ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רועי לוי נגד אריה מכשירי חשמל שותפות רשומה :

בפני כבוד ה שופטת ריבי למלשטריך-לטר

תובעים

רועי לוי ת.ז. XXXXXX157

נגד

נתבעים

אריה מכשירי חשמל שותפות רשומה 557101045

פסק דין

(אישור הסתלקות + גמול )

הצדדים הגישו בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ומבקשים אישורה מכח ס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו 2006 (להלן "הבקשה" ו- "החוק" לפי העניין).
המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי המשיבה גבתה דמי ביטול עסקה העולים על הקבוע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן "חוק הגנת הצרכן"). המבקש טען כי בניגוד לחוק הגנת הצרכן המגביל את גביית דמי הביטול בתוך 14 יום מהרכישה, לסכום של 5% מהמוצר או 100 ₪ (הנמוך מבניהם), גבתה ממנו המשיבה סכום של 28 ₪ ממוצר שסכומו היה 328 ₪. בשני מקרים נוספים שיזם המבקש באמצעות אחרים, נגבו גם שם 28 ₪ שהם יותר מ – 5% מערך המוצר. עילות התובענה כפי שפורטו בבקשת האישור הינן הפרת חובה חקוקה, הטעיה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חוזה. כן התבקש צו המורה למשיבה לפעול בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן.
המבקש הגדיר את הקבוצה – "כל מי שרכש טובין כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א – 2010 (להלן: תקנות ביטול עסקה") מהמשיבה, אשר ביטלו את הזמנתם במועדים הקבועים לכך בסעיף 14ג(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), ואשר שילמו דמי ביטול בסכום העולה על 5% מסכום העסקה, וזאת החל משבע שנים שקדמו ליום הגשת בקשה זו ועד ליום אישורה (להלן: "תקופת התובענה")".
המבקש העריך את הנזק הממוני שנגרם לו בסך של 11.60 ₪. באשר לקבוצה- טען המבקש כי מדובר בקבוצה גדולה מאד, ולכן סכום הנזק לקבוצה הועמד על סך של 3 מיליון ₪.
המשיבה הכחישה בכתב תשובתה את הנטען כנגדה, וטענה כי היא נוקטת במדיניות פרו צרכנית מובהקת, ושברוב המוחלט של העסקאות היא משיבה ללקוחותיה את מלוא סכום העסקה, אף מבלי לגבות דמי ביטול כלשהם. בקשת האישור והתובענה מבוססות על טעות נקודתית שנפלה בענייננו של המבקש ושני שלוחיו, אשר טופלו על ידי נציגה שלא הייתה ערה לנוהג המקובל אצל המשיבה ביחס לביטול עסקאות.
מבירור שערכה המשיבה לאחר הגשת התובענה, בו הוצגו כלל העסקאות שבוצעו בשנים 2017-2016, התברר שב- 92% מהעסקאות בגינן התבקש זיכוי, זיכתה המשיבה את לקוחותיה בזיכוי מלא, כך שאין הפרש כלשהו בין החיוב לזיכוי. מאידך, רק ב- 8% מהמקרים הנ"ל קיים פער נמוך ביותר בין החיוב לזיכוי, אולם מקורו של אותו פער הינו בשלל סיבות שאינן קשורות לטענות שהועלו בבקשת האישור (למשל, מוצר שנפתח, שנעשה בו שימוש וכיו"ב). נתונים אלה לשיטתה אף מלמדים על ניפוח סכום התובענה, בה נטען כי הנזק לקבוצה עומד על שלושה מיליון ₪ לתקופת התביעה, קרי כ- 430,000 ₪ לשנה. על פי נתוני המשיבה - כלל ההפרשים שבין החיוב לזיכוי (שנובעים כאמור מעניינים אחרים לחלוטין מאלו שנכללו בבקשת האישור), מלמד כי מדובר בהפרשים של כ– 30,000 ₪ בשנה. נתונים אלה נתמכו בטבלת אקסל שהוגשה לתיק בית המשפט.
לאחר דיון קדם משפט שהתקיים ביום 27.11.18, הוסכם כי תוגש חוות דעת של רואה חשבון, אשר תתייחס לשנים 2016, 2017, 2018, בה יצוינו המקרים בהם דמי ביטול שנגבו היו בסך 28 ₪, על אף שהם גבוהים מ- 5% ממחיר המוצר, וכן את המקרים בהם נגבה סכום הגבוה מ- 5% ואת הסיבות לכך. כן נקבע כי על רואה החשבון להתייחס גם לחיובים בסך של 56 ₪ (28X2 ) ולהבהיר את פשרם.
לאחר דיון מקדמי נוסף, ומגעים שהתקיימו בין הצדדים הגישו הצדדים ביום 14.1.20 בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת, שאלו עקרונותיה:
בתוך 15 ימים ממועד שבו פסק הדין בתיק דנא יהפוך לחלוט, מתחייבת המשיבה להוציא לכלל נציגי שירות הלקוחות שלה הודעת רענון בנוגע להוראות חוק הגנת הצרכן, בכל הקשור לדמי ביטול שיש לגבות בגין ביטול עסקה לפי הוראת סעיף 14ג(ג)(1) לחוק זה.
המשיבה תקיים בנוסף הדרכה פנימית לנציגיה שבה תוסבר הוראות סעיף 14ג(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן.
תוכן הודעת הריענון וההדרכה הפנימית יאושרו מראש בידי באי כח הצדדים במטרה לוודא כי הן תואמות את הפרשנות המקובלת של החוק.
הסכמת המשיבה לדרכי הפעולה המפורטים בבקשה נובעת מרצונה להביא לכדי סיום המחלוקות שהועלו במסגרת התובענה בצורה יעילה ומהירה, ולחסוך בהוצאות הכרוכות בניהול ההליך ואין לראות בה הודאה באיזו מעילות התביעה.
הסכמת המבקש נובעת בעיקר לנוכח העובדה שהמשיבה התחייבה להקפיד הקפדה יתרה על ביצוע הוראות חוק הגנת הצרכן וגביית דמי ביטול שאינם עולים על הסכום המותר, והן נוכח התחייבות המשיבה לשליחת הודעת עדכון וביצוע הדרכה פנימית לעובדיה. דרך פעולה זו תגשים את מטרת פתיחת ההליך דנא.
הצדדים מבהירים כי התחייבויותיהם והצהרותיהם ניתנו מבלי להודות בכל טענה של מי מהצדדים.
בכפוף לאישור הבקשה, מוותר המבקש באופן מוחלט על כל תביעה, זכות, טענה, תלונה דרישה מכל מין וסוג שהוא הקשורים לבקשת האישור או לתובענה, וכן מתחייב שלא להיות מעורב בכל תובענה אחרת נגד המשיבה בקשר עם הנושאים שהועלו בה.
ב"כ הצדדים בקשו לקבוע כי אין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך וכי נעשה לציבור שירות טוב ומועיל, כי אין בקבלת ההסתלקות כדי לפגוע באינטרס של מי מחברי הקבוצה, כי איש מחברי הקבוצה הנטענת לא שינה את מצבו לרעה, וכי כתוצאה מההסתלקות ישמרו כל זכויותיהם של חברי הקבוצה הקיימת, ככל שקיימת. לפיכך, מבוקשת הסתלקות מן הבקשה.
ב"כ הצדדים ממליצים כי נוכח התועלת הציבורית שהופקה מההליך, ובשים לב לכך שההסתלקות מובילה לדחיית תביעתו האישית של המבקש, ישולם למבקש גמול של 5,000 ₪ ולבא כוחו גמול של 32,000 ₪ . כמו כן נטען כי בנסיבות אלו, לרבות השלב שבו מצוי ההליך, אין צורך בפרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה, למעט מתן הודעה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.
דיון והכרעה
ס' 16 (א) לחוק קובע –
"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.

המחוקק הורה כי הסתלקות תהיה באישור בית המשפט, ולא יקבל המבקש להסתלק במישרין או בעקיפין כל טובת הנאה מהנתבע או מאחר בקשר להסתלקותו אלא באישור בית המשפט.
פועל יוצא של תובענה זו, ועוד טרם אישורה כייצוגית, הינה התחייבות המשיבה לפעול בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן בכל הנוגע לביטול עסקה ולדמי הביטול שהיא גובה, לרבות באמצעות ריענון והדרכת נציגיה. זהו הישג חשוב המקיים את תכלית החקיקה ומקדם את אינטרס הציבור.
יש הסוברים כי הסתלקות לפי ס' 16 ל חוק התובענות הייצוגיות איננה אמורה לכלול פרוצדורה של "אישור הסכם" בין הצדדים בשלב של טרם אישור התובענה הייצוגית – ראו המחבר אלון קלמנט בחיבורו "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא עמ' 5 בעמ' 65 -
"בפועל השתמשו בתי המשפט בס' 16 לחוק לאישור בקשות לאישור הסכמים בין נתבע לתובע, בעיקר בשלב שלפני אישור התובענה הייצוגית. בחלק מהסכמים אלה התובע המבקש הסכים להסתלק מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית והנתבע מצידו התחייב לפעול לשינוי המצב וכן הסכים לתשלום כספי למבקש ולבא כוחו. אישורם של הסכמים אלה בפרוצדורה הקבועה בס' 16 לחוק אינו ראוי".
אלא שהמחבר עצמו מציע בדיקת כל מקרה לגופו והתייחסות נקודתית, תוך שיוך לקטגוריות: תביעה שהיא בעיקרה תביעת סרק, הסתלקות כאשר הנתבע קיים את שנדרש ותביעות נוספות שאינן בשתי קטגוריות אלו.
בפועל השתרשה הגישה הפרקטית, המגשימה את תכלית החקיקה, שאם אכן התביעה איננה תביעת סרק, הנתבע קיים את שנדרש ממנו או התחייב לקיימו עוד טרם אישור הבקשה לתובענה ייצוגית, והמטרה הושגה, ניתן לאשר את בקשת ההסתלקות. יש לזכור שהסתלקות כזו איננה מהווה מעשה בית דין ולכן אין בה חסימה של שאר הציבור מלהגיש תביעתם, אם ימצאו לנכון (ראו ת.א 1881/07 לביא נ. טמפו משקאות בע"מ [פורסם בנבו] (18.2.09) (כבוד השופטת אגמון גונן); תצ 20673-11-15 כהן נ. א. צלוביץ (1988) נכסים והשקעות בע"מ [פורסם בנבו] (10.7.16) (כבוד השופטת בזק רפופורט); ת.צ 17446-07-12 רואי מנדל נ. קואופ ישראל [פורסם בנבו] (9.3.15)(כבוד השופט קיסרי ); ת.צ. 60849-01-16 הילה אמויאל נ. חברת בני חנא שומשום בע"מ [פורסם בנבו] (17.3.16) (כבוד השופט עילבוני); ת"צ (מחוזי נצ') 51089-01-16 מרים בלייס נ' עיסא ערטול בע"מ [פורסם בנבו] (31.07.2016) (כבוד השופט ע. עיילבוני).
נוכח התועלת שהושגה בהגשת תובענה ייצוגית זו, למעשה מתייתר הצורך בהמשך ההליך. לאחר ששקלתי נסיבותיו של ענין זה, והתרשמתי שלא מדובר בתביעת סרק אלא בתובענה בעלת עילת תביעה לכאורה, אני מחליטה לאשר את ההסתלקות.
לענין הגמול שהתבקש –
סעיף 22 לחוק עוסק בקביעת גמול לתובע המייצג. ס"ק (ג) לסעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שירשמו לפסוק גמול למבקש גם אם לא אושרה התובענה הייצוגית, כמו במקרה של בקשה להסתלקות, כאשר השיקולים הם אלו הקבועים בס' 2 (ב)-
"בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית ההדגשה לא במקור).
ס' 23 לחוק הדן בגמול לבא כוח התובע (להבדיל מהגמול לתובע) איננו מזכיר אפשרות מפורשת של פסיקת שכר טרחה לעורך הדין במקרה שבקשת האישור לא התקבלה או לא הוכרעה לטובת הקבוצה, אך ההנחה שהשתרשה בפסיקה הינה כי בהתחשב בתכלית החוק ובמנגנוני האיזון שהוא מבקש ליצור דין דומה חל גם לגבי פסיקת שכר טרחה לבא כוח מייצג (ראו עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל- מנהל המכס ומס בולים [פורסם בנבו] (27.12.2010), פסקה 24 , כבוד השופטת פרוקצ'יה, ת"צ (מרכז) 4742-06-11 מושך נ' עיריית רמלה [פורסם בנבו] (19.02.2012), ות"צ (מרכז) 46959-02-16 אלכסנדר בוגנוב נ' מועצה מקומית מזכרת בתיה [פורסם בנבו] (14.12.2016), כבוד השופטת מיכל נד"ב; עא 8114/14 מרקיט מוצרי יעול בע"מ נ. סונול ישראל בע"מ (22.8.18)).
כאן, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, עדיין לא נידונה, אך הולידה מגמת תיקון להתנהגות המשיבה, שינוי שהוא לתועלת הציבור. אני סבורה שבנסיבות המקרה הוהמאץ שהושקע על ידי המבקש ובא כוחו, הגמול הראוי למבקש הוא 3,000 ₪ ושכר הטרחה ההולם הוא 20,000 ₪. אני קובעת כי מחצית מהגמול ומשכר הטרחה המבוקש ישולמו למבקש ולבא כוחו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, ואילו היתרה תשולם רק לאחר שתשלח הודעת הריענון ותתקיים הדרכה פנימית לנציגי המשיבה.
לא מצאתי לנכון להורות על פרסום ההודעה בדבר ההסתלקות או להורות על איתור תובע מייצג חליף. עלויות נוספות אלו מיותרות בנסיבות הענין (ראו ת.צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ. כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (22.12.10) כבוד השופט גרוסקופף; ת.צ 29143-05-10 בן בשט נ. גילרו בע"מ [פורסם בנבו] (17.2.11) כבוד השופטת רונן; ת.צ 21011-11-11 חזן נ. פלאפון תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (23.4.12) כבוד השופט גריל).
בהמשך לאמור לעיל אני מאשרת את הסתלקות המבקש ובא כוחו מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית ומן התובענה הייצוגית. כמו כן נדחית התביעה האישית של המבקש. המשיבה תקיים את התחייבויותיה בהסדר ההסתלקות.
המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין וכן תעביר עותק ממנו לכבוד מנהל בתי המשפט, על מנת שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רועי לוי
נתבע: אריה מכשירי חשמל שותפות רשומה
שופט :
עורכי דין: