ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין להב לוי נגד אברהם גואטה :

7
לפני כבוד השופטת דלית ורד

המבקש:
להב לוי

נגד

המשיב:
אברהם גואטה

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. המבקש, שהוא התובע בתביעה דנן, או בא כוחו לא התייצבו לדיון ביום 23.10.19, ובשל כך נמחקה התביעה, והוטלו על התובע הוצאות בסך של 2500 ₪. אין חולק כי בא כוחו של המבקש זומן לדיון.
טענות המבקש:

  1. ההזמנה לדיון נשלחה לעו"ד לביא אשר התפטר מהייצוג ממש בסמוך לדיון (סעיף 62 לתצהיר). עו"ד לביא לא מסר למבקש כל הודעה בנוגע למועד הדיון, ולא לחינם אין כל אישור מטעם המבקש על קבלת הודעה כאמור.
  2. המבקש טען, כי במסגרת הדיון שהתקיים נפלה טעות בגרסתו של ב"כ המשיב (הנתבע בתביעה דנן) בנוגע לידיעתו של המבקש על בקשת השחרור מהייצוג של עו"ד לביא ומועד הדיון, לטענת המבקש לא ידוע לו על הודעה כזו של עו"ד לביא אשר לא מסר לו כל הודעה על מועד הדיון.
  3. הגם שמהאמור בפסק הדין, עולה כי לא חל כל שינוי בין מועד ההחלטה שניתנה ביום 1.8.19 ובין מועד ההחלטה מיום 19.8.19 בבקשות עו"ד לביא לשחרור מייצוג ובין מועד הדיון. בשום מועד בתקופה הנ"ל עו"ד לביא לא המציא לבית משפט אישור מסירה מהודעתו למבקש בדבר ידיעתו על בקשתו ומועד הדיון. מכאן, שהמבקש לא קיבל כל הודעה בכל אמצעי שהוא בגין מועד הדיון עובר להתקיימותו.
  4. המבקש טען, כי הוא מעוניין בבירור התובענה, וברי שאם היה מודע למועד הדיון היה מתייצב בפני בית המשפט. לטענת המבקש, פרטיו נמצאים במערכת בית המשפט, חרף זאת אף אחד לא פנה אליו בעניין האמור, הגם שניתן היה להשיגו טלפונית במועד הדיון. חובה היה על מזכירות בית המשפט להוציא לו הודעה ולו בדוא"ל, בפרט לאחר הודעת התפטרותו של בא כוחו כאמור, אולם הדבר לא בוצע.
  5. לטענת המבקש, יש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק ונוכח הגישה הרווחת בפסיקה, באשר לזכות הגישה לערכאות והאפשרות לתת לכל בעל דין את יומו בבית משפט. אי ביטול פסק הדין תפגע מהותית בזכות בסיסית זו של המבקש, שהינה זכות יסוד. כידוע, הלכה היא שפסק דין שניתן במעמד צד אחד, הינו פסק דין פגום. פסק דין כזה מחייב ביטולו מחמת הצדק מבלי להתייחס למשקל הטענות ולסיכויי הצלחת התביעה (א' גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית), עמ' 372).
  6. גם בהתאם לשיקול דעת בית משפט יש מקום לבטל את פסק הדין, היות וזכויות המשיב לא ייפגעו, לעומת זכויות המבקש שיפגעו באופן מהותי, ככל ולא יבוטל פסק הדין , זאת היות וטרם החל הדיון הענייני בתביעה. עוד נטען כי אין מקום להרבות במתן פסקי דין במעמד צד אחד אף משיקולים מערכתיים ומשיקולי יעילות, שכן אלה מביאים לסרבול ההליך, מעמיסים על מערכת בית המשפט ,תוך כדי בזבוז זמן יקר ומשאבים בהליכים לביטול פסק הדין.
  7. לצד סמכותו של בית המשפט לבטל החלטה שניתנה על פי צד אחד, נמצא עיקרון היסוד, בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעלי דין למימוש זכות הגישה לבית משפט. גם במקרה בו הומצאה הזמנה כדין, יכול בעל דין המבקש ביטול ההחלטה לבוא ולהסביר מחדלו, וייתכן כי יהיה הסבר מניח את הדעת למחדלו, וכן יהיה בידו להראות סיכויי הגנה לגוף התביעה.

מכל מקום, על בית משפט לבחון אמצעים חלופיים שירפאו את הנזק שנגרם לצד שכנגד בשל הפגם הדיוני, ככל שנגרם נזק כאמור, שפגיעתו בזכות היסוד תהיה באופן שלא יעלה על הנדרש, ומכאן שיש לבטל את פסק הדין.
טענות המשיב :

  1. המבקש טען בבקשתו, כי בא כוח המשיב, המסר נתונים מסולפים לבית משפט במסגרת הדיון, אולם לא מפרט בבקשתו מהם אותם נתונים לשיטתו. מדובר בבקשה הנוקטת בלשון משתלחת תוך אמירת דברים חסרי יסוד.
  2. בהמשך לבקשותיו של עו"ד לביא להתפטרות מייצוג עובר למוע ד הדיון, הורה בית משפט בהחלטתו מיו ם 1.8.19 כי עליו לצרף מסמך המעיד כי המבקש מודע לבקשתו זו ולמועד הדיון. עו"ד לביא הודיע ביום 19.8.19 כי המבקש סרב לחתום על מסמך המודיע לו על מועד הדיון, וכי ההודעה הועברה אליו במספר אמצעים, לרבות מסרונים ודוא"ל. המבקש בחר שלא להתייחס לאמירותיו אלה של עו"ד לביא. המשיב טען, כי מן הראוי היה שהמבקש יסביר בפירוט מה אירע באותו מעמד, בו עו"ד לביא ניסה למסור לו את המסמך בו נרשם מועד הדיון, ולהסביר כיצד הדבר מתיישב עם טענתו של המבקש כי לא קי בל כל הודעה על מועד הדיון.
  3. המבקש הטוען כי הוא מעוניין בבירור התביעה, בעוד שלא פירט מה אירע מעת מועד הגשת הבקשה הראשונה לשחרור מייצוג, כיצד פעל מאותה עת, לא ציין האם בדק מה מצב התביעה והאם התעניין מול מזכירות בית משפט, לא ציין האם ביקש את התיק מעו"ד לביא והאם קבלו.
  4. לטענת המשיב, מעיון בבקשת הביטול, ניתן להיווכח כי כל הצהרותיו של המבקש בנוגע לעו"ד לביא- פרקליטו הקודם, נוסחו בעמימות רבה נעדרים כל פירוט והסבר , בפרט נוכח העובדות הסותרות אותן.
  5. לאור כל האמור, לטענת המשיב, אין יסוד לטענה כי עסקינן בביטול מחובת הצדק. מדובר בבקשה שבחלקה העובדתי חוטא לאמת, ואין לשמוע לה. באשר לביטול מתוקף שיקול הדעת של בית המשפט, אין בבקשה כל התייחסות לסיכויי ההצלחה. עם זאת, בישם לב לגישתם של בתי המשפט בנושא ביטולי פסק דין שניתנו במעמד צד אחד, מותיר המשיב את הבקשה לשיקולו של בית משפט, אולם עומד על פסיקת ההוצאות שנקבעו בפסק הדין. כמו כן, המשי ב טען כי יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלומן של ההוצאות הנ"ל וכן בהוצאות המשיב בגין הבקשה דנן.

דיון והכרעה :
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984קובעת כי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

בהלכה הפסוקה נקבעו קווים כלליים מנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה. שיקולים אלה, נגזרים הם מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית התקנה לעיל ובצד סמכותה, עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית משפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו עובר למתן החלטה שיפוטית בעניינו.
בדיון בבקשה לביטול פסק דין, על בית המשפט לבחון אם מדובר בביטול מחובת הצדק או בביטול בתוקף שיקול דעתו. ביטול מחובת הצדק- כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין, במקרה כזה יבוטל פסק הדין בלי להתייחס למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה . הלכה זו נסמכת על ההשקפה, לפיה בעל הדין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה מתוך "חובת הצדק". ביטול לפי שיקול דעת- סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין כאשר פסק הדין אינו פגום איננה סמכות שבחובה, כי אם סמכות המסורה לשיקול דעתו, ולעניין זה יש להציב את שני המבחנים:
א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן, על פי המקרה.
ב. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.
ככלל, נקבע כי התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר (ע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ' אטלנטיס בע"מ).
מתיק בית המשפט עולה כי ביום 10.6.19 נשלח לעו"ד לביא זימון לדיון. אין מחלוקת כי הזימון התקבל אצלו, וכי הוא היה מודע למועד הדיון. יוער כי הזימון האמור היה כדין, זאת בהתאם להוראות תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , וראה גם תקנה 10 לתקנות. עוד יוער, כי בכתב התביעה המבקש לא מסר את כתובתו כנדרש בתקנה 9(2) לתקנות, ובנסיבות אלה, לא נכונה הטענה שהועלתה בבקשה כי פרטי המבקש מצויים בתיק.
על פי תקנה 473 (ב) לתקנות סדר הדין " אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת. משעו"ד לביא לא שוחרר מייצוג, וכאשר המבקש או עו"ד לביא לא נכחו בדיון, הרי פסק הדין ניתן כדין, ואין מקום לבטלו מחובת הצדק.

באשר לביטול מתוקף שיקול דעת בית המשפט, המבקש כלל לא התייחס בבקשה לסיכויי ההצלחה של התביעה. זאת ועוד, טענתו של המבקש כי עו"ד לביא התפטר ממש בסמוך למועד הדיון אינה מתיישבת עם הודעת עו"ד לביא שהוגשה לתיק עוד ביום 1.8.19, כשלושה וחצי חודשים לפני הדיון, בה ציין כי התפטר מהייצוג עובר למתן הודעה זו לבית המשפט.
בנוסף, המבקש עצמו נמנע מלמסור כל גרסה והסתפק באמירות כלליות, וכך, לא פירט מהו המועד בו התפטר עו"ד לביא, כיצד הודיע לו עו"ד לביא על ההתפטרות מייצוג, האם התיק נמסר לחזקתו בעת ההתפטרות, האם ההזמנה לדין הייתה מתויקת בתיק, האם עו"ד לביא ניסה לפנות אליו במספר דרכי ההתקשרות על מנת להודיע על מועד הדיון. זאת כפי שדיווח עו"ד לביא לבית המשפט, עוד כשלושה חודשים לפני מועד הדיון.
נוכח העדר גרסה כאמור, מצאתי כי קיים קושי לקבל את עמדת המבקש. מעבר לאמור יש לציין כי לא היה למבקש כל הסבר מדוע לא פנה לברר מהו מועד הדיון, בין אם במזכירות בית המשפט ובין אם אצל עו"ד לביא, שהרי היה ידוע לו היטב כי עו"ד לביא התפטר מייצוגו. בהקשר זה יצוין כי המבקש נמנע מלגלות כיצד נודע לו על מתן פסק הדין (כאמור, פרטיו אינם רשומים בפרטי התיק) דבר המשמיט במידה רבה את טענותיו.
המבקש הינו התובע, במסגרת פסק הדין התביעה לא נדחתה אלא נמחקה, ולכן עומדת לו הזכות להגישה מחדש, וזכותו לפנייה לערכאות לא נפגעה.
בנסיבות שלעיל, אהיה מוכנה להיעתר לבקשה, ולבטל את פסק הדין שניתן ביום 23.10.19 ,אך זאת בכפוף לתשלום בתוך 30 ימים של הוצאות המשיב בגין ללא קשר לתוצאות ההליך, וזאת בסכום של 4000 ₪ הן בגין אי התייצבות ולדיון והן בגין הצורך למסור תגובה לבקשה זו. הסכום יופקד במלואו בקופת בית המשפט עד ליום 23.1.20.
במידה והסכום כאמור לא יופקד במועד הנקוב לעיל, פסק הדין לא יבוטל ויישאר על כנו.
המזכירות תעדכן כי עו"ד און צוק הוא בא כוח המבקש, ותשלח לצדדים עותק מהחלטה זו.
תז"פ 23.1.20.
ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: להב לוי
נתבע: אברהם גואטה
שופט :
עורכי דין: