ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יואב בן סימון נגד שטראוס גרופ בע"מ :

לפני כבוד השופט דורון חסדאי

המבקש

יואב בן סימון
ע"י ב"כ עו"ד שרון ענבר פדלון

נגד

המשיבה
שטראוס גרופ בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חיים פרוכטר

פסק דין

מונחית בפני בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש, מר יואב בן סימון, (להלן: "המבקש") מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, שטראוס גרופ בע"מ (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות")

רקע עובדתי בקצירת האומר
ביום 7.3.2018 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאשר את תביעתו כייצוגית. המבקש הוא צרכן מהשורה, אשר לטענתו נדרש להקפיד על תזונה מאוזנת לשם שמירה על רמות סוכר תקינות בדם. ביום 18.1.18 רכש עבורו ובני משפחתו את המוצרים "שוקולד חלב מעולה ללא תוספת סוכר" ו"שוקולד מריר מעולה ללא תוספת סוכר", (להלן: "המוצרים") המיוצרים על ידי המשיבה.
המשיבה, חברת "שטראוס גרופ בע"מ", היא חברת המזון הגדולה ביותר בישראל. המשיבה פעילה ב-22 מדינות. בשנת 2004 התמזגה עם חברת "עלית" והחל משנת 2007 שמה של החברה הממוזגת הוא "שטראוס גרופ".
המוצרים האמורים משווקים לציבור כאשר על גבי אריזתם מצוין: "ללא תוספת סוכר מכיל סוכר הנמצא באופן טבעי ברכיבי המוצר". לעניין זה כוונת המשיבה היא לסוכר המצוי ברכיב ה"קקאו" או רכיב "החלב".
המבקש רכש את המוצרים האמורים שעה שהסתמך על המסומן בהם :"ללא תוספת סוכר – מכיל סוכר הנמצא באופן טבעי ברכיבי המוצר" , תוך שסבר בין היתר כי מתיקות המוצר מושגת באמצעות רכיביו הטבעיים. כמו כן המבקש רכש את המוצרים האמורים מתוך הנחה כי צריכת המוצרים תזכה אותו או את בני משפחתו בצריכת פחמימות מופחתת.
על פי הנטען בבקשה "תוך כדי אכילת המוצרים", ועת ביקש להתחקות אחר טבלת הערכים התזונתיים של המוצרים, נגלתה לעיני המבקש רשימת רכיבי המוצרים כאשר לטענתו באותה עת הבחין לפתע ברכיב " ממתיק מלטיטול" המסומן כרכיב שני במניין רכיבי המוצרים והידוע כממתיק רב כהלי בעל ערך פחמימות וקלוריות גבוה ביחס לממתקים אחרים, אשר אינו קיים בטבע באופן טבעי.
לטענת המבקש עם השנים הציבור מודע יותר לחשיבות שקיימת בתזונה מנוטרת ובריאה, בפרט לאור העלייה בתחלואת הסוכרת, כאשר מנגד הפיתוי שקיים בצריכת דברי מתיקה הוא בלתי נדלה. המבקש פירט בין היתר במסגרת בקשת האישור את עמדת משרד הבריאות לעניין צריכת מזונות המכילים סוכרים וכן מחקר לעניין תחלואת הסוכרת במדינת ישראל.
נטען כי הצרכן אשר רוכש את המוצרים האמורים לא מעלה על דעתו כי הערכים התזונתיים של המוצרים כוללים ערך פחמימתי גבוה מאוד, אשר מביא לעליית הסוכרים בדם וזאת בשל קיומו של רכיב המלטיטול במוצר. מכאן, שהמשיבה מכשילה את ציבור צרכנייה שעה שהם מסתמכים על הכיתוב על גבי האריזה תוך שהם סוברים לתומם כי במוצרים דנן קיימים ממתיקים אשר אינם אוחזים בערכים פחמימתיים וקלוריים משמעותיים.
לטענת המבקש רכיב המלטיטול משתייך לקבוצת הסוכרים רב כהליים. המדובר בממתיקים הנכללים בקבוצת הפחמימות כאשר יתרונם בכך שהם מספקים פחות קלוריות אך יחד עם זאת בעלי ערך פחמימתי גבוה בהשוואה לממתיקים אחרים. הרכיב נשוא הבקשה, מלטיטול הוא סירופ פחמימה רב כהלי המופק בד"כ מתירס, כאשר בגוף הוא הופך לסוכר. מכאן כי מוצרים המוגדרים ללא סוכר או ללא תוספת סוכר, המכילים סוכרים רב כהליים (ממרחים, עוגות, חלווה וכו'), אינם מתאימים לאנשים עם רמת סוכר גבוהה בדם, וכן אינם מתאימים לכלל אנשים אשר שומרים על דיאטה. יצוין כי האמור לא גובה בחוות דעת מומחה מטעם המבקש.
מכאן שעל המשיבה להסיר את מצג השווא שמופיע כחלק מהסימון " ללא תוספת סוכר" שכן המדובר במצג מטעה. לטענת המבקש אם ברצון המשיבה להתיר כיתוב מעין זה עליה ליידע את הצרכן באופן נהיר כי המוצר מכיל סוכרים אשר מקורם במלטיטול וזאת חלף ההצרהה הכוזבת כי המוצר "מכיל סוכרים הנמצאים באופן טבעי ברכיבי המוצר".
עוד נטען כי המדובר בעניין בעל חשיבות מבחינתו של הצרכן. כאשר צרכן רוכש מוצר אשר עליו מתנוסס הכיתוב מוצרים "ללא תוספת סוכר" וככינוי משני לייחוס זה מובלט הסימון כי המוצר "מכיל סוכר הנמצא באופן טבעי ברכיבי המוצר" אין דבר חשוב יותר מבחינתו של הצרכן מאשר לדעת האם תכונותיו של המוצר, תואמות את תיאורו, סימונו והצגתו לציבור.
המבקש העריך במסגרת בקשת האישור את נזקו האישי אשר מורכב מנזק ממוני ונזק שאינו ממוני. באשר לנזק הממוני טען המבקש כי נזקו האישי עומד על סך של 33.7 ₪ שזהו סך מצרפי של עלות מוצרי המשיבה.
בנוסף טען המבקש לנזק בלתי ממוני בגין עוגמת נפש, אי נוחות, חוסר אונים, תסכול, עלבון וזלזול בו כצרכן. לטענת המבקש נגרם לו נזק ממוני ופגיעה באוטונומיה לבצע רכישות מושכלות, נבונות ורצוניות, לנוכח ניצול תמימות הצרכן. המבקש העריך את נזקו הבלתי ממוני בסך של 20 ₪.
באשר לנזק לחברי הקבוצה הרי שהוא הועמד על סך של 5,000,000 ₪ על דרך האומדנה.
באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה באופן הבא: "כלל הצרכנים אשר רכשו את מוצריה של המשיבה (המשווקים על –ידה) המתכנים בשם 'שוקולד מריר מעולה (60% מוצרי קקאו) ללא תוספת סוכר', 'שוקולד מריר מעולה ללא תוספת סוכר ו-'שוקולד חלב מעולה ללא תוספת סוכר' ו/או כל מוצר אחר אשר שווק כמוצר ללא תוספת סוכר באופן כוזב ומטעה, וכל זאת החל מעת ייצורם ושווקם ועד למתן פסק דין בתובענה".
לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), לעניין זה נטען כי המשיבה הפרה את החובות החקוקות המנויות בתקן ישראלי ת"י 1145 (סימון מזון ארוז מראש) (להלן: " תקן 1145") וכן את החובות על פי חוק ההגנה לבריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 וכן את סעיף 9 לחוק התקנים- התש"ג 1953, צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), וסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").
לעניין תקן 1145 נטען כי הוא מגדיר "סימון" על גבי מוצר מזון. לעניין זה יסומן: "מידע רלוונטי למזון, לרבות ייצורו, החסנתו, הובלתו והשימוש בו..." עוד קובע בסעיף 3.3 לתקן :"כל סימון יהיה נכון לא מטעה, וניתן להוכחה". סעיף 3.5 לתקן קובע כי מידע נוסף, שלא נדרש בתקן, יהא מותר לכלול בסימון, ובתנאי שלא יהיה מנוגד לדרישותיו. מכאן, מקום בו המידע המצוי על אריזת מוצר מזון, הוא מידע מטעה ואף נוגד את דרישות התקן בכל הנוגע לסימון "טבעי" חל איסור לכלול אותו בסימון המוצרים.
כמו כן קובע תקן 1145 (סעיף ג-1 לתקן) מתי ניתן לסמן את הכינוי "טבעי" על גבי מזונות. המדובר בתקן רשמי מחייב הן כלשעצמו והן מכוח צו הגנת הצרכן סימון ואריזה של מוצרי מזון- תשנ"ט 1998. מכאן שסדרת המוצרים של המשיבה אשר עושה שימוש בכיתוב "טבעי" אינו ראוי בנסיבות העניין שכן אין מדובר ברכיב טבעי במהותו ואף הסוכרים המוכלים בו אינם טבעיים במובנם כסוכרים הנמצאים באופן טבעי.
עוד נטען לעניין התקן האמור כי אם הייתה חפצה המשיבה לנקוב בכינוי "טבעי" על גבי מוצריה, מוטב אם הייתה מכנה כל רכיב שהוא טבעי באופן נפרד ברשימת רכיבי המוצר כ"רכיב טבעי" וזאת בהתאם לאמור בסעיף ג-2.1 לתקן. כמו כן לאור סעיף ג-2.3 לתקן ניכר כי קיימת הקפדה ניכרת בכל הנוגע לסיווג מזון כטבעי, לבל יוטעה הצרכן.
עוד נטען כי המשיבה הפרה את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015 (להלן: "חוק בריאות הציבור") כאשר לעניין זה סעיף 14 לחוק בריאות הציבור האמור כי לא ייצר יצרן ולא יבוא יבואן מזון המסומן בזימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.
עוד נטען כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן לעניין איסור הטעיה וכן הוראות וסעיף 6(א) לחוק הגנת הצרכן שעניינו אחריות להטעיה באריזה. לטענת המבקש אלמלא מעשיה או מחדליה של הנתבעת הרי שהוא וקבוצת התובעים לא היו רוכשים את המוצרים האמורים. עוד נטען כי התנהלות המשיבה עולה כדי רשלנות וזאת בניגוד לסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, כי התנהלות המשיבה עולה כדי תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין וכי המשיבה התעשרה שלא כדין על חשבון חברי הקבוצה וזאת בניגוד לאמור בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט").
ביום 31.7.2018 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. המשיבה טענה כי עובדת היות המוצרים "ללא תוספת סוכר" אינה מעידה על היותם נטולי סוכר באופן מוחלט. במוצרים האמורים קיים סוכר הנמצא באופן טבעי ברכיבי המוצר כגון לקטוז שנמצא באופן טבעי באבקת חלב וסוכרים המצויים בעיסת הקקאו.
לטענת המשיבה היחידה הכימית הבסיסית של הסוכר קרויה חד סוכר. המדובר במולקולה שכיחה במזון שמצויה בפירות, ירקות, מוצרי חלב ודגנים. קיים גם בטבע סוכר בתרכובת של שני חדי סוכר שהתאחדו ואז שמם הוא "דו סוכר". סוכר לבן הוא דו סוכר. המשיבה מפרטת במסגרת התשובה מטעמה על הרכב הסוכר, מגמות שונות בצריכתו, ותחלואה הקשורה בצריכת סוכר.
באשר לרב הכהליים הרי שמדובר בתחליפי סוכר המשמשים את תעשיית המזון לייצור מוצרים וכדי להמתיקם. בין היתר נטען כי לרב כהליים קיים ערך גליקמי מאוד נמוך שכן הם משפיעים באופן מתון על עליית הסוכר בזרם הדם והם אינם זקוקים להורמון האינסולין לשם חדירתם לתאי הגוף. לכן הם מפחיתים את הסיכון לשינוי רמות הסוכר בדם ואף מסייעים באיזון רמות הסוכר לאחר צריכתם.
לטענת המשיבה ההנחיה שניתנת לחולי הסוכרת, על סוגיה השונים, ועל כל מי שמקפיד על תזונה נכונה לשם שמירה על רמות הסוכר, היא לבחון את האינדקס הגליקמי של המוצרים אותם הוא אוכל. כלל האמור נסמך על חוות דעת מומחה של הדיאטנית הקלינית רות משה שצורפה כנספח ב' לתשובה.
לטענת המשיבה לא בוצעה כל "הונאה צרכנית" כלפי ציבור הלקוחות. ראשית, ההצהרה לגבי קיומו של סוכר המצוי באופן טבעי ברכיבי המוצר אינה מתייחסת לכמות הפחמימות במוצר. כמו כן לא ניתן ללמוד מאופן סימון המוצר וכן לא מכמות הפחמימות על השפעתם על כמות הסוכר במוצר. עוד נטען כי הסוכרים ממשפחת רב הכהלים הם בעלי ערך גליקמי נמוך ולכן הם מסייעים להאטת עליית רמות הסוכר בדם.
יתרה מכך, אין המדובר ב"אקט שיווקי" שכן המוצרים האמורים יקרים יותר ממוצרים שמכילים "סוכר לבן" וזאת בשל עלות הרכיבים בסדרת המוצרים "ללא תוספת סוכר".
הביטוי "ללא תוספת סוכר" מעיד על היעדרו של סוכר לבן במוצר. אין בהצהרה בדבר קיומו של סוכר באופן טבעי כל הטעיה. הכיתוב האמור נועד כדי ליידע את הצרכן שהיעדרו של סוכר לבן אינו מעיד בהכרח על היעדרו של סוכר המצוי באופן טבעי ברכיבים. לעניין עמדות משרד הבריאות שאוזכרו בבקשת האישור הרי שאין בהם כדי לסייע לטענת המבקש.
משרד הבריאות ממליץ על הפחתת סוכר לבן תוך שהוא מציין כי קיימת אבחנה בין סוכרים הקיימים באופן טבעי לבין תחליפי סוכר כימיים אשר מכונים פוליאולים. גם לדעת הרגולטור יש לפעול לשם הפחתת סוכר לבן ולכן הותקנו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימן תזונתי), תשע"ח. גם שם בסעיף ההגדרות קיים הבדל בין סוכר ובין רב כהליים. מכאן שהצהרה לעניין כמות הסוכר במזון לחוד והצהרה לעניין כמות הפחמימות במוצר לחוד.
טענת המבקש בדבר קשר ישיר בין כמות הפחמימות במוצרים לבין עליית הסוכר בדם היא הנחה שגויה שכן היא מתעלמת מהערך הגליקמי של המוצר. צרכנים אשר מקפידים על רמות הסוכר בדם בודקים באופן מדוקדק את רכיבי המוצר, הטבלה התזונתית ומקבלים החלטות. לרוב מחפשים הצרכנים את תו האגודה הישראלית לסכרת (אי"ל) אשר משמש להם ככלי עזר לסייע בתהליך קבלת ההחלטה בעת קניות המצרכים. בין היתר התו האמור מתחשב בכמות הסוכר שמכיל המוצר, אך גם בשיעור השומן הרווי, גודל המנות המומלץ וקבוצת המזון אליה משתייך המוצר. בהיעדרו של אישור מעין זה על גבי המוצרים הרי שהוא אינו עומד בקריטריונים של האגודה.
יש אף לדחות את הטענה לעניין הפרת תקן 1145 "סימון מזון ארוז מראש. נספח ג-1 לתקן האמור קובע מתי מותר לסמן מזון יחיד או מקטע שלו בכינוי "טבעי" ללא שימוש במילים נלוות. מלשון התקן ברור כי הוא אינו רלוונטי למוצרים נשוא בקשת האישור. התיבה "מכיל סוכר המצוי באופן טבעי במוצר" אינה מכנה את הרכיב עצמו כטבעי, אלא נאמר שהסוכר מצוי באופן טבעי ברכיבים מסוימים והוא לא הוסף למוצר באופן מלאכותי. ובהתאם המשיבה לא הפרה את הוראות סעיף 9 לחוק התקנים (חובת שמירה על תקן רשמי) וגם לא את סעיף 14 לחוק ההגנה בריאות הציבור.
באשר למבקש נטען כי הוא חסר תום לב, המדובר בתובע ייצוגי בעל ניסיון אשר במקרה אחר, עת ביקש לטעון להטעיה הוא הופנה על ידי בית המשפט לבדוק את רשימת רכיבי המוצר בטרם הוא מלין על הטעיה. לכן, טענה המבוססת על אי בדיקת רכיבי המוצר או טבלת הסימון התזונתי היא חסרת תום לב. לעניין זה מפנה המשיבה לפסק הדין בעניין ת"צ 2520-01-10 עדנה ויואב בן סימון נ' דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ (פורסם בנבו, 18.7.2016).
עוד נטען כי יש לדחות את טענת המבקש לעניין צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה למוצרי מזון), התשנ"ט-1998. המדובר בטענה שנטענה בעלמא מבלי שהמבקש הפנה לכל הוראה קונקרטית בצו. יש גם לדחות את הטענות לעניין חוק הגנת הצרכן. כאמור לטענת המשיבה אין בכיתוב המופיע על גבי המוצר כדי להטעות את הצרכנים. אין במידע בדבר היעדרו של סוכר לבן במוצר כדי ללמד אודות כמות הפחמימות במוצר. מה גם כאמור שכמות הפחמימות במוצר אינה המדד לבחינת ההשפעה על רמות הסוכר בדם אלא הערך הגליקמי של המוצר.
עוד נטען כי יש לדחות את הטענות לעניין הפרת חובה חקוקה, וזאת לאור העובדה שהמשיבה לא הפרה את הוראות תקן 1145. כמו כן יש לדחות את הטענות בדבר תרמית ורשלנות בין היתר לאור העובדה כי למבקש לא גרם כל נזק. לעניין עילת התרמית נטען כי על הטוען טענה מסוג זה קיים נטל הוכחה מוגבר, והמבקש לא הרים כל נטל הוכחה לעניין טענה זו. עוד יש לדחות את הטענה לעניין עשיית עושר ולא במשפט שכן אף היא טענה שנטענה בעלמא. כמו כן באשר לטענה לעניין נזק ממוני, טענה המשיבה כי חובת ההשבה של תמורה הוכרה רק במקרים שבהם התקיים "כישלון תמורה מלאה". בעניינו, לא מתקיים כישלון תמורה שכן המוצרים סומנו בהתאם להוראות הדין. יש לדחות אף את הטענה לעניין נזק בלתי ממוני. בין היתר נטען כי הטענה בדבר נזק בגין פגיעה באוטונומיה היא חסרת בסיס ודינה להידחות.
עוד טענה המשיבה לעניין אחריות המבקש. גם אם לצורך העניין אכן התקיימה הטעיה (דבר המוכחש כאמור) הרי שהמבקש למוד ניסיון, הוא יודע היטב שהכיתוב על גבי פני המוצר אינו חזות הכול וכמי שמעוניין להפחית את כמות הפחמימות עליו לבדוק את רשימת הרכיבים והערכים התזונתיים שלהם. משנמנע מלעשות כן, הגם שהוא טוען כי הוא מחויב לשמור על דיאטה מאוזנת הרי שמוטלת עליו אחריות מכרעת לנזק, ככל שנגרם וזאת בשל קיומו של אשם תורם.
כמו כן טענה המשיבה כי לא מתקיימים התנאים להגשת תובענה ייצוגית. בין היתר נטען כי המבקש לא צירף לבקשת האישור סקר צרכנים אשר היה יכול לשמש ככלי ישים ומעשי לבחינת עמדת הצרכנים, והרלבנטיות שלה לגביהם. באי צירוף סקר צרכנים המבקש לא קיים את הדרישה לפיה יש להראות כבר בבקשת האישור קיומה של הסתמכות אישית ובכך את קיומו של קשר סיבתי בין ההתנהלות הנטענת של המשיבה לבין הנזק הנטען לכל אחד מחברי הקבוצה. עוד נטען כי יש לדחות את בקשת האישור משום שמדובר במעשה של "מה בכך".
ביום 6.5.2019 הגיש המבקש תגובה מטעמו לתשובת המשיבה. המבקש כפר בכל טענות המשיבה. בין היתר נטען כי הטענה כי השפעת הממתקים הרב כוהליים היא טובה לסוכרתיים מנותקת מן העובדה כי סוכרים הם בעלי שיעור פחמימות גבוה וכי פחמימות הם המזון העיקרי שמשפיע על רמות הסוכר בדם.
בתוך כך הובהר כי בהתאם לתקנות סימון מזון, הערך הקלורי של מוצר מזון מבוטא ביחידות של קלוריות, כאשר חישוב הערך הקלורי יעשה בין היתר לפי מקדמי המרה של "פחמימות" ו-"רב כהלים" המוגדרים כפחמימות, סעיף 10 לתקנות, לא זו אף זו, המשיבה עצמה מצטטת את הגדרת המחוקק למונח פחמימות לסעיף 31 לתגובתה, כ"סך הפחמימות אשר עוברות חילוף חומרים (מטאבוליזם) בגוף האדם לרבות רב-כוהליים".
לפיכך, המבקש סבור כי אין לנתק בין הערך הקלורי לבין הערך הפחמימתי אשר באה לידי ביטוי בדברי המשיבה ובחוות הדעת מטעמה, לפיכך טוען המבקש כי משמעות הדברים היא אחת – קיומם של סוכרים בכל מוצר מזון שיהא, היא אינדיקציה מרכזית לקיומן של פחמימות במוצר, ובאורח דומה סוכרים רב כהליים מהווים פחמימות בהתאם להגדרת המחוקק דלעיל. מכאן, שהסוואת קיומם של סוכרים רב כהליים, במוצרי המשיבה, עת הצהירה כי המוצרים מכילים לכאורה רק "סוכרים הנמצאים באופן טבעי ברכיבי המוצר", הוא מצג שווא מטעה.
ביום 21.2.19 ובהמשך להסכמת הצדדים ,מונה כבוד השופט בדימ. אבי זמיר כמגשר בהליך. ביום 20.1.2020, ובהמשך להליכי הגישור שהתקיימו בפני כבוד השופט בדימוס אבי זמיר, הגיעו הצדדים לכדי להסכמה אשר תייתר את הצורך בהמשך הדיון בתיק.
הצדדים הביאו בפני בית המשפט את ההסכמות שגובשו ביניהם במסגרת הסדר ההסתלקות כדלקמן:
כ-3 חודשים לאחר הגשת התובענה הפסיקה המשיבה לייצר את המוצרים נושא ההליך ("שוקולד מריר מעולה ללא תוספת סוכר" , "שוקולד חלב ללא תוספת סוכר", ו-"שוקולד מריר מעולה 60% מוצקי קקאו ללא תוספת סוכר") והחלה לייצר סדרת מוצרים חדשה "ללא תוספת סוכר", על פי מתכון שונה. במוצרים אלה הוטמעו שינויים ביחס למוצרים בגינם הוגשה בקשת האישור והם מאופיינים בין היתר בהפחתה של שיעור הקלוריות והסוכרים הרב כוהליים במוצרים. (להלן: "המוצרים החדשים").
כחלק מהשינוי האמור, הסירה המשיבה מאריזות המוצרים החדשים את השובל הכחול עם הכיתוב "מכיל סוכרים הנמצאים באופן טבעי ברכיבי המוצר", שסומן באופן מובלט בחזית האריזות בחלקן העליון תחת הסימון "ללא תוספת סוכר" שלגביו טען המבקש כי הוא מצג המטעה את ציבור הצרכנים.
במוצרים החדשים כמות הסכרים הרב כוהליים במוצרים נמוכה בממוצע בשיעור של 38% לעומת כמות הסוכרים הרב כוהליים שהייתה במוצרים נושא ההליך במתכונתם הקודמת.
כמות הקלוריות במוצרים החדשים פחות בכ-10% לעומת ערכי הקלוריות הקודמים.
כחלק מן המוסכמות המשיבה מתחייבת להסיר את סרט המדידה אשר מאויר בחזית האריזה מעל הסימון "ללא תוספת סוכר" (באותו חלק באריזת המוצרים בה הופיע "השובל הכחול" עם הסימון המובלט) וזאת בתום השלמת ייצור המוצרים בקטגוריה, תוך שימוש במלאי האריזות הקיים (על פי התכנון, המועד הזה יחול בתום הרבעון האחרון של השנה הנוכחית) העתק גרפיקה של דוגמת סימון המוצרים החדשים צורף כנספח א' לבקשת ההסתלקות.
המשיבה תתרום לטובת הציבור מגוון מוצרים מתוצרתה בשווי כולל של המחיר לצרכן 145,000 ₪ לעמותת "לתת" שעיסוקה סיוע הומניטרי למשפחות מוחלשות באוכלוסייה. המשיבה מבהירה כי התרומה ניתנת במסגרת הסדר זה ואינה כלולה ולא תיכלל בתוכניותיה הפילנתרופיות.
הצדדים אף הביאו לאישורו של בית המשפט את הסכמתם כי המשיבה תישא בהוצאות כדלקמן: סך של 7,500 ₪ ישולם כגמול למבקש. ככול והגמול יחויב במע"מ יתווסף סך גמול זה וכנגד חשבונית מס מטעם התובע. וכן סך כולל של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, ישולם לבאי כוח המבקש. סכומי הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין המאשר בקשת ההסתלקות.
בית המשפט אף נתבקש לפטור את הצדדים מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד)(1) לעניין מינוי תובע חילופי וכן להורות כי אין מקום לפרסום בקשת ההסתלקות והעברתה לעיון היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בהתאם לתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר הסתלקות אשר גובש במסגרת בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".
יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10 ), התשע"ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק של הגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):
"סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט. במקרים רבים הנתבע מסכים לתת לתובע טובת הנאה כדי לחסוך מעצמו את ניהול ההליך; בקשות כאלה מטילות עומס על מערכת המשפט, כרוכות בעלויות מיותרות לנתבעים ואינן משרתות את עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ושל הציבור . לפיכך מוצע לקבוע כי בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה לתובע המייצג או בא כוחו יידרש בית המשפט לשקול את התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. עוד מוצע לקבוע כי אם בקשת ההסתלקות מוגשת לפני שהתובענה אושרה כייצוגית, יבחן בית המשפט, במסגרת שיקוליו אם לאשר טובת הנאה כאמור, גם אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה" .
דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות "מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013):
"לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 (תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‏30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה".
למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה (ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12‏ ‏ דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך חזן נ' יעד חברה לדלק בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2014); ת "צ 15843-01-15 סנקוב נ' ארד הרצל בע"מ (פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.03.2015).
בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.8.18) (להלן: " פס"ד מרקיט") דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת. בית המשפט התייחס לסכנות הגלומות בהסדרי הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיף 22 לפסק הדין), בחן את הסדרי ההסתלקות בראי החקיקה והפסיקה (ר' סעיפים 23–25), קבע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת (ר' סעיפים 26–31). בית המשפט ,כבוד השופטת ע' ברון, סיכם את הדברים באומרו כי "שומה על בית המשפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק [...] ואולם לא מדובר באריתמטיקה ואין "נוסחאות בית ספר" לעניין זה. בסופו של יום ההכרעה בנדון מסורה לערכאה הדיונית בהתאם לשיקול דעתה בנסיבות המקרה הקונקרטי...".
כבוד השופט נ' סולברג בסיפת פסק הדין ציין, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג (ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק).
בנסיבות העניין, ומבלי לקבוע מסמרות, בשים לב לעובדה כי המשיבה הפסיקה לייצר את המוצרים האמורים, וכן בשים לב לעובדה במסגרת ההסכמות בין הצדדים התחייבה המשיבה להסיר את הכיתוב "מכיל סוכרים הנמצאים באופן טבעי ברכיבי המוצר" ואף להפחית את שיעור הסוכרים הרב כהליים בסדרת המוצרים החדשה, הרי שטוב עשו הצדדים משבאו ביניהם בדברים והגיעו להסכמה בדבר הסתלקות המבקש מבקשת האישור.
באשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה, הרי שעל פי האמור בבקשת האישור נראה לכאורה כי בשים לב להוראות הדין הרלוונטיות הכיתוב "מכיל סוכרים הנמצאים באופן טבעי ברכיבי המוצר" היה בו כדי להטעות את הצרכנים כך שניתן היה להבין כי מלבד הסוכרים המצויים ברכיבי החלב והקקאו שמרכיבים את המוצרים, הרי שהם אינם מכילים סוכרים נוספים כאשר בפועל לא כך היה הדבר.
כמו כן יש בבקשת האישור כדי להביא לתועלת ציבורית שכן בעקבות בקשת האישור המשיבה הפסיקה את ייצור המוצרים האמורים והחלה לייצר סדרת מוצרים חדשה "ללא תוספת סוכר" ועל בסיס מתכון שונה. כמו כן המשיבה הסירה מאריזות המוצרים החדשים כל כיתוב אשר לכאורה יש בו כדי להטעות את הצרכן לעניין טיבם של המוצרים האמורים ואף שינתה את המתכון כך שהופחתה רמת הסוכרים הרב כהליים.
באשר להתחייבות המשיבה לעניין תרומת מוצרים מתוצרתה בשווי כולל של המחיר לצרכן 145,000 ₪ לעמותת "לתת" שעיסוקה סיוע הומניטרי למשפחות מוחלשות באוכלוסייה, כאמור בסעיף 41.6 לפסק הדין , אציין כי סעיף 27א ל חוק תובענות ייצוגיות קובע כי:
" 27א.(א) מוקמת בזה קרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד מכוח סעיף 20(א)(3) ו-(ג)(2).
(ב) מטרת הקרן לחלק את הכספים כאמור בסעיף קטן (א) לטובת מטרות ציבוריות, והכול כפי שיוגדר בנוהלי הקרן ובכפוף להוראות בית המשפט..."
סעיפים 20(א)(3) וסעיף (ג)(2) לחוק קובעים כי:
"20.(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה שבשמה נוהלה התובענה הייצוגית, כולה או חלקה, רשאי הוא במסגרת החלטתו על מתן פיצוי כספי או סעד אחר לחברי הקבוצה להורות, בין השאר, הוראה כמפורט להלן, לפי הענין, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להכביד במידה העולה על הנדרש על חברי הקבוצה או על בעלי הדין:
(1) ...
(2) ...
(3) על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל ועל אופן חישוב חלקו של כל חבר קבוצה, ובלבד שסכום הפיצוי הכולל ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות שבפני בית המשפט; הורה בית המשפט על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל כאמור, רשאי הוא להורות בדבר חלוקה בין חברי הקבוצה, באופן יחסי לנזקיהם, של יתרת הסכום שתיוותר אם חבר קבוצה, אחד או יותר, לא דרש את חלקו, לא הוכיח את זכאותו לפיצוי או לסעד, לא אותר או שלא ניתן לחלק לו את חלקו מסיבה אחרת, ובלבד שחבר קבוצה לא יקבל פיצוי כספי או סעד אחר מעבר למלוא הפיצוי או הסעד המגיע לו; נותרה יתרת סכום לאחר החלוקה לחברי הקבוצה כאמור, יורה בית המשפט על העברתה לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה..."
"...(ג)
(2)הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה..."
סעיף 27א לחוק הוסף לאחרונה ל חוק תובענות ייצוגיות חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) התשע"ו – 2016 וזאת בניסיון להתמודד עם הבעייתיות המתעוררת עת מוחלט על פיצוי כספי בדמות תרומה לציבור, וזאת בין היתר בשל חשש לקשרים קודמים בין הנתבע לבין מקבל התרומה.
כך נכתב בדברי ההסדר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):
"סעיף 20(ג) לחוק קובע כי אם בית המשפט מוצא כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין, הוא מוסמך להורות על מתן כל סעד אחר לחברי הקבוצה או לטובת הציבור. לעיתים קובע בית המשפט סעד לטובת הציבור על דרך של מתן תרומה. אשר לכספים הנפסקים לחברי הקבוצה בסכום כולל, מן הראוי להעביר גם את יתרת הכספים למטרות דומות לאלו של התובענה הייצוגית שבה נפסק הפיצוי. אשר לפיצוי כספי בדרך של תרומה לציבור, מתעוררות בעיות בנוגע למטרות התרומה ואופן חלוקתה, ובין היתר חששות בדבר קשרים קודמים בין הנתבע ובין מקבל התרומה. לפיכך מוצע לקבוע כי יתרת הכספים כאמור או כספים המיועדים להיפסק כסעד לטובת הציבור יועברו לקרן שתנהל ותחלק את הכספים. בהעברת הכספים לקרן ייעד בית המשפט את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית, ואם הדבר אינו מתאפשר – לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה".
הנה המחוקק הורה כי כספים אשר מיועדים להיפסק כסעד לטובת הציבור יועברו לקרן בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, ובשים לב לעובדה כי הסכמות הצדדים הובאו בפני בית המשפט במסגרת הסדר גישור אשר הושג בסיומו של הליך גישור שמצאתי לאמצו , הרי שמאושרת אף הסכמת הצדדים לעניין ביצוע התרומה לעמותת "לתת" כאמור בסעיף 41.6 לפסק הדין ( ר' לעניין זה גם ת"צ (ת"א) 7544-09-16 שמחה כהן זאדה נ' סופר-פארם (ישראל) בע"מ (פורסם בנבו, 19.11.2018)).
באשר להסכמת הצדדים לעניין גבוה הגמול למבקש ושכר טרחה באות כוחו, מצאתי לאשר את הסכמת הצדדים לעניין הגמול למבקש ושכר הטרחה משהללו סבירים בעיני בנסיבות המקרה בשים לב לתועלת הציבורית שצמחה מן ההסתלקות בדבר הפסקת ייצור המוצרים נשוא בקשת האישור, וייצורם של מוצרים חדשים המכילים שיעור מופחת של סוכרים רב כהליים ובהתאם גם עדכון אריזת המוצרים החדשים.
כמו כן אין להתעלם מן העובדה כי הצדדים השכילו לבוא בדין ובדברים ולסיים את ההליך במסגרת הליך גישור, מחוץ לכתלי בית המשפט ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר.
לאור המפורט לעיל, משאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות. להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר': ת"צ (ת"א)13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010) ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010).
סוף דבר
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
תביעתו האישית המבקש כנגד המשיבה נדחית.
הגמול ושכה"ט מאושרים כמפורט לעיל.
הגמול בסך 7,500 ₪ ישולם למבקש וזאת בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. באשר לשכר הטרחה לבאות כוח המבקש, הרי שמחצית משכר הטרחה תשולם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. יתרת שכר הטרחה, לאחר שיוגש תצהיר מטעם המשיבה בדבר השלמת הליך ייצור המוצרים החדשים, בהתאם להתחייבותה בסעיף 41.5 לפסק הדין. שכר הטרחה ישולם בתוספת מע"מ כדין.
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חילופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יואב בן סימון
נתבע: שטראוס גרופ בע"מ
שופט :
עורכי דין: