
נתבע: עיריית ערד
שופט :
עורכי דין: