ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טלאל גרדאת נגד סלקום תקשורת קווית ש.מ. :

6
לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

המבקש:
טלאל גרדאת

נגד

המשיבה:
סלקום תקשורת קווית ש.מ.

החלטה

פתח דבר
לפניי מונחת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 13.11.2018 כנגד גראדאת טלאל (להלן: "המבקש").
חברת סלקום תקשורת קווית בע"מ (להלן: "המשיבה") הגישה כתב תביעה בסדר דין מהיר כנגד המבקש לתשלום סך של 6,890 ₪ בגין תביעה כספית.

להלן עיקרי טענות המבקשים
המבקש טוען, כי אינו חייב למשיבה סכום כלשהו, וכי המשיבה מנסה להתעשר על חשבונו ולא במשפט.
המבקש טוען, כי לא ידע על פסק הדין היות ולא הומצא כדין. המבקש טוען כי באיור המסירה מיום 24.04.18 שבוצע לכאורה בבית חנינה, המוסר הצהיר שמסר למבקש בכתובתו בבית חנינה, ובבקשה השנייה למתן פסק דין בהיעדר, צורף תצהיר של אותו מוסר אשר בוצע לכאורה ביום 16.09.18 לבן דוד של המבקש המתגורר עמו, ברחוב אלמאמון סמ 10 בירושלים. קרי כתובת אחרת ושונה מהכתובת עליה הצהיר השליח בבקשה הראשונה מלפני חצי שנה, ועל כן המבקש טוען כי המסירה לבן דוד שלו, אינה מסירה כדין.
המבקש טוען, כי ידע על פסק הדין רק לאחר ניהול הליכי גבייה נגדו. בנוסף טוען המבקש, כי לאור מצבו הכלכלי אין ביכולתו לממן ייצוג על ידי עורך דין ומשכך הוא פנה לסיוע המשפטי כאשר נודע לו על אפשרות זו.
בעניין סיכויי ההגנה טוען המבקש, המבקש טוען כי אין לו קשר לכרטסות הנטענות על ידי המשיבה, וכי בשל העובדה שאין לו כל יריבות עם המשיבה. בנוסף המבקש מצהיר כי לא התקשר בהסכם עם המשיבה, וכי לא חתם על הסכם איתה.
להלן עיקרי טענות המשיבה
בתאריך 24.04.18 בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע, בתאריך 06.06.2018 הגישה המשיבה בקשה לפסק דין בהעדר הגנה אך נדחתה הבקשה והמשיבה נדרשה להמציא גם כתובת ממרשם האוכלוסין, והיות והמסירה הראשונה בוצעה לכתובת שונה ממשרד האוכלוסין, המשיבה ביצעה מסירה מחדש שבוצעה ביום 16.09.18.
המשיבה טוענת כי בתאריך 27.12.2018 נפתח תיק הוצאה לפועל, ובתאריך 06.01.19 נמסר מכתב האזהרה כדין לכתובת של רשות האוכלוסין. כמו כן המשיבה טוענת כי המבקש לא ציין את תאריך הידיעה בפועל על פסק הדין.
המשיבה טוענת, כי ביום 22.07.19 לכל הפחות 7 חודשים מיום ידיעתו לכאורה אודות ההליכים המתנהלים כנגדו, כאשר חתם על ייפוי כוח לבא כוחו (ייפו כוח שצורף לתיק הוצאה לפועל). אך רק ביום 04.09.19 הגיש בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד.
המשיבה טוענת, כי המבקש לא טרח לציין בבקשותיו את כתובתו העדכנית ולא צירף אסמתכא לכתובתו העדכנית. המשיבה מוסיפה לטעון, כי הרי שלאחר קבלת אזהרת הוצאה לפועל ביום 06.01.19, פנה המבקש לבא כוח המשיבה ביום 08.01.19 והוסבר לו אודות תיק ההוצאה לפועל. לכן המשיבה טוענת כי מדובר באיחור ניכר וכי המבקש בחר להעלים מעיני בית המשפט הנכבד את עובדת פנייתו לבא כוח המשיבה.
בעניין סיכויי ההגנה, המשיבה טוענת כי לא עלה בידי המבקש להראות, ולו לכאורה כי יש לו סיכויי הגנה אם יבוטל פסק הדין. למבקש אין כל הסבר הכיצד פרטיו כולל שמו, כתובתו, תעודת הזהות ופרטי כרטיס האשראי שלו כולל CVV הגיעו למשיבה, ולמעשה חובו של המבקש למשיבה מבוסס על שירותי תקשורת ושימושם בפועל, לרבות שיחות לחו"ל, ולא שילם עבורם.
דיון והכרעה
בתאריך 05.11.19 ניתנה החלטת בית המשפט לתת זכות תשובה למבקש בתוך 10 ימים, מאחר והמבקש לא הגיש את תשובתו עד ליום זה ניתנת החלטה בבקשה ללא תשובת המבקש לתגובת המשיב.
הלכה מקדמת דנא הינה, כי ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה נבחן בשני מסלולים. האחד ביטול מחובת הצדק, והשני ביטול מתוקף שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984.
ראשית, נשאלת השאלה, האם נמסר כתב התביעה למבקש כדין? תשובה שלילית לשאלה זו, כאמור, תביא לידיי ביטולו של פסק הדין, מחובת הצדק, מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. לעניין זה, קובע זוסמן בספרו:
"לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו (של המבקש – י.ג) לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:
ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט?
שנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט?"
(י. זוסמן, סדר הדין האזרחי – מהדורה שביעית, בע' 738).

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתצהירי המסירה עולה כי הנתבע אכן ידע על פסק הדין והגיש את הבקשה לביטול פסק דין בחלוף 30 יום מרגע ידיעתו. המסירה בוצעה לכתובת משרד הפנים ונמסרה לדוד של המבקש בתאריך 16.09.18. כמו כן, לאותה כתובת נמסר מכתב האזהרה של הוצאה לפועל בתאריך 06.01.19 ונמסר על פי הצהרת השליח לחייב עצמו, קרי למבקש. כמו כן, לטענת המשיבה הוגש לתיק הוצאה לפועל ייפוי כוח אשר חתום על ידי המבקש בתאריך 22.07.19 והבקשה לביטול פסק דין הוגשה רק ביום 04.09.19 ולכן גם כאן חלפו 30 יום ממועד ידיעתו. חשוב לציין כי המבקש לא ציין את המועד בו ידע לראשונה על פסק הדין אלא ציין רק כי ידע על פסק הדין ברגע שהתחילו הליכי גבייה.
לאור כך, היות והבקשה הוגשה בחלוף 30 יום מהרגע בו ידע המבקש על פסק הדין, הוגשה בקשה לארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין ולא מצאתי כי נפל פגם במסירה, כתב התביעה נמסר לכתובת משרד הפנים והמבקש לא סתר כתובת זו. אין מקום לביטול מחובת הצדק ועל כן נותר שיקול דעת בית המשפט.
הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).
המשיבה טוענת, כי המבקש לא נתן הסבר לפרטי החיוב של המבקש אשר נמצאים בידי המשיבה. אך יחד עם זאת, המבקש טוען כי אין לו קשר לכרטסת אשר מציגה המשיבה ואף מצהיר כי לא התקשר בהסכם עם המשיבה ולא חתם על הסכם איתה.
המגמה הרווחת בפסיקה היא להיעתר לבקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, זאת לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חקיקתי, על מנת ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט, זאת תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד ע"י פסיקת הוצאות. הרציונל העומד בבסיס גישה זו נובע מכך שדחיית בקשה לביטול פסק דין עלולה להוביל להשלכות משמעותיות על בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין, היות וזה ניתן מבלי שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו.
לאור כך, יש לאפשר למבקש להשמיע את טענות ההגנה שלו בפניי בית המשפט ולתת לו הזדמנות להוכיח את טענות ההגנה להם טוען המבקש בבקשה לביטול פסק הדין, ולאפשר לתובענה להתברר לגופה.

סוף דבר:
מכל הטעמים שלעיל, אני סבור כי יש מקום לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.
לא ישולמו ההוצאות תידחה הבקשה לביטול פסק דין.
התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין ישמש ככתב הגנה בתיק.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טלאל גרדאת
נתבע: סלקום תקשורת קווית ש.מ.
שופט :
עורכי דין: