ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד י.פ.ל. השקעות וניהול נכסים בע"מ :

בפני כבוד השופט מרדכי לוי

המאשימה

מדינת ישראל
על ידי עוה"ד הילה גבאי ופנינית בן עמי, פמת"א (מיסוי וכלכלה)
נגד

הנאשמים
.1 יצחק חדד
5. י.פ.ל. השקעות וניהול נכסים בע"מ
שניהם על ידי עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת

החלטה

לבקשת באי-כוח נאשמים 1 ו-5, כדי לאפשר לבאי-כוח הצדדים להתכונן מבעוד מועד לסיכומים המשלימים וכדי לייעל את הדיון שנקבע לסיכומים משלימים ליום 5.2.2020, ובטרם גיבשתי את דעתי בנוגע למיוחס לנאשמים בכתב האישום, להלן עיקרי השאלות שבדעת בית המשפט להפנות במהלך הדיון לבאי-כוח הצדדים, בעיקר להבהרת שאלות שנותרו בלתי-ברורות דיין לאחר סיכומי הצדדים בכתב.
שאלות לב"כ שני הצדדים

האם ניתן להסתמך על נ/35, שהוגש כפוף לעדותה של איריס מור – שהמאשימה הצהירה כי היא תעיד אותה (עמ' 580 שורה 3 לפרוטוקול) ושבסופו של דבר לא זומנה להעיד על ידי מי מהצדדים ובפועל לא העידה? או, האם תוכן נ/35 מוסכם על הצדדים, כולו או חלקו?

מתי, ועל פי אלו ראיות , הועברו הסכומים הראשון ואילך אשר קדימה עצמה העבירה ישירות (אם בכלל) למס ההכנסה בגין ניכויי המס על התשלומים לפעילים וליושבי הקלפיות , לגבי הבחירות לכנסת ה-18?

האם שני הצדדים מסכימים שבית המשפט ישקול, בסיום הסיכומים המשלימים, להעלות בפני הצדדים הצעה לסיום התיק, אם לאו?

שאלות המופנות בעיקר למאשימה
כיצד יכולה המאשימה להסתמך על תוכן ההודעות במשטרה של עדי תביעה (שלא הוכרזו כעדים עוינים) אשר לא הוגשו בהסכמה (ושתוכנם אינו מוסכם) ואשר גם לא הוגשו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, אלא הוגשו מטעם ההגנה – לרבות ובמיוחד על תוכן הודעותיו של מימון (נ/46), שמהן הרבתה המאשימה לצטט בסיכומיה כתימוכין לחלק מטענותיה?
לעניין סוגיה כללית זו, ראו למשל והשוו: ע"פ 10733/08 גולדבלט נ' מדינת ישראל, בפסקה 99 ל פסק-דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן (17.2.2011); ע"פ 10121/09 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקאות 21-20 לפסק-דינה של כבוד השופטת ע' ארבל (3.4.2013); ע"פ 5459/12 אבו טיר נ' מדינת ישראל, בפסקה 13 לפסק-דינו של כבוד השופט צ' זילברטל (30.7.2013); ע"פ 7702/10 כהן נ' מדינת ישראל, בפסקה 38 לפסק-דינו של כבוד השופט א' שהם (29.5.2014).

כיצד מתיישבת עמדת המאשימה שבכתב האישום – בדבר שתי "תוכניות עברייניות", שותפות פלילית לפי סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ותכנון מוקדם בין הנאשם לבין מימון – עם פניית הנאשם מיום 18.5.09 למשרד רו"ח אורליצקי (ת/30) וכן עם העדויות של חלק מעדי התביעה (שלא הוכרזו כעדים עוינים), כגון עם עדותו של ניסים הדס, שלפיה רק לאחר פרסום המכרז הם החלו להיפגש, ועם עדותו של מימון שאליה אתייחס להלן?

א. כיצד מבקשת המאשימה להרשיע את הנאשם על פי העובדות הנטענות בכתב האישום, חרף הגרסה הסותרת בעדותו של עד התביעה מימון, שלא הוכרז כעד עוין?

ב. האם – ואם כן, כיצד – מבקשת המאשימה להסתמך על עדותו של מימון, גם אם לחלופין, למשל לגבי טענתו בדבר היידוע של הנאשם על הגניבה מספר שבועות לאחר הגשת ההצעה למכרז, וזאת למרות שמימון מסר בעדותו גרסה הסותרת את עמדת המאשימה שבעובדות הנטענות בכתב האישום (בדבר תוכניות עברייניות, תכנון מוקדם ושותפות פלילית בין השניים) וכן למרות שככלל אין להעלות טענות עובדתיות חלופיות סותרות?
בעמ' 1257 לפרוטוקול הצהירה המאשימה כי יתכן שתבקש להרשיע את הנאשם לחלופין בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע ובעבירה של סיוע לאחר מעשה, חלף העבירה של גניבה על ידי מורשה:
האם יש לכך התייחסות בסיכומי המאשימה? אם כן, היכן?
אם לא, האם אין משמעות הדבר שהמאשימה חזרה בה מהאפשרות שהעלתה כאמור, של העתירה החלופית דלעיל?

מדוע, לטענת המאשימה בסיכומיה, היה על ההגנה דווקא להעיד את איריס מור, בעוד שהמאשימה כאמור הצהירה (בעמ' 580 שורה 3 לפרוטוקול) כי היא תעיד אותה?

כיצד המאשימה טוענת (בפסקאות 350-349 לסיכומיה) כי פעולת הזיכוי (ביום 10.2.09) של מלוא התקציב ברוטו בכרטסת של י.ע.ל.ם (ת/39(ב)) היא שאפשרה להעביר סך של כ-2,300,000 מ-קדימה ל-י.ע.ל.ם, בעוד שעדת התביעה רו"ח יפית שליאן ציינה בעדותה (בעמ' 813 בפרוטוקול) כי מדובר בתאריך ערך, כי מה שקובע הוא מספר הפעולה וכי למעשה פעולה זו נרשמה בדיעבד , רק לאחר ההעברות ל-י.ע.ל.ם?

א. האם מהראיות, ובכלל זה משני המסמכים המצורפים לת/31 (מיום 16.6.2009), אין עולה כי משרד רו"ח אורליצקי היה מודע כבר באמצע שנת 2009 לכל ההעברות מ-קדימה ל-י.ע.ל.ם, לרבות ההעברה הרביעית בגין ניכויי המס; דהיינו, שלא הועברו ל-י.ע.ל.ם רק סכומי הנטו לפעילים וליושבי הקלפיות, אלא גם לפחות חלק מהתשלומים בגין ניכויי המס?
ב. ואם כן, מה הן המשמעות והנפקויות של המודעות של משרד רו"ח אורליצקי?

לגבי האישום השני: מהיכן, לטענת המאשימה, נלמדת מודעותו של הנאשם למעורבותו של חזין ב-ח.מ.א.ק – לאחר ש חזין העביר מניותיו למימון, אם בית המשפט לא יקבל את תזת המאשימה בדבר "התוכנית העבריינית"?

שאלות המופנות בעיקר להגנה

א. לעמדת ההגנה, מדוע הועבר סכום המס של הניכויים מ-קדימה אל י.ע.ל.ם, ולא ישירות מ-קדימה למס ההכנסה, למרות שלפי הסכם השירות (ת/20) באחריות קדימה להעביר את המס? כך, במיוחד לגבי ההעברה הרביעית, של ניכוי המס – מדוע הנאשם חתם על הוראת ההעברה של סכום המס בסך כ-2.3 מיליון ₪, למרות שכאמור לפי ההסכם (ת/20) באחריות קדימה להעביר את המס?

ב. למה התכוונה ההגנה בפסקה 4.5.7.4 בעמ' 53 לסיכומיה : "אמנם תשלום הניכויים למס הכנסה הוא באחריות קדימה, אלא שכפי שהעיד חדד, בהתאם להסכם [נ/20], היתה אמורה י.ע.ל.ם לקבל מקדימה את כל הכסף ברוטו וגם להעביר את הניכויים למס הכנסה... בהמשך, הסתבר...":

  1. יש להבהיר מדוע, לטענת ההגנה, זה "בהתאם להסכם"?
  2. יש להבהיר מתי, "בהמשך, הסתבר"? ובעקבות מה " הסתבר"?
  3. בפועל, מתי הבין הנאשם לטענתו כי יש להעביר ל-י.ע.ל.ם רק את הסכום נטו?
  4. וכן, מה נעשה, בפועל, אם בכלל, על ידי הנאשם בעקבות הבנה זו? ומתי?

מהי עמדת ההגנה לגבי זהות בעל/ת כתב-היד ששינה את התאריך (3/5/09 – במקום 15/4/09) של ההעברה הרביעית (ת/55)? זאת, שכן, מצד אחד, בעמ' 52 לסיכומים, נטען שאין מדובר בכתב-ידו של הנאשם, אך מצד שני, בעמ' 429-428 לפרוטוקול ציין הסניגור כי מדובר בכתב-ידו של הנאשם (כפי שגם חני כהן מסרה בעדותה)?

א. האם, לטענת ההגנה, הנאשם לא היה מעורב בזמן אמת בארבע ההעברות מ-קדימה אל י.ע.ל.ם, ובעיקר – האם לא היה מעורב בקביעת/באישור המועדים שבהם הועברו בפועל סכומי ההעברות בכלל וסכום ההעברה הרביעית בפרט?
ב. אם לא היה מעורב, כיצד מתיישב הדבר עם תפקידו כגזבר, עם אופיו הדומיננטי, עם גובה סכומי ההעברות ועם העובדה כי למפלגה היה גירעון גדול?
זאת, בשים לב, בין היתר, לטענת המאשימה כי "אין כל היגיון בדברי הנאשם, שהוא, גזבר המפלגה, האחראי על תקציב המפלגה, ועל הוצאותיה במערכת הבחירות, לא ידע בזמן אמת דבר על מנגנון התשלומים ל-י.ע.ל.ם – במיוחד כשמדובר בסכומים של מיליוני שקלים..." (בפסקאות 236-235 לסיכומי המאשימה) וכן בשים לב לכתב-היד של הנאשם עצמו לפחות על חלק מהרישומים ב-ת/55.

א. האם השיקים לפעילים וליושבי הקלפיות חולקו בפועל על ידי המפלגה, או על ידי י.ע.ל.ם?
אם חולקו על ידי המפלגה, וזאת על פני הדברים בניגוד להסכם השירות (ת/20) – מדוע ומתי כך נעשה, ומדוע לא חולקו על ידי י.ע.ל.ם?
האם הדבר לא היה צריך להשפיע על גובה שכר הטרחה ששולם על ידי קדימה ל-י.ע.ל.ם על פי הסכם השירות?
ד. ומה תגובת ההגנה לטענות המאשימה, בפסקאות 221-220 לסיכומי המאשימה, כי: "י.ע.ל.ם לא פיקחה, לא ריכזה נתוני שכר, לא שילמה באמת ולא פיזרה את השיקים לפעילים. היא בסך הכל הדפיסה את השיקים במקום המפלגה, תמורת 18 ₪ לכל שיק, ובסך הכל כ-350,000 ₪!".

מה ההסבר של הנאשם לשיק על סך 329,501 ₪ - ולסכום זה דווקא – המשוך על ידי מימון מחברת י.ע.ל.ם, לפקודת מס הכנסה-ניכויים, אשר נשמר בכספת בגזברות המפלגה (ת/54)?

א. מה היא עמדת ההגנה לגבי השאלה האם הנאשם עצם/לא עצם את עיניו מהגניבה של מימון לצורך העמדת הערבות למכרז בשוהם, בעת ההעברה הרביעית או במועד מאוחר יותר במהלך שנת 2009?
ומתי – ובעקבות מה – לטענת ההגנה חשד הנאשם שכך הם פני הדברים לראשונה?
זאת, בין היתר, בשים לב לתוכן אמרתו הראשונה של הנאשם ת/1 בשורות 117-111 ובתמליל ת/1א: "... ידיעה מוחלטת לא... חשש כבד וזאת לאור ההתנהלות של מוטי מאותו יום... שנכנסתי איתו לפרויקט הזה בשוהם" [ההדגשות הוספו ואינן במקור] וכן לתוכן אמרתו השניה ת/2א.
ב. מתי ובעקבות מה, לטענת ההגנה, הנאשם ידע לראשונה כי הסכום של מיליון וחצי שקל שהעמיד מימון כערבות למכרז בשוהם – מקורו בכספי המס מ-קדימה?

מה היא תגובת ההגנה לטענות המאשימה בסיכומיה בדבר ההשלכות של אי-זימון עדי הגנה שההגנה הצהירה כי בכוונתה לזמנם, או שהיה עליה לזמנם בנסיבות העניין לטענת המאשימה?
כך, למשל, בכך שההגנה נמנעה מלהעיד את אמו של הנאשם ואת אחותו, בנוגע לטענת ההגנה כי כוונת חני כהן היתה להרוס את מערכת היחסים שלו עם איריס מור (עמ' 1552 לעדות הנאשם).
כך גם לגבי העובדה שההגנה נמנעה מלזמן את רעייתו של מר שחורי , לגבי ידיעתו של שחורי, דרכה, על העסקים של הנאשם עם מימון (פסקה 339 לסיכומי המאשימה).
וכך גם לגבי טענות המאשימה בעניין אי-זימונם על ידי ההגנה של בעלה של חני כהן ושל מר אבי דיכטר (פסקאות 752-746 לסיכומי המאשימה).

מה היא תגובת ההגנה לטענות המאשימה בסיכומיה בדבר המשמעות הראייתית של הימנעות ההגנה מחקירת עדים ומהפניית שאלות מסוימות אליהם בנוגע לטענות ההגנה? כך, למשל, לגבי טענת המאשימה כי ההגנה לא הטיחה בעדי התביעה כי הם קשרו מזימות נגד הנאשם (פסקאות 136-135 ו-758-753 לסיכומי המאשימה).

מדוע, לטענת ההגנה, אין בנסיבות המקרה דנן ניגוד עניינים והפרת אמונים בתאגיד מצד הנאשם?
זאת, בין היתר בגין הקשרים העסקיים בין הנאשם למימון, ל-ח.מ.א.ק ולחזין, החל ממועד האישום השני, ובמיוחד בעניין האישום הראשון ובפרט בעקבות השותפות העסקית בין הנאשם לבין מימון בנוגע למכרז בשוהם;
והכול – בשים לב לתפקידו הבכיר של הנאשם כגזבר קדימה ובשים לב לפסיקה, לרבות פסק הדין שניתן לאחרונה בע"פ 3817/18 מדינת ישראל נ' אלון חסן (3.12.2019), וכן בשים לב לדברים שמסר הנאשם עצמו בחקירתו במשטרה, גם לעניין אי-הדיווח של הנאשם ליו"ר ולמנכ"ל קדימה על החשדות ("... חשש כבד ... לאור ההתנהלות של מוטי מאותו יום... שנכנסתי איתו לפרויקט הזה בשוהם"") של הנאשם כלפי מימון, כבר כשהתעוררו החשדות הראשוניים, עוד בשנת 2009 .
ראו, למשל, הדברים שמסר הנאשם באמרתו הראשונה ת/1א: "... ש. ... למי דיווחת? ת. בשלב החשש הראשוני לא. למעט שיחות עם מנהלת החשבונות הראשית ... זה התקלה שלי... אחר כך במסגרת הדוחות הכספיים אז כבר כולם ידעו...", וכן ראו הדברים שמסר הנאשם באמרתו השניה ובתמליל ת/2א בעניין מועד החששות הראשוניים שלו ביחס למימון, כשהיה צורך לשלם את סכום הזכייה במכרז בשוהם תוך 60 יום מיום הזכייה.
כמו כן, ראו והשוו האמור בפסק-הדין נ/79 .

מה ה יא עמדת ההגנה ביחס לטענת המאשימה כי באופן עקרוני אין התביעה נדרשת להוכיח "שלילת קבע" בנוגע לעבירה של גניבה על ידי מורשה?

המזכירות תעביר החלטה זו לבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: י.פ.ל. השקעות וניהול נכסים בע"מ
שופט :
עורכי דין: