ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נגד אליהו חכמון :

לפני כבוד השופטת מיה רויזמן-אלדור

התובעים
(הנתבעים שכנגד):

1.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
2.אלכסנדר ספקטור ת.ז. XXXXXX342
ע"י ב"כ עו"ד הישראלי

נגד

הנתבע
(התובעים שכנגד):

אליהו חכמון ת.ז. XXXXXX889
אברהם אביחי חכמון ת.ז. XXXXXX751
ע"י ב"כ עו"ד עמית כהן ועו"ד פיין

פסק דין

רקע

לפניי תביעה עיקרית בסך 10,068 ₪ ותביעה שכנגד בסך 42,372 ₪ שעניינן תאונת דרכים בין רכב לבין טרקטורון שטח (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה ולגורם האחראי לה.

עיקר טענות הצדדים

לטענת התובעים בתביעה העיקרית, ביום 7.4.18 נסע רכב התובעים בדרך עפר כשהוא מקפיד להיצמד לימין השביל. לפתע הגיח טרקטורון הנתבע (והתובעים שכנגד), לא שם ליבו למתרחש בדרך, סטה לכיוון רכב התובעים ופגע בו, באופן שהסב לו נזקים.

לטענתם, התאונה נגרמה מנכס שלנהג טרקטורון הנתבע (והתובעים שכנגד) הייתה שליטה עליו ואירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שנהג הטרקטורון התרשל מאשר עם מסקנה אחרת ולנוכח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" נטל הראיה להוכיח היעדר רשלנות רובץ עליו.

עוד טוענים התובעים, כי התאונה אירעה בשל רשלנותו ו/או חוסר זהירותו ו/או הפרת חובה שבדין מצד נהג הטרקטורון.

הנתבע מכחיש את טענות התובעים. לטענת הנתבע, התאונה לא נגרמה עקב סטייתו של הטרקטורון ממסלולו ופגיעתו ברכב התובעים אלא דווקא מסטיית נהג רכב התובעים. לטענת הנתבע, הוא נהג בטרקטורון בשביל העפר באופן אחראי ובזהירות הנדרשת בהתאם לתנאי הדרך, סמוך לשול הימני של שביל העפר. בשביל היו עליות ולכן לא נהג הנתבע במהירות גבוהה. עם התקרבותו להתעקלות של דרך העפר שמאלה, הבחין הנתבע ברכב התובעים מגיע מן הכיוון הנגדי, האט את נסיעתו עד כדי עצירה בצמוד לשול הימני של השביל, ורכב התובעים פגע בטרקטורון.

עוד טוען הנתבע, כי נהג רכב התובעים נסע במהירות ובאופן מסוכן ורשלני, תוך שהוא מפנה את מבטו לנוסעים שמאחור, ונסע באמצע השביל במקום להיצמד לשול הימני. רכב התובעים פגע בעוצמה בטרקטורון בצדו השמאלי, ומעוצמת המכה עף הטרקטורון לצד הנגדי בשדה הסמוך, בעוד שרכב התובעים נשאר עומד על השביל. הנזק שנגרם לטרקטורון היה כה קשה עד כי הוכרז כאבדן מוחלט וחלקיו נמכרו לחלפים.

הנתבע גם מכחיש את הנזקים שנגרמו לרכב התובעים, את אופן שומתם, את גובהם ואת הקשר הסיבתי בינם לבין התאונה.

בתביעה שכנגד ובכתב ההגנה שכנגד חוזרים הצדדים על גרסאותיהם העובדתיות לאופן התרחשות התאונה כפי שפורטו לעיל, כאשר התובעים שכנגד מוסיפים וטוענים שהתאונה אירעה אך ורק בשל רשלנותו ו/או חוסר זהירותו ו/או הפרת חובה שבדין מצד נהג רכב התובעים (הנתבעים שכנגד).

התובעים שכנגד גם מפרטים את היקף הנזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מהתאונה.

הנתבעים שכנגד מכחישים את טענות התובעים שכנגד, לרבות את הנזקים שנגרמו לטרקטורון, את אופן שומתם, את גובהם ואת הקשר הסיבתי בינם לבין התאונה.

ביום 2.10.19 התקיים לפניי דיון הוכחות במהלכו העידו מר איתי פאר נהג רכב התובעים, והנתבע בעצמו.

לבקשת ב"כ הנתבע – הצדדים גם סיכמו טענותיהם בכתב, כאשר התובעים בכובעם כנתבעים שכנגד ויתרו על זכותם להגיש סיכומי תשובה.

דיון והכרעה

השאלה הטעונה הכרעה היא מי מבין הנהגים אחראי לקרות התאונה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסת נהג רכב התובעים לאופן קרות התאונה ואנמק.

עדותו של נהג רכב התובעים לפניי הייתה עקבית ומהימנה ולא נסדקה בחקירתו הנגדית.

בעדותו הראשית ציין כי נסע עם אשתו ושתי בנותיו בדרך עפר אשר משני צדיה שדה וכטענתו:

"...דרך העפר היתה משובשת ונסענו בצורה מאוד איטית, הגענו לעיקול, חושב שזה היה ימינה, מעבר ימינה ראינו טרקטורון מגיע בצורה מאוד מהירה, אני בלמתי נסעתי כמה שיותר לצד הדרך נהג הטרקטורון לא הספיק לבלום, נסע במהירות גבוהה והחליק ופגע במכסה מנוע כשאני במצב סטטי ועף מעל האוטו אנו ראינו את הרוכב מעל האוטו נוחת על השדה, הכוונה הרוכב ניתק מהטרקטורון, הוא המשיך באותו כיוון אבל קצת הצידה, מרחק של יותר מ – 8 מ' זה ההערכה שלי מיד יצאנו והתקשרנו למשטרה ולאמבולנס כי חשבנו שקרה משהו לרוכב, הוא צעק והבנו שהוא בחיים ולא מעבר לזה, הוא ביקש מיד שנבטל אמבולנס ומשטרה, לא הסכמתי לבטל את המשטרה, אחרי ששאלנו מס' פעמים לשלומו הוא ביקש שנבטל את האמבולנס, המשרה הגיעה כעבור 20 דקות אני מעריך משהו בסגנון, לפני כן ביקשתי ממנו פרטי ביטוח ורשיון רכב ולא היה לו להציג דברים כאלה, רק כשהמשטרה הגיעה הוא הסכים לתת לנו ת.ז. ביקשתי מהשוטר לתעד את כל מה שקרה בשטח, כולל צילומי בלימה של הרכב שלי שהיו בערך 20 ס"מ משהו בסגנון הזה להראות את מהירות הנסיעה שלי לעומת נסיעת הטרקטורון." (עמ' 3 שורות 19-5 לפרוטוקול, ההדגשות שלי – מ.ר.א.).

בחקירתו הנגדית הודה נהג רכב התובעים כי מדובר בפעם הראשונה שנהג בשטח זה (עמ' 4 שורה 23 לפרוטוקול); הוא ציין כי רוחב השביל הוא כדי רוחב הרכב וכי לפני התאונה נסע בצדו הכי ימני של השביל. לטענתו נסע במהירות של כ – 20 קמ"ש וכי עובר לאימפקט בין הרכבים – רכבו עמד (עמ' 3 שורות 30-27 לפרוטוקול).

נהג רכב התובעים התעקש על כך שצילם את התמונות במקום מבלי שהזיז את רכבו לאחר התאונה (עמ' 4 שורות 5-1 לפרוטוקול).

כאשר נשאל מדוע לא ניסה לחמוק מהטרקטורון השיב כי נצמד כמה שיותר לשביל, וכי היה שדה ולא יכול היה לסטות (עמ' 4 שורות 13-10 לפרוטוקול).

אל מול עדותו של נהג רכב התובעים, הנתבע, נהג הטרקטורון העיד בעדותו הראשית כי:

"...והתקדמתי ללמעלה זה שביל רוחב של 2 מ' לא רחב כ"כ. היה שדה של חיטה בשני הצדדים, היה גבוה בגובה החזה עם הידיים. נסעתי ועליתי עם הטרקטורון ונכנסתי ליער ועליתי ממחיש סיבוב שמאלה, לא כ"כ חזק. אני עולה ועולה, פתאום רואה מולי רכב, הדמות הראשונה רואה אדם שמסתכל לאחורה לימין שלו ואחרי שניה בא להיעצר במרכז השביל ואפילו לא ניסה לזוז או לחמוק כלום, העיף אותי, אני עפתי אחורה לכיוון האחורה של האוטו שלו והטרקטורון התהפך ואחרי שהרימו את הטרקטורון צילמו את הכל, אחרי שהזיז את האוטו לצד, הוא לא היה עם מי לדבר, אפילו לא יצא לבדוק שאני חי, רק אחרי 10 דקות שהאמבולנס או משטרה הגיעו. אמר לי נטו אתה אשם, וזהו זה מה שהוא החליט אתה אשם ופה נגמר הסיפור, הנה יש לי עדים, אשתי והילדים ראו. הוא הזמין משטרה השוטר צילם אחרי שהזיז את הרכב טיפה וצילם את הרכבים, אז ניסיתי להחליף פרטים, אין לי פרטים, נסעתי בשטח ולא היה לי איפה לשים את הרשיונות של הטרקטורון, אמרתי שבערב אשלח לו אח"כ הוא נעלם, אחרי כמה חודשים קיבלתי תביעה פניתי לעו"ד להמשיך הלאה." (עמ' 6 שורות 21-9 לפרוטוקול).

לכאורה, עדותו הראשית של הנתבע הייתה הגיונית וסבירה לגופה, ואולם אני סבורה כי מהימנותו התערערה במהלך חקירתו הנגדית.

כאשר נשאל האם היה ביטוח לטרקטורון – לא ידע להשיב על כך באופן תמוה למדי, בפרט מקום שמתנהל הליך משפטי בעניין זה והגם שהטרקטורון בבעלות אחיו של הנתבע (עמ' 7 שורות 9-7 לפרוטוקול).

בנוסף, בחקירתו הנגדית הודה כי הבחין ברכב התובעים כ – 20-30 מ' לפני התאונה, בלם בחריקה עם גלגלים ננעלים ובהמשך עדכן גרסתו וציין: "מה זה בולם מנסה. עם חריקה..." (עמ' 7 שורה 16 לפרוטוקול) ובהמשך הודה כי ברגע ההתנגשות הטרקטורון היה בתנועה (עמ' 7 שורות 20-17 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית ציין הנתבע כי: "...הרכב שלו נחליט שנעמד." (עמ' 7 שורה 14 לפרוטוקול), ובהמשך גם הודה כי רכב התובעים "ניסה לבלום אך לא לחמוק" (עמ' 7 שורה 22 לפרוטוקול).

בנוסף, בחקירתו הנגדית ציין כי בתמונות שצולמו (ישיר/1) רכב התובעים הוזז ביחס למקום התאונה (עמ' 8 שורות 3-1 לפרוטוקול), אך משעומת עם מיקומו של הפלסטיק שנתלש מהרכב – הנתבע התחמק ממתן תשובה ישירה לשאלה ושב וחזר כמנטרה על דברים שנאמרו קודם ולפיהם "האוטו זז טיפה מהמקום, הוא בא מהסיבוב ואחרי שנכנס בי זז טיפה, כדי שאם יבוא מישהו. ניסיתי לחמוק." (עמ' 8 שורות 6-5 לפרוטוקול).

זאת ועוד, משנשאל בחקירתו לפשר הגשת התביעה שכנגד רק לאחר קבלת התביעה העיקרית השיב הנתבע תשובות לא מניחות דעת לפיהן ניסה לתפוס את הנהג השני אך לא הצליח, כי הוא עובד, כי הוא נכה ומשתכר בקושי ושכר לאט שמאי וכי עדיין חב לאחיו חלק מסכום הנזק שנגרם לטרקטורון (עמ' 8 שורות 16-9 לפרוטוקול). לצד זאת, לו האמין באמת ובתמים בצדקתו, תשובות אלו דווקא צריכות היו לזרז את הנתבע לתבוע את נהג רכב התובעים, והעובדה שקפא על שמריו עד לאחר הגשת התביעה העיקרית כנגדו – מעלה תהיות וסימני שאלה בהקשר זה.

במקרה שבפניי אכן מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת. מעבר לכך שעדותו של נהג רכב התובעים לפניי הייתה עקבית ומהימנה מעדותו של הנתבע עצמו כפי שפורט לעיל, וגם בהתעלם מכך שגם בת זוגו של נהג רכב התובעים הובאה לעדות ואלמלא התנגדותו של ב"כ הנתבע להעדתה לא מן הנמנע כי הייתה תומכת בעדות בן זוגה, אני סבורה כי ניתן למצוא חיזוק לגרסת נהג רכב התובעים גם בראיות החיצוניות שהוצגו לפניי בתיק זה, ואפרט:

עדותו של נהג רכב התובעים מצאה תמיכה מוחלטת בתמונות שצולמו על ידו ממועד התאונה (ישיר/1). בתמונות רואים את רכב התובעים צמוד לצדו הימני של השביל ואפילו עולה עם גלגליו הימניים על השוליים, צמוד מאוד לשיבולי השדה שמימין. לעומת זאת טרקטורון הנתבע מצוי הרחק מימין, כשהוא עמוק בתוך השיבולים. מיקומו המרוחק של הטרקטורון מהשביל בסיום התאונה אל מול מיקומו של רכב התובעים בצדו הימני של השביל כשחלקו בשוליים מתיישב בצורה טובה יותר עם טענת נהג רכב התובעים לכך שעובר לתאונה רכבו היה בעמידה והטרקטורון נסע במהירות מאשר עם טענתו ההפוכה של רוכב הטרקטורון.

גרסתו של נהג רכב התובעים עולה בקנה אחד עם ההודעה המוקלדת לתובעת 1 כפי שנרשמה ביום התאונה עצמו (צורפה לכתב התביעה). אמנם מדובר בהודעה מוקלדת ובלתי חתומה ואולם נהג רכב התובעים לא נשאל ביחס להודעה בחקירתו הנגדית ותוכנה לא נסתר. בהודעה זו מצוין כי:

"רוכב טרקטורון שנסע בפרעות (צ"ל בפראות – מ.ר.א.) לא הבחין ברכב שלי ופגע בי בפינה שמאלית קדמית של הרכב. התאונה התרחשה על דרך עפר כאשר אני צמוד לימין הדרך לאחר סיבוב."

עיון בחוות דעת השמאי מטעם התובעים כמו גם בתמונות הנזק לרכב התובעים מלמד כי רכב התובעים ניזוק בחלקו הקדמי שמאלי, נזק קל יחסית בסכום של 9,391.36 ₪. לעומת זאת עיון בחוות דעת השמאי מטעם הנתבע והתובעים שכנגד מלמד כי הטרקטורון ניזוק "בנזקים תאונתיים רציניים בחלקו הקדמי של הטרקטורון".

מיקום זה של נזקים – חלקו הקדמי שמאלי של רכב התובעים אל מול חלקו הקדמי של טרקטורון הנתבע והתובעים שכנגד, מתיישב בצורה טובה יותר עם תרחיש תאונתי לפיו הטרקטורון היה במרכז השביל בעוד שרכב התובעים נצמד לימין (לכן נפגע רק בחלקו הקדמי שמאלי).

בנוסף, העובדה כי הנזק לרכב התובעים היה קל יחסית בעוד שטרקטורון הנתבע הוכרז כ"אבדן מוחלט", מתיישבת בצורה טובה יותר, מבחינה פיזיקלית, עם טענת נהג רכב התובעים לכך שרכבו היה בעצירה והטרקטורון נסע במהירות והתנגש בו בעוצמה מאשר עם טענת רוכב הטרקטורון.

אם לא די באמור, הרי שמהירות נסיעתו הסבירה ותואמת את תנאי הדרך של נהג רכב התובעים עובר לתאונה – באזור ה- 20 קמ"ש – מצאה תמיכה גם בעדותו של הנתבע עצמו (ר' עמ' 6 שורה 32 לפרוטוקול), באופן שמחזק אף הוא את גרסת נהג רכב התובעים.

לעומת זאת, כאשר משלבים את תשובותיו של הנתבע בחקירתו הנגדית (מהן עלה כי הנתבע ניסה לבלום אך הגלגלים ננעלו ובמפגש בין הרכבים היה הטרקטורון בתנועה), יחד עם מיקום הטרקטורון לאחר התאונה כפי שצולם על ידי נהג רכב התובעים (ישיר/1) – מתחזקת המסקנה כי דווקא הטרקטורון היה זה שנסע במהירות גבוהה אשר איננה תואמת את תנאי דרך העפר.

בהקשר זה אציין, כי לא נעלמה מעיניי טענת הנתבע והתובעים שכנגד בסיכומיהם, לפיה העליות והעיקולים לא אפשרו לנתבע לנהוג את רכבו במהירות גבוהה. יחד עם זאת, לא מצאתי בחומר הראיות שצורף לתיק – לרבות לא בתמונות השטח שצורפו לכתב ההגנה – כל ראיה לעליות כאמור.

עדותו של הנתבע נהג הטרקטורון לפניי, לפיה נהג רכב התובעים ניסה לבלום ואף עדותו בחקירה הנגדית כי " הרכב שלו נחליט שנעמד" (עמ' 7 שורה 14 לפרוטוקול), איננה עולה בקנה אחד עם הדברים שמספר בטופס ההודעה מטעמו (צורף לכתב ההגנה) שם צוין: "בעת נסיעה בעליה הגיע לפתע רכב שנסע ממול לא הצליח לבלום ופגע ברכבי בצד שמאל והעיף את רכבי לצד השני."

מובן, כי גם באי ההתאמה האמורה יש כדי לפגוע בגרסת הנתבע ולהחלישה.

עוד יש לזכור כי נהג רכב התובעים הוא שהזמין משטרה למקום, וכטענתו - הנתבע "..ביקש מיד שנבטל אמבולנס ומשטרה, לא הסכמתי לבטל את המשטרה...." (עמ' 3 שורות 15-13 לפרוטוקול). הזמנת המשטרה על ידי נהג רכב התובעים אושרה על ידי הנתבע בעדותו הראשית (עמ' 6 שורה 18 לפרוטוקול). גם יוזמתו של נהג רכב התובעים להזמין משטרה (להבדיל מאמבולנס) וטענתו כי סירב לבטל את הזמנת המשטרה – טענה שלא נסתרה - מחזקת את ההנחה כי האמין באחריותו של הנתבע לתאונה בזמן אמת.

ולפני סיום אוסיף ואזכיר, כי במועד הדיון הגיעה לבית המשפט גם בת זוגו של נהג רכב התובעים שישבה עמו ברכב במועד התאונה. לצד זאת, ובעקבות התנגדותו של ב"כ הנתבע והתובעים שכנגד – ב"כ התובעים (הנתבעים שכנגד) ויתר על עדותה (עמ' 5 לפרוטוקול).

בהקשר זה, אין באפשרותי לקבל את טענות הנתבע לפיהן הימנעות מהגשת תצהיר מטעם בת הזוג כמוה בענייננו כחיזוק למשקל ולמהימנות גרסת היריב.

שוכנעתי כי לא היה לבת זוגו של נהג רכב התובעים כל דבר להסתיר, אדרבה – היא טרחה והתייצבה למסור עדות בבית המשפט, ואלמלא התנגדותו של ב"כ הנתבע לכך שתמסור עדות בהיעדר תצהיר (על אף שתקנה 214ט.(א1) פוטרת מהגשת תצהירי עדות ראשית בתיקים מסוג זה) – יש להניח כי ב"כ התובעים לא היה מוותר על העדתה.

אשר על כן, ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מוצאת לנכון להעדיף את גרסת התובעים (הנתבעים שכנגד) לאופן קרות התאונה, וקובעת כי נהג רכב התובעים נהג בשביל במהירות סבירה המתאימה לתנאי הדרך תוך שהוא נצמד לצדו הימני, הבחין בנתבע רוכב הטרקטורון מגיח מולו במהירות, בלם ונעצר צמוד ככל הניתן לשול הימני של השביל כשגלגליו הימניים של רכבו על השול ממש, והנתבע שהגיח במהירות ורכבו עודנו היה בתנועה התנגש ברכב התובעים שכבר היה בעצירה. כתוצאה ממהירות התנועה של הטרקטורון והתנגשותו ברכב התובעים – עף הנתבע והטרקטורון אל שדה השיבולים. בנסיבות אלו, מלוא האחריות לתאונה רובצת על הנתבע, רוכב טרקטורון התובעים שכנגד.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע (התובע שכנגד 1) הרי שעתה יש לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעים בתביעה העיקרית.

התובעים תמכו את נזקיהם בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק, בפירוט התשלומים למבוטח, בחשבון שכר טרחתו של השמאי מטעמם ובאישור ההפסדים למבוטח.

לאור האמור, אני קובעת כי התובעים הרימו את הנטל להוכחת הנזקים שנגרמו להם בעקבות התאונה שבענייננו.

סיכום

התביעה העיקרית מתקבלת במלואה. הנתבע ישלם לתובעים סך של 10,068 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, אגרת בית משפט מלאה, שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 2,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית. מאחר שבירור התביעה העיקרית והתביעה שכנגד נעשה במאוחד ולא הצריך היערכויות מיוחדות ונוספות – אינני מוצאת לנכון לחייב בהוצאות נוספות בגין דחיית התביעה שכנגד.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי-כוח הצדדים.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אליהו חכמון
שופט :
עורכי דין: