ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארי היימן נגד אדמון ממן :

בפני כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקש

ארי היימן

נגד

משיב
אדמון ממן

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 12.11.19 (כבוד השופטת ע' יוסף-קוזין) אשר דחה את בקשת המבקש להוספת ראיה חדשה ולעיכוב הליכים עקב תניית בוררות.

2. ברקע ההחלטה קמא, תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש ע"ס כ-660,000 ₪ בגין כספים שניתנו, לטענת המשיב, כהלוואה למבקש עבור פרויקט ב תחום התקשורת. התביעה הוגשה לבימ"ש קמא בשנת 2014. בבית המשפט התקיימו 6 ישיבות, ניתנו למעלה מ-70 החלטות, הסתיים שלב הראיות והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. ביום 29.05.19 ניתנה לצדדים הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה.
במועד שבו נדרש המבקש להגיש את עמדתו להצעת ביהמ"ש, הוגשה בקשה מטעמו לצירוף ראיה חדשה- חוזה שנחתם בין הצדדים ביום 05.02.07 ו לפיו הסכימו הצדדים כי במקרה של סכסוך הם יפנו לבורר מטעם ראש לשכת המסחר בלונדון- וכן עתר לעיכוב ההליכים בתיק קמא עקב תניית בוררות וזאת בהתאם לסע' 6 לחוק הבוררות, כאשר אמנה בין לאומית חלה על החוזה שנחתם בין הצדדים .

לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור לפיה הבקשה נדחית. נקבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר: למעלה מחמש שנים לאחר הגשת התביעה, כשמונה חודשים לאחר סיום שמיעת ההוכחות וכחודשיים לאחר הגשת הסיכומים. מדובר, כך נקבע, בבקשה שהוגשה בשלב "מאוחר מאוד" של ההליך כאשר ההליך לפני סיום הבירור ועל סף מתן פסק דין. עוד נקבע כי טענת המבקש לפיה עצם קיומו של החוזה נשכח ממנו, כמו גם הטענה למציאתו האקראית רק בשלב זה, " רחוקות מלהיות משכנעות. אין סיבה לקבל על סמך טענות לאקונית אלא שנטענו בעלמא, שבאמת הנתבע לא יכל לאתר את המסמך במשך למעלה מ-5 שנים, לא כל שכן כאשר הציפייה מהנתבע היא לדאוג לאיסוף ואיתור המסמכים הרלבנטיים להגנתו מיד לאחר קבלת התביעה". לפיכך נקבע , כי מתקיים החריג המצדיק דחיית הבקשה לעיכוב ההליכים.

3. לטענת המבקש, בתמצית, שגה בית המשפט עת דחה את בקשתו: שיהוי אינו מהווה סיבה המצדיקה דחיית הבקשה לעיכוב הליכים עקב תניית בוררות; ממילא לא התקיים שיהוי בהגשת הבקשה שכן המבקש העלה את טענתו בהזדמנות הראשונה (עת מצא את החוזה); לא הוצגה גרסה נגדית לעמדת המבקש; המבקש לא נחקר; מתקיימים התנאים הקבועים בסע' 6 לחוק הבוררות ובסע' 2(3) לאמנת ניו-יורק, שכן החוז ה לא בטל ומבוטל, או משו לל כוח פעולה, או אינו בר ביצוע; נגרם עי וות דין חמור למבקש.

4. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית משפט בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד, המעלים שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך או כאשר עלול להיגרם עיוות דין חמור (ראו רע"א 4665/14 וייל נ' עזריהו, מיום 23.10.2014).
הלכה זו נכונה ביתר שאת, שעה שההחלטה נושא בקשת רשות הערעור עניינה בעיכוב הליכים לפי סע' 6 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968. החלטות מסוג זה מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וערכא ת הערעור אינה נוטה להתערב בהן אלא במקרים נדירים בהם נפלה טעות של ממש (ראו רע"א 7613/18 יילמזלר אינטרנשיונל חברה לבניה, תיירות וטקסטיל נ' פקיד שומה חולון, מיום 25.11.18; רע"א 1027/16 גלובל מותגים בינלאומיים בע"מ נ' life style licensing B.V, מיום 18.2.2016).

לא מצאתי כי המקרה שבפני נופל בגדר המקרים החריגים והנדירים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. טענות המבקש אינן מעלות ש אלה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית או משפטית החו רגת מהסכסוך שבין הצדדים. הטענות העולות בבקשה עוסקות, בעיקרן, בכך שבית משפט קמא לא פירש כיאות את סע' 6 לחוק הבוררות ואת סע' 2(3) לאמנת ניו-יורק ולא יישם כדבעי את הדין המצוי. ואולם, חרף טענות המבקש, לא מצאתי כי נפלה "טעות של ממש" בהחלטה קמא, ואינני סבורה כי יש בהחלטה משום עיוות דין למבקש.
ודוק, החלטת בית משפט קמא מפורטת, מנומקת ומתייחסת לכלל טענות הצדדים. טענות המבקש בדבר מציאת החוזה בשלב המתקדם של ההליך קמא הינן סתמיות ולא מוכחות. המבקש לא פירט בבקשתו לעיכוב ההליכים, ואף לא בתצהיר שצורף לבקשה, אלו פעולות ביצע במהלך ניהול ההליך המשפטי כדי לאתר מסמכים התומכים בגרסתו. אין די בטענה- אף אם נטענה בתצהיר- כי המבקש, לפתע פתאום ולאחר ניהול ההליך קמא במשך למעלה מ- 5 שנים, מצא את החוזה שממנו ניתן ללמוד, כטענתו, על הפניית הצדדים להליך בוררות , כאשר החוזה נמצא בביתו של המבקש עצמו, עת – לטענתו- ערך סדר בביתו השכור שבגאנה (סע' 2 לתצהיר שצורף לבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה לבימ"ש קמא). טענה זו אינה מתקבלת על הדעת ובפרט כאשר המבקש טען כי המדובר במסמך שיש בו כדי להוכיח באופן ברור את טענותיו לפיהן אין המדובר בהלוואה (כפי שנטען ע"י המשיב) אלא הצדדים היו שותפים לפרויקט, והכספים שהעביר המשיב היו כספי השקעה ולא הלוואה. בנסיבות אלו, היה מצופה מהמבקש לתור ולחפש אחר מסמכים התומכים בטענותיו, בוודאי כאשר מדובר באיתור מסמכים המצויים בביתו ו בחזקתו, על מנת למצוא את המסמכים המלמדים- כטענתו- כי המדובר בכספי השקעה ולא הלוואה.
אם אין די בכך, בקשה לעיכוב הליכים עקב תניית בוררות יש להעלות בהזדמנות הראשונה ולא נראה כי כך פעל המבקש, בפרט כאשר המסמך ממנו ניתן ללמוד , כביכול , על הפניית הסכסוך להליך בוררות נמצא, כאמור, ברשותו, בחזקתו ובביתו השכור של המבקש, וכאמור, לא הוכח אלו מאמצים נעשו על מנת למצוא מסמך זה בשלב מוקדם יותר של ההליך המשפטי.

מכאן המסקנה הבלתי נמנעת כי המבקש היה יכול, בשקידה סבירה ובמהלך ניהול ההליך קמא, לחפש מסמכים אלו בביתו, ומן הסתם היה מוצא אותם כפי שנמצאו בפועל עת סידר את ביתו. לא ניתן באמצעות אמירה סתמית של המבקש לפיה כביכול מצא את המסמכים בנסיבות שאין כל אפשרות להוכיחן, להחזיר את הגלגל לאחור ולהתחיל לנהל מחדש את הליך המשפטי. ו יודגש, ההליך קמא מתנהל זה למעלה מ-5 שנים, התקיימו מספר ישיבות הוכחות, והצדדים אף הגישו סיכומים בכתב. בקשת המבקש לעיכוב הליכים וצירוף החוזה הוגשה רק לאחר שבימ"ש קמא הציע לצדדים הצעת פשרה לסיום ההליך, או אז הודיע המבקש כי אינו מסכים להצעה וביקש לעכב את ההליכים עקב תניית בוררות. בנסיבות האמורות, כאשר ההליך המשפטי מתנהל זה זמן רב , וכפי שנקבע בהחלטה קמא - ההליך על סף מתן פסק דין (פסקה 10 להחלטה) , וכאשר טענות המבקש בדבר מועד מציאת ה חוזה הינן סתמיות - אין מקום להורות, בשלב מתקדם זה, על עיכוב ההליכים בתיק עד לבירור הסכסוך בהליך בוררות (הליך חדש שטרם החל, כאשר המשיב מתנגד ל הליך הבוררות ו למשיב טענות כנגד החוזה).
לאמור יש להוסיף כי מטרת הליכי בוררות הינה לקצר הליכים משפטיים ולקדם את בירור הסכסוך . התנהלות המבקש חותרת לתוצאה הפוכה - עיכוב הליכים בשלב זה, לאחר שהוגשו, כאמור, סיכומים בכתב והצדדים ממתינים לפסק הדין, תוך הפניית הצדדים להליך בוררות- תגרום לכך שההליכים המשפטים יתארכו באופן בלתי סביר, תוך גרימת עיוות דין למשיב. גם לו הייתי מוצאת טעם ממש בטענות המבקש, ואינני קובעת זו, הרי שתוצאת העיכוב במציאת המסמך (החוזה) אינה יכולה לבוא על חשבון האינטרסים של הצד שכנגד. ההפך הוא הנכון.

5. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ארי היימן
נתבע: אדמון ממן
שופט :
עורכי דין: