ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חביב אסולין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

התובע:
חביב אסולין
ע"י ב"כ: עו"ד הדס בן דוד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

החלטה

1. עסקינן בתובענה במסגרתה ביקש התובע כי הפגיעות שלו בעמוד השדרה המותני והצווארי יוכרו כפגיעות בעבודה על פי הלכות המיקרוטראומה.

2. הצדדים היו חלוקים ביחס לאופי ולהיקף עבודתו של התובע והאם יש בהם כדי לקיים את דרישות הפסיקה במקרים כגון דא.

3. בפרשת פנינה ישראל הובאה על ידי בית הדין הארצי סקירה נרחבת ביחס למהותה ולהיקפה של התשתית המיקרוטראומטית, וזאת בהאי לישנא:

"כידוע על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים:

אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" [עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע לה 529 (1999)].

תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודה [עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (20.12.2007)], אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין אשר יניב].

אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה [עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (28.7.2002)].

יחד עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה [עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (17.8.2006)].
ראו גם: עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח [פורסם בנבו] (22.12.2014)."

ראו: עב"ל 9262/07/14 ישראל-המוסד לביטוח הלאומי (מיום 3/12/15).

4. לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, ולאחר שמיעת מסכת הראיות, הנני קובע כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לבחינת הנזקים בגבו ובצווארו לפי תורת המיקרוטראומה, ואפרט.

5. ממסכת הראיות עלה, כי התובע יליד שנת 1956, עובד החל משנת 1977, ובמסגרת עבודתו הוא מרכיב שיש למצבות קבורה. אמנם, התובע ביצע מגוון רחב של פעולות במסגרת עבודתו, כגון: יציקות, הרכבות, חריטות, הרמת משקלים כבדים, ליטוש, סיתות ושימוש בכלים רוטטים. דא עקא, מדובר בפעולות שנעשו בסדר קבוע באופן יומיומי לאורך שנים, כאשר ניתן לבודד חלק מהפעולות ממכלול הפעולות אותן ביצע. אכן , עם השנים היקף העבודה פחת ואף לא הוכח במלואו היקף העבודה, אך אין בכך כדי לשנות בנסיבות העניין.
האמור בכתב התביעה, וכן בהודעת התובע לחוקר, בתצהירו בעדותו בבית הדין- לא נסתר. יצוין, כי מעיון בהודעה לחוקר מיום 13.5.13 תיאר התובע את אופי עבודתו באופן חלקי היות ולא נשאל על תשת ית מיקרוטראומה אלא ביחס לאירוע תאונתי, אך יש בדבריו כדי לבסס את גירסתו ביחס לקיומה של תשתית מיקרוטראומה בכלל ובנושא הרמת המשקלים בפרט.

6. מהתמונה שנפרשה בפני בית הדין עולה, כי לתובע היה סדר פעולות קבוע לאורך השנים בעבודתו, הגם שהיקף עבודתו פחת בשנים האחרונות. במסגרת עבודתו ביצע התובע פעולות חוזרות ונשנות, עת נדרש ללטש ולסתת את המצבות וכן לחרוט עליהן .
המדובר בפעולות שחזרו על עצמן לאורך שנים, כאשר התובע השתמש בכלים רוטטים כגון משחזות דיסקים לליטוש וחיתוך וכלים נוספים. כפי שעלה , פעולת החריטה בוצעה באמצעות איזמל ופטיש, פע ולה שהצריכה לבצע פעולות דפיקה עם הפטיש שוב ושוב ברצף.
עסקינן בפעולות שבוצעו במשך 3 שעות מדי יום במצטבר במסגרת עבודתו בבית המלאכה.

7. עוד עלה, כי התובע נהג להרים את תוצרי עבודתו (חלקי שיש) לאורך השנים, וכפי שתיאר הוא במילותיו: "הייתי סבל 42 שנה".
התובע היה מרים ומעמיס את חלקי המצבות, ואז משנע באופן ידני לקבר ופורק את שהרים. המדובר בחלקי שיש כבדים שמשקלם נע בין עשרות קילו גרמים (30-350 ק"ג) למאות קילוגרמים, אם כי את האחרונים לא הרים לבדו. יובהר, כי פעולות הרמת המשקלים נעשתה הן בבית המלאכה עת נדרש להרימם על משטח העבודה, והן כאשר היה מעמיס אותם והולך לפרוק ליד חלקת הקבר.

8. עדות התובע בבית הדין נמצאה מהימנה, ועלה כי בעדותו הוא תיאר דברים כהווייתם מבלי לנסות להסתיר או להאדיר. בהגינותו הודה התובע, כי בשנים האחרונות היקף העבודה פחת , ו כי כיום הוא מעסיק רק עובד אחר, כשבעבר היו לו מספר עובדים; אך אין בכך כדי להעלות או להוריד להכרעתנו. התובע עבד לאורך שנים רבות בהיקף נרחב ביותר כעולה מהאסמכתאות שצורפו עד לשנת 2000, ומשנת 2000 היקף עבודתו הצטמצם במלמעלה מ-50% ; אך עדיין התובע המשיך לעבוד במשרה מלאה היות וגם מספר העובדים שהעסיק פחת.
עוד ציין התובע בהגינותו כי בעשור האחרון פחת גם היקף פעולו ת הסיתות מאז שנכנס המחשב לשימוש; ויש להתחשב בנתון זה במסגרת התשתית העובדתית שתועבר לעיון המומחה שימונה.

9. מנגד, לא מצאתי שיש בפעולת ההרכבה של המצבה כדי להוות תשתית לבחינת מיקרוטראומה. המדובר בפעולות שנעשות ביחס למצבות שונות אשר מורכבות מאלמנטים שונים בהתאם לסוג המצבה שהזמינו הלקוחות. בנוסף, בזמן הרכבת המצבות מתבצעות גם פעולות הליטוש וההשחזה בד בבד, כך שלא ניתן לבודדן, והכל בתנוחות ובגבהים שונים.

10. מכל האמור לעיל עולה, כי התובע הוכיח תשתית מיקרוטראומטית בעבודתו, במסגרתה (במשך עשרות שנים) הרים משקלים כבדים מדי יום (העמיס ופרק), השתמש בכלים רוטטים באופן יומיומי בעבודתו, וכן ביצע פעולות סיתות וחריטה מדי יום. תדירות ביצוע פעולותיו לה טען לא נסתרה, והיא עולה ממסכת הראיות עת ענה התובע על שנשאל ללא כל ניסיון להאדיר את היקף עבודתו ותדירות ביצוע פעולותיו.

אחרית דבר

11. מכל האמור לעיל עולה שיש מקום למנות מומחה לאורתופדיה אשר יחווה דעתו בשאל ת קיומו של קשר סיבתי רפואי על דרך המיקרוטראומה בין עבודת התובע לבין הליקויים בגבו ובצווארו, ככל שקיימים כאלה.

12. החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, (23 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: חביב אסולין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: