ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אירנה גלפנבויים נגד סימונה מימון :

בפני כבוד הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן

התובעת (המבקשת)

אירנה גלפנבויים

נגד

הנתבעת (המשיבה)
סימונה מימון

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי כפי שיפורט להלן.
מדובר בתיק שטרי, לנתבעת ניתנה רשות להגן והתיק הועבר למסלול סדר דין מהיר ונקבע להוכחות. התקיימו שני דיוני הוכחות. התובעת היא עו"ד במקצועה אשר ביקשה לייצג עצמה. מכיוון שהנטל בתביעה שטרית מונח על כתפי הנתבעת הרי שזו פתחה בהבאת הראיות ולאחר מכן התובעת. התובעת נחקרה נגדית על תצהירה ובסיום חקירתה ביום 07.10.19 נקצבו מועדים להגשת סיכומי הצדדים. במועד זה, לא ביקשה התובעת להיחקר בחקירה חוזרת או להגיש ראיות הזמה.

ביום 22.10.19 , הגישה התובעת בקשה להתיר הגשת ראיות הזמה מטעמה וכן ביקשה לקבוע דיון נוסף לצורך קיום חקירה חוזרת. כמו- כן מטבע הדברים, ביקשה כי יוארך המועד להגשת סיכומים.

בתמצית ייאמר כי התובעת טוענת בין היתר כי לא ויתרה על קיום חקירה חוז רת וכי אי היעתרות לבקשה תביא לפגיעה בזכויותיה הדיוניות. כמו כן, טענה כי מסמכים שסומנו והתקבלו כראיה והם נ/1, נ/2 הוגשו בדיון ההוכחות על ידי הנתבעת אך לא צורפו לראיות הנתבעת והיא מבקשת להפריך את האמור בהם. משכך, היא מבקשת להגיש צילום של שיקים של הנתבעת, קבלה, חשבונות מס והסכם שכירות בינה לבין השוכרת החדשה בנכס המושכר, עו"ד לירן.

המשיבה מתנגדת הן לבקשה להגשת ראיות הזמה והן לבקשה לקבוע דיון נוסף לשם חקירתה החוזרת של התובעת. באשר להארכת מוע ד להגשת סיכומים הותירה הנתבעת הדבר בשיקול דעת בית המשפט. באשר להגשת ראיות הזמה נטען כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין כי בענייננו לא מתקיימות נסיבות יוצאות דופן וחריגות, המצדיקות הבאת ראיות הזמה ועל התובעת היה להגיש מלוא ראיותיה עם הגשת תצהירה . לטענתה, המסמכים אותם מעוניינת התובעת להגיש כעת היו מצויים בידיה בעת הגשת התביעה ועל כן הייתה לה האפשרות לצרפם לכתב התביעה כראיות ואולם היא בחרה שלא לעשות כן ואין לאפשר לה לבצע מקצה שיפורים כעת. ביחס למסמכים נ/1 ונ/2 נטען כי מדובר במוצגים טכניים בלבד.
דיון והכרעה
תקנה 158[א][1] לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 קובעת כי לאחר סיום פרשת ההגנה בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להתיר לתובע להביא ראיות מפריכות. ראיות מפריכות או ראיות הזמה, מותר להביא "במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד" [א' הרנון, דיני ראיות, חלק ראשון, עמ' 130].
תקנה זו מעניקה, אפוא, בידי בית המשפט שיקול דעת להתיר הבאת ראיות הזמה. בע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מיסדי חדרה בע"מ, פ"ד ד 776, 780 (1950), נקבע מפי כבוד השופט זילברג: "...כלל גדול הוא בדין: המתחיל בראיות אומרים לו: גמור, והוא חייב למצות את ראיותיו עד תומן (to exhaust his evidence), כלומר: להגישן 'חבילה אחת' תוך פרשת העדויות שלו, ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן עד לאחר סיום פרשת יריבו... [וזאת] כאשר בעל הראיות חייב להוכיח את טענתו הוא...". מכאן, כאשר נטל ההוכחה מוטל על תובע אין מתירים לו לפלג ולשייר את מקצת ראיותיו עד לסיום הבאת הראיות על ידי הנתבע, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד [ראה למשל, ע"א 207/51 אגד נ' ברנדס, פ"ד ו(2) 1089, 1100 (1952)].
בעניין זה יפים דברי כבוד השופט חשין (פסקה 8 בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, מו(3) 738 (1992 ): "כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. שכן נשאלת השאלה מה הטעם בדבר? ... כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה" (ע"א 507/64 [1], בעמ' 339 מפי השופט זילברג) ... אכן "כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית-המשפט ייענה לו" .
כאמור בית המשפט העליון חזר לא אחת על ההלכה לפיה, על בעל דין להגיש את ר איותיו בחבילה אחת ולא בתפזורת. קרי, סטייה מהכלל תתאפשר כאשר מצביע בעל הדין על טעמים אשר יצדיקו זאת, ולעניין זה ייתן בית המשפט משקל לאופי הראיות הנוספות, כמו-כן השלב בו מצוי ההליך, האם יכול היה בעל הדין המבקש להביא את הראיה בשלב קודם ומה הטעם בגינו לא הביא הראיות עוד קודם לכן . אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה " טכנית".
בהקשר זה יש לציין כי תקנה 158(א) הנ"ל לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת הראיות [בש"א (ירושלים) 195/98 מאטמה נ' אלכסנדר תק-מח 98(2), 2022]. באשר לשלב הדיוני בו מתבקשת הבקשה יפים דברי כבוד השופט זוסמן בהמ' 23/57 פלונטיק נ' מדינה, פ"ד יא(2) 643 (1957)] : "אנו ערים לסכנה עליה הצביע בא-כוח המבקשים שאם יתברר בשלב מאוחר כי לא הוכחה אחת השאלות השנויות במחלוקת ובעל-דין יורשה לפתוח מחדש בהבאת ראיות, לא יהא סוף להתדיינות והדיון עלול להתנהל בשיעורין. ואולם, מקום שבעל-דין מתוך שכחה לא הגיש לבית -המשפט ראיה שהייתה ברשותו, מסור הדבר לשיקול דעתו של השופט שדן בעניין אם יתיר את הגשתה בשלב מאוחר זה לשם עשיית צדק, אם לאו" (שם, בעמ' 644)].
מן הכלל אל הפרט
ביחס לבקשת התובעת העומדת על זכותה לחקירה חוזרת, הרי שמכיוון שהיא מייצגת עצמה, אני מתירה לה להגיש טיעון קצר בו תתייחס לשאלות הטעונות הבהרה לשיטתה ואשר עלו מחקירתה הנגדית וזאת במסגרת סיכומיה ובכך, תבוא לידי ביטוי זכותה לחקירה חוזרת.
ביחס לבקשתה של התובעת להגיש ראיות הזמה, בשלב בו התיק קבוע לסיכומי הצדדים ולאחר שחקירת הנתבעת הסתיימה זה מכבר וגם חקירתה הנגדית של התובעת, הרי שאופי המסמכים שהיא מבקשת להגיש מעלה כי מדובר במסמכים אשר היו בידיה בעת הגשת התביעה וכן היו מצויים בידיה בעת הגשת תצהירה. לא זו אף זו, באשר לטענתה כי הופתעה מהגשת המסמכים הרי שאין בכך ממש שכן בסעיפים 21-23 לתצהיר המשיבה יש התייחסות מפורשת לעניין החלפת המחאות מבנק יהב , לבנק אוצר החייל וככל שרצתה הייתה יכולה להגיש מסמכים אלה במסגרת ראיותיה . מעבר לכך, עניין החלפת השטרות אינו עניין מהותי או עיקרי בתביעה דנן ולטעמי אין בו כדי להשליך על מהימנות התובעת כטענתה. כמו כן, מוצגים נ/1 ונ/2 אמנם התקבלו כראיה אך טרם הוכרע המשקל שיש לתת להם וזה ייקבע במסגרת פסק הדין. בכל מקרה, לא מדובר במסמכים הנוגעים ללב התביעה או ההגנה לטעמי ומשכך, אין מקום לאפשר הגשת ראיות מפריכות של מסמכים אלה אשר יהיה בהן כדי להאריך את הדיון מעל לדרוש. כמו כן, במקרה דנן התיק איננו מצוי בשלביו המוקדמים [ראה 189/ 66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477 (1966)] אלה הגיע לשלב הסופי וממתין להגשת הסיכומים.
באשר לחוזה השכירות בין התובעת לבין עו"ד לירן שלום, יובהר כי זה היה מצוי בידי התובעת מלכתחילה אך היא בחרה שלא להגישו מטעמיה. לא מצאתי לנכון לאפשר הגשתו כעת שכן לא הוצג כל טעם המצדיק הגשה מאוחרת בשלב זה של הדיון.
בהחלטה נפרדת ייקצבו מחדש מועדים להגשת סיכומים.
עיון פנימי- 30.12.19.
ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אירנה גלפנבויים
נתבע: סימונה מימון
שופט :
עורכי דין: