ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סאמי ג'דאללה נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 דצמבר 2019
לפני: כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סג נית נשיא
התובע:
סאמי ג'דאללה

ע"י ב"כ: עו"ד זילברמן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד מארק

החלטה

האם ארע לתובע ארוע תאונתי במהלך עיסוקו במשלח ידו ביום 31.8.2017- זו השאלה הדורשת הכרעה בשלב זה של ההליך. כן נדרשת הכרעה בשאלה האם זכאי לדמי פגיעה בגין הארוע התאונתי ועל יסוד איזה בסיס.

רקע נדרש
התובע בעל עסק של הובלות והוא מחזיק ברשותו שתי משאיות לשם כך.
התובע שמש בתקופה הרלבנטית כקבלן משנה של חברת הובלות בשם "הינשוף הקטן" העוסקת בהובלת מכשירי חשמל חדשים גם לבתי לקוחות, וכן עסק בהובלות נוספות.
לטענת התובע, בצהרי ה31.8.17 הוא נפגע בעת עסק במשלח ידו, כאשר במהלך נסיעה ברחוב הרכבים בתלפיות במשאיתו שמע רעש בארגז שלה. התובע ירד מה"קבינה" של המשאית ועלה לבדוק בארגז את שארע. הוא מצא שעגלת ההובלות נפלה והסדיר את הנושא. כאשר ביקש לרדת מהארגז (מרמפת הרצפה) לקרקע, החליק לקרקע ונפגע בגבו. (להלן: הארוע).
באותו יום נסע עמו בעבודה אחיו כרים. לדברי שניהם , כרים נשאר בקבינה בעת הארוע (שכן היה מצוי בעיצומה של ארוחה) וירד ממנה רק לאחר ששמע את אחיו נופל לקרקע, ומצאו ע"ג הקרקע.
לטענת האחים היחסים ביניהם אינם שפירים.
לטענת התובע המשיך לעבוד כרגיל ביום הארוע וכך גם בימים שלאחר מכן .
התובע הגיע למחרת יום הארוע לביה"ח סנט ג'וזף והתלונן על כאבי גב תחתון בעקבות נפילה "לפני יומיים". (נספח ב' לתצהירו). אין ציון באנמנזה הרפואית כי מדובר בנפילה בעבודה. התובע קיבל אישור מחלה ל7 ימים (עד ה8.9.17).
התובע שב וביקר בחדר מיון, הפעם בביה"ח הדסה ה"צ, וזאת ביום 3.9.17 שם דווח על :

גם שם ניתנו לו 5 ימים מחלה.
בהמשך לכך פנה התובע לקופת חולים וקיבל אישורי מחלה ואף הפניות (לאורתופד ואח"כ לפיזותפיה) וזאת החל מה- 10.9.17. בפועל הוצאו עבור התובע אישורי מחלה לתקופה שעד סוף חודש נובמבר 2011.
עם זאת תעודה לנפגע בעבודה הוצאה לתובע רק כחודש לאחר הארוע.

המחלוקת
לטענת התובע הארוע התרחש במהלך העבודה. למרות הציון במכתב השחרור מסנט ג'וזף כי ארע יומיים קודם ל 1.9.17 בפעול ארע בתאריך האמור, וככל הנראה מדובר בספירת שני הימים עצמם. מכל מקום אינו קורא אנגלית ולא היה מודע לכיתוב. לטענתו מסר בידי הנתבע כל מידע שנתבקש למסור ואילו הנתבע חדל מלבקש מידע שלטענתו בדיעבד היא רלבנטית.
לטענת הנתבע התובע לא דווח לינושף הקטן על התאונה, אחיו שנסע עמו בעת הארוע התחמק מלהעיד והתובע לא סייע להביאו לעדות; התובע עבד כרגיל לאחר הפגיעה למרות שהוציא תעודות בדבר פגיעה בעבודה; מכל מקום מכחיש הנתבע קיומו של קשר סיבתי בין המצב בגבו של התובע לבין הארוע.
הצדדים חלוקים גם בשאלה מהי התקופה שבגינה זכאי לתשלום דמי פגיעה.

הכרעה

התרחשות הארוע
לאחר שעמדתי על הראיות שלפני מצאתי כי יש לקבל גרסת התובע בדבר התרחשות הארוע. גרסתו היתה עקבית ומהימנה.
אכן האנמנזה מביה"ח סנט גו'זף אינה תומכת לא בקיום ארוע בעבודה ולא בקיומו במועד הנטען ואולם הטעות בימים נראית בעיני שולית בנסיבות אלה ואילו באשר להעדר ציון שהנפילה ארעה בעבודה, מדובר באנמנזה שותקת.לא זו אף זו, מיד בסמוך לאחר מכן, כבר ב3.9.17 פנה התובע למיון בהדסה, (לדבריו כיון שבסנט ג'וזף הופטר בלא כלום) ושם כבר ציין כי הנפילה ארעה בעבודה.
בפועל לארוע לא היו עדים שכן הוברר כי האח כרים לא נכח ברגע הנפילה עצמה. עם זאת התרשמ תי כי אכן היחסים בין האחים אינם תקינים. האח התנהל ביום הדיון כמי שנכפה עליו להגיע אליו והובהר מפי התובע שישנה התנהגות בעייתית של האח . התובע הוצרך להנפיק זימון עבורו על מנת שיגיע לדיון. בנסיבות אלה לא מצאנו שיש לתלות בקולרו של התובע, את העובדה שהאח נמנע מלשתף פעולה בעת ביצוע החקירה ע"י הנתבע. אף ב"כ הנתבע בסכומיה טענה בהגינותה שראוי להתעלם מגרסת האח כליל.
אכן, היתה גם אי התאמה בין גרסת התובע לגרסת האח בכל הנוגע למצב שבו מצא האח את התובע על הקרקע לאחר הארוע. התובע טוען ואף הדגים לפנינו , איך החליק על שפת הארגז והתיישב על הקרקע כשגבו על שפת הארגז בעוד האח תאר בתצהירו כי מצא אותו "שוכב על הגב על הרצפה מחוץ למשאית, היה נראה שהוא בדיוק נפל מהארגז של המשאית...".
עם זאת גם לאי התאמה זו לא מצאנו ליתן משקל ממשי- הן נוכח הקושי בעדות בכללותה והן משבעדותו ציין האח פעמיים, גם כשעומת ביחס לפער שבין עדותו לעדות התובע וגם בלא קשר לכך, שהתובע היה מצוי במצב ישיבה. לטעמי תאור מצב התובע לאחר הנפילה - כשהיה שרוע -יכול לנוע בין תאור ישיבה לשכיבה ולמרות אי הדיוק בתצהיר האח בענין זה מצאתי להאמין לתובע.
לא מצאתי משקל מהותי לכך שלכתחילה לא הוצאה תעודה לנפגע בעבודה אלא לאחר כחודש מאז הארוע, וזאת נוכח העובדה שכבר בשלבים מוקדמים , כולל בביה"ח הדסה ואף בהמשך בקופ"ח, ישנו דיווח על כך שהנפילה היתה בעבודה.
כמו כן לא מצאתי משקל משמעותי לכך שאין דיווח של התובע לינשוף הקטן אודות הארוע. אין מדובר ביחסי עובד- מעסיק ועל כן אין חובה לדווח. כמו כן יש ממש בטענת התובע כי חשש שהודעה על מגבלות עבודה תסיט את הפניית ההובלות ממנו אל קבלני משנה אחרים.
בנסיבות אלה אני מקבלת את טענת התובע בדבר אופן התרחשות הארוע בעת עיסוקו במשלח ידו.
ערה אני לכך שהמסמכים הרפואיים הראשונים מציינים שלתובע עקמת בגב התחתון ולאו דווקא מציינים פגיעה בעקבות הארוע. עם זאת סוגיה זו והמשמעות של הפגיעה ראויה להבחן ע"י יועץ רפואי.

דמי פגיעה
כאמור, חלוקים הצדדים בשאלת תקופת זכאות התובע לדמי פגיעה. זאת נוכח העובדה שהתובע עצמו אישר כי המשיך לעבוד גם לאחר הארוע.
בתצהירו מצין התובע כי היות שהוא קבלן משנה של הינשוף הקטן, חשש לחדול מעבודתו גם למרות כאביו שכן הדבר עלול היה להביא לכך שהינשוף הקטן יצמצם או יחדל מהפניית הובלות אליו (ס ' 10).
אלא שהתובע נמנע מלמסור כל גרסה ברורה בשאלה לכמה ימים נעדר בפועל מעבודתו. למעשה הוא עצמו אינו יודע כמה זמן לא עבד וכך אומר בהודעתו (נספח א' לכתב ההגנה)

בהמשך לכך הוא שוב נשאל מתי בפועל הפסיק לעבוד (ש' 89 ואילך) אך שוב מציין כי אינו זוכר אך יודע לומר כי "יש מסמכים רשומים" . אלא שהתובע לא הביא כלל לבית הדין את אותם רישומים המלמדים מתי חדל בפועל לעבוד. ודוק- המסמכים הרפואיים אינם מלמדים על אי עבודה וראוי לציין כי הם כוללים ימי מחלה , גם רטרואקטיבית, כבר מה 1.9.17 כך שוודאי לא ניתן ללמוד מהם דבר .
לטענת התובע בס ' 11 לתצהירו הוא המשיך לעבוד ברצף כל העת בסידורי עבודה וקבלת הזמנות אך לא כנהג, והעסיק נהג אחר (ווהיב) משלב מסוים כדי שימלא מקומו, וזאת עד כחודש וחצי לפני חתימת תצהירו (היינו פברואר 2019). אלא שגם לטענה זו לא הובאו כל תימוכין במסמכים (למרות שבהודעתו בפני החוקר ציין כי עובדיו מדווחים ומבוטחים אצל הנתבע). מתוך הודעתו עולה כי בתקופות שונות עבדו נהגים שונים וכן כי בשלב מסוים העביר אחת המשאיות לבן משפחה שעמו הוא מתתחשבן עבור הובלות שמבצע עבור הינשוף הקטן, ואולם כל אסמכתא לאיזה מן הפעולות לא הובאה. (ובכלל זה , כדוגמא, אסמכתא להגדלת היקף שעות עבודת עובדים מאז שחדל מלעבוד, הגדלת מספר השכירים וכיו"ב)
לראשונה בחקירתו הנגדית הוא מציין בעדות כבושה כי הזמן שנדרש לו לשם הסדרת העסקת נהג במקומו היה כחודש ימים ואולם, יש להעדיף את גרסתו הקרובה יותר לזמן אמת- הגרסה שבהודעה וזו שגם בתצהירו, שם הוא מודה כי אינו יכול להעריך את משך הזמן שבו המשיך לעבוד כרגיל לאחר הארוע. יש לתמוה כיצד בסמוך לארוע לא ידע להעריך את משך הזמן, ובדיעבד בחלוף כשנתיים בעת הח"נ ידע להעריך זאת.
אם כן, התובע לא שבת ממלאת הנהיגה למשך תקופה שאינה ידועה . מכל מקום, גם כאשר לדבריו שבת ממלאכת הנהיגה, לא חדל מעיסוקו במשלח ידו, ועסק בצדדים הניהוליים של העסק .
מקובלת עלי טענת הנתבע כי בנסיבות אלה התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח ולו צורך עריכת בירור רפואי את הבסיס לבחינת ה שאלה האם לא היה מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהארוע ולו בחלק מתקופת הזכאות לדמי פגיעה . התובע עבד בפועל בעבודתו עצמה במלואה בתקופה לא ידועה ובעבודה אחרת במשך כל התקופה שלאחר הארוע.

העולה מן המקובץ
לתובע ארע ארוע תאונתי ביום 31.8.17 כאשר בעת שביקש לרדת מארגז המשאית שלו ושעליה עבד, אל הקרקע- החליק משפת רצפת הארגז אל הקרקע, נחבל בגבו מרצפת הארגז ונפל כשהוא בתנוחת ישיבה על הקרקע וגבו אל רצפת הארגז .
התובע לא ביסס תשתית עובדתית מספקת כדי לבחון האם לא היה מסוגל לעבודתו לאחר הארוע, ולהפך, התובע המשיך בעבודתו לאחר מכן. משכך לא שכנע בזכאותו לדמי פגיעה בגין הארוע.
משבשל תקלה לא זומן חומר רפואי כפי שנקבע בדיון המקדמי, הרי הוא יזומן כעת ולאחר מכן ימונה מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין הארוע כדלעיל, לבין ליקויים בגבו של התובע.

למרות האמור מתבקש הנתבע להודיע בתוך 14 יום האם נכון הוא לבחון את שאלת הסיבתי הרפואי באמצעות פקיד התביעות באופן שיביא לחסכון משאבים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, (22 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: סאמי ג'דאללה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: