ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איגור קורין נגד מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ :

לפני:

כבוד השופט מוסטפא קאסם
נציג ציבור (עובדים): מר אלי אבוטבול
נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה להב

התובע
איגור קורין
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול

-

הנתבעת
מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מתן דביר

בית הדין אינו מוסמך לדון בטענות רפואיות שיש לתובע כנגד החלטת הוועדה, וזאת נוכח הוראות תקנון קרן הפנסיה והפסיקה בעניין זה.

פסק דין

1. לפנינו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מיום 6.6.2019 אשר קבעה כי התובע כשיר ל"עבודה מתאימה" בהיקף של חצי משרה החל מיום 1.3.2017 ועד ליום 31.12.2019 (להלן: "הוועדה").
רקע –
2. התובע, יליד 1961, סובל מליקויים שונים, אשר הקנו לו 85% נכות רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.

3. המשיבה הינה חברה מנהלת כהגדרת המונח בהסדר התחיקתי החל עליה לרבות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "חוק קופות הגמל"), וכזו היא מנהלת קופות גמל שונות לרבות את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה", וזאת בהתאם לתקנון קרן הפנסיה כפי שהוא מעת לעת (להלן: "התקנון").

4. על החלטת הוועדה מיום 22.7.2018 לפיה התובע כשיר לעבודה מתאימה בהיקף של חצי משרה החל מיום 1.3.2017 ועד ליום 31.3.2019, הגיש התובע תביעה לבית דין זה – ק"ג 48413-10-18, ותביעתו התקבלה (להלן: " פסק הדין המחזיר").
בפסק הדין המחזיר כאמור נקבע, כי עניינו של התובע יוחזר לדיון לפני הוועדה על מנת שהיא: "תדון מחדש בעררו, תוך התייחסות לכל המסמכים שהונחו לפניה, לרבות פרוטוקול המל"ל מיום 13.3.2018. הוועדה נדרשת לנמק את החלטתה באופן שניתן יהיה להבין מה הבסיס לקביעתה...".

5. כאמור, ביום 6.6.2019 נבדק התובע על ידי הוועדה ובזיקה לפסק הדין המחזיר. הוועדה קבעה כי התובע כשיר ל"עבודה מתאימה" בהיקף של חצי משרה החל מיום 1.3.2017 ועד ליום 31.12.2019.
כנגד קביעה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

6. עיקר טענות התובע –
התובע סובל מבעיות אורתופדיות קשות ורבות, סובל מסוכרת המטופלת באינסולין, מצבי חרדה ומחלת לב קשה, ובנוסף לכל אלה הוא סובל מקיצור גפיים עליונות, כאבי ברכיים, קושי בעמידה ממושכת, קושי בישיבה ממושכת והליכה, וכן סובל מהגבלה ניכרת בתנועות הכתפיים והמרפקים.
לפיכך, הוועדה טעתה שוב שכן היא התעלמה פעם נוספת מהחלטת המוסד לביטוח לאומי במחלקת נכות כללית, אשר קבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 85%, וכן דרגת אי כושר בשיעור של 100%.

הנכות שנקבעה לתובע בגין הסוכרת, בשיעור של 40%, אשר לא התקבלה על ידי הוועדה כגורם שמשפיע על כושר עבודתו, היא הנכות המתאימה למצבו של התובע ולמחלתו, השלכותיה על תפקודו ועיסוקיו. לפיכך, טעתה הוועדה בעניין זה.
אמנם מדובר במחלוקת רפואית, אך הוועדה התעלמה מהשפעת האינסולין שהתובע נדרש ליטול על כושר העבודה, שכן התובע סובל מעייפות, תשישות וחולשה בשל כך.

הוועדה לא התייחסה למחלת הלב ולמצב החרדתי מהם סובל התובע, וגם לא התייחסה למכלול הליקויים מהם סובל ולהשפעתם באופן מצטבר על כושר עבודתו. הוועדה גם התעלמה מהתרופות הרבות אותם נוטל התובע ועל השפעתן על כושר עבודתו.

גם בעניין האורתופדי טעתה הוועדה, בכך שאף התערבה בנכות האורתופדית של התובע וקבעה כי הוא "הסתגל" לנכותו זו.

הוועדה לא נתנה משקל ראוי למכלול הנתונים ולא נימקה כראוי את החלטתה, ובכך פעלה בניגוד להלכה הפסוקה.

תחילה ביקש התובע לקבל את התביעה ולהחזיר את עניינו לוועדה באותו הרכב, אולם בדיון שהתקיים ביום 2.1.2020 ביקש כי וועדה בהרכב חדש תדון בעניינו.

7. עיקר טענות הנתבעת –
הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר. בניגוד לטענות התובע, הוועדה לא התעלמה מפרוטוקול הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, אלא התייחסה אליו בפירוט. הוועדה קבעה כי נכות בשיעור של 40% בגין מחלת הסוכרת אינה משקפת לדעתה את מצבו של המערער כי הסוכרת מאוזנת, אין פגיעה באיברי מטרה . לכן לדעת הוועדה הסוכרת לא אמורה להקנות אחוז גבוה של נכות, כפי שנקבע על ידי הביטוח הלאומי.

הוועדה פעלה בהתאם לשיקול דעתה הרפואי והגיעה לממצאים רפואיים שונים מוועדות הביטוח הלאומי, ודי בכך כדי להוות נימוק להחלטתה.

בית הדין אינו מוסמך לדון בטענות רפואיות שיש לתובע כנגד החלטת הוועדה, וזאת נוכח הוראות תקנון קרן הפנסיה והפסיקה בעניין זה.

הלכת מרוויץ שאליה מפנה התובע אינה תקפה עוד. בית הדין הארצי קבע בהלכת מועלם [ע"ע 45568-11-13 מועלם נ' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (9.1.2017)] כי השכלה, הכשרה וניסיון הן אמות מידה חלופיות ולא מצטברות. על כן, עמית בקרן פנסיה אינו זכאי לקצבת נכות במידה ויכול לעסוק בכל מקצוע אחר בהתאם להשכלתו או הכשרתו או ניסיונו. הדברים נכונים גם בעניינו של התובע, אשר לגביו קבעה הוועדה כי בהתאם להשכלתו, ניסיונו והכשרתו, הוא מסוגל לעבוד בעבודות מתאימות כגון: עבודות בתחום הטכנולוגי, פקיד מודיעין, שמירה, מפעיל חניון, בודק כרטיסים ומנויים במועדוני ספורט, קאנטרי או מקומות בילוי ועבודות דומות.

הוועדה פירטה את המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה והתייחסה למסמכים מהותיים, וזאת בהתאם לשיקול דעתה הרפואי. כך לדוגמה, הוועדה התייחסה לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ולחוות הדעת של ד"ר יעקובוביץ.

החלטת הוועדה –
8. תחת הכותרת "רקע רפואי" נכתב כך: "ברקע הגבלות בגפיים עליונות על רקע ניתוחים בילדותו עקב אוסטאומיאליטיס, כמו כן כאבי ברכיים כרוניים עקב אוסגוד שלאטר. במקביל סובל מסוכרת מזה שנים רבות, ללא איזון מיטבי, ומטופל באינסולין.
בחודש 10.2016 עבר צנתור עקב תעוקת חזה בלתי יצירה, על רקע מחלה כלילית חד כלית שטופלה בהנחת תומכן.
צנתור חוזר מחודש 04.2017, הדגים עורקים פתוחים. באקו לב תפקוד שמור של חדר שמאל. ממשיך מעקב קרדיאלי.
וועדת ביטוח לאומי קבעה לו נכות משוקללת בשיעור 85%, מיום 21.02.2016 ועד ליום 31.05.2018." [ההדגשה הוספה – מ.ק.].

9. תלונות התובע ובא כוחו בפני הוועדה: "עו"ד מבקש להתייחס לפסק הדין ולד"ר יעקובוביץ.
סוכר לא מאוזן [לא הציג בדיקות אחרונות], עמית טוען ש- A1C של 7.4 אחוז, קצת ירד אבל לא מאוזן לגמרי, כאבי ידיים, ברכיים, השלכות של ניתוחים בידיים. מאז הוועדה האחרונה לא ניסה לעבוד, לא יכול לעבוד פיזית, וגם בדיקת נוירולוג לא תקינה. נוטל דואק וקרדיולוג, 7 כדורים כל יום.
במלל 40% עבור סכרת, ונכות רפואית משוקללת בשיעור 85% מיום 21.02.2016 ועד ליום 31.05.2018." [ההדגשה הוספה – מ.ק.].

10. בדיקת פנימאי – פרופ' ברלינר שלמה: "מצב כללי ותזונתי תקין, נראה חיוני, ללא שום סימני מצוקה, ללא צהבת כחלון וחיוורון, לחץ דם 135/95, דופק 72 סביר ומלא, קולות לב תקינים, לא אוושות, ריאות נקיות, ללא גודש צווארי, ללא סימנים לאי ספיקת הלב, השמנה ביטנית קלה, בטן רכה, לא רגישה, כבד וטחול לא נמושו, אין בצקות בגפיים תחתונות, ירידה קלה בדפקים פריפריים בגפיים תחתונות. יש לציין סימני ניתוחים בשתי הגפיים העליונות, קיצור של גפה ימנית עליונה, עם צלקת נרחבת בזרוע ימין, והגבלה מסוימת ביישור היד, והגבלה בפרונציה ביד שמאל, עם צלקות לאורך האמה השמאלית, כוח גס שמור. תנועות מפרקי הירכיים חופשיים, ממצאים קלים של מחלת פרקים ניוונית בברכיים, תנועה חופשית של הקרסוליים, לסג שלילי דו"צ."

11. בדיקת ד"ר גפן: "הליכה ללא צליעה, מסוגל ללכת על קצות האצבעות והעקבים, מסוגל לעמוד על כל רגל בנפרד, ללא קריסת רגל, כיפוף גב לפנים עד לשליש תחתום של השוקיים, ללא מגבלות בתנועת הצוואר לכל הכיוונים, אחיזה ואגרוף טובים ופונקציונליים."

12. דיון וסיכום: "בן 57, בוגר 12 שנות לימוד, מסגר/רתך בעיסוקו. פוטר מעבודתו בחודש 02.2017. ברקע הגבלות בגפיים עליונות על רקע ניתוחים בילדותו עקב אוסטאומיאליטיס, כמו כן כאבי ברכיים כרוניים עקב אוסגוד שלטר. במקביל סובל מסוכרת מזה שנים רבות, ללא איזון מיטבי, ומטופל באינסולין.
בחודש 10.2016 עבר צנתור עקב תעוקת חזה בלתי יציבה, על רקע מחלה כלילית חד כלית, שטופלה בהנחת תומכן. צנתור חוזר מחודש 04.2017, הדגים עורקים פתוחים. באקו לב תפקוד שמור של חדר שמאל. ממשיך מעקב קרדיאלי.

הוועדה מודעת לליקויים של העמית, מדובר באדם שהנכויות בגפיים העליונות לא מנעו בעבר עבודה פיזית כרתך מסגר. וכיום מחלת לב איסכמית יציבה, ללא תלונות קליניות אנגיטויות, וללא סימני אי ספיקה, שיפור באיזון הסכרת, לדבריו ערכי המגלובין A1C של 7.4 אחוז, מדובר בסכרת שמאוזנת בצורה סבירה יחסית, איך אין בכך כדי להשליך על כושר עבודתו, כי השפעתה על כשירותו התעסוקתית שולית לעיסוקים שפורטו בהחלטת הועדה. לאור מכלול הנתונים הנ"ל, נראה שיכול לעבוד בהיקף של 50%, מיום 1.03.2017 ועד ליום 31.12.2019.

לגבי הפערים בין קביעת המלל לקביעת הוועדה, ראשית נכות בשיעור 40% שנקבעה בגין מחלת הסכרת, לא משקפת את מצבו, הסכרת מאוזנת יחסית, ללא עדות לפגיעה באיברי מטרה, ולא מקנה אחוז נכות כה גבוה, כפי שנקבע בוועדה של המלל, חלק מהנכויות שקבעה הוועדה במלל הן בגין בעיות אורתופדיות שנותרו עוד מילדות, והעמית הסתגל לבעיות אלו, ואף עסק בעבודה פיזית מאומצת כמסגר/רתך, בהיקף משרה מלאה במשך שנים רבות, לאור התווספות בעיות רפואיות חדשות, התחשבה הוועדה במגבלות שנובעות מבעיות אלו, וקבעה את קביעתה בעבודה חלקית, ומאותן סיבות לא מקבלים את קביעתו של ד"ר יעקובוביץ.

הוועדה דוחה את הערר.

בשים לב להשכלתו של העמית, ניסיונו המקצועי והכשרתו המקצועית, וכן לנוכח מצב בריאותו של העמית כפי שפורט בהרחבה לעיל, ובהתחשב בגילו של העמית (57), מצאנו כי העמית כשיר ל'עבודה מתאימה' בהיקף של 50% משרה, החל מיום 01.03.2017 ועד ליום 31.12.2019.

יצוין כי סוג העבודה בה העמית יכול להשתלב הינו בעבודות בתחום הטכנולוגי, פקיד מודיעין, שמירה, מפעיל חניון, בודק כרטיסים ומנויים במועדוני ספורט, קאנטרי או מקומות בילוי ועבודות דומות."
דיון והכרעה –
13. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגענו למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

14. בהתאם לסעיף 114.א לתקנון, "על החלטות הקרן שאינן בעניינים רפואיים זכאי התובע לערער בפני ערכאה שיפוטית מוסכמת; למען הסר ספק, החלטות הועדה הרפואית העליונה בעניין רפואי לא יהיו ניתנות לערעור כאמור".

15. בהתאם להלכה הפסוקה, וועדות רפואיות הפועלות מכוח תקנוני קרנות הפנסיה הינן גופים מעין שיפוטיים והיקף הביקורת השיפוטית שמפעיל בית הדין לעבודה, עת הוא בוחן את פועלן, מצומצם הוא ונוגע, בעיקרו של דבר, לעילת החריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. ראו: ע"ע (ארצי) 218/03 נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ – מרים שינדלר, פד"ע לט, 470).
בחינת ההחלטות הוועדות הרפואיות על ידי בית הדין, תיערך בהתאם לפסיקה, באופן הבא:
"בית הדין מטיל ביקורת שיפוטית על שיקול דעתה של הנהלת הקרן והוועדות, שהוקמו מכוח תקנות מבטחים, בבואם ליישם את תקנות הקרן ולפעול באמנות לזכויות חברי הקרן ולטובתם. תפקיד זה דומה לפעילות בית הדין בבואו להטיל ביקורת שיפוטית על החלטות המוסד לביטוח לאומי או הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוק זה. הפיקוח הינו משפטי וכולל, בין היתר, את הבדיקות הבאות: האם התמלאו הסדרים שנקבעו בתקנות; האם הוועדות נימקו את מסקנותיהן; האם יש פגם בעיקרי הצדק, וכן הלאה. לצורך הפיקוח הנאות שלבית הדין יש להקפיד על הגשת כל ההחלטות של הוועדות, המסמכים שהוגשו לוועדות על ידי הצדדים ועדויות הנוגעות לפגמים משפטיים אפשריים. על מנת לבצע את תפקידו אין חובה שבית הדין ימנה מומחה יועץ רפואי, שכן אין בית הדין בודק את ההחלטות הרפואיות של הוועדות... בסופו של דבר, על בית הדין להכריע אם החלטות הוועדות חורגות ממיתחם הסבירות" (דב"ע (ארצי) נו/2-6 חנה מרויץ – מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי פד"ע לב, 418)).
16. בהתאם לפסק הדין המחזיר, היה על הוועדה לדון מחדש בעררו של התובע, תוך התייחסות, בין היתר, לפרוטוקול המל"ל מיום 13.3.2018. פרוטוקול זה כולל פירוט של מכלול ליקוייו של התובע.

בהקשר זה נקבע בפסק הדין המחזיר, בסעיף 8.ג. (עמ' 7 לפסק הדין), כי הוועדה לא דנה בהחלטתה הקודמת בהשלכות של כל ליקוי וליקוי: "הנה כי כן, הוועדה כלל לא דנה בהשלכות התפקודיות של כל ליקוי וליקוי..."

17. לפיכך, ברי כי הוועדה נדרשה להתייחס לפרוטוקול המוסד לביטוח לאומי מיום 13.3.2018 כאמור באופן מפורש, בין היתר, על מנת שתוכל להתייחס לליקוייו השונים של התובע. זאת, היא לא עשתה.

18. כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה שהתכנסה מכח חוק הביטוח הלאומי מיום 13.3.2018, התובע סובל ממצב חרדתי שבגינו הוקנו לו 10% נכות לפי פריט ליקוי 34(ב)(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. הוועדה לא התייחסה כלל לליקוי זה ומשכך נפל פגם משפטי בעבודתה.
די היה בפגם זה על מנת לקבל את תביעתו של התובע.

בהקשר זה נציין, כי התייחסות לליקוי זה היא הכרחית בנסיבות העניין, בפרט לאור העובדה כי פריט הליקוי 34(ב)(2) כולל באופן אינהרנטי "הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה".

19. בנוסף לכך, התובע סובל מכאבים כרוניים בברכיים, כפי שמתואר על ידי הוועדה ברקע הרפואי (אשר מצוטט גם בפרק הדיון בפרוטוקול הוועדה), ובהתאם גם הוקנו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי 10% נכות בגין כאבים בברך ימין. אולם, במסגרת החלטתה, בפועל הוועדה לא התייחסה באופן מפורש לליקוי זה.

איננו מקבלים את תשובת הנתבעת, כפי שפורטה בפרוטוקול הדיון מיום 2.1.2020, לפיה הוועדה התייחסה לבעיות הברכיים ככאלה הכלולות ב"בעיות האורתופדיות": "לשאלת ביה"ד איפה יש התייחסות לבעיות הברכיים בגוף החלטת הוועדה אני משיב שכמה שאני מבין גם הבעיות האורתופדיות כוללות את בעיות הברכיים."

20. למותר לציין, כי כאשר הוועדה התייחסה ל"בעיות אורתופדיות" היא לא התכוונה לבעיות הברכיים, שכן כאבי הברכיים כלל לא ליוו את התובע "עוד מילדות", ובהחלטתה הוועדה מתייחסת לבעיות אורתופדיות אשר ליוו את התובע "עוד מילדות": "... חלק מהנכויות שקבעה הוועדה במלל הן בגין בעיות אורתופדיות שנותרו עוד מילדות, והעמית הסתגל לבעיות אלו, ואף עסק בעבודה פיזית מאומצת כמסגר/רתך, בהיקף משרה מלאה במשך שנים רבות, לאור התווספות בעיות רפואיות חדשות, התחשבה הוועדה במגבלות שנובעות מבעיות אלו, וקבעה את קביעתה בעבודה חלקית..."

בנוסף, הטקסט שצוטט לעיל מפרוטוקול הוועדה אינו ברור דיו .
יתרה מכך, לא ברור מהן אותן "בעיות רפואיות חדשות" אשר התווספו לבעיות התובע; ומהן ה"מגבלות שנובעות מבעיות אלו"? – אשר בגינן החליטה הוועדה את שהחליטה?

לפיכך, החלטת הוועדה אינה ברורה ומובנת ולא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה בהקשר זה.

21. כמו כן, הוועדה נשענה בהחלטתה על כך שהתובע עבד בעבר בעבודה פיזית כרתך ומסגר, חרף הנכויות בגפיים העליונות. אולם, נימוק זה אינו ברור דיו לאור המועד בו הפסיק התובע את עבודתו בפועל.
כך למשל, הנימוק שעמד בבסיס החלטת הוועדה, לפיו התובע "הסתגל" לבעיותיו האורתופדיות וא ף עסק בעבודה פיזית מאומצת כמסגר/רתך בהיקף של משרה מלאה במשך שנים רבות, אינו ברור לאור האמור בפרוטוקול הוועדה שהתכנסה במוסד לביטוח לאומי מיום 13.3.2018, אליו נדרשה הוועדה להתייחס באופן מפורש במסגרת פסק הדין המחזיר. בפרוטוקול זה, בפרק הממצאים, נכתב כך באשר לבעיות האורתופדיות: "... כמו כן הצילומים מראים עיוות במיבנה של שורש ראש עצם הזרוע שמאלית המרכז עצם הזרוע. כמו כן לפי הצילומים קיים עדות לשינוים בציר ועיוות של מרפק שמאל עם שינויים ניווניים משנים. הועדה מקבלת את הערר בגין דפורמציה של אמה שמאלית ושל המרפק וקובעת נכות בשיעור 20 אחוז...".

הצילום שאליו התייחסה וועדת הביטוח הלאומי כאמור נערך ביום 22.10.2017, כעשרה חודשים לאחר שהתובע סיים את עבודתו בפועל (התובע פוטר ביום 31.1.2017 – בהתאם למכתב הפיטורים, וכאמור בפרוטוקול הוועדה).
לפיכך, מאחר שהצילום אשר נערך ביום 22.10.2017 העיד על "שינויים בציר ועיוות של מרפק שמאל" , הרי שייתכן ששינויים אלו התרחשו לאחר שסיים התובע את עבודתו בפועל. ייתכן, אם כך, שאין מדובר בבעיה אורתופדית שהתובע "הסתגל" אליה, ועל כן היה על הוועדה, לכל הפחות, לנמק קביעתה זו באופן ברור.

22. באשר למחלת הלב ממנה סובל התובע, הוועדה התייחסה לכך בהחלטתה באופן הבא: "... וכיום מחלת לב איסכמית יציבה, ללא תלונות קליניות אנגינוטיות וללא סימני אי ספיקה...". לא ברור מהחלטת הוועדה, האם ליקוי זה מגביל את התובע באופן כלשהו מבחינת כושרו לעבוד, ואם מגביל – באיזה אופן. למעשה, אין דיון ספציפי ומנומק באשר להשפעת הליקוי בלבו של התובע על כושר עבודתו כאמור.

23. התובע ציין בפני הוועדה, כי לא יכול לעבוד בעבודה פיזית, וכן כי הוא נוטל מספר תרופות, 7 כדורים ביום.
בפסק הדין המחזיר נקבע בהקשר זה, כי: "אין כל התייחסות בדיון שקיימה הוועדה לתלונותיו של המערער בפניה, כגון אודות השפעת התרופות שהוא נוטל ועל עייפות..." (פסקה 8.ה., בעמ' 8 לפסק הדין).
לפיכך, היה על הוועדה להתייחס להשפעת התרופות שהתובע נוטל על כושר עבודתו, גם במסגרת החלטתה בעניינינו. ככל שאין השפעה כלל – היה על הוועדה לציין זאת.

24. באשר להחלפת הרכב הוועדה – דרך המלך היא להשיב את עניינו של התובע לוועדה בהרכבה הקודם, למעט במקרים בהם קיים חשש כי הוועדה התבצרה בעמדתה או במקרים בהם קיים חשש ממשי לכך שחברי הוועדה "נעולים" בדעתם [עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר אריה קופפרברג – המוסד לביטוח לאומי (21.10.2009); עב"ל (ארצי) 493/08 המוסד לביטוח לאומי – יונה הררי (28.4.2009)].

במקרה שלפנינו, לא עולה החשש כי הוועדה נעולה בדעתה, או כי קיימת עילה אחרת מכוחה יש מקום לסטות מדרך המלך, ולפיכך יש להחזיר את עניינו של התובע לוועדה באותו ההרכב.

לסיכום –
25. לאור כל האמור לעיל, הרי שנפלו בהחלטת הוועדה מספר פגמים משפטיים המחייבים את התערבות בית הדין.

לפיכך, עניינו של התובע יוחזר לוועדה, באותו הרכב, על מנת שזו תשקול בשנית את החלטתה באשר לכושר עבודתו של התובע, ותנמק את החלטתה באופן ברור, תוך התייחסות מנומקת לאמור להלן:

על הוועדה להתייחס באופן מפורש ומנומק לעובדה כי התובע סובל ממצב חרדתי בהתאם לפריט ליקוי 34(ב)(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1957. בתוך כך, על הוועדה להתייחס לכך שפריט ליקוי זה כולל באופן אינהרנטי "הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה".

על הוועדה להתייחס באופן מפורש ומנומק לעובדה כי התובע סובל מכאבים בברכיים, וכי הוענקו לו 10% נכות בגין כאבים בברך ימין.

על הוועדה להתייחס באופן מפורש ומנומק לליקוי בלבו של התובע, אשר בגינו הוענקו לו 20% נכות.

על הוועדה להתייחס באופן מפורש ומנומק לעובדה כי התובע נוטל תרופות רבות, ולקבוע האם יש בכך כדי להשפיע על כושרו לעבוד.

על הוועדה להתייחס באופן מפורש ומנומק לליקוייו השונים של התובע, כמפורט בפרוטוקול המוסד לביטוח לאומי מיום 13.3.2018, וכן להשפעתם המצטברת על כושרו לעבוד, כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

26. התובע יוזמן לוועדה באמצעות בא כוחו על מנת שיוכלו לטעון את טענותיהם.

27. בנסיבות העניין, ולאור העובדה כי מדובר בפעם השנייה בה מוחזר עניינו של התובע לוועדה, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 3 ,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

28. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, (27 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אלי אבוטבול
נציג ציבור עובדים

מוסטפא קאסם שופט

מר אריה להב
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: איגור קורין
נתבע: מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ
שופט :
עורכי דין: