ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר מור נגד המוסד לביטוח לאומי :

02 ינואר 2020
לפני:

כבוד השופט כאמל אבו קאעוד – סגן נשיא

המערער
מאיר מור

ע"י ב"כ: עו"ד יואל אייזנברג
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד עמרי בניאל

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן: הוועדה") אשר דנה בעניינו של המערער ביום 27.1.2019. בהתאם להחלטה, נקבעו למערער דרגות נכות זמניות בגין ליקוי ממנו הוא סובל בגב ובצוואר, ובקשתו לקביעת דרגת נכות יציבה נדחתה, כדלקמן:

נכות זמנית בשיעור 20% מתאריך 15.2.2015 עד תאריך 31.3.2015.
נכות זמנית בשיעור 10% מתאריך 1.4.2015 עד תאריך 31.5.2015.
דרגת נכות יציבה בשיעור 0.00% החל מ- 1.6.2015.

המערער הגיש ערעור פורמאלי בלבד ללא נימוקים והתייצב לישיבת הערכה מוקדמת בפני עו"ד נועם שוק אשר התקיימה ביום 11.9.2019. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה נקבע כי המערער יגיש נימוקי ערעור והתיק יועבר לשופט למתן פסק דין.

לאחר שהמערער הגיש נימוקי ערעור קצרים והמשיב הגיש את תשובתו, הועבר התיק לח"מ למתן פסק דין על יסוד החומר המונח בפני בית הדין.

טענות הצדדים

בנימוקי הערעור הקצרים שהוגשו על ידי המערער הוא הלין כנגד קביעתה של הוועדה הרפואית אשר לטענתו מצאה "לנכות מצב קודם" בלא שהיו בפניה מסמכים המעידים על כך. הכוונה היא לניכוי אחוזי נכות בגין מצבו הרפואי עובר לפגיעה בעבודה שהתרחשה ביום 9.2.2015 (להלן: "התאונה"). בעניין זה הפנה המערערת להלכת מרגוליס הקובעת כי אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה התואמים את סעיף מסעיפי הליקויים ובשיעור הקבוע באותו סעיף.

לטענת המשיב טענות המערער מכוונות כנגד שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ולפיכך דינן להידחות.

דיון והכרעה

החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק; חרגה מסמכותה; שקלה שיקולים זרים; או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. הפגם המשפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הוועדה.

על הוועדה חלה חובה לנמק את מסקנותיה. בית הדין הארצי פסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפניי ושקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הערעור להידחות בהעדר פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

מעיון בפרוטוקול הוועדה הן בהתכנסותה מיום 27.5.18 והן בהתכנסותה מיום 27.1.19, נראה כי המערער טעה בהבנת נימוקיה. הוועדה לא "ניכתה מצב קודם" כטענתו, אלא קבעה לאחר בדיקה קלינית למערער ועיון במסמכים רפואיים, לרבות ממועד עובר לתאונה ובתוצאות בדיקות דימות כי הממצאים בעמוד שדרה צווארי ומותני מקורם בשינויים ניווניים, ולא בחבלה ועל כן, אין אפוא קשר סיבתי בין התאונה לבינן. זאת ועוד, הוועדה קבעה כי התאונה גרמה לכל היותר להחמרה זמנית וחולפת במצבו של המערער ולפיכך העניקה לו אחוזי נכות זמניים.

משכך הם פני הדברים הרי שלא מצאתי כי יש בטענותיו של המערער כדי להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה הייתה מנומקת כדבעי, ברורה ונהירה לבית הדין וניתן היה להתחקות אחר הלך רוחה.

נוכח כל האמור, ובהעדר עילה להתערבות בהחלטת הוועדה דין הערעור להידחות .

סוף דבר
בנסיבות אלה, הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, ה' טבת תש"פ, (02 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: מאיר מור
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: