ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לורן משיעל נגד סלקום ישראל בע"מ :


בפני כבוד הרשם שמעון רומי

מבקשת / נתבעת

לורן משיעל

נגד

משיבה / תובעת
סלקום ישראל בע"מ - ח"פ 511930125

החלטה

ביום 7/11/2019 בהעדר כתב הגנה, ניתן פסק דין כנגד הנתבעת לבקשת התובעת.

ביום 1/12/2019 הגישה היא בקשה לביטול פסק הדין, באותו יום ניתנה על ידי החלטה בבקשה המזמינה את תגובת התובעת, וכן אפשרתי עיכוב הליכים באמצעות הפקדת פיקדון בשיעור 10% מן החוב הפסוק בתיק זה, אולם עד כה אין בתיק הכספי הפקדה כאמור.

בקשת המבקשת נסמכת בתצהירה ובמספר נספחים כשהראשון שבהם מכונה ע"י מגיש הבקשה "אישור המסירה המפוברק" (זה הוא אישור המסירה של כתב התביעה והזמנה לדין שעל בסיסו ניתן פסק הדין).
באישור המסירה ציין המוסר, כי המסירה הייתה לידי סבתה של הנתבעת המתגוררת יחד עמה בכיכר 15 מול הדואר בשפרעם.
בתצהיר המבקשת מצהירה היא, כי התצהיר ניתן בתמיכה לבקשתה למתן הוראות בדבר ביטול פסק הדין וכי אין צורך לחזור על האמור בבקשה באופן מיותר ומטעמי יעילות וחסכון וזמן שיפוטי יקר.
בנוסף, ניתן התצהיר בתמיכה לכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד וכן הבקשה להעברת התיק לבימ"ש שלום בחיפה..
בסעיף 5 מצהירה המבקשת, כי אינה חבה דבר למשיבה ובסעיף 6 כי לא קיבלה את כתב התביעה ולא את ההזמנה לדין ולא ידעה כלל על ההתדיינות בתיק זה וכי התובעת לא הראתה כל ניסיון לבצע את המסירה באמצעות הדואר.
בסעיף 9 מצהירה היא (בשונה מתצהיר המוסר) כי אין היא חיה עם סבתה.
חלק מן המוצהר אינו בגדר עובדה להצהיר עליה, כגון: האמור בסעיפים 13, 14, 15, 16 ואחרים.
בסעיף 29 מצהירה המבקשת, כי לא התקשרה עם התובעת בשום הסכם שהוא ובסעיף 30 כי לא קיבלה ממנה מכשיר כלשהו ואין היא נמנית על לקוחות התובעת (סעיף 31).
סעיף 33 מצהירה המבקשת, כי רכשה מכשיר גלקסי 7אדג' מחברת פלאפון במזומן ובו היא מחזיקה עד עצם היום הזה.
המבקשת מצהירה בסעיף 35, כי מעולם לא מסרה לתובעת פרטי כרטיס האשראי שלה ואף אחד מהנספחים של כתב התביעה אינו נושא את חתימת המבקשת (סעיף 38).

תגובת התובעת מיום 3/12/2019 מציינת, כי מדובר בבקשה מקוממת שהוגשה ע"י מי שזלזל לחלוטין במועדי ביהמ"ש ללא כל בושה.
מדובר בבקשה ארוכה ומסורבלת מבלי להתייחס כלל לנטל הנדרש בבקשה לביטול פסק דין.
על בסיס אישור המסירה ותצהיר המוסר קובעת התשובה, כי אין מחלוקת שכתב התביעה נמסר לידי רינה סבתה של הנתבעת במקום מגוריהם המשותף בשפרעם.
הנתבעת לא צירפה תצהיר של סבתה ודי בכך לשיטת התובעת להביא לדחיית הבקשה.
גם לא צורף תצהיר מן הדוד אשר עפ"י הנטען קיבל את פסק הדין נשוא תיק זה.

תגובת המבקשת מיום 16/12/2019 מציינת, כי התגובה לא התייחסה כלל לעיקר המחלוקת ומצטטת פסיקה אשר מנקודת מבט הכותב, אפשר והיא תומכת בבקשת המבקשת.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק, שכן לא שוכנעתי כי המסירה הייתה במקום בו אין המבקשת מתגוררת.

לו היה מצורף תצהיר הסבתא, ניתן היה אולי להגיע למסקנה אחרת.

במאמר מוסגר אציין, כי נוהג רווח הוא אצל תובעים ליישם מסירה לידי בן משפחה של הנתבע/ת, כברירת מחדל ולא כמוצא אחרון לאחר שנעשה ניסיון ממשי לאתר את הנתבע כמתחייב מהוראות תקנה 477 בתקסד"א, המציינת בראשיתה: " ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו...והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".
"הוראה אחרת" ניתנה ע"י ביהמ"ש עובר להגשת התובענה על גבי אישור פתיחת תיק המורה לבצע מסירה באמצעות דואר רשום ולא באמצעות סבתא, דודה, אחיין, בן דוד וכיו"ב קרובי משפחה אותם בנקל ניתן לפגוש מדי יום ע"י אישור מסירה, לאו דווקא של התובעת בתיק זה.

מכאן, לעבר ביטול עפ"י שיקול דעת:

בפי המבקשת טענות הגנה לכאורה נאותות בדמות הכחשת חתימותיה על המסמכים המיוחסים לה כחתומים על ידה בכתב התביעה בכלל, ועל העדר כל עסקה אותה ביצעה אי פעם עם התובעת.

לפיכך, אני מוצא לנכון להורות על ביטול פסק הדין מיום 7/11/2019, ואולם המבקשת תישא בהוצאות המשיבה לשכ"ט עו"ד בסך 900.00 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבת כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המבקשת רשאית להגיש כתב הגנה בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטה זו לבא כוחה.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לורן משיעל
נתבע: סלקום ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: