ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין באמצעות עו"ד שלומי עזרא נגד אמיר אשורוב :

לפני כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקשת
באמצעות עו"ד שלומי עזרא

מדינת ישראל

נגד

משיב

אמיר אשורוב

החלטה

1. לפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 46 ל פקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בכך שבדוגמה של בדיקת דם נמצא שריכוז האלכוהול בדמו 86 מיליגרם לכל 100 מיליגרם, ריכוז העולה על המידה הקבועה בחוק, בניגוד לסעיפים 62(3), ו- 39א לפקודה .

2. מכתב האישום עולה שביום 7.11.19, סמוך לשעה 00:20, נהג המשיב ברכב מסוג "קאיה", ברחוב עמל, באזור תעשיה מרכז בעיר עכו, בהיותו שיכור. יתרה מכך, ריח אלכוהול נדף מפיו ובבדיקת מאפיינים "התנדנד" במבח ן העמידה ו במבחן ההליכה על הקו, והחטיא הבאת האצבע לאף פעמיים.

3. רישיונו של המשיב נפסל ביום 7.11.19, ע"י קצין משטרה, ל-30 יום.
כעת עותרת המבקשת לפסילת המשיב עד תום ההליכים נגדו.

4. ביום 2.1.20 עתר המשיב לדחיית הדיון על מנת להוע ץ בעורך דין, או, לחלופין, להגיע להבנות עם המאשימה והדיון נדחה ליום 21.1.20.
ביום הדיון טען המשיב שפנה לסנגוריה הציבורית, והובהר לו שזכאותו לייצוג היא בתיק העיקרי בלבד, עליו לאתר סנגור פרטי לעניין הבקשה, וביקש דחייה נוספת. ב"כ המבקשת ציין בדיון שהמשיב שמע את הסברי בית המשפט בדיון הקודם, ויש לאיין את מסוכנות המשיב, שממשיך לנהוג. צוין שמדובר, לכאורה, במקרה שני של נהיגה בשכרות ובבדיקת המאפיינים נכשל. נוכח בקשת המשיב, בת ום הדיון הוריתי על דחיית הדיון ליום 26.1.20.
בדיון שנערך היום שב וטען המשיב ש זכאותו לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית היא בתיק העיקרי בלבד.
בהחלטתי, בתום הדיון, הוריתי שהיות שלמשיב ניתנו מספר הזדמנויות להיות מיוצג בבקשה , ו עד היום לא נערך בהתאם, הבקשה תדון היום.
המשיב טען שזה כחודש וחצי הוא נוהג, ללא שביצע כל עבירה, ורישיונו משמש לפרנסתו, נוכח עבודתו כנהג המסיע עובדים.
ב"כ המבקשת טען, מנגד, שקיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, וקיימת מסוכנות. צוין שמדובר בכמות של 86 מיליגרם, והמשיב נכשל במבחני הביצוע. יתירה מכך, המשיב ציין שעיסוקו הסעת עובדים, ומכאן ש מסוכנותו רבה יותר, ולמשיב הרשעה דומה בעברו, משנת 2016. לעניין טענת השיהוי, נטען שדינה להידחות היות שהדיון נדחה פעמיים לבקשת המשיב, וגם אם רישיונו הוחזר לו לתקופה מסוימת, אין בכך כדי להעיד על העדר מסוכנות וקיים אינטרס ציבורי בפסילתו.

אשר לראיות לכאורה:

5. תיק החקירה של המשטרה ובו חומר הראיות, הוגש לעיוני.
מהודעת המשיב במשטרה עולה שהמשיב הודה ששת ה "חצי פחית בירה מסוג איגל ירוק... סביר להניח שזה חצי ליטר הפחית... בסביבות השעה 24:30 בערך לאחר מכן נעצרתי לבדיקה".
מדוח תוצאות מעבדה טוקסיקולוגית עולה שנמדדה כמות אלכוהול של 86 מיליגרם.
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות עולה שבוצעה בדיקת נשיפון ונמצאה אינדיקציה לשכרות, נדף מפיו של המשיב ריח של אלכוהול, התנהגותו הייתה "עליזה", במבחן עמידה ובמבחן הליכה על קו התנדנד, ובמבחן הבאת אצבע לאף החטיא פעמיים הבאת אצבע לאף.
מהטופס עלה שהמשיב נדרש לתת דוגמת דם לאיתור אלכוהול, הסכים וחתם על כך.
בתחקור חשוד ציין ששתה משקה אלכוהולי, "חצי בקבוק", "בירה", "היום".
מדוח הפעולה של השוטר סאמח ביבאר עולה שהבחין ברכב בו נהג המשיב "נוהג בצורה מחשידה", כשהמשיב הבחין בניידת הגביר מהירותו, ולא עצר עד הגעתו לתחנת הדלק שם יצא מהרכב. השוטר צעק לעברו לעצור וביקש ממנו לחזור לרכבו. המשיב החל להתווכח עמו שזה לא הרכב שלו. צוין שנדף מהמשיב ריח חריף מאוד של אלכוהול. בתחילה טען המשיב שהרכב שייך לגיסו. המשיב והנוסע שלידו, אלעזר רומנו, זוהו. צוין שהנוסע ליד הנהג החזיק פחית בירה. נאמר למשיב שהוא חשוד בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. צוין שהמשיב הסכים ל בצע בדיקת נשיפון, בוצעה בדיקה ונמצאה אינדיקציה לשכרות. הודע לו שהוא מעוכב בגין חשד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. צוין שנשמר קשר עין עם המשיב עד העברתו לשוטר אלמוג.
מדוחות הפעולה של השוטרים סאלח סאלח, טרובין פולינה וניקול ווצ'וק עלו דברים דומים.
מדוח הפעולה של השוטר אלמוג עולה שלמשיב נערכה בדיקת דם, לאחר שהוסבר לו שהוא רשאי לסרב לבדיקה והודע לו על השלכות הסרוב, והמשיב הסכים להבדק.

נוכח האמור, מצאתי שקיימות די ראיות לכאורה להוכחת האשמה לכאורה המיוחסת למשיב.

אשר למסוכנות:
6. מסוכנות המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.

אין עוררין שעבירה של נהיגה בשכרות מצויה ברף החמור של עבירות התעבורה. המחוקק מצא לנכון לקבוע לצד עבירה של נהיגה בשכרות עונש מינימום של שנתיים פסילה, שבית המשפט רשאי לסטות ממנו רק מנימוקים מיוחדים, ובכך הביע דעתו בנוגע למסוכנות הנובעת מביצוע העבירה.

בע"פ 5002/94 בן איסק נ' מ"י, [פד"י מט(4) בעמ' 163] עמד בית המשפט על השלכותיה של השכרות על נהיגה:

"שכרות – כפי שידוע לכל בר בי רב, פוגעת ביכולתו המנטלית של השיכור. היא מערפלת את הכרתו, ומונעת ממנו להעריך נכונה את המציאות, ובדרך זו שוללת ממנו את היכולת לקיים שיקול דעת רציונלי, ולכוון את התנהגותו על פיו. אדם השותה משקה אלכוהולי מוחזק כמי שמודע להשלכה הצפוייה מכך על יכולתו המנטלית, ואין כמוהו מיטיב לחוש בפעמיה של השכרות הבאה בעקבות השתייה ומשתלטת עליו".

וכך פסק כבוד השו' ש' שוחט ב"ש (ת"א) 92994-07 יוסף נ' מדינת ישראל (מיום, 23.09.07) לעניין פסילת רישיון עד תום הליכים, בעבירה של נהיגה בשכרות:
"אם שותים לא נוהגים".
סיסמא זו לה אנו נחשפים מעל גלי האתר ועל גבי מרקע הטלביזיה ראוי לה שתהיה דרך חיים. חובה על בית המשפט להנחיל דרך חיים זו בכל דרך אפשרית. מבחינתי, מי שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, ברמה אותה קבע המחוקק כאסורה, עברו התעבורתי, ברוב המקרים (ומודע אני לצורך לבחון כל מקרה לנסיבותיו), לא צריך להיות רלבנטי. מי ששתה יפסל רישיונו ועד תום ההליכים כנגדו".

וכן בב"ש (מח' ת"א) 90192/07 רדלייך נ' מ"י, נקבע כי:
" לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מידית".
נמצאנו למדים שעבירת השכרות מהווה סיכון של ממש לציבור עוברי הדרך, ומצדיקה הרחקת הנהג מהכביש, גם טרם הרשעתו.

7. בענייננו, בחינת נסיבות ביצוע העבירה מעידה על מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב. בבדיקת נשיפון נמצאה אינדיקציה לשכרות ו בבדיקת דוגמת דם, נמצא ריכוז של 86 מיליגרם, מעל הכמות המותרת על פי חוק. במבחני הביצוע של בדיקת המאפיינים, בהם מבחן עמידה ומבחן הליכה על קו, המשיב נכשל וצוין ש"התנדנד", ובמבחן הבאת אצבע לאף החטיא פעמיים. זאת ועוד, מפיו נדף ריח חריף של אלכוהול, ובעת שהשוטרים זיהו את רכבו הוא זיגזג, באופן מחשיד, הגביר מהירות רכבו עד שנעצר, וטען שהרכב אינו שלו. זאת ועוד, המשיב הודה בחקירה ששתה בסביבות חצות חצי פחית בירה.

8. המשיב נוהג משנת 2004 ולחובתו הר שעה בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, בתיק 3863-09-15, מיום 17.5.16. נוסף על כך לחובתו הרשעה בגין נהיגה במהירות מופרזת, משנת 2007.
יצוין שהמשיב ציין שהוא מסיע עובדים במסגרת עבודתו, ועל כן המסוכנות שנשקפת מנהיגתו גבוהה יותר. מצופה ממי שבמסגרת עבודתו אחראי על הסעת עובדים, ינקוט במשנה זהירות בכל הקשור לביצוע עבירות ברכב, ושיכיר בסכנות הטמונות בשתיית אלכוהול טרם העלייה לרכב.

טענת השיהוי
9. המבקש העלה טענה שלפיה היות שרישיונו הוחזר לו לאחר הפסילה המנלית, מיום 7.11.19, ומאז ועד היום המשיך לנהוג , הדבר מעיד שהמשך נהיגתו אינה מסכנת איש, ועל כן אין לפוסלו עד תום ההליכים נגדו . טענה זו דינה להידחות.
הבקשה שלפני הוגשה ביום 2.1.20, והמבקש, כאמור, היה זה שעתר לדחיית הדיון פעמיים. לפנים משורת הדין בית המשפט נעתר לבקשותיו, על אף שבדיון השני המבקשת התנגדה לבקשתו וציינה שהמשיב ממשיך לנהוג על אף מסוכנותו.
בענייננו, אין בשיהוי שחל כדי לבטל את חזקת המסוכנות, נוכח עברו התעבורתי של המשיב, שכולל עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ונוכח נסיבות ביצוע העבירה, כפי שפורטו.
הלכה היא ששיהוי, אפילו ארוך, אינו מהווה עילה שלא לפסול רישיון עד תום ההליכים למעט בנסיבות מיוחדות.
כך קבע בית המשפט בפת (אשד') 8052-04-15 פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' יואל פלקוביץ, שם חל שיהוי של 9 חודשים בין תום הפסילה המנהלית למועד הגשת כתב האישום והבקשה לפסילה עד תום ההליכים, בהתייחסו לטענת שיהוי שהועלתה:

"ככל שנוקף הזמן והשיהוי מתארך, הנימוק שעל התביעה להציג כהסבר לשיהוי צריך שיהא משכנע יותר...
שיהוי הוא אך אחד השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה מהסוג שפניו, אך אין בו, כשלעצמו, לבטל את חזקת המסוכנות."

10. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובחנתי את חומר החקירה, אני סבורה שדי בראיות לכאורה שהונחו לפני להוכחת המיוחס למשיב. לעניין מסוכנות המשיב, מצאתי שאכן נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו, נוכח נסיבות ביצוע העבירה, לכאורה, ועברו התעבורתי של המשיב, ויש לפסול את רישיונו.

נוכח האמור, בשל מכלול הנסיבות שהוזכרו, אני פוסלת את המשיב עד תום ההליכים נגדו וקוצבת את הפסילה לתקופה של 6 חודשים.
המשיב יפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש לתעבורה לא יאוחר מיום 28.1.20 .
לתשומת לב המשיב חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה במועד האמור, או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.
יובהר כי אם המשיב לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למאשימה.

המזכירות תודיע על תוכן ההחלטה למשיב גם טלפונית.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ט טבת תש"פ, 26 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: באמצעות עו"ד שלומי עזרא
נתבע: אמיר אשורוב
שופט :
עורכי דין: