ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילון חברה לביטוח בע"מ נגד רותי בן חיים :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת

אילון חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד שחף חיים

נגד

הנתבעות
1.רותי בן חיים
2.שומרה חב' לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילנית אייזיקוביץ אדרי

פסק דין

רקע
לפני תביעת שיבוב במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע ות 1-2 , לשלם לה סך כולל של 22,987 ₪, בגין תגמולי ביטוח ושכ"ט שמאי ששילמה עקב נזקי רכוש שנגרמו לרכב ו של מבוטחה מסוג אאודיA-3 , עקב פגיעת רכב מבוטח הנתבעת מסוג יונדאי i30, בתאונה שקרתה ביום 25/05/18 בצומת אלוף שדה רמת אפעל.
קיים תיק מקביל שמספרו 62857-11-18 בבית משפט כפר-סבא המתנהל בפני כבוד הרשם הבכיר איתי רגב.

כל אחד מהצדדים מטיל את האחריות לקרות התאונה על משנהו וכפועל יוצא מכך את האחריות לתשלום הנזקים שנגרמו בגינה.

הדיון בתביעה
התקיים לפני דיון בתביעה בו העידו: נהג התובעת- מר ליאור גבאי ו נהג הנתבעת- מר רן בן חיים . מטעמי נוחות יכונו הנהגים להלן; בשמותיהם הפרטיים בלבד.

דיון והכרעה
4. כידוע, על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו ראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן ( רע"א 3646/98 כ. ו. ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003)).

5. במקרה שלפנינו מדובר "בגרסה מול גרסה". כל אחד מהנהגים טוען, כי הצד האחר הוא זה שאחראי לתאונה עקב סטיית רכבו אל נתיב נסיעתו שלו. לא הובאו ראיות חיצוניות לתאונה כדוגמת עדות של הולכי רגל או נהגים אחרים או צילומים בעת התרחשות התאונה. לפיכך, על בית המשפט לבחון את מכלול הראיות בתיק לרבות מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים בתאונה במטרה לקבוע, ככל שניתן, מי מבין הצדדים אחראי לקרות התאונה וכפועל יוצא מכך גם לתשלום נזקיה.

המסגרת המשפטית
6. על פי תקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן - התקנות) לא יחסום נהג נתיב נסיעה של רכב אחר:
ראו בתקנה 40 לתקנות:
"(א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון."

7. לאור האמור לעיל, על התובעת מוטל הנטל להוכיח כי הנהג ליאור, החל את המעבר מהנתיב השני לנתיב הראשון מימין, בעת שהכביש היה פנוי והיה לו מרווח זמן מספיק להשלים בבטחה את השתלבותו בנתיב, מבלי לחסום את דרכו של רן שנסע בנתיב נסיעתו .

זכות קדימה היא זכות יחסית
8. אין חולק כי זכות הקדימה הייתה מסורה לרן –נהג היונדאי שכן ליאור הוא זה שביקש להשתלב אל נתיב נסיעתו. יחד עם זאת, זכות קדימה איננה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית וגם על נהג שלו נתונה זכות הקדימה מוטלת חובת הזהירות לשים את ליבו ליתר כלי הרכב המשתמשים בדרך. בין היתר להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך ולוודא שהדרך שלפניו פנויה ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בקרבתו באותו זמן.
דברים דומים חזרו ונשנו בפסקי דין רבים בין היתר תא"מ (רמלה) 14374-11-10 - אסף אנקונינה נ' ענת קצב ואח', תק-של 2011(3), 16956(20/07/2011) ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג פ"ד (1) 137, 141 – 145. פסקי דין אלו דנים במקרים בהם היה מדובר בזכות קדימה בצומת, אולם תוכנם יפה גם למקרה שלפנינו.

9. לטענת התובעת, נהגה- ליאור פעל כדין בכך ש עבר עם רכבו באיטיות אל נתיב הנסיעה הראשון מימין. התאונה קרתה במהלך ההשתלבות לנתיב, כאשר ח לקו של האאודי כבר נמצא בתוך ה נתיב מימין. הראיה לכך, התמונה שהוצגה בה נראה הרכב עומד על גבי הקו המקווקו המפריד בין הנתיבים . מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים בתאונה: בפינה שמאלית קדמית ב יונדאי ובפינה אחורית ימנית באאודי משתלבים היטב עם העובדה שהאאודי היה במהלך השתלבותו בנתיב הנעבר ולכן רכבו היה במנח אלכסוני.

10. אני מקבל את טענת הנתבעים כי הסטייה מנתיב והבלימה הפתאומית של ליאור , מבלי שטרח לאותת ימינה קודם לכן, היא שגרמה לרן להפתעה וכך נגרמה התאונה. שוכנעתי כי מוקדי הנזק, אינם מעידים בהכרח על אי שמירת מרחק מצד רן, אלא אך ורק על מיקומם של כלי הרכב בכביש , גם בהתחשב בכך, ש לפני קרות התאונה, האאודי היה יחסית לפני היונדאי, אם כי בנתיב השני מימין.
11. אינני סבור כי יש חשיבות לסיבה המדויקת לכך שליאור סטה מנתיב נסיעתו. אין חולק כי רכב אמור לנסוע על נתיב אחד בלבד. יחד עם זאת, ברור לי כי בעת סטייה מנתיב לנתיב, טרם סיום ההשתלבות בנתיב, במשך מס' שניות, יהיה חלק מהרכב העובר על גבי הנתיב הקיים וחלק על גבי הנתיב הנעבר.

הכרעה

12. לאור כל האמור לעיל, לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, אני קובע כי נהג התובעת ליאור, הוא זה שאחראי באופן בלעדי לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו בגינה. לא מצאתי לנכון לייחס לרן –הנתבע 1, אשם תורם בשיעור כלשהו לקרות התאונה. שוכנעתי כי לא יכול היה למנוע את התאונה או למזער את נזקיה. זאת, בשים לב לכך ש ליאור לא אותת ימינה טרם סטייתו ל עבר הנתיב הימני.
לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובעת לשלם את שכר טרחת עו"ד הנתבעים בסך כולל של 4,034 ₪ ובהוצאת משפט לנתבע 1 בסך של 300 ₪.

אני מתקן טעות קולמוס שנפלה בהחלטתי על פסיקת שכרו של עד התובעת, שניתנה בדיון ההוכחות, (ש' 24 ע' 3 לפרוטו') מי שאמור לשאת בתשלום שכר טרחת העד הוא: "הצד שהזמינו-התובעת" ולא "הצד שכנגד" כפי שנרשם בטעות.

הסכומים שפסקתי לעיל, ישולמו בתוך 30 ימים.

זכות ערעור על פסה"ד בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילון חברה לביטוח בע"מ
נתבע: רותי בן חיים
שופט :
עורכי דין: