ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה חברה לביטוח בע"מ נגד דוד יוסף :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

תובעת

שלמה חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.דוד יוסף
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב בבעלות התובעת בתאונה שאירעה ביום 2.12.16 בין רכב בבעלות התובעת לבין רכב שהיה נהוג ע"י הנתבע 1 ושהיה מבוטח באותו מועד ע"י הנתבעת 2.

אין מחלוקת בין הצדדים כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע 1 ולפיכך שילמה הנתבעת 2 לתובעת סכום שאינו שנוי במחלוקת ויתרתו, בסך 8,478 ₪ היא המצויה בעין המחלוקת בין הצדדים. ההפרשים בין הסכומים נובעים מחיוב בגין עבודות ליישור שילדה אשר לטענת התובעת נצרך הרכב לעבור וכן סכום חיוב בגין שטיח תא מטען שהיה מקום להחליפו. לטענת הנתבעת לא בוצעו ברכב עבודות ליישור שילדה ושטיח תא המטען לא הוחלף בפועל. כן טענה הנתבעת כי אין מקום לחיוב בגין ימי עמידה שלא הוכחו.

בדיון שהתקיים העידו שמאי התובעת ושמאי הנתבעים ונחקרו על חוות דעתם.

שמאי התובעת טען כי הינו עומד מאחורי שומתו. כאשר הוצגה לשמאי התובעת תמונת שטיח תא המטען שצולמה ע"י שמאי הנתבעת ובה ניתן להבחין בקרע בשטיח ציין כי יתכן ונגרם לשטיח קרע מאז ביצוע התיקון ועד לצילומו ע"י שמאי הנתבעת. עוד העיד כי קבע את הצורך בביצוע עבודות ליישור שילדה לאור הנזקים שאיבחן בתא המטען בחלקו האחורי של הרכב. שמאי התובעת אישר כי לא ביצע כל פירוק של רצפת תא המטען על מנת לקבוע הצורך בביצוע עבודת היישור. כן אישר שמאי התובעת כי לא הוזמן לבצע בדיקה נוספת של הרכב לאחר ביצוע הפירוקים ולאחר סיום העבודה. כאשר עומת שמאי התובעת עם העובדה כי חרף עבודות יישור שילדה שנדרשו לטענתו לא מצא לנכון לקבוע ירידת ערך בגין פעולה זו ציין כי הנתבעת הרוויחה מן ההפקר עקב טעותו שלא כללה תוספת ירידת ערך בגין פעולה זו.

שמאי הנתבעת טען כי הינו עומד מאחורי שומתו. לטענתו הגיע למסקנה כי לא בוצעו ברכב עבודות ליישור שילדה לאחר שבחן את חלקו התחתון של הרכב ולא ראה כל ממצא אשר יכול להצביע על ביצוע עבודות כאמור. לטענתו שילדת הרכב חשופה לעין בגחון הרכב וניתן להבחין עליה סימני חומר איטום מקוריים המצביעים על כך שלא בוצעה כל עבודת יישור במקום. עוד העיד שמאי הנתבעת ביחס לשטיח תא המטען כי לא בדק האם במהלך התקופה שחלפה בין מועד התיקון ועד מועד הבדיקה העומד על כ- 3 חודשים עבר הרכב אירוע נוסף וטען כי במקרה כזה היה מיודע על כך ע"י נציגת התובעת שליוותה אותו במועד הבדיקה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בכתבי הטענות וצרופותיהן ובעדויות המומחים אני בעמדה כי דין התביעה להידחות.
מן המסמכים שלפני עולה כי עוד באפריל 2017 שולם ע"י הנתבעים הסכום שאינו שנוי במחלוקת בגין התביעה. חרף עובדה זו, הוגשה התביעה בחודש יולי 2017 בגין כל נזקיה של התובעת בלא לנכות את הסכום שכבר שולם לידיה. רק במועד הדיון במעמד הצדדים התבקש תיקון כתב התביעה בנקודה זו.
יש להזכיר כי ע"פ דיני הנזיקין על הנתבעים לשפות את התובעת בגין נזקיה אשר גרמו לה לחסרון כיס. בהתאמה, נזקים אשר לא גרמו לתובעת לחסרון כיס אינם ברי שיפוי במסגרת התביעה שכן מטרת דיני הנזיקין הינה להעמיד את הנפגע במצבו טרם מועד הפגיעה. ככל ולא נגרם לו חסרון כיס- אינו זכאי לשיפוי.

ביחס לרכיבי ההפחתה עליהם הצביעו הצדדים אני בעמדה כי התובעת לא הוכיחה כי הינה זכאית לפיצוי בגין רכיבים אלה. הפגם עליו הצביע שמאי התובעת בשטיח קיים גם בשטיח שצולם ע"י שמאי הנתבעת וככל והיה הרכב מעורב באירוע בו נגרם נזק נוסף לשטיח היה על התובעת להציג ראיות ביחס לטענה זו. לעניין זה יש לציין כי שמאי התובעת כלל לא בדק את הרכב לאחר ביצוע התיקונים ולפיכך אינו בעל ידיעה פוזיטיבית ביחס לשאלת החלפת השטיח בהתאם לחוות הדעת.

ביחס לתיקון השילדה- כלל לא הוכח כי היה צורך בתיקון האמור וגם אם היה בו צורך- כי בוצע . על פי עדותו של שמאי התובעת, הכללת התיקון האמור בחוות דעתו לא התבססה על בחינת השילדה עצמה אלא על בחינת הכיפוף בפח בתא המטען ולאור כיפוף זה נקבע הצורך ביישור השילדה. לדברי שמאי התובעת הסיק כי קיים צורך ביישור השילדה לאור הכיפוף ברצפת תא המטען ולאור העובדה כי הנזק היה אגב מכה עוצמתית במרכז הרכב. עם זאת הבהיר השמאי לשאלת ביהמ"ש כי לא בכל מקרה של פגיעה מאחור קיים צורך ביישור השילדה והדבר הינו פונקציה של מס' גורמים. כיצד בחן שמאי התובעת כי גורמים אלה התקיימו במקרה זה- לא פירט וכן לא נתן הסבר המניח את הדעת ביחס לטענה כי דווקא כיפוף כפי שהיה קיים ברצפת תא המטען הוא שמצביע על הצורך ביישור השילדה.
בנוסף לא הובא לעדות ע"י התובעת מי מעובדי המוסך אשר יכול היה להעיד על העבודות שבוצעו בפועל וזאת לאור החסר הראייתי בעדות השמאי אשר לא נכח במוסך לאחר ביצוע הפירוקים ולפיכך כלל לא ראה את השילדה לאחר פירוק תא המטען.
עדותו של שמאי הנתבעים כי בחן את השילדה לאחר שהתכופף תחת הרכב ובחן את גחונו לא נסתרה ומשהעיד כי הבחין בשילדה וקבע כי כלל לא בוצעו בה עבודות יישור- אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה לעניין זה.

גם רכיב ימי ההשבתה לא הוכח לפני ומשכך, אין התובעת זכאית לפיצוי בגין רכיב נזק זה.

יוער כי הנתבעת ניכתה סכום נוסף מן התשלום לאור הסכמים בין החברות. הסכמים אלה לא הוצגו לפני ואין אני מודעת לתוכנם. התובעת לא חלקה על קביעה זו בכתבי הטענות או בדיונים לפני ולפיכך אלא להתייחס למחלוקות בין הצדדים כפי שנוסחו על ידם לפני.

סיכומם של דברים- התובעת פוצתה ע"י הנתבעים עוד טרם הגשת התביעה בגין נזקיה המוכחים ולפיכך אני דוחה את התביעה ביחס לסכום התביעה המעודכן .
התובעת תישא בשכר המומחים כפי שנקבע ובשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה כדין עד למועד התשלום.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה חברה לביטוח בע"מ
נתבע: דוד יוסף
שופט :
עורכי דין: