ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איריס סידון נגד משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים - המערערים

1.איריס סידון
2.עזבון המנוח יורם שיטרית ז"ל
ע"י ב"כ עו"ד שמעון כץ

נגד

המשיבים

1.משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ
ע"י עו"ד עומר מאירי ועו"ד אביב עמר

2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י עו"ד רם דורון

3.שמעוני יובל-סוכנות לביטוח (2006) בע"מ
ע"י עוד יצחק עומסי

4.הכשרה חב' לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אילה פוקס

5.היועץ המשפטי לממשלה
ע"י עו"ד גיא ורדי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כבוד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב) מיום 8/10/19 בת.א. 58212-08-19 במסגרתה נדחתה בקשת התובעים - המבקשים לקבלת פטור מתשלום אגרת משפט.

2. המבקשת 1 היא אלמנתו של המנוח יורם שטרית ז"ל (להלן: "המנוח") ואם 3 בנותיו.
המנוח נפטר ממחלת הסרטן ביום 16/10/18.
התביעה הוגשה בסך 2,053,317 ₪, כאשר רוב סכום התביעה הוא בגין פוליסת ביטוח חיים במנורה, אשר היתה אמור ה "לכסות" יתרת חוב בגין משכנתא לאחר פטירתו של המנוח.
נטען, כי בשל מעשי ו/או מחדלי הנתבעים נדחתה דרישת התובעת לכיסוי מלוא ההלוואה וכך מצאו עצמם התובעים ללא כיסוי ביטוחי מלא לצורך פרעון ההלוואה.

3. התובעים הגישו בקשה לפטור מאגרה.
נטען, כי לאחר מות המנוח, עברה התובעת אירוע מוחי קשה והוכרה כנכה (זמנית) במל"ל. היא חסרת כל רכוש ממשי, למעט הבית המשועבד לבנק - המשיב 1.
סך הכנסותיה 4,200 ₪ לחודש הן מדמי שכירות של חלק מהבית וכן מקצבאות מל"ל.
צורפו תדפיסי חשבון בנק וכן אישור רו"ח על היעדר הכנסות לשנת 2018 ועל הפסד של כ- 99,000 ₪ למבקשת.

4. ב"כ היועמ"ש בתגובתו התנגד לבקשה.

באשר ליכולת הכלכלית:
נטען כי הבקשה חסרה ולא מציגה תמונה מלאה ועדכנית בנוגע למצבה הכלכלי של התובעת: לא צורפו תדפיסי כרטיסי אשראי ותדפיסי הבנק לא מציגים תמונה כוללת.
כך למשל: אין הסבר לצ'קים שמופיעים בנספח 23 לבקשה.
כמו כן לא הוסבר כיצד ממומן שכ"ט עו"ד ומה הוצאות אחזקת הבית בצירוף אסמכתאות.

באשר לתנאי ולפיו על ההליך לגלות עילה:
לא הוגשה תגובה לגופו של עניין בשים לב לכך שהתנאי הראשון לא מולא.

5. בתשובה לתגובה ניתן הסבר לתנועות בדפי החשבון. צורפו אסמכתאות לתשלום הוצאות אחזקת הבית ותדפיסי כרטיסי אשראי.
נטען, כי לא שולם שכ"ט עו"ד. שכ"ט ישולם רק בסוף ההליך.
נקבע בהחלטה מיום 22/9/19 כי על המבקשת לצרף אסמכתאות כפי שנקבע בהחלטה מיום 28/8/19.

6. בנק הפועלים בתגובתו ביקש לדחות הבקשה.
נקבע, כי בנוגע לבנק - אין מדובר בתביעה שיש לה סיכוי, אך הוא מותיר את ההכרעה בסוגיית האגרה לשיקול דעת בית משפט.

7. בהחלטה מיום 6/10/19 נקבע:
"התובעת לא פעלה בהתאם להחלטה.
אסמכתאות יוגשו עד ליום 10/10/19, שאם לא כן תמחק הבקשה מחוסר מעש.
תז"פ 10/10/19".

8. בהחלטה מיום 8/10/19 נדחתה הבקשה לקבלת פטור מאגרה.
נקבע כי המבקשת לא צירפה תדפיס חשבונות בנק לגבי ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. תדפיסי חיוב כרטיס האשראי לא נושאים פרטים ולא ניתן לדעת האם מדובר בתדפיסי חיוב של המבקשת. לא פורט באשר לחלק המושכר מתוך הנכס ולא צוין האם השוכרים נושאים בחלק מהוצאות אחזקת המושכר.
נקבע בסעיפים 8-9 להחלטה:
"8. בנסיבות בהן לא צורפו כלל המסמכים הנדרשים גם לאחר השלמת המסמכים, ולא פורטו הסכומים המדויקים כנדרש וכמצופה לצורך בקשה מסוג זה, לא שוכנעתי כי המבקשת הרימה את הנטל והוכיחה כי היא נטולת יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

9. יצוין עוד כי גם אם אצא מנקודת הנחה שמצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים, הרי שמעיון במסמכים עולה כי בבעלותה בית גדול) 191 מ"ר( במרכז הארץ, וסביר כי באפשרותה לגייס את סכום האגרה באמצעות הנכס, באופן שאינו מצדיק פנייה למימון האגרה על ידי הציבור שהינה מוצא אחרון לאחר מיצוי כל האפשרויות".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

9. בבקשת רשות הערעור נטען, כי דחיית בקשת המבקשת פירושה נעילת שערי בית המשפט בפני המבקשות. אלמנה ואם ל- 3 בנות המתגוררות עימה, שהוכרה על ידי המל"ל כנכה ובעלת אי כושר עבודה זמני בשיעור 100% עד ליוני 2020 בשל אירוע מוחי שעברה.

המבקשת מדגישה, כי כן צרפה תדפיסי חשבון בנק לתקופה של חצי שנה וכי ללא פטור מאגרה תיאלץ לוותר על התביעה ולהתפנות מדירת מגוריה.
גם תדפיסי חיוב כרטיס האשראי צורפו במלואם ורק את הפרטים שמופיעים בתדפיס ניתן היה לצרף.
בהסכם השכירות (סעיף 6) כתוב מפורשות, כי השוכר ישלם עבור צריכת חשמל לפי מונה שלו וגם נקבע תשלום ארנונה ומים. צורפו אסמכתאות ואין מקום לדחות את בקשת המבקשות.

10. תשובות המשיבים לבר"ע:
א) ב"כ המשיב 1 - משכן סבור, כי אין עילת תביעה נגד המשיב 1 ובנוגע למשיב 1, ההליך אינו מגלה עילה, אך מותיר בכל זאת את נושא האגרה לשיקול דעת בית משפט.

ב) ב"כ המשיבה 2 - מנורה לא הגיש תגובה.

ג) ב"כ המשיבה 3 מבקש לדחות את הבקשה.
נטען, כי לרשם בית משפט שיקול דעת רחב לפי הפסיקה בענייני אגרות וערבונות וערכאת ערעור ממעטת להתערב בעניינים אלו.
עזבון המנוח אינו ישות משפטית ואין לו מעמד משפטי ולא הוכחה חוסר היכולת של המבקשת לשלם את האגרה.
מחשבונות הבנק של המבקשת עלה, כי נכנסו לחשבונה כספים מעבר לנטען. היא הוציאה הוצאות באלפי שקלים לשבט הצופים ולמרכז לטניס. הוצאות שאינן הולמות את מי שהפרוטה אינה זמינה לו.

גם המשיבה 3 טענה, כי ההליך אינו מגלה עילה ביחס אליה.

ד) ב"כ המשיבה 4 - הכשרה אינו מתנגד לכך שבקשת רשות הערעור תידון כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א אך מתנגד לקבלת בערעור.

נטען כי תצהיר המבקשת שתמך בבקשה לפטור מאגרה לא פרש תשתית ראייתית ראויה לצורך קבלת פטור מאגרה ואף לא הוכח כי המבקשת עשתה ניסיון לקבל הלוואה מבנק או מבני משפחה לצורך מימון האגרה.

ה) ב"כ היועמ"ש, שהוא בעל הדין המרכזי בנוגע לסוגיית האגרות, שכן אגרת בית משפט משולמת למדינה ולא למי מהנתבעים , השאיר את השאלה בדבר ההחלטה בעניין בקשת רשות הערעור כמו גם את ההחלטה אם בקשת רשות הערעור תידון כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א, לשיקול דעת בית משפט (סעיף 4 לתגובה).

לגופו של עניין נטען, כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא. ערכאת ערעור מתערבת בשיקול דעת רשמי. בית משפט בענייני אגרה רק במקרים חריגים (ע"ר 5470-07-10 דורון יפת נ' Best Cyprus Ltd. (23/5/11) )והמקרה דנן אינו נופל לגדר החריגים.

לגופו של עניין נטען, כי בבקשה ציינה המבקשת הכנסה מקצבאות מל"ל בסך של כ- 6,500 ₪ (נכות ושארים) וכן כ- 4,200 ₪ מדמי שכירות, אך לא צירפה את מלוא המסמכים, ורק לתשובה לתגובה צירפה מסמכים חדשים וטענות חדשות שלא נתמכו בתצהיר.
הודגש, כי המבקשת גרה בבית רחב ידיים במרכז הארץ. יש לה רכב ולא הוכח כי היא זכאית לפטור מתשלום אגרה מחמת חוסר יכולת כלכלית.

11. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולקבל הערעור מהנימוקים כדלקמן:
א) בענייננו, דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ועל ניהול ההליך, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לעניין כבר עתה (לעניין זה ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8.8.15)).

דין הערעור להתקבל לגופו.

ב) סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 –
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה"

הסעיף כולל שני תנאים מצטברים שעל המבקש להוכיח קיומם, ואלו הם:
(1) העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה;
(2) ההליך נשוא בקשת הפטור מתשלום אגרה מגלה עילת תביעה.

בהתייחס לתנאי הראשון הלכה היא כי על המבקש "לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי", שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ראה: ע"א 229/89 מצא נ' מצא ואח').

באשר לשאלה האם ההליך מגלה עילה:
על מנת לעמוד ברף בנוגע להוכחת עילת תביעה, די בכך שבית משפט מוודא כי אין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש.
ראה גם בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21/7/14).

ג) ומן הכלל אל הפרט -
במקרה דנן, המבקשת צירפה את כל המסמכים שיש ברשותה בנוגע למצבה הכלכלי: תדפיסי חשבון בנק. תדפיסים בנוגע לכרטיס אשראי. הסבר בנוגע לתנועות בחשבון. הסברים בנוגע להשכרת חלק מבית מגוריה לרבות עניין הוצאות אחזקת הבית.
מן הראוי היה שתצרף את המסמכים כבר בעת הגשת הבקשה ולא רק במענה לטענות המשיבים או מי מהם.
אין חולק על כך, שהמבקשת התאלמנה בשנת 2018 ולאחר מכן עברה אירוע מוחי ובגינו היא מצויה כיום באי כושר עבודה לפי המל"ל.

אינני סבורה, כי דירת מגוריה היא בנסיבות העניין מקור כספי ממנו היא תשלם את האגרה.דירת מגוריה היא למעשה נשוא התביעה קמא.כיוון שהתברר לה כנטען, לאחר פטירת המנוח, כי אין ביטוח חיים בתוקף שיכסה את הלוואת המשכנתא, היא הגישה את התביעה.
מטרתה בתביעתה היא להותיר את הדירה בבעלותה. דירה המשמשת למגוריה ולמגורי בנותיה, שהתייתמו מאביהן המנוח בשנת 2018 ומאז גם התרגש עליהן האירוע המוחי שעברה אימן, ואשר פגע בכושר השתכרותה. כך לפי מסמכי המל"ל.

דומני, שבנסיבות אלו, הצעת המשיבים או מי מהם כי תמומש הדירה וכך תוכל לממן המבקשת את אגרת בית המשפט, היא הצעה שאין לקבלה בנסיבות העניין.

המבקשת הסבירה כי אינה נושאת בהוצאות אחזקת הבית של השוכרים (ותמכה זאת בחוזה השכירות). היא גם הצהירה מראש על הכנסתה מדמי השכירות כתוצאה מהשכרת חלק מדירת מגוריה ולא רק בעקבות תגובות המשיבים.

ב"כ היועמ"ש בתגובה לבר"ע לא התייחס לטענותיה אלו לגופו של עניין.

בנסיבות אלו, דומני, כי יש מקום להיעתר לבקשה.

אין זה המקרה שבו סכום תביעה הוא "מנופח" או "מוגזם" על פניו, אז ניתן להגביל פטור מאגרה רק לחלק מסכום התביעה.
סכום התביעה בעיקרו מורכב מיתרת חוב המשכנתא לפי ספרי הבנק ואין זה המקרה שבו על פני הדברים נדמה כי הסכום ברובו מופרך מיסודו.

מבחינת עילת תביעה אפשרית:
המבקשים עברו את המשוכה הנמוכה שעליהם לעבור , גם אם המשיבים, כולם או חלקם סבורים כל אחד מנימוקיו ,כי התביעה נגדו תדחה בסופו של יום.
ב"כ המדינה אינו חולק על כך.
על כן, אני סבורה שבנסיבות המקרה, יש מקום ליתן פטור מאגרה למבקשים.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

ב) ניתן פטור מאגרה כמבוקש.

ג) בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איריס סידון
נתבע: משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ
שופט :
עורכי דין: