ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אינוק בונהום נגד שלמה דוד בע"מ :

לפני: כבוד השופט יוחנן כהן

התובע:
אינוק בונהום, ( דרכון-7359479)
ע"י ב"כ: עו"ד רוני חייט

-
הנתבעים:

  1. שלמה דוד בע"מ, ( חברות-514063445)
  2. עופר שלמה, ( ת.ז.-XXXXXX037) גל שלמה, ( ת.ז.-XXXXXX181)

ע"י ב"כ: עו"ש שמואל שי

פסק דין

לפני בית הדין בקשת הנתבעים לעיון מחדש בהחלטה בבקשה למחיקת התביעה על הסף, ותגובת התובע המתנ גד לה וכן תשובת הנתבעים לתגובה .

למען הבהירות ונוכח חשיבותם, נפרט להלן את השתלשלות העניינים הנוגעת לבקשה מושא החלטה זו.

בתאריך 3.9.19 ניתנה הכרעה של כבוד הנשיא טננבוים בהליך 47594-08-19 (להלן – ההליך הראשון), הנותנת תוקף של פסק דין להסכם גישור בין התובע והנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) שלפנינו, בזו הלשון: " ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם הגישור אליו הגיעו הצדדים" (להלן – פסק הדין).

בתאריך 22.10.19 הגיש התובע תביעה בהליך שבכותרת (להלן – " ההליך דנן") לתשלום זכויותיו הנובעות לטענתו מיחסי העבודה בינו לבין הנתבעים. בד בבד, הגיש התובע בקשה ליתן עדות מוקדמת מ שהיה מחוייב לעזוב את הארץ בשל תום היתר עבודתו וסיום אשרת שהייתו בישראל. לבקשה צורף כרטיס טיסה חד כיווני לתאילנד לתאריך 19.11.19. בהתאם לבקשה, נקבע דיון לשמיעת העדות המוקדמת בתאריך 14.11.19.

בתאריך 6.11.19 הוגשה בהליך דנן בקשה מטעם הנתבעים למחיקת התביעה על הסף, בטענה שקיים מעשה בית הדין בין הצדדים במסגרת פסק הדין בהליך הראשון. התובע התנגד לבקשה, תוך שטען כי דינו של פסק הדין להתבטל מהטעם שניתן בו תוקף ל"הסדר גישור" אשר נעשה ללא ידיעת התובע וללא הסכמתו ותוך תרמית והונאה בניגוד לדין. במסגרת תגובתו, ביקש התובע להורות על קיום דיון בבקשה לביטול פסק הדין ולחלופין להורות על חקירתו הנגד ית על תצהיר התובע לבקשת הביטול, זאת היות והוא אמור לעזוב את הארץ מיד לאחר מועד הדיון הקבוע לתאריך 14.11.19 .

בתאריך 11.11.19 ניתנה החלטת בית הדין בהליך דנן לבקשה לסילוק על הסף , תוך התחשבות ומתן משקל לעובדה כי התובע עומד לצאת מהארץ בתאריך 19.11.19 , כדלהלן:

"בשים לב לכך שעולות טענות קשות בדבר אי-ידיעת התובע על הסדר הגישור ואי-הסכמתו לכך וכן טענות לתרמית והונאה - ראוי שאלו יתבררו טרם יציאתו של התובע מגבולות המדינה. לפיכך, לא מצאתי לנכון לדחות את התביעה על הסף בשלב זה, אלא סבורני כי יש מקום לגבות את עדותו של התובע טרם יציאתו מהארץ, משיש ליתן לו את יומו בבית הדין למקרה בו תתקבל בקשתו לביטול פסק דין. ככל שיימצא כי אין לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תדחה התביעה על הסף."

עוד הורה בית הדין - בכדי לאפשר את חקר האמת - כי התובע יגיש בקשתו לביטול פסק דין (בצירוף תצהיר לעניין זה) והנתבעים יגישו תגובתם, כל זאת טרם לשמיעת עדות התובע בדיון העדות המוקדמת וטרם יציאתו מהארץ. כמו כן, קבע בית הדין כי הנתבעים רשאים לחקור את התובע לעניין זה במסגרת מתן עדותו המוקדמת בדיון הקבוע לתאריך 9 14.11.1 ולאחר מכן תינתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין וכפועל יוצא מכך בבקשה לסילוק התביעה על הסף.

בהתאם לכך, בתאריך 13.11.19 הגיש התובע בקשה לביטול פסק הדין במסגרת ההליך הראשון. והנתבעת הגישה תגובתה בתאריך 27.11.19 המתנגדת לבקשה (לאחר יציאתו של התובע מהארץ) . בתאריך 5.12.19, ניתנה החלטה מנומקת של כבוד הנשיא טננבוים בהליך הראשון, הדוחה את הבקשה לביטול פסק דין, תוך הבהרה כי "הדרך המתאימה לבירור טענותיו של המבקש לביטול פסק הדין, איננה במסגרת הגשת הבקשה בהליך המקורי, אלא באמצעות הגשת תביעה בהליך חדש."

בתאריך 14.12.19 התקיים דיון לשמיעת העדות המוקדמת של התובע בהליך דנן .

בתאריך 15.12.19 ניתנה בהליך דנן החלטתי בבקשה לסילוק התביעה על הסף, כדלקמן:

"הדרך הדיונית לתקוף פסק דין בגין פגם בהסכם עצמו היא הגשת תביעה נפרדת המבוססת על אחת מעילות החוזים. זאת כפי שנקבע להלכה, בין היתר, בפסק הדין בע"א 10148/05 , חברת תדי ירושלים בע"מ נ' ברכה כץ – שיבאן ( (15.3.2010 כדלהלן: "פסק דין המעניק תוקף להסכם בין בעלי הדין שתי פנים לו: פן חוזי ופן שיפוטי והוא יונק את חיותו משני מקורות אלה ... משכך, כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה בשל פגם שנפל לטענתו בהליכי המשפט, עליו לנקוט הליכי ערעור רגילים ואילו אם מבקש צד לעתור לביטולו של הסכם הפשרה בשל פגם שנפל בכריתתו, עליו להגיש בעניין זה תביעה לבית המשפט שנתן את פסק הדין וככל שתתקבל טענתו יתבטל בעקבות כך גם פסק הדין ..."

וכך גם מבהירה פרופ' זלצמן: "כאשר טענתו של בעל הדין מבוססת על פגם כלשהו בהסכם עצמו, כגון טעות, הטעיה, כפייה, או כאשר היא מבוססת על הפרת התחייבותו של בעל-הדין שכנגד על-פי ההסכם – הדרך הדיונית לתקיפתו של פסק הדין היא באמצעות תביעה נפרדת, עצמאית, המבוססת על אחת מו העילות שבדיני חוזים לביטולו של חוזה". (פרופ' נירה זלצמו, ( מעשה בית דין בהליך אזרחי ( 1996 ), עמ' 329 .ר' גם: בע"א 1545/08 , אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ ( 4.3.10 רע"א 9614/05 , רז גל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( 16.3.06 ); ע"א 5914/03 , אפרים שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח, .( 337 , עמ' 344-345 ( 1197 ; רע"א 7148/98 , ארנון עזרא נ' יעל זליזיניאק, פ"ד נג( 3 ,(2) תק-על 2005

בהתאם לכך, בנסיבות דנן, בהן טענות התובע נוגעות לפגם בהסכם הגישור שבעניינו ובכלל זה טענות בדבר אי-ידיעתו על הסדר הגישור ואי-הסכמתו לכך וכן טענות לתרמית והונאה - הרי שעליו להגיש תביעה עצמאית ונפרדת המבוססת על אחת מעילות החוזים וככל שיתבטל ההסכם יבוטל גם פסק הדין. כך גם ניתנה בהתאם החלטת בית הדין בהליך הקודם) בו ניתן תוקף של פסק הדין להסכם הגישור...) בבקשה לביטול פסק דין, כי " הדרך המתאימה לבירור טענותיו של המבקש לביטול פסק הדין, איננה במסגרת הגשת הבקשה בהליך המקורי, אלא באמצעות הגשת תביעה בהליך חדש."

לפיכך - על התובע להגיש תביעה נפרדת ועצמאית לבירור השאלה בדבר ביטול הסכם הגישור בגין פגם שנפל בו כנטען. ורק לאחר בירור התביעה האמורה, ובהתאם לתוצאתה תהא לבית הדין האפשרות לדון בבקשה לסילוק על הסף של התביעה שלפנינו משלא ניתן בשלב זה להכריע בבקשה זו נוכח הנסיבות שנוצרו. שכן, פסק הדין עודנו עומד בעינו ויחד עם זאת יש לברר גם טענות התובע לעניין פגמים בהסכם.

על כן, בנסיבות המיוחדות שנוצרו, מצאתי לנכון להשהות את ההליך בענייננו ולא למוחקו, עד לבירור התביעה הנפרדת שתוגש על ידי התובע בשאלת הפגמים בהסכם הגישור. כמו כן, אציין כי לצורך בירור האמת שהיא נר לרגלי בית הדין, בשים לב לכך שנשמעה עדותו המוקדמת של התובע טרם יציאתו מהארץ ובמסגרתה התייחסותו לטענות בקשר להסכם הגישור - בית הדין יאפשר שימוש בפרוטוקול הדיון מיום 14.11.19 לעניין זה בתביעה החדשה לביטול הסכם הגישור לכשתוגש..."

לאחר החלטה זו בבקשה למחיקת התביעה על הסף, הגישו הנתבעים את הבקשה המונחת לפניי לעיון מחדש בהחלטה, וכן הוגשה תגובת התובע המתנגד לה. כמו כן, הודיע התובע כי הגיש בקשה לביטול פסק דין במסגרת תובענה נפרדת בתאריך 1.1.20 (פ"ה 2610-01-20) .

בעיקרי הדברים ובתמציתם , טוענים הנתבעים בבקשתם המנומקת לעיין מחדש בהחלטה, כי התוצאה המתבקשת בנסיבות דנן - בהן קיים פסק דין העומד בעינו באותו עניין של התובע וטרם בוטל מטעם כזה או אחר - היא סילוק התביעה על הסף בשל מעשה בית דין. התובע מתנגד לבקשה וטוען בתמצית כי לא ייגרם כל נזק אם תעוכב ההחלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף עד להכרעה בבקשה לביטול פסק דין.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולהתפתחות ההליך כולו, תוך עיון חוזר בהחלטה מיום 15.12.19 - מצאתי לנכון בנסיבות דנן לשנות מהחלטתי זו. זאת בשים לב להשתלשלות העניינים בתובענה דנן ובהליכים הנוספים שנוהלו, והמנוהלים על ידי התובע במקביל להליך דנן ביחס ל אותה תקופת העסקתו אצל הנתבעת.

נוכחנו לראות כי התובע לא כלכל את צעדיו כנדרש בדין כראוי, בכל הקשור לבקשה לביטול פסק הדין ובהתנהלותו ככלל בכל הליכים הנוגעים לתקופת העסקתו בנתבעת, לרבות התביעה שבענייננו. שכן, התובע אומנם טוען כי לא ידע על פסק הדין ועל כן לא הגיש בקשה לביטולו טרם להגשת כתב התביעה באותו עניין בהליך דנן. אולם, גם כשהגיש התובע את הבקשה לביטול פסק דין, הוא הגישה במסגרת ההליך הראשון חלף הגשתה במסגרת תביעה נפרדת כנדרש בדין . דבר זה גורם לסירבול והתארכות ההליכים יתר על המידה ושלא לצורך ובכך התובע פוגע גם בתביעתו שלו. רק משנדחתה בקשתו לביטול פסק דין בהליך הראשון ולנוכח החלטת בית הדין מתאריך 15.12.19 - הגיש התובע את הבקשה לביטול פסק דין בתאריך 1.1.20 כתביעה עצמאית נפרדת כנדרש בדין.

ככל שהיה התובע מתנהל ומכלכל צעדיו בהתאם לדין והיה מגיש תחילה את הבקשה לביטול פסק דין כבר בתאריך 22.10.19, ולחלופין במועד בו הגיש את הבקשה בהליך הראשון בתאריך 13.11.19, יכול כי ניתן היה להכריע בבקשה לביטול פסק דין טרם יציאתו של התובע מהארץ בסוף החודש ולייעל את ההליכים בהתאם לסדרי הדין . אולם לא כך היה.

התובע הגיש כתב תביעה בהליך דנן, לאחר מכן החל הליך נוסף של בקשה לביטול פסק דין במסגרת התביעה הראשונה, ולאחר מכן פתח הליך נוסף בבקשה לביטול פסק דין במסגרת תביעה נפרדת. שינוי סדרי הדין וסרבולם "תוך כדי תנועה" אינם ראויים וטוב היה עושה התובע שמנהל עניינ יו לפי סדר הדין, אף בנסיבות אלו בהן בית הדין ער לכך שהתובע היה אמור לעזוב את הארץ.

אומנם בהחלטתי מיום 15.12.19 קבעתי כי ההליך יוקפא עד להחלטה בבקשה לביטול פסק הדין, וזאת בעיקר בהתחשב בעובדה שהיה על התובע לצאת את הארץ וכדי להתייחס בעדותו המוקדמת גם בהקשר של הבקשה לביטול פסק דין. אולם, תוך עיון נוסף בהחלטה ובהשתלשלות העניינים בתיק זה כאמור ולאחר ששקלתי הדברים מחדש - הריני סבור כי אין מנוס מכך שהתביעה בהליך דנן דינה להימחק. וזאת, בהתבסס על כך שפסק הדין בהליך הראשון עדיין עומד על כנו ולא בוטל (פסק הדין לא בוטל בבקשה לביטולו בהליך הראשון, וכך גם טרם החל הדיון בבקשה לביטולו במסגרת התביעה הנפרדת).

על כן, אין מקום להותיר תביעה זו כהליך פתוח - מקום בו עומד על כנו פסק דין באותו עניין ה נוגע לתקופת העבודה נשוא תביעה זו - ודינה להימחק. וככל שיבוטל פסק הדין, רשאי התובע להגיש תביעתו מחדש. אשר לעדותו המוקדמת של התובע, סבורני נוכח הנסיבות המיוחדות כי ראוי שיהא לה משקל כחלק מההליכים בעניין זה של התובע, בין אם בהליך של הבקשה לביטול פסק דין ובין אם בתביעה החדשה ככל שתוגש. אולם עניין זה יהא נתון לשיקול דעת המותב שידון באותם הליכים.

סוף דבר: הבקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 15.12.19 בבקשה לסילוק התביעה על הסף - מתקבלת.

נוכח כל האמור - התביעה נמחקת בזאת.

בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להשית הוצאות.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, (27 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אינוק בונהום
נתבע: שלמה דוד בע"מ
שופט :
עורכי דין: