ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה גבאי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט עידו דרויאן-גמליאל

מבקש

שלמה גבאי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד ישראל קליין

נגד

משיבה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד הינד נאבלסי

החלטה

בפני בקשה לקבלת חומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ], תשנ"ב-1982.

רקע – אישום והליכים :
ביום 30.06.19 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו ולמר יוסף רחמים עבירות של ניסיון רצח, נשיאת נשק ותחמושת וקשירת קשר לפשע, על-בסיס העובדות הנטענות:
המשיב ויוסף מסוכסכים עם משפחת המתלוננים – אלי, אשתו חנה ובנם יהודה, המתגוררים יחד – כשטיב הסכסוך לא ידוע למשיבה. על-רקע הסכסוך גמלה בלבם של המשיב ויוסף החלטה להמית את אלי ויהודה, ולשם כך הצטיידו באקדח והגו תכנית לטמון להם מארב. ואכן, ביום 07.06.19 לפנות בוקר פעלו המשיב ויוסף לפי תכנית הקשר, הצליחו לגרום בעורמה לאלי וליהודה לצאת מדירתם ולהגיע למקום המארב, ושם ירה בהם המשיב שבעה קליעים מהאקדח במטרה להרגם, עד שמעצור או חסרון קליעים מנע את המשך הירי. המשיב ויוסף נמלטו מהמקום על אופנוע, ואילו אלי ויהודה נפצעו ופונו לבית חולים [תפ"ח 64919-06-19] .
הצדדים אינם חלוקים על עצם קרות האירוע, אך ההגנה כופרת בזהותו של המשיב כמי שביצע את העבירות: התביעה סמכה את האישום על זיהויים של הנאשם ושל יוסף כמבצעים מפי אלי ויהודה, ואילו ההגנה טוענת למצער לטעות בזיהוי, אם-לא להעללה מכוונת, עקב הסכסוך האמור לעיל.
ביום 05.08.19, בהחלטת חברי כבוד הש' ד"ר קובו שניתנה במסגרת הליכי המעצר , נקבע על-סמך דבריהם של אלי ויהודה, יחד עם ראיות תומכות, כי "קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אם כי קיימת חולשה קלה בעוצמת הראיות" [מ"ת 64941-06-19] . להשלמת התמונה אציין כי המבקש נעצר עד לתום ההליכים בעניינו בהחלטת בית המשפט העליון מיום 28.10.19 [בש"פ 6898/19].
ביום 31.10.19 הוגשה בקשת המבקש לקבלת חומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ], תשנ"ב-1982, וביום 04.11.19 הוגשה בקשה מתוקנת ומפורטת. לאחר קבלת תגובתה של המשיבה, בה הסכימה להעביר לב"כ המבקש חומר נוסף, הגישה ההגנה "הודעה לגבי הסעיפים שנותרו לדיון" ובו פירטה את סעיפי הבקשה שנותר לדון בהם באין הסכמה.
ביום 11.12.19 התקיים הדיון בבקשה: ההגנה הרצתה טענותיה לגבי כל סעיף והתביעה השיבה לגבי כל סעיף ומסרה חומר חקירה שבמחלוקת לעיון בית המשפט. עתה תינתן ההחלטה, תחילה לעניין עקרונות ההכרעה ולאחר מכן בהתייחס לכל פריט מבוקש כסדר הסעיפים בבקשה מיום 04.11.19 .

בדיקת החומר המבוקש – עקרונות ויישומם :
הנחת היסוד היא שהתביעה, האמונה על מיון החומר שאספה ורשמה הרשות החוקרת, עושה מלאכתה במקצועיות, ביושר ובהגינות [בש"פ 6662/19 מ.י. נ' בן עוז (2019) ]. גם במקרה דנן לא עלה שום נתון או מידע שסותר את חזקת תקינותה של פעולת התביעה.
לעניין רישומי הרשעות קודמות של עדים (להבדיל מרישומי תיקים פתוחים וסגורים), הנחיתי עצמי בכללים שנקבעו בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מ.י. (2007), כי רישומי הרשעות יגולו רק מקום בו קיימת רלוונטיות של הרישומים הנ"ל ותועלת פוטנציאלית לנושא הדיון או לבירור מהימנותו של עד. בעניין הרלוונטיות לבירור מהימנותו של עד נקבע שם כי זו תיבדק לפי חמישה קריטריונים אלה: הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד; חלוף הזמן מעת ההרשעה; הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות; הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד; ומידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום. כפי שהובהר ב בש"פ 2447/16 נפטלוביץ נ' מ.י. (2016) , חיפשתי ודרשתי "מהותיות פרטנית" ו"פוטנציאל ממשי קונקרטי" להגנת הנאשם.
לעניין תיקים פתוחים (מב"ד), עקבתי אחרי הכלל שנקבע בעניין בניזרי וב בש"פ 1408/14 פלוני נ' מ.י. (2014) : מידע לגבי מב"דים ייבחן לפי אותם מדדי רלוונטיות, האם המידע הוא מהותי לנושא הדיון, או כאשר ה גילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד, אך לתיקים מסוג זה אתן משקל מופחת ביחס לתיקי הרשעות קודמות, מטעמים שפורטו בעניין פלוני הנ"ל.
לעניין פלטי תלונות של עדים מרכזיים, מצאתי לבדקם באותה דרך בה נבדקים תיקי המב"ד.
תיקים סגורים לא נבדקו כלל: אין למסור לבית המשפט מידע על תיקים סגורים, ואין נפקות לשאלה אם המידע עשוי להיות רלבנטי להגנת הנאשם, כפי שנפסק בהחלטות שאוזכרו לעיל ובהסתמך על סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 [לעניין מסמך עדג/1 שהציגה ההגנה לעיוני] .
תיק פסיכיאטרי של עד הוא בעליל מסוג החומרים שהדיון בנחיצותם להגנת הנאשם צריך להיערך במסגרת בקשה לפי סעיף 108 לחוק, מחמת מהות ועומק הפגיעה בפרטיותו של העד, והנגיעה המסופקת לאישום. בדיון לפי סעיף 108 יכול המותב הנכבד הדן בתיק העיקרי "לאזן בין רצונו של הנאשם וקיומו של הליך הוגן בעניינו לבין ההגנה על אותן זכויות, וכן ההגנה על זכות הטיעון שאמורה להיות מוקנית לצדדים שלישיים כחלק מן ההגנה על זכויותיהם המהותיות " [ע"פ 3600/18 פלוני נ' מ.י. (2019). עוד ראו בש"פ 3603/19 משה נ' מ.י. (2019) ובש"פ 8685/13 יעקב נ' מ.י. (2014) ].
"רשימת סכסוכים" איננה חומר חקירה גולמי, אלא קיבוץ נתונים שנעשה על-ידי גורם מודיעיני ולרוב לצרכיו, כשאין לדעת את ערכו ומקורו. ספק גדול אם קיימת ברגיל זכות עיון בחומר זה, לנוכח מגבלות החוק על טיב החומר שיכול נאשם לקבל, לפי סעיף 74(א)(2) לחוק – "חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי" .
להסרת ספק: לא ידון עניינו של חומר שכבר נמסר להגנה, וקביעות לגבי סוגי חומרים הן למעט מה שכבר נמסר.

בדיקה פרטנית ומסקנותיה :

סעיפים 2 – 4, פרפרזות :
ההגנה מבקשת לקבל פרפרזות ביחס למספר מסמכים ולמשפט הנשמע בהקלטה אחת (שיחה בין שוטר לבין אלי, בבית החולים), לגביהם הוצאה תעודת חיסיון. התביעה השיבה שעניין זה מקומו בבקשה לגילוי ראיה חסויה.
החלטה:
מהותה של בקשת ההגנה היא צמצום החיסיון על-דרך מסירת מידע רחב יותר ואולי מדויק יותר בפרפרזות מורחבות. מקומה של בקשה זו בהליך לגילוי ראיה חסויה לפי פקודת הראיות וראו למשל בש"פ 7191/17 כהן נ' מ.י. (2017) . הבקשה נדחית.

סעיף 5, גיליונות רישום פלילי של אלי, יהודה, חנה ורפאל:
ההגנה מתעניינת בהרשעות קודמות משני סוגים – רישומים פליליים הנוגעים לסכסוך הנטען; ורישומים פליליים בגין עבירות אלימות ונגד סדרי משפט, שיכולים ללמד על מהימנותו של עד ומעורבותו בפלילים.
התביעה, שכבר מסרה רישום פלילי חלקי של אלי, הרלוונטי לדעתה, התנגדה וטענה כי אין רלוונטיות לחומר המבוקש. עוד תיארה התביעה כיצד החמירה ובדקה בדיקת-עומק של סיכומי תיקים ולא הסתפקה ברישום המצומצם שבפלטי הר"פ והמב"ד.

החלטה:
קיבלתי לעיוני תדפיסי רישום פלילי (הרשעות קודמות) של אלי, יהודה חנה ורפאל (נסאל) , ובחנתי כל הרשעה בהתייחס לשני הסוגים בהם מעוניינת ההגנה, לפי מדדי הרלוונטיות שהובאו לעיל;
בעניינו של אלי: מיונה של התביעה נכון והוגן ואינו מצדיק התערבות, למעט הוספת פריט-הרשעה 4 שיש להעבירו לידיעת ההגנה;
בעניינו של יהודה: אין כל בסיס לבקשה והיא נדחית;
בעניינה של חנה: סקירה לפי חמשת המדדים שנקבעו בפסיקה כמובא לעיל, מעלה כי מסקנת התביעה מבוססת היטב – חנה לא היתה מעורבת באירוע כלל ובוודאי שלא זיהתה את התוקפים; עדותה נוגעת לשמיעת אמרתו של מתלונן לגבי זהות התוקפים (משמע, מכלי שני); ופריטי הרשעה מלפני שנים או שאינם נוגעים לסדרי משפט אינם רלוונטיים. גם בעניינה תידחה הבקשה;
בעניינו של רפאל: כפי שהוצהר, אין כל בסיס לבקשה והיא נדחית;

בקשה שנוספה בעל-פה בדיון, לקבל מהפסיכיאטר המחוזי את חוות הדעת הפסיכיאטריות שניתנו בעניינו של אלי [פרוטוקול, ע' 2, ש' 20-21]:
החלטה:
מדובר בבקשה שעל-פניה היא 'מסע דיג' מובהק, היא אף אינה תחומה בזמן, ולא הוצג לה כל בסיס. הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות המתלונן היא מהחמורות, ואפשר שגם בזכותו לחיסיון רפואי. הבקשה נדחית, אך ניתן להעלותה לפי סעיף 108 הנ"ל בפני המותב הנכבד הדן בתיק העיקרי.

סעיפים 6 ו-7, "רשימת סכסוכים" של אלי , יהודה וחנה :
שניים הם נימוקי ההגנה: ראשית, לגלות מי מסוכסך לאמיתו של דבר עם המתלוננים ולהראות שהמבקש אינו נמנה עם אלו, כך שנקלע לאישום מחמת טעות או זדון של המתלוננים; שנית, להראות כי המתלוננים משקרים כשהם מעלימים סכסוכים קיימים.
החלטה:
עיינתי ברשימה [עדג/2] ומצאתי שאכן מדובר ב"רשימת סכסוכים", המקיימת את המאפיינים של רשימות סכסוכים, מאפיינים השוללים מרשימות אלו מעמד פוטנציאלי של 'חומר חקירה', כמוסבר לעיל;
בקשתה המפורטת של ההגנה, שעוד הורחבה בדיון, מלמדת על הבעייתיות שבהרחבתו של המושג 'חומר חקירה' עד אין-גבול, שכן ההגנה הודיעה שרשימת הסכסוכים היא רק תחילתה של הדרך – לאחר קבלת הרשימ ה, שמקורה במשטרה או בשב"ס, עתידה ההגנה לעתור לחשיפת שמות המודיעים ועוד, וכך יורחב לאין-קץ מעגל ההליך הפלילי ויתרחק מעיקרו [והשוו דברים שנאמרו לעניין תקלה זו בבש"פ 2886/16 גורבאן נ' מ.י (2016) וב בש"פ 3603/19 משה נ' מ.י. (2019)] ;
מדובר במסע דיג במים עכורים שאין להם סוף, כאשר מלכתחילה לא היתה כל הצדקה עניינית לבקשה, אף-לא להכנת הרשימה ומסירתה לתביעה, ומכל מקום – משמדובר בחומר מודיעיני, לא זו הדרך לבקש לעיין בו, כאמור לעיל, והבקשה נדחית אפוא, דיונית כמהותית;

סעיפים 8 ו-9 , פלטי תלונות ומב"ד של אלי ויהודה בשלוש השנים האחרונות:
נימוק ההגנה הוא שפלטי התלונות יחד עם פלטי מב"ד ישלימו את המבוקש בסעיף 5 (הרשעות קודמות), ולתמיכה בדבריה מסרה לעיוני בלבד מסמך שסומן עדג/1.
החלטה:
קיבלתי לעיוני פלטי תלונות ומב"ד של אלי ושל יהודה, לרבות "הרחבות" בדמות תקצירי תיקים של פריטים מסוימים. סקרתפלטים בהתייחס ל נושאים בהם מעוניינת ההגנה, תוך מתן משקל מופחת לרישומים, כראוי לחומר שלא נצרף בכור ההיתוך של הליך פלילי;
בעניינו של אלי:
ניכר כי התביעה עשתה מלאכה יסודית בבירור פריטי-רישום ובבדיקת העומד מאחורי פריטים החשודים כרלוונטיים. הלכתי בעקבותיה ומצאתי כי ברשימות התלונות והמב"דים, לרבות הליכים שהוגשו וטרם בוררו, אין קשר לנאשם או לאישום, אף-לא חשדות לפגיעה בסדרי משפט;
עם-זאת, משסברה התביעה כי הרשעותיו של אלי בעבירות אלימות שאינן ישנות הן 'חומר חקירה', תבדוק התביעה תיקים בהם כבר הורשע אלי אך טרם נגזר דינו, ותחליט כחוכמתה אילו מהם יועברו לידיעת ההגנה;
בעניינו של יהודה: ברשימות התלונות והמב"דים אין קשר לנאשם או לאישום, אף-לא חשדות לפגיעה בסדרי משפט. יודגש, כי מדובר בקטין או מי שהיה קטין עד לפני זמן לא-רב, כך שמכשול נוסף עומד בפני ההגנה. הבקשה נדחית;
בעניינה של חנה: בהתאמה לבדיקתו של פלט הרשעות קודמות כאמור לעיל, תוך הפחתת משקלם של תיקי מב"ד ותלונות, ומשלא מצאתי במי מאלה קשר לנאשם או לאישום, אף-לא חשדות לפגיעה בסדרי משפט – אין בסיס לבקשה והיא נדחית;

סעיף 10, תיק חקירה בעניינו של מר רואל דסלה:
החלטה: מדובר בת"פ (מרכז) 20405-01-19 שהסתיים בהרשעת הנאשם ובגזירת דינו. מדובר ברשומה ציבורית שאינה חסויה, אך אין לה כל נגיעה לעניינים הנדונים כאן גם במבט מרחיב, והיא איננה 'חומר חקירה'. כך גם לעניין תיק החקירה, והבקשה נדחית;

סעיף 11, חשד נגד אלי ויהודה לעניין דריסה ותקיפה בסכין ביום 05.06.19:
החלטה: התביעה הצהירה שלא קיים תיק כזה, אין כל בסיס לפקפק בדבריה, ואכן לא מופיע עניין כזה בפלטים. הבקשה נדחית.

סוף-דבר:
ככלל, נדחית הבקשה, אך זאת למעט פריט 4 ברשימת הרשעותיו הקודמות של אלי, והצורך בבחינה נוספת של הרשעותיו בהליכים שטרם הסתיימו בגזירת הדין;
התביעה תאסוף החומר שמסרה לעיוני, בתיאום עם לשכתי או באולם הדיונים;
הסניגור המלומד יוכל לקבל את המסמך עדג/1 באותו אופן, ואם אינו נזקק לו – יודיע נא והמסמך ייגרס לאחר סריקתו כחסוי לתיק האלקטרוני;

עותקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, מוצש"ק כ"ג כסלו תש"פ, 21 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה גבאי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: