ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טטיאנה בירוקובה נגד פרופ' אברהם אלירז :

בפני כבוד הרשם הבכיר ערן אביטל

התובעת

טטיאנה בירוקובה

נגד

הנתבע

פרופ' אברהם אלירז

פסק-דין

לפניי תביעה קטנה בסך 7,200 ₪ בגין חוות דעת שערך הנתבע שהוא רופא מומחה בתחום הרפואה הפנימית עבור התובעת. חוות הדעת נערכה בתאריך 22/8/18.

התובעת ילידת 1964 והיא סובלת ממחלות רבות. התובעת ביקשה למצות את זכויותיה מול המוסד לביטוח לאומי ולכן פנתה לעורכת דין פרי קארינה, על מנת שזו תייצגה. על פי הטענה, עורכת דין זו הפנתה את התובעת לנתבע, על מנת שזה יערוך עבורה חוות דעת רפואית שאותה תציג התובעת בפני חברי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

עבור חוות הדעת גבה הנתבע סך של 3,510 ₪, אולם התביעה היא על סך של פי שתיים בין היתר משום שלשיטת התובעת הפגם בחוות הדעת (עליו נעמוד בהמשך), גרם לה להיראות כדוברת שקר.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אלא התייצב לדיון היום ושטח את טענותיו לפניי בעל פה.

התובעת אשר השפה העברית אינה שגורה בפיה, התייצבה לדיון היום עם בנה ובעלה, והם תיארו את מכלול טענותיה כלפי הנתבע.

לטענת התובעת, הנתבע ערך עבורה חוות דעת, ובמסגרתה ציין שהתובעת סובלת ממספר מחלות בהתאם למסמכים רפואיים שהיא מסרה לו.
בחוות הדעת צוין בסעיף 2, כי התובעת סובלת מבעיות במערכת העיכול וכי היא "נמצאת במעקב קבוע במכון גסטרו אונטרולוגי ואף עברה גסטרו קוספיה וקולונוספיה ב- 12/3/17, אשר הצביעו על: "אפטות במעי הדק הסופי", הנכות בשל הבעיות במערכת העיכול הינם בשיעור 20%...".

לצד קביעה זו, קבע הנתבע קביעות נוספות ביחס למצבה הרפואי של התובעת והעמיד את שיעור אחוזי הנכות בגין כל מחלה ומחלה.

בדיון, התבררה טענת התובעת הממוקדת. נטען כי המומחה הנתבע, שגה בתאריך שצוין בסעיף 2 בחוות הדעת, שכן, לא הונח לפניו מסמך רפואי מתאריך 12/3/17.

עובדה זו, גרמה לכך שכאשר התייצבה התובעת לפני הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי, בתאריך 18/12/18, לא נפסקו לטובתה אחוזי נכות כלשהם בגין מחלות מהן היא סובלת במערכת העיכול.
כמו כן, נוכח הטעות בתאריך שאוזכר בסעיף 2 לחוות הדעת, סברו חברי הוועדה, כי היא דוברת שקר ולכן הולבנו פניה.

הנתבע טען שאין בידיו את מכלול המסמכים הרפואיים, עליהם ביסס את חוות דעתו וממילא לא הוכח כי שגה בכתיבת התאריך שכן, יתכן שהוצג לו מסמך מתאריך 12/3/17.

כך או אחרת, מן המסמכים שצירפה התובעת לכתב תביעתה ולרבות, גיליון רפואי מתאריך 20/3/16, עולה שאכן סבלה התובעת ממספר כיבים אפטוטיים על פני רירית המעי הגס ולכן, בצדק פירט את ממצאיו ביחס לתובעת.

בבירור שערכתי בדיון, לא הצליחה התובעת לשכנע כי היא או באת כוחה אשר ייצגה אותה לטענתה בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי, פנו למומחה והעמידו אותו על טעותו, טרם הפניה למוסד לביטוח לאומי ולבדיקה שערכה הוועדה מטעם הביטוח הלאומי.

יצוין, כי על פי המסמכים שצורפו לכתב התביעה, תביעת הנכות שהגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי, שתכליתה קביעת קצבת נכות כללית, נדחתה, שכן, נקבעו לתובעת 54% נכות רפואית ושיעור זה, נמוך מן השיעור הקבוע בחוק ושבגינו ניתן לקבל קצבת נכות כללית.

לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה, שהובאו לפני המומחה מסמכים רפואיים, מטעם התובעת ושאכן במסמכים אלו, צוין שהתובעת סבלה מכיבים אפטוטיים ולכן, קביעת המומחה בסעיף 2 בחוות דעתו לפיה סובלת התובעת מבעיות במערכת העיכול שנובעות מ"אפטות במעי הדק הסופי", אינה קלוטה מהאויר, אלא מדובר בממצא שהופיע במסמכים רפואיים שצירפה התובעת לכתב התביעה ולכן, מסקנות המומחה לגבי הרכיב ממנו סובלת התובעת, סבירות.

כך או אחרת, התובעת לא טענה ששגה המומחה בעצם הקביעה שהיא סובלת מבעיות במערכת העיכול, אלא, טענתה התמקדה בכך, שהוא שגה בציון התאריך שבו עברה התובעת את הבדיקות שצוינו בסעיף 2 בחוות הדעת.

גם אם שגה הנתבע בתאריך עדיין אין מדובר בשגיאה שהוכח לגביה, כי הובילה לפסילת חוות הדעת ולדחייתה על יסוד הטעות הנזכרת .

בהקשר זה, התובעת לא טענה וממילא לא עלה בידה להוכיח שהטעות ברישום התאריך גרמה לכך שהוועדה שדנה בעניינה דחתה את טענותיה בדבר מחלה במערכת העיכול, עקב הטעות וכאשר הסבתי את תשומת ליבה של התובעת לכך, שעל מנת להצביע על כך, שטעות הנתבע ברישום התאריך גרמה לדחיית תביעתה, עליה להצטייד בחוות דעת רפואית מתאימה , צמצמה התובעת את דרישתה וטענה כי הטעות הובילה לכך שחברי הוועדה סברו כי היא משקרת.

יש לזכור שממצאי המומחה הושתתו על מסמך רפואי משנת 2016 ומסקנותיו בדבר קיומם של אפטות במעי התבססו על תיעוד רפואי מתאים ולכן, לכל היותר ניתן לסבור שהטעות מתמצית בתאריך בלבד של הגיליון הרפואי עליו הסתמך הנתבע .

קשה לקבל את המסקנה שגם אם התרשל הנתבע בציון התאריך, הרי שהתרשלות זו הובילה לדחיית תביעת התובעת וממילא הטענה כי חברי הוועדה האשימו אותה בשקר, לא הוכחה בדרך כלשהי.

יוטעם אף יודגש: חוות הדעת נחתמה בחודש אוגוסט 2018 ואילו התובעת נבדקה בידי הוועדה במהלך חודש דצמבר 2018.

כאמור, התובעת יוצגה בידי עו"ד אשר טיפלה בענייניה והגישה את תביעתה למוסד לביטוח לאומי בתאריך 18/10/2018, כלומר, במועד הגשת התביעה כבר חוות הדעת של הנתבע הייתה מצויה בידי התובעת ובאת כוחה ובנקל, השתיים יכלו לתקן את התאריך הלקוי שציין הנתבע ובכך התביעה הייתה נחסכת. עובדה זו משליכה על חובת התובעת להקטין את נזקיה. משיוצגה התובעת בידי עו"ד, גם לפתחה רבצה האחריות לבדוק את תקינות חוות הדעת ובין היתר את המועדים שנזכרו בה.

יתר על כן. איני סבור שעלה בידי התובעת, כי הטעות בציון התאריך השגוי בידי המומחה, הובילה לנזק כלשהו (ראו: ה"מ 106/54 ויינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ ואח' פ"ד ח 1317) . לא עלה בידי התובעת להוכיח שאכן טעותו של הנתבע, גרמה בפועל לירידה שיעור האחוזים שקבעה הוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי, או שחברי הוועדה הטו את הדין לחובתה, בגלל חוסר האמון שנבע מן הטעות. אין מדובר במצב בו "המציא" הנתבע קיומו של גיליון רפואי ובו התייחסות לבעיית האפטות, אלא ברישום תאריך שגוי של גיליון רפואי המזכיר בריש גליי את בעיות קיום האפטות במעי.

התובעת ובמיוחד בעלה, טענו שהם שילמו עבור חוות דעת, אך בפועל הם קיבלו מוצר פגום מאת הנתבע.

עם כל הכבוד אין בידי להסכים לכך.

ראשית, על אף מחדל הנתבע בכך שלא שמר את התיעוד הרפואי, לא שוכנעתי שלא קיים מסמך או גיליון רפואי מתאריך 12/3/17 ולכן, לא מן הנמנע שאכן היה גיליון רפואי מן התאריך הנ"ל, שפורט בסעיף 2 בחוות הדעת. לא הונח לפניי תיעוד רפואי מלא של כל התיק שהוצג לנתבע.

אך חשוב מכך, אין מחלוקת שמסקנת המומחה האמורה בסעיף 2 התבססה על תיעוד רפואי בר קיימא. גם אם נתפס המומחה לכדי טעות בציון התאריך של הגיליון הרפואי עליו התבסס, הרי שאין מדובר בטעות השומטת את מסקנות חוות הדעת באופן יסודי המזכה את התובעת בביטול הסכם ההתקשרות.

יצוין כי חוות הדעת, כוללת קביעות רפואיות נוספות עליהן לא הלינה התובעת ובין היתר, אזכיר שבסעיף 3 לחוות דעתו של המומחה הוערך שיעור נכותה של התובעת בגין פיברומיאלגיה ב- 20% וקביעה זו, באה לידי ביטוי (אומנם בשיעור מופחת), בוועדת הנכות הרפואית, כך שלמדים אנו שאין מדובר בטעות היורדת לשורש העניין. העובדה שהנתבע ערך עבור התובעת חוות דעת אינה ערובה לכך שמסקנותיו יתקבלו. אילו הוועדה הייתה דוחה את תביעת התובעת עקב טעות הנתבע , או אף מציינת את הטעות מסקנות הוועדה, ייתכן שמסקנתי הייתה שונה, אך לא כך הם פני הדברים.

סיכומו של דבר, דין התביעה להידחות.

עקב מצבה הרפואי של התובעת ומפאת העובדה, כי הנתבע לא הגיש כתב הגנה, איני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טטיאנה בירוקובה
נתבע: פרופ' אברהם אלירז
שופט :
עורכי דין: